"תורה וגדולה במקום אחד"

נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

לאחר נצחונו של אברהם אבינו במלחמה נגד ארבעת המלכים והצלתו של לוט נאמר: "ומלכי צדק שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון, ויברכהו ויאמר ברוך אברהם לאל עליון… וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידיך". בפסוק זה מצויין כי מלכי צדק שהינו שם בן נח (לפי דברי הגמ' בנדרים לב') ביצע שתי פעולות: האחד הוציא "לחם ויין" והאחר "בירך" את אברהם. לכאורה ניסוח הכתוב היה צריך להיות אחרת. בראשונה היה צריך לציין ברצף את שני תפקידיו של מלכי צדק, האחד: מלך שלם , והנוסף: כהן לאל עליון, ולאחר מכן ברצף את מעשיו: הוציא לחם ויין וברכתו לאברהם, ולא להפריד בין תפקיד למטלה, תפקיד ומטלה?

מסופר שרבי מאיר מפרימישלן זצוק"ל פגש פעם בגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל, ובשיחתו פירש רבי מאירל את הפסוק כדלקמן: מלכי צדק שהוא שם בן נח היה כידוע כולו תורה – הוא שימש כראש ישיבה שבה למד יעקב אבינו ארבע עשרה שנה, ואילו אברהם היה כל כולו חסד  – התעסק רבות בהכנסת אורחים. לפיכך בשעה שנפגשו שני צדיקים אלה הם למדו אחד ממעשיו של השני: מלכי צדק הוציא לחם ויין לא מסליו ורכושו, אלא מאברהם אבינו, שלמד ממנו את המידה של הכנסת אורחים. והוא- אברהם אבינו, למד ממלכי צדק את המידה של "כהן לקל עליון" להיות עוסק בתורה.

פירוש נוסף שמעתי לבאר, על פי מעשה ביהודי שהיו לו חמש בנות שהגיעו לפירקן, שלא הצליח למצוא זיווג אפילו לאחת מהן עקב עניותו ודלותו. כמובן שבביתו היה כאב וצער על המצב עד שבצר לו פנה לרב העיירה והשיח את כאבו מתוך בכי תמרורים. הרב אשר היה שותף לדמעותיו פנה אליו ושאלו מה מבוקשו? השיב לו העני, כי לו היה משיג נדוניה לאחת מבנותיו יתכן והעגלה היתה יוצאת לדרך והיה מוצא זיווגים גם לבנותיו האחרות, על כן בקשתו מהרב כי יעניק לו את הכסף לנדוניה הראשונה.

הרב שמע את מבוקשו של העני. והשיב בצער, כי הוא באופן אישי לא יכול לסייע לו בגלל מצבו הכלכלי שלו בעצמו. "גם אני מתמודד באופן אישי עם קשיי פרנסה, רק ברכה אני יכול להעניק לך" אמר הרב. לעומת זאת ר' חיים הקצב של העיירה, הינו יהודי עשיר רודף צדקה וחסד, הצעתי כי תפנה אליו בשמי שיסייע בידך בהשגת כסף לנדוניה הראשונה.

פנה העני לר' חיים הקצב והשיח לו את מצוקתו מתוך בכי תמרורים. גם ר' חיים הקצב הצטרף לבכייתו של העני ושאל מה רצונו? השיב לו העני כי בא אליו בשמו של הרב לקבל ברכה. ר' חיים נפגע מיד ושאלו, האם באת לעשות ממני צחוק? הרי ברכות פונים לרב העיירה, אני איש פשוט כל מה שאוכל לסייע בידך, הוא בהשגת כסף לנדוניה עבור בנותיך.

לכל אדם יש תפקיד ויכולת שעליו להשתמש בו. מלמדת אותנו התורה כי מלכי צדק ידע להשתמש בתפקידיו למטרה המוגדרת. במלוכה על ירושלים המקנה לו עושר ומעמד, העניק לחם ויין, אירוח ומזון, ובתפקידו ככהן לקל עליון העניק מברכות ה'.

הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזימין זי"ע ביקר פעם בעיר ליובאוויטש. באו לפניו מאנשי המקום  ושטחו לפניו את עניני העיר. העשירים התלוננו על מיעוט תפילה ולימוד תורה ואילו העניים קבלו על העשירים שאינם מושיטים יד לעזרתם. בהיפרדו מהם לשלום, פתח ואמר: לבטח זוכרים אתם את הקושיה המפורסמת של הגמרא במסכת קידושין (לב): שהכתוב מכנה את התורה 'תורת ה" השייכת לבורא עולם, ובמקום אחר נאמר: "ובתורתו יהגה יומם ולילה" (תהילים א ב), שכביכול התורה שייכת לבני אדם.

בהיותי בליובאוויטש, למדתי לתרץ את הקושיה: הבנתי כי לכל אחד יש את התורה המיוחדת עבורו. למלווה יש מצוה מיוחדת: "לא יגוש" (דברים טו ב), ואת הלוה מזהיר הכתוב: "לוה רשע ולא ישלם" (תהילים לז כא). על זה קורא דוד המלך עליו השלום: "ובתורתו יהגה…" אתה בן אדם, בל תהפוך את היוצרות, למד והגה בתורה שלך…אם לווה אתה, זכור כי מי שאינו משלם חובו, הוא "לוה רשע ולא ישלם". ואם מלווה אתה, זכור את ההלכה המפורשת: "לא ייגוש"…עשירי ליובאוויטש צריכים לדאוג לצרכי העניים, ועל העניים לדאוג לצרכים רוחניים. ואנא, לא יהפכו היוצרות…

ברכה זו שאותה נטל רבי הקדוש "תורה וגדולה במקום אחד" היתה בידי שם בן נח. וזאת  הברכה שלנו לכל אחד ואחד מאיתנו, שיהיה גם גדול בתורה עד שיוכל להעניק מברכת ה', וגם יהיה בעל פרנסה טובה אשר יוכל להעניק תמיד לחם ויין.

השארת תגובה