אי יציבות פוליטית: מחירי הדירות מזנקים

מדד המחירים לחודש אוקטובר היה ברף הנמוך של התחזיות, ושיעור האינפלציה השנתי צפוי להיוותר נמוך מהגבול התחתון של היעד בחודשים הקרובים. נתונים אלו מחזקים את כוחם של חברי הוועדה המוניטרית המצדדים בהפחתת ריבית

בנק הפועלים. (אילוסטרציה)
בנק הפועלים. (אילוסטרציה)
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

גלובלי

מדדי המניות בעולם המשיכו לעלות בשבוע האחרון, וחלקם שברו שיאים, זאת על רקע הדיווחים להתקדמות בדיוני הסחר בין ארה"ב לבין סין. טרמאפ לא הסתפק בשבירת השיאים וצייץ שיכל להיות טוב יותר אם הריבית הייתה נמוכה. כמו בריטואל קבוע, השווקים החלו לתמחר את הפחתת הריבית הבאה, זאת למרות שהפד הבהיר שמבחינתו הריבית הולמת את תנאי המשק. הסיכויים למיתון פחתו אולי, אבל הנתונים בעולם די מדשדשים.

ארה"ב- הצריכה הפרטית מאטה והייצור מוסיף להתכווץ. בחודש אוקטובר נרשמה עלייה במכירות הקמעונאיות בשיעור של 0.3%, מעל לתחזיות. עם זאת, המכירות הקמעונאיות ללא כלי רכב ודלק עלו בשיעור מתון יותר של 0.1% ונתוני חודש ספטמבר עודכנו מטה ל-0.1%-. ההאטה בצריכה הפרטית, המהווה כיום מנוע הצמיחה העיקרי של המשק האמריקני, מעיבה מעט על תחזיות הצמיחה לרבעון הרביעי בארה"ב. מדד האופטימיות של העסקים הקטנים של ה- NFIB עלה מעט בחודש אוקטובר, ככל הנראה בשל הציפיה שבקרוב ייחתם השלב הראשון בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. מגזר התעשייה לעומת זאת מוסיף להפגין חולשה. באוקטובר נרשמה ירידה של 0.8% בייצור התעשייתי, בין היתר כתוצאה מירידה של 7.1% בתפוקת ענף המכוניות שהושפעה מאד מהשביתה במפעלי GM.

התמתנות קלה באינפלציה הליבה בארה"ב העלתה את הציפיות להפחתת ריבית בשנה הבאה. מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.4%, כשחלק ניכר מהעלייה נבע מעלייה במחירי הדלק בשיעור של 3.7%. מדד הליבה של האינפלציה עלה באוקטובר ב-0.2%. השינוי השנתי עומד עתה על 2.3% (לעומת 2.4% בחודש שעבר). ההערכה היא שהמדד שהפד בוחן, Core PCE, ישמור על השינוי שנתי של 1.7%. רמת אינפלציה זו קרובה, אך נמוכה, מהיעד של הפד, כך שזה מאפשר להם מרחב תמרון נרחב בהחלטות הקרובות. גם במדד המחירים ליצרן (PPI) נרשמת האטה בחודשים האחרונים, ורמתו השנתית ירדה ל-1.6% לעומת 2.0% בחודש הקודם. הפד צפוי להותיר את הריבית בהחלטות הקרובות ללא שינוי, כשבהמשך ההחלטות יהיו מאוד תלויות בנתונים. ההערכות בשוק הן שבחודשים הקרובים ריבית הפד תיוותר ללא שינוי, אך הסתברות שהשוק מעניק להפחתת ריבית במחצית השנייה של 2020 עלתה.

גוש האירו: מדד הציפיות לפעילות הכלכלית בגוש האירו (ZEW) רשם בחודש האחרון שיפור ניכר, אולי בשל הירידה בסיכונים הפוליטיים בעולם. נתוני הצמיחה לרבעון השני עודכנו מעט כלפי מעלה לרמה שנתית של 0.9%, ואינפלציית הליבה נותרה באוקטובר גם כן ברמה שנתית נמוכה של 1.1%. סביבת האינפלציה והצמיחה המתונות צפויות להיוותר גם ברבעון הנוכחי. ביום שישי הקרוב, כריסטין לגארד צפויה לשאת את נאומה הראשון כנשיאת הבנק המרכזי של אירופה, נאום בו אולי יהיו רמזים למדיניות המוניטרית הצפויה בגוש האירו תחת הנהגתה.

גרמניה ניצלה מכניסה למיתון. ברבעון השלישי נרשמה בגרמניה צמיחה נמוכה של 0.3% ברמה שנתית, לאחר שברבעון השני התוצר בגרמניה ירד בשיעור שנתי של 1.0%. בדומה לכלל גוש האירו מדד הציפיות בגרמניה עלה באופן ניכר בחודש האחרון, וההערכות הן שהשיפור בנתוני הצמיחה יימשך גם ברבעון הנוכחי.

בריטניה: ההתאוששות בצמיחה היא כנראה זמנית. כלכלת בריטניה הצליחה להימנע ממיתון כאשר ברבעון השלישי נרשמה צמיחה של 1.2% ברמה שנתית לאחר התכווצות של 0.9% בתוצר ברבעון השני. הצריכה הפרטית הייתה מקור מרכזי לצמיחה ברבעון זה ואילו בהשקעות נרשמה התכווצות. האינפלציה הוסיפה להתמתן גם באוקטובר ורמתה השנתית של אינפלציית הליבה ירדה ל-1.7%. אי-הוודאות הממושכת לגבי הברקזיט כשברקע שוב בחירות שיתקיימו ב- 12.12.19 צפויות להשפיע לרעה על הפעילות הכלכלית, והצמיחה ברבעון הרביעי צפויה להתמתן.

