מי חשב שניר חפץ נקי כפיים?

התביעה טוענת כי התרחשו דברים, עדותו של עד המדינה תומכת בגירסת התביעה – כדי להכחיש את עד המדינה, צריך שעד המדינה יתלונן על הדרך בה הושגה עדותו

עו"ד אריה צוק
עו"ד אריה צוק
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

העיסוק התקשורתי בתמלילי חקירת ניר חפץ מגלה  מהו המרחק האמיתי בין המשפט לתקשורת.  הדלפת התמלילים לתקשורת נועדה לשרת את הצדדים ובעיקר את תומכי ראש הממשלה בטענה כי יש לפסול את עדותו של "עד המדינה" ניר חפץ, מעידה בעיקר על רחשי הלב של אלה שהיו רוצים להעלים את העדות המפלילה של ניר חפץ.

יש להבין כי ניר חפץ נחקר כחשוד.  במהלך חקירתו "גילו" החוקרים את הפוטנציאל הטמון בו להפוך מחשוד ושותף לעבירה ל"עד מדינה" [דהיינו עבריין שבעדותו מודה בביצוע העבירה ובהודיה שמוסר יש בכוחה להפליל את שותפו לעבירה (והכלל הוא כי העבריין העיקרי אינו יכול להפוך לעד מדינה)] ואליבא ד'חסידי ראה"מ "הפעילו עליו לחצים", "סחטו אותו" והכל על מנת שימסור עדות ויפליל את ראש הממשלה על מנת להחלץ מהחבל. הטוענים זאת מבקשים למעשה להביא לפסילת העדויות המפלילות לכאורה את ראש הממשלה.

לכאורה יש טעם רב לטענות אלה אולם אלְיָה וקוץ בָּהּ, הטענה לפסילת עדותו של עד המדינה אמורות היו להשמע מעד המדינה עצמו, הוא זה שאמור לטעון כי הדברים שנאמרו על ידו העדויות המפלילות את ראש הממשלה ניתנו תחת לחץ וכי יש לפסול עדויות אלה והנה עד עתה  "עד המדינה" ניר חפץ לא העלה כל טענה ממין זה.

דומה כי ראוי להבהיר את ההבחנה בין עבריין שמודה בביצוע עבירה ובין עבריין מודה בביצוע עבירה והופך ל"עד מדינה". בעיקרו מדובר במבחן טובת הנאה, דהיינו כאשר הנאשם מקבל טובת הנאה מכל סוג ; בין בקיצור בעונש ועד חסינות מפני העמדה לדין). מהרגע שהנאשם (החשוד בשלב החקירה) מקבל את טובת ההנאה הוא הופך לעד מדינה (מעמדו של העד משליך על התוספת הראיתית לה נזקקת העדות).

תמימות היא לחשוב שאדם מודה בביצוע עבירה "מרצונו הטוב והחופשי" המצב הטבעי הוא כי "אין אדם משים עצמו רשע". החקירה המשטרתית "חקר האמת" כרוכה בהכרח בהפעלת מניפולציה על הנחקר. בחוק ובפסיקה נקבעו סייגים ומבחנים על פיהם בית המשפט בוחן את אותה הודיה. בית המשפט יבחן האם הודעתו של ניר חפץ עומדת במבחן הכפול של הודיה "חופשית" ו"מרצון".

בית המשפט ייקבע [וכאמור העד עצמו צריך לטעון כי עדותו הוצאה ממנו באופן פסול ששלל ממנו את הרצון החופשי, ולא באי כוחו של הנאשם] האם הופעלו במקרה הנוכחי אמצעים פסולים, "אבות הפסול" ששללו בפועל את רצונו החופשי של הנחקר ומכאן שההודיה לא ניתנה כשהיא חופשית ומרצון. בפסיקה נקבעו  חמישה מבחני עזר שיסייעו לבית המשפט לקבוע האם הופעלו על הנחקר אמצעים פסולים, ומכאן שהודיה לא ניתנה באופן חופשי ומרצון וההודיה אינה קבילה.

ואלה הם:

האם הייתה אלימות או איום באלימות.

האם הופעלה שיטת תחקור בלתי הוגנת

האם הופעל לחץ נפשי בלתי הוגן

האם היה שימוש בלי הוגן בתחבולות האם היה פיתוי והשאה.

וכאמור באורח פלא, למרות כל הפרסומים "עד המדינה" ניר חפץ לא הוא ולא באי כוחו איש מהם לא פנה עד היום  וביקש לבטל את הסכם עד המדינה שנחתם עימו. עד המדינה ניר חפץ  לא העלה כל טענה כי הלחצים שהופעלו עליו גרמו למסור את אשר מסר ובוודאי שלא טען כי מסר דברים שיקריים.

בהחלט יתכן כי לאור טענות באי כוחו של ראה"מ יבחן את התנהלות החוקרים ואולי אפילו ימליץ על נקיטת אמצעים נגדם במידה וימצא חלילה כי נהגו שלא כדין אולם לבדיקה זו ותוצאותיה אין קשר לתכני העדות ומשקלה בוודאי טרם שהעד עצמו העלה טענות וטרם שבית המשפט שמע את העד ואמר דברו לגבי העדות.

הכותב הינו עו"ד מומחה למשפט פלילי (ניצב משנה בדימוס)

תגובה אחת
  1. מה?????
    שעד המדינה יתלונן שההודאה חולצה ממנו בכוח? איזו טענה מטופשת!
    עד המדינה "עבר צד". יש לו אינטרס שעדותו תצליח להפליל את נתניהו. בכך הוא יתוגמל כראוי והוא לא יצטרך לשלם על מעשיו.
    הטענה הדורשת חקירה, איימו עליו בפגיעה במשפחתו ובכבודו. בפגיעה בחרותו ובפרנסתו. בכך הוא "נעתר" לבקשת החוקרים וסיפק להם את מבוקשם. אם חפץ הוא בחיים, חייב הוא לדבוק בעקביות בכל מה שאמר. מטרתו היא להפליל את נתניהו!

השארת תגובה