'תה ויסוצקי' ותרומות לישיבות

נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

בפרשתינו אנו לומדים על התגלות הקב"ה אל אברהם אבינו, עת בא לבקרו ביום השלישי למילה, כפי שנאמר: "וירא אליו ה' באלוני ממרא".

מסופר על הרבי בעל ה"צמח צדק" זי"ע שחזר פעם לביתו בעת היותו ילד כשהוא בוכה. שאלו סבו בעל התניא: מדוע אתה בוכה? ענה הילד: למדנו היום מהמלמד שהקב"ה התגלה אל אברהם אבינו, ואני כואב ובוכה, למה הוא לא מתגלה גם אליי?

פתח לו הסבא הגדול את החומש והראה לו את הפסוק: "וירא אליו ה' באלוני ממרא". לא כתוב אל אברהם, אלא "וירא אליו". ללמדך, שהקב"ה נגלה אל כל יהודי ויהודי שנוהג כאברהם אבינו.

מה עשה אברהם אבינו שזכה לגילוי השכינה? הוא מסר נפשו ומל את עצמו בגיל 100 עבור קדושת שמו יתברך, ועשה רצון השי"ת ללא משוא פנים וללא פניות. מסירות הנפש הזו זיכתה אותו בגילוי השכינה. כך כל יהודי, סיים בעל התניא, העושה רצון בוראו במסירות נפש של ממש זוכה לגילוי השכינה. לכן נאמר: "וירא אליו ה'" – אל כל יהודי ויהודי. גם אתה, מנחם מנדל (הצמח צדק), יכול לזכות לראות את השכינה.

מסופר על הסבא מנובהרדוק, רבי יוסף זונדל הורוביץ זי"ע, שכל אימת שהיה מגיע לביתו של הנגיד ר' קלונימוס זאב ויסוצקי ז"ל, מייסד אימפריית התה של 'ויסוצקי', היה מקבל ממר ויסוצקי צ'ק פתוח כשהוא אומר לו: "הרי לכם צ'ק, כתבו בו כל סכום שיעלה בדעתכם".

ראשי ישיבות רבים היו מכתתים רגליהם לביתו של ויסוצקי אולם אף אחד מהם לא זכה להתיחסות המיוחדת הזו. הם התקנאו מאד בסכומים הנאים בהם זכה מייסד הישיבה בנובהרדוק, אך כולם תמהו ושתקו.

ברגע של חסד, העז אחד מראשי הישיבות ושאל את ויסוצקי בשם שאר פושטי היד, לפשר היחס המיוחד. "עד שאני מקבל משהו, אני צריך לשכנע אותך, לשפוך את הלב… לעומתינו ר' זונדל רק פותח את פיו ואתה אומר לו: תכתוב מה שאתה חושב. האם אני פחות חשוב או פחות גדול בתורה?" תמה.

מר ויסוצקי השיב לראש הישיבה: "הרשה לי קודם לנחש דבר מה", אמר לו ושאל רטורית. "מה עשית בטרם באת אליי? לבשת את ה'פראק' של שבת, ענדת את העניבה המרשימה ביותר. אמרת לעצמך ולבני ביתך: אני הולך לגביר ויסוצקי, צריך לכבד את המעמד, אי אפשר לבוא אליו בלבוש פשוט. "ואז" המשיך ויסוצקי, "שכשהגעת לביתי, נקשת קלות על הדלת, המתנת בסבלנות עד שהשומר יפתח לך את השער ושאלת בעדינות אם בעל הבית נמצא. רק משקיבלת אישור, נכנסת לחדר. סירבת לתפוס מקום בטרם ישבתי אני. דרשת בשלומי, ופנית אליי בדרך ארץ ובנימוס". ראש הישיבה הנהן במבוכה בראשו.

מר ויסוצקי המשיך באבחנתו: "לעומתך, ר' זונדל מגיע, נוקש בחוזקה באחד מהשערים הצדדיים ונכנס לבית. צעדיו נשמעים למרחוק, הוא דורך על השטיחים עם נעליים ספוגות בוץ. לגופו מעיל גשם מלוכלך המבטא את הדרך הארוכה שעשה עד לכאן. כל הדרך הוא צועק: ויסוצקי ויסוצקי, קום מהר, ויסוצקי ויסוצקי, מה יהיה הסוף? געלט, געלט, כל היום אתה עסוק בכסף. מה עם הנצחיות? הוא שואל. מתי תכין לך משהו לעולם הבא?

זהו מקור ההבדל, מסביר מר ויסוצקי לראש הישיבה הצעיר: "אתה מגיע אליי בכבוד, מדבר אליי בכבוד. אז אני מתחיל לחשוב: רגע רגע, ראש ישיבה מכבד אותי, כנראה שאני איש חשוב במעשים טובים ובעבודת ה' יותר מראש הישיבה. וא"כ מדוע? בגלל הכסף שלי… אתן לך רק מאה רובל, כדי שאשאר עשיר, שאמשיך להיות חשוב". אבל ר' זונדל נוזף בי: "מה עם הנצחיות"? אני אומר לעצמי: שייקח את כל כספי, שיעשה עם כל כספי משהו ערכי לטובת הנצחיות. כי כל פעם שהוא אצלי, אני חושש באמת לנצחיות שלי".

סיפור זה מלמד אותנו שכשם שאדם מתנהג כך מתנהגים אליו, ק"ו בן בנו של ק"ו אצל בורא עולם, אם מוסרים נפש לבורא ומתכוונים לעשות רצונו אזי הקב"ה מתגלה ומחזיר את אהבתו. כמאמר המשנה עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו (אבות פרק ב' משנה ד').

השארת תגובה