לא הוזמנתי למופע של פירר

ארגון הידידים של עזרא למרפא מארגן בכל שנה כנס של כמה שעות 'תרבותיות' לידידים שתומכים בסכומי עתק עבור חולים שאין ידם משגת – אשה חרדית שלא הוזמנה, 'נפגעה'

אלימלך פירר בסורוקה. צילום: רחל דוד סורוקה
אלימלך פירר בסורוקה. צילום: רחל דוד סורוקה
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

נפגעתי (האמת שלא ממש…)

אני רוצה להגיד משהו, להביע דעה. אני רוצה שיראו אותי.

אבל לצעוק זה לא מכובד, בטח לא ליד הילדים ויש לי הרבה…

אולי לשיר? אני גם לא יכולה כי אני אישה (חרדית…)

בעצם אני כן יכולה. בבית, בשולחן שבת, בשטיפת כלים או בסתם ערב בסלון, או אפילו בבת מצווה של…

אבל זה לא מספיק. אני רוצה שישמעו אותי!

ושכווווולם ישמעו אותי! אבל איך?

אולי אגיד שאין לי מקום ואז יהיה לי הרבה מקום?! כי כולם יתעסקו בלפנות לי את המקום.

אולי אודיע: "אני אישה".

וכאישה אני לפני וגם אחרי… ויקומו אוהו יקומו…

אולי אגיד שאני לא באה ואז ישכנעו אותי לבוא.

אולי אגיד שהלב שלי לא נותן לי (אין לי בעיה לבבית), פשוט עם רגשות לא מתווכחים.

פעם שמעתי שהדבר הכי כבד זה ארנק ריק.

ומי שתופס הכי הרבה מקום זה הכיסא הריק.

באירועים משפחתיים מרגישים את זה.

הדודה שלא הגיע או הגיסה שנעלבה או הסבא שלא עשו לו כבוד…

אולי אפגע או אקרא לזה בשם אחר. נו, בכל אופן 2019 . אחרי כל כך הרבה העצמה נשית, פמיניזם, פלורליזם, אולי נקרא לזה הדרה?!

כי כשאני מארחת כולם שרים לי אשת חיל ואני לא יכולה לשיר. כי יש גברים.

נראה לי שהם מדירים אותי, לא?

טוב, סליחה! אני לא אוהבת להיות צינית…

אבל באמת נפגעתי. נפגעתי שפוגעים בשם הפגיעה.

שהפגועים מצליחים להיפגע מדבר כל כך חשוב כמו הצלת נפשות.

ולא משנה את מי מצילים, איך מצילים, כמה מצילים.

אני הייתי שם. הסתובבתי במסדרונות הארוכים שהקולקציה העדכנית שפגשתי בהם תמיד הייתה לבן או ירוק. הריח היה חריף. הצפצופים של המכשירים חרקו, לא שרו.

הייתי שם. עמדתי וחיכיתי ל- 11:00 כדי להתייעץ. אבל כל כך הרבה אנשים התקשרו באותו זמן ובכיתי כשהיה תפוס.

ההורים שלי כבר נפטרו. הרבה לא ידעתי אז על מפעלי החסד העצומים שיש, כמו הסעות לחולים, יעוץ ועוד. הסתדרתי לבד, יותר נכון לא הסתדרתי.

זמרת יקרה! איך יכול להיות שהרב מדיר אותך? תביני, אם בכדי לרפא אותך הוא היה צריך לשמוע אותך שרה, הרב היה יושב בשורה הראשונה.

זו ההוראה שקיבלנו ולפיה אנו חיים. כמו שלא נוכל לאכול אוכל לא כשר או לנסוע בשבת, הוא לא יכול לשמוע אותך שרה. זה לא בינך לבינו. זה לא מאבק בין חילונים לדתיים. זו החובה שאנחנו מאמינים בה כלפי הקב"ה. ושם אנחנו מנסים ליצר כל כך הרבה מרחב משותף לשנינו.

הרבה חיים ופחות מוות.

וכמה שננסה, גם אם נביא את שלמה ארצי לאירוע של נשים וגברים, תזמורת פילהרמונית, שיתוף ואחווה, אתם תמיד תקראו לזה הדרה…

האמת שנפגעתי.

אישה (חרדית)

3 תגובות
  1. אגב, לא נכון מה שכתבת שהוא היה שומע אותה שרה כדי להציל אותה, יש הלכה שגם איסורים קלים של עריות כמו הסתכלות אסור אפילו בשביל הצלת נפשות.

  2. ישר כח לאשה החרדית.
    ול "תגובה אחת" – פיקוח נפש דוחה הכל, לא ?..

  3. למגיב ישראל
    אינך צודק.
    רבנו יונה כתב וז"ל: "אל תהי צדיק הרבה: ראית אישה טובעת בנהר, אל תאמר אנוס ולא אראנה."
    ובזמנם אשה הייתה יורדת לנהר לרחוץ, על כל המשתמע מכך….
    ואף על פי כן כותב רבנו יונה שחייב להצילה.
    וע"כ צודקת הכותבת.
    (נכון מה שציינת שגם אביזרייהו דעריות לא הותרו לצורך פיקוח נפש, אבל במקרים המדוברים אין זה נכלל בגדר אביזרייהו דעריות)
    ולכותבת היקרה: כתבה עם המון עוצמה ועומק, מקווה שהקוראים הבינו אותך לעומק.
    חזקי ואמצי !!!

השארת תגובה