שוק המשכנתאות שובר שיאים

התמונה הכלכלית בישראל הופכת להיות דומה מאוד לזו שבעולם: ירידה ביצוא ובהשקעות, צריכה פרטית שממשיכה לגדול ושוק עבודה הדוק. בהינתן שהאינפלציה השנתית צפויה להיוותר נמוכה, ובנק ישראל מכוון את האינפלציה לרמה של 2.0%, הסיכויים להפחתת ריבית גדלו

בנק הפועלים. (אילוסטרציה)
בנק הפועלים. (אילוסטרציה)
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

כלכלה גלובלית

ירידה בגורמי הסיכון הגיאופוליטיים והפחתת ריבית נוספת של הפד הביאו לשבוע רביעי רצוף של עליות בשוקי המניות בארה"ב, ומרבית מדדי המניות רשמו שיאים חדשים. הדוחות הרבעוניים הטובים יחסית של החברות מצליחים לשמור על תמחור סביר בעולם של ריביות אפסיות. הפד מאותת שמבחינתו הריבית נמצאת ברמה ראויה, אך השווקים מעריכים כי ישוב להפחית ריבית בשנה הבאה לפחות עוד פעם אחת.

ארה"ב – צמיחה גבוהה מהצפוי ברבעון השלישי. נתוני התוצר לרבעון השלישי הצביעו על צמיחה של 1.9% ברמה שנתית מול ממוצע תחזיות של 1.6%. הצריכה פרטית הפתיעה גם כן לחיוב ועלתה בשיעור שנתי של 2.9%. מול המשך הגידול בצריכה הפרטית, נרשמה ירידה בהשקעות בנכסים קבועים בשיעור שנתי של 1.3%.

חדשות טובות גם מדו"ח התעסוקה ומנתוני המקרו השוטפים בארה"ב. בחודש אוקטובר נוספו למשק האמריקני 128 אלף משרות, נתון גבוה בהרבה מהתחזיות. בנוסף, נתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מעלה ב-95 אלף משרות. שיעור האבטלה עלה ל-3.6% מ-3.5% בחודש הקודם, אך רמתו עדיין נמוכה מאוד ומצביעה על מצב של תעסוקה מלאה. השכר לשעת עבודה עלה בדומה לציפיות בשיעור שנתי של 3%. דו"ח התעסוקה באוקטובר היה כאמור טוב מהצפוי, אך מסתמן שתוספת המשרות מאטה בחודשים האחרונים. עם זאת, רמתה עדיין מספקת תמיכה לפעילות הכלכלית ובעיקר לצריכה הפרטית. מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד ירד מעט בחודש אוקטובר, אך הוא עדיין שומר על רמה גבוהה יחסית לעבר. הענף שמציג את הפגיעות הגבוהה ביותר למלחמת הסחר הוא ענף התעשייה. מדד מנהלי הרכש של התעשייה (ISM) עלה באוקטובר לרמה של 48.3 נקודות, אך הוא מוסיף להצביע על התכווצות בפעילות התעשייתית. מבחינת הרכב המדד, חלה עלייה בהזמנות החדשות ובתעסוקה, ומנגד נרשמה ירידה בייצור.

הפד הפחית את הריבית בפעם השלישית והאחרונה (כנראה) השנה. כצפוי, הבנק המרכזי האמריקני הפחית את הריבית בשבוע שעבר ל-1.75%. המסר העיקרי מדברי הפד הוא שרמת הריבית כרגע הולמת את התנאים של המשק האמריקני, ובכדי שהריבית תופחת צריך לראות הרעה בנתונים. כלומר, מבחינת הפד לא קיימת עוד הטיה להפחתת ריבית. ההתקדמות בשיחות הסחר עם סין ונתונים טובים יחסית גורמים לכך שהפעם השווקים 'מאמינים' לפד, באופן יחסי להחלטות קודמות – השווקים מגלמים עתה הפחתת ריבית אחת נוספת בשנה הבאה. מיד לאחר ההחלטה חזרנו לריטואל הקבוע בו טראמפ מצייץ נגד הפד ומאיץ בהפחתות ריבית. הלחץ על הפד להמשיך להפחית ריבית צפוי להתגבר בשנה הבאה (שנת בחירות), ובעיקר אם יהיו בדרך מספר נתונים פחות טובים. האינפלציה אמנם קרובה ליעד של הפד (1.7% לפי מדד ה-PCE ), אך הפד יהיה מוכן להתפשר גם על אינפלציה שגבוהה מ-2% לתקופה מוגבלת. הסיכויים שנראה הפחתת ריבית נוספת בשנה הבאה הם לכן גבוהים. הפד ממשיך לרכוש אג"ח לטווחים קצרים. רכישות אלו נועדו לשיפור מצב הנזילות בשווקים, ואינן חלק ממדיניות של הרחבה כמותית. פאוול מעדיף לראות בזה פעילות טכנית לייצוב רמת הריבית המוצהרת.