יפן: ירידה ביצוא והאטה בצמיחה. המשק צמח בשיעור שנתי נמוך של 0.2% ברבעון השלישי, האטה ניכרת יחסית לצמיחה של 1.8% ברבעון השני. הממשלה דיווחה על ירידה חדה בהכנסות המדינה ממסים, ובמיוחד ממס החברות וההערכות הן שברבעון הנוכחי תירשם התכווצות ניכרת בצמיחה.

סין: נתוני מקרו מאכזבים. הנתונים הרשמיים לחודש אוקטובר הצביעו על גידול איטי מהצפוי במכירות הקמעונאיות, בייצור התעשייתי, ובהשקעות בנכסים קבועים. אין ספק שנתונים אלה משקפים חלק מההשפעות השליליות של מלחמת הסחר על המשק הסיני. חולשת הנתונים האחרונים מגדילה את הסיכויים לנקיטת גל חדש של צעדים מרחיבים ע"י קובעי המדיניות.

ישראל

צמיחה של 4.1% ברבעון השלישי של השנה – נתון שאינו משקף במדויק את הפעילות במשק ברבעון הזה. הצמיחה ברבעון זה היא רובה ככולה תרומה של עלייה במלאים (נמדד כהשקעה). סך המקורות (התוצר והיבוא) שעמדו לרשות המשק ללא הגידול במלאי ירדו ברבעון זה בשיעור שנתי של 1.2%. ירידה חלה בהשקעות בענפי המשק וביצוא הסחורות והשירותים. הגידול בצריכה הפרטית הואט אף הוא. עלייה במלאים יכולה להתפרש כחיובית אם היא נובעת מציפיות לעלייה בביקושים, או כשלילית אם העלייה במלאים אינה רצונית. בשלב זה איננו יודעים לאיזה כיוון לשייך את זה.

מספר אינדיקטורים כלכליים לחודש אוקטובר היו חיוביים יותר: נתוני סחר חוץ הצביעו על עלייה בכל רכיבי היבוא – חומרי גלם, נכסי השקעה ומוצרי צריכה, וכן על עלייה ביצוא התעשייתי. אנו מעריכים כי מדיניות הממשלה לצמצום הגירעון צפויה להכביד מעט על הצמיחה בשנה הקרובה, בעיקר דרך פגיעה בהתרחבות הצריכה הפרטית. מול זה עומדת ההשפעה המרחיבה של הריבית הנמוכה, שמרחיבה את הפעילות בענף הבנייה. הצמיחה תיוותר להערכתנו סביב 3% בשנה הקרובה.

מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר עלה בשיעור של 0.4%. האינפלציה בשנה האחרונה עומדת על שיעור של 0.4% אף היא. עליית המדד החודש הייתה החודש ברף הנמוך של התחזיות. בהינתן שרוב החגים חלו השנה באוקטובר, וכן שבחודש זה השקל פוחת מעט ומחירי הדלק עלו, אפשר לומר שעליית המדד היא נמוכה. סעיף הדיור (מחירי שכ"ד) ירד החודש ב- 0.1%, ובשנה האחרונה התייקר סעיף זה ב- 1.3% בלבד, זאת לעומת 2.2% לפני חודשיים ו- 2.7% בחודש פברואר. התמתנות העלייה במחירי השכירות היא בין הסיבות לאינפלציה הנמוכה בחודשים האחרונים. בהסתכלות מעט ארוכה יותר, האינפלציה הנמוכה היא בעיקר תרומה של הייסוף והוזלה במחירי האנרגיה. אנו מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תושפע במידה רבה מהמדיניות התקציבית. הסיכויים להעלאות מיסים לאחר שתוקם ממשלה הם גבוהים. גם לאחר שקלול השפעות המיסים (הנחת העבודה שלנו תרומה של 0.2%) האינפלציה צפויה לעמוד בשנה הקרובה על שיעור של 1.2%, כלומר בסמוך לגבול התחתון של היעד.

אי-הוודאות הפוליטית וירידת הריביות לטווחים הארוכים החזירו את הציבור לשוק הדירות. מחירי הדירות המשיכו לעלות בסקר האחרון והשלימו עלייה של 2.6% מתחילת השנה. המחירים עתה קרובים לשיא שנמדד בקיץ 2017. מכירת הדירות החדשות עלתה אף היא ב- 2% ברבעון השלישי לעומת הרבעון הקודם.

המשקיעים המוסדיים המשיכו לצמצם את החשיפה למט"ח בחודש אוגוסט. שיעור החשיפה למט"ח מכלל הנכסים ירד ל- 16.2% לעומת 17.9% בחודש נובמבר אשתקד. המשקיעים המוסדיים מכרו מט"ח מתחילת השנה בהיקף של כ- 3.7 מיליארד דולר והם אחד הגורמים לייסוף החד בשער השקל.

מדיניות הריבית- מתחילת נובמבר חל ייסוף של 1.9% בשער השקל מול סל המטבעות. מדד המחירים לחודש אוקטובר היה כאמור ברף הנמוך של התחזיות, ושיעור האינפלציה השנתי צפוי להיוותר נמוך מהגבול התחתון של היעד בחודשים הקרובים. נתונים אלו מחזקים את כוחם של חברי הוועדה המוניטרית המצדדים בהפחתת ריבית. ההסתברות להפחתת ריבית לרמה של 0.1% באחת מההחלטות הקרובות היא לכן גבוהה. אנו סבורים כי לשינויים בריבית השפעה קצרת טווח בלבד על שער-החליפין, ועל כן ידרשו צעדים נוספים מצד בנק ישראל, קרי רכישות מט"ח.

השארת תגובה