בג"צ אישר את מתווה הנשיא לממשלת אחדות

בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק דחה בימים אלו עתירה שהוגשה נגד מתווה הנשיא להקמת ממשלת אחדות לאומית.

בנימין נתניהו ראובן ריבלין (עמוס בן גרשום לעמ)
בנימין נתניהו ראובן ריבלין (עמוס בן גרשום לעמ)
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

העתירה עצמה מופנית נגד נשיא המדינה, ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, והיא מכוונת ישירות נגד "מתווה הנשיא" להרכבת ממשלת אחדות בין מפלגת "הליכוד" לבין מפלגת "כחול לבן". לטענת העותר, נשיא המדינה הטיל על חבר הכנסת נתניהו את תפקיד הרכבת הממשלה "עם הצעה קונקרטית להקמת ממשלת אחדות ל'מתווה הנשיא'". לדידו, המתווה אינו חוקתי, כרוך בתיקון לא חוקתי של חוק-יסוד: הממשלה, ובשינויים משטריים פסולים נוספים. בצד העתירה התבקש צו ביניים האוסר על הקמת ממשלה לפי מתווה זה. העותר מציין כי ביום 13.10.2019 פנה בעניין לנשיא המדינה וליועץ המשפטי לממשלה (העתקי הפניות לא צורפו), אך לא קיבל מענה לפניותיו עד ליום הגשת העתירה ביום 20.10.2019. מכאן העתירה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

בית המשפט העליון קבע שדין העתירה להידחות על הסף. פעולותיו של נשיא המדינה נהנות מחסינות לפי סעיף 13(א) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, הקובע כי "לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה". כפי שנפסק, החסינות מוקנית לנשיא גופו, אך לא למעשיו, הניתנים, במקרים המתאימים, לתקיפה בדרך עקיפה (בג"ץ 706/94 רונן נ' שר החינוך והתרבות, פ"ד נג(5) 389, 412 (1999)). מטעם זה גם נפסק כי אין לצרף את הנשיא כמשיב לעתירה הקשורה בפעולותיו במסגרת תפקידו (בג"ץ 9631/07 כץ נ' נשיא המדינה, פסקה 13 (14.4.2008)). על פני הדברים, די באמור כדי להביא לדחיית העתירה על הסף בכל הנוגע לנשיא המדינה. מכל מקום, כפי שמציין העותר עצמו, "מתווה הנשיא" אינו אלא הצעה שהציג נשיא המדינה בדבר מתכונת אפשרית להקמת ממשלה. אין מדובר בהחלטה מינהלית שקיבל נשיא המדינה לפי אילו מסמכויותיו החוקתיות; ואף אין בהצעה כשלעצמה כדי לגרור כל שינוי מעשי – חוקי או משטרי. גם מטעם זה העתירה אינה מצביעה על כל עילה לביקורת שיפוטית על ידי בית משפט העליון, לרבות ביחס למשיבים 2-3.

משכך העתירה נדחתה וכך גם בקשת צו הביניים שבצדה. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

השארת תגובה