הצמיחה בגוש האירו נותרה מתונה. ברבעון השלישי נרשמה בגוש האירו צמיחה של 0.8% בשיעור שנתי, בדומה לרבעון הקודם. שיעור האבטלה נותר ללא שינוי בחודש ספטמבר, ברמה של 7.5%. זה שיעור האבטלה הנמוך מיולי 2008. אומדן ראשון לנתוני האינפלציה לחודש אוקטובר הצביע על עלייה קלה לרמה שנתית של 1.1% באינפלציית הליבה, אך רמה זו עדיין רחוקה מאוד מהיעד של הבנק המרכזי. השבוע תיכנס לתפקידה כנשיאת ה-ECB, כריסטין לגארד. עמדותיה בנושא העמקת הריבית השלילית והמשך רכישות האג"ח עדיין לא ברורות, והיא תצטרך לפעול כשבכירי ה-ECB חלוקים מאוד בדעותיהם, וכשברקע נרשמת הרעה במצבו הכלכלי של גוש האירו.

הברקזיט נדחה ובריטניה שוב בדרך לבחירות. האיחוד האירופי הסכים להאריך את המועד האחרון לביצוע הברקזיט בשלושה חודשים, עד לסוף ינואר 2020. בינתיים, הפרלמנט הבריטי הצביע בעד בחירות כלליות, ואלו יתקיימו ב-12 בדצמבר. כתוצאה מהתפתחויות אלה, אי-הוודאות תימשך, אולם בינתיים נמנע מימוש התרחיש של יציאה חד צדדית, ללא הסכם, של בריטניה מהאיחוד האירופי. המטבע הבריטי התחזק בחודש באוקטובר ב-5.3% מול הדולר האמריקני.

הורדות הריבית בברזיל נמשכות. הבנק המרכזי בברזיל הוריד את הריבית ב-0.5% לרמה של 5.0%, הורדה שלישית מתחילת השנה. בהודעה ציינו שהשפעת ההקלות המוניטאריות טרם באה לידי ביטוי בפעילות הכלכלית. ברקע להורדת הריבית צמיחה חלשה, אינפלציה שנתית נמוכה מהיעד, והמשך מדיניות מוניטארית מרחיבה בכלכלות המפותחות. הערכות הן שהריבית תוסיף לרדת עד לרמה של 4.25% בפברואר 2020.

ישראל

התמונה הכלכלית בישראל הופכת להיות דומה מאוד לזו שבעולם: ירידה ביצוא ובהשקעות, צריכה פרטית שממשיכה לגדול ושוק עבודה הדוק. נתוני סחר-חוץ שפורסמו בשבוע שעבר הצביעו על ירידה של 0.6% ביצוא התעשייתי מול הרבעון הקודם, וזאת למרות שיצוא הרכיבים האלקטרונים עלה בשיעור חד. היצוא למעט רכיבים אלקטרוניים ירד ב-3.6% לעומת רבעון קודם. ירידה חלה גם ביבוא חומרי גלם וביבוא מוצרי השקעה. רכיב ההזמנות ליצוא במדד מנהלי הרכש נמצא אף הוא ברמה הנמוכה מ-50 נקודות מזה שבעה חודשים. אנו מעריכים כי מגמה זו הושפעה כנראה מהפגיעה בסחר העולמי, וכן מהייסוף בשער החליפין של השקל. האינדיקטורים לצריכה הפרטית, לעומת זאת, המשיכו להצביע ברובם על התרחבות אם כי בקצב איטי יותר. שוק העבודה נותר הדוק, שיעור האבטלה ירד לרמה של 3.7% בחודש ספטמבר, תוך גידול במספר המועסקים. אנו מעריכים כי הגידול בצריכה הפרטית ימשיך להאט בעיקר על רקע צעדי הממשלה. כבר עתה הממשלה מנסה לבלום את ההוצאות, בכדי לעצור את הגידול בגירעון התקציבי. עצירת ההוצאות עוצרת את הגידול בהכנסה הפנויה (שכר ותשלומי העברה). אנו מעריכים כי בשנה הבאה יועלו גם מסים ישירים ועקיפים. צמיחת המשק צפויה לכן להתמתן לשיעור של 2.5% עד 3.0%.

