חיים בהכחשה // האובססיה של נתניהו

לא מן הנמנע שבחירות שלישיות תתקיימנה בחודשים הבאים. מה יגידו לנו אז, כששוב יזדקקו לקולותינו. האם גפני סומך על זיכרוננו הקצר?

שניאור ובר
שניאור ובר
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

המפלגות החרדיות הפכו לשותפים בכירים בקואליציה. חוק הגיוס טופל והוסר החשש שתלמידי ישיבה ייאלצו חלילה לנטוש את הסטנדר ולעלות על מדים. תקציבי הישיבות והכוללים בשיא של כל הזמנים. מצוקת הדיור לזוגות הצעירים נפתרה, מאות יחידות דיור ממתינות לאכלוסן בערים החרדיות הקיימות ואלו שעתידות לקום בעתיד הנראה לעין. גשר יהודית ושאר עבודות התשתיות לא יתבצעו מעתה בשבתות וחגים. קצבאות הילדים בפריחה. החינוך החרדי רושם הישגים חסרי תקדים וקשה למצוא נער שנושר מהמסגרת.

כך לפחות הרגישו המשתתפים הרבים בשמחת שבע-ברכות שנערכה בשבוע החולף, כאלו שבאו ממרחקים במטרה לשמח חתן וכלה, אך דברים חשובים יותר העסיקו אחדים מאוחזי המיקרופונים באולם.

מי שיצר את התחושה הזו, הוא חבר הכנסת משה גפני, אשר וויתר על חמישה קולות ובחר לנצל את האירוע בכדי לשגר חיצים נוקבים לעבר שותפיו הפוליטיים החסידיים. "אנחנו לא נבהלים ממחלוקת", הכריז בפאתוס יו"ר 'דגל' והלהיב את הקהל בדברים שניחוח האחדות רחוק מהם.

גפני הניח לראשו את כובע איש ההשקפה ופצח בביאור עמוק שעסק בפער שבין אחדות למחלוקת. "מחלוקת זה לא הדבר הנורא כמו שאנחנו רואים בפרשת השבוע", הוא קבע. "צריך לדעת מתי עושים מחלוקת, מה ההוראה שאנחנו מקבלים. מתי עושים שלום והולכים יחד. הלכנו השנה למחלקות כי לא היתה ברירה".

לא אתיימר לקבוע מהו הדבר הנורא לעשות, אך יצירת מחלוקת ועיסוק מתמיד בהתכתשות פנימית מיותרת, זהו לבטח לא מה שעומד כרגע בראש סדרי העדיפויות. רק לפני תקופה קצרה צעדו חרדים רבים אל הקלפי בראש מורם, על מנת לקיים את הוראת רבם ולשלשל פתק שאמור היה לסמל חזית אחידה בין חלקי המגזר שנתון למשיסה. פתק שבכוחו לעמוד איתן מול מסכת ההשמצות וההכפשות של ליברמן-לפיד וחבריהם. זהו להערכתי הסוד שמסתתר מאחורי ההישג הלא מבוטל שרשמו המפלגות החרדיות, למרות הטעם החמוץ שנותר בשל הרכב הגושים הבעייתי.

הפקדנו בידי נציגי הציבור שלנו אחריות לבצע משימות מאוד ברורות, שדי בפקיחת עין קלה כדי לזהותן. חלקן אגב מופיעות בשורות הפתיחה של המאמר. עבורנו המצביעים, קרבות פנימיים צודקות ככל שיהיו גורמות לתחושת ניכור ולאכזבה רבה. התסכול לתת את אותותיו בקלפי. לחשוב שמשרתי הציבור טרודים בחלוקת המושבים ביניהם ובינתיים הם מרפים מהמצוקות הקיומיות עמן אנו מתמודדים, זו מחשבה מדאיגה.

נאום המחלוקת הלוהט של גפני משרת צד אחד בלבד. לא 'דגל התורה' ולא 'אגודת ישראל' יכולים להתגאות בדברים שמלבים פילוג ומעוררים את יצר השנאה. הכותרות החדשותיות אמנם הבליטו את המתקפות וגפני הצליח להעמיק את השסע, אך התועלת שפעלו דבריו לשפר את המצב של הציבור אותו הוא מייצג – נעדרת. מטרותיו, בטח בעיתוי זה, כשגורל עולם התורה לוט בערפל, ישיגו את ההפך המוחלט.

לא מן הנמנע שבחירות שלישיות תתקיימנה בחודשים הבאים. בסביבת נתניהו לא מתביישים להעלות אפשרות זו בקול. גם בקרב הנציגות החרדית לא שוללים זאת על הסף. ומה יגידו לנו אז, כששוב יזדקקו לקולותינו. האם גפני סומך על זיכרוננו הקצר. להיכן נעלם ההיגיון הבריא שמשאיר את הקרעים והמחלוקות לאויבנו, מדוע לא משקיעים כל מאמץ בכדי למנוע זאת. לגפני פתרונים.