שוק המשכנתאות שובר שיאים. ב-12 החודשים האחרונים ניטלו משכנתאות בסכום שיא של 66.3 מיליארד שקל. העלייה המתמשכת בביצועי המשכנתאות מקורה במספר גורמים: משקל גבוה של רוכשי דירה ראשונה, ובעיקר כאלו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, פועל להגדלת הביקושים למשכנתאות. רוכשים אלו מאופיינים לרוב בצרכי מימון גבוהים יחסית, על אף שהדירות הן מוזלות. אי-הוודאות הפוליטית וירידת הריביות לטווחים הארוכים החזירו לשוק רוכשים שישבו על הגדר, וגם מצד המשקיעים גדלה ההתעניינות. שיעור המשכנתאות מהתוצר בישראל הוא עדיין נמוך ביחס למדינות אחרות, בין השאר בשל שיעורי החיסכון הגבוהים, שהביאו לכך שמשקי בית נטו להחזיר את המשכנתא טרם הזמן.

שוק העבודה ההדוק 'מייצר' להערכתנו לחצים לאינפלציה, אך השפעת הייסוף על המחירים הייתה בשנה האחרונה משמעותית יותר. שער החליפין יוסיף להיות גורם מפתח באינפלציה, ובהנחה שהוא יתייצב האינפלציה תעלה בהדרגה לרמה של כ-1.3%. כלומר הרבה תלוי בשער החליפין וקיימים לא מעט גורמים שעשויים להביא בשנה הקרובה לתנודתיות גבוהה יותר של שער החליפין: הצטרפות ישראל ל-WGBI  היא דוגמה למקור אי-ודאות שעשוי בהסתברות מסוימת להביא לייסוף חד. מנגד, הידרדרות במצב הפיסקאלי פועלת בכיוון ההפוך. אנו סבורים שבהיעדר התערבות של בנק ישראל הכוחות הבסיסיים עדיין פועלים לייסוף בשנה הקרובה. מנגד, אנו מניחים כי בנק ישראל יהיה אקטיבי יותר במדיניות שלו למנוע ייסוף. תחזית האינפלציה כוללת הנחה של תרומת עליית מסים שנאמדת כעת ב-0.2%. מדד המחירים לחודש אוקטובר צפוי לעלות ב-0.4% בעיקר בשל השפעות של גורמים עונתיים, וכן בשל עלייה במחירי המזון והפירות והירקות. שיעור האינפלציה צפוי להיוותר חודשים ארוכים מתחת ליעד.

שוק המק"מ מתמחר הפחתת ריבית אחת בשנה הבאה לרמה של כ-0.1%. בהינתן שהאינפלציה השנתית צפויה להיוותר נמוכה, ובנק ישראל מכוון את האינפלציה לרמה של 2.0%, הסיכויים להפחתת ריבית גדלו מאוד. אנו מעריכים שהשפעת הריבית על שער-החליפין היא קטנה, אלא אם כן נגיע לריבית שלילית שמשנה את התנהגות השחקנים בשוק, ויוצרת אי-ודאות גדולה. אם לחצי הייסוף יגברו בשנה הבאה, לא יוותרו הרבה כלים בידי בנק ישראל וסביר שנראה את בנק ישראל שב לרכוש מט"ח.

השארת תגובה