האובססיה של נתניהו

זה לא סוד. אחת מחולשותיו הבולטות של בנימין נתניהו זוהי האובססיה שבולטת אצלו לאופן הסיקור התקשורתי כלפיו. פעם אחר פעם נקשר שמו לפרשיות בעלות אופי פלילי שמקורן בעולם התקשורת ואלו סיבכו אותו במישור המשפטי והציבורי.

אינני מכיר אדם שלא מצפה לכותרת מחמיאה בעיתון. כל אחד מאיתנו עשוי להיפגע מדיווח שלילי שמרוח על גבי חצי עמוד בעיתון. עם זאת, מאדם שמחזיק בהגה השלטון שנים רבות ושקוע בחיים הפוליטיים תקופה ארוכה, מצופה היה לנהוג אחרת.

בניסיון לפתור את התעלומה הזו, שוחחתי עם יועצו לשעבר של נתניהו – אביב בושינסקי, שעשה שעות רבות במחיצתו ולמד להכירו היטב, אשר שרטט בפניי קווים לדפוס הפעולה של רה"מ בנושא ולחשיבות העצומה בעיניו לשאלה כיצד יוזכר שמו בעיתון.

בהתייחסו להקלטות שפורסמו במוצאי השבת בידי רביב דרוקר, אומר בושינסקי בהלצה: "הוא (נתניהו) התמודד עם דברים גרועים יותר".

היועץ לשעבר סבור כי יש טעם לפגם בסגנון השיחות שקיים רה"מ עם המו"ל של 'ידיעות אחרונות'. "אני ישבתי עם נתניהו באותו חדר, רק לפני שנים ספורות", הוא משחזר. מתברר כי המעקב ההדוק של נתניהו אחר האופן בו מדווחים עליו בעיתונות נמשך זמן רב והמאמצים להטות את הכף לטובתו לא נולדו רק בתיקי האלפים. "ניסינו לדבר על ליבם של עיתונאים ומוציאים-לאור, לצד אנשי תקשורת בכירים בעיתונות הישראלית. הם תמיד הבטיחו לשנות את הטון, לאזן את העיתון ולבצע רפורמה בסגנון הכתיבה. גם בזמנו הציעו לנו לשלוח מישהו שיכתוב מאמרים וכיוצא בזה".

"התסריט הזה", מאבחן אביב, "קיים גם היום, ונתניהו אינו השחקן היחיד במגרש הזה". באשר לשאלת העבירה הפלילית שכרוכה במפגשי מוזס-נתניהו, טוען בושינסקי כי הנושא יוכרע רק בידי חוקרים ומשפטנים.

בושינסקי לא חושש מלהעביר ביקורת על הבוס לשעבר, "צרם לי שהגיעו לרמה כזו של הקלטות". "אני לא מבין את נתניהו, מה הוא מקליט דברים כאלה. מה היתה המוטיבציה לעשות זאת", הוא תוהה.

התמיהה סביב עיסוקו התדיר של רה"מ בכתבות לגביו, מתעצמת לנוכח העובדה שמעשית, ההשלכות לסיקור השלילי כלפיו לא פגעו בו ולעיתים רבות אף פועלים לטובתו. כך למשל, בושינסקי מציין כי נתניהו נבחר ב-1996 כשהתקשורת היתה עוינת אותו מאוד. "לא היו כלי תקשורת שהיו מזוהים עם הימין. לא היה את עיתון ישראל היום, ובכלי התקשורת נדיר היה למצוא כתבים בעלי עמדות ימניות".

ההסבר שמניח את דעתו של איש שיחי בנדון, נובע מכך שלטעמו, אנשים דוגמת נתניהו משקיעים מאמצים כבירים עבור המדינה ומצפים להכרה על פועלם. הכמיהה של נתניהו לקבל פידבק ציבורי לפעילותו מובילה אותו למחוזות הללו.

היועץ לשעבר מסתבר, מצא עצמו לא אחת מתוסכל מעקשנותו של ראש הממשלה. "אני חושב שדרוקר עשה עבודה מצוינת כשהניח את ידו על ההקלטות האלה. ובכל זאת, זכותו של נתניהו להרגיש נפגע. בתמונה הכוללת, התקשורת עושה את העבודה שלה. אני לא מבין על מה נתניהו מלין".

"לא פעם התווכחתי עם נתניהו בנוגע לזעם שלו כלפי סיקור שלילי בעניינו. אמרתי לו 'עזוב את זה, מדוע אתה רב איתם על דברים כאלה'", נזכר בושינסקי. עם השנים, הבין היועץ כי אין דרך להוריד אותו מהעץ ביחסיו העכורים עם אנשי התקשורת. "זה אופיו של האיש", מסכם אביב.

ומילה לסיום: בשבוע החולף חגג נתניהו את יום הולדתו. ערמות של רעל הופנו לעברו גם ביום אישי זה. חלק מההשתלחויות נסובו סביב הדרך בה בחר לציין את היום, כמו גם בעקבות דברים שנאמרו בפניו על ידי חברת כנסת לשעבר. אין לי ציפיות משונאיו, ומשכך גם לא אכזבות. אולם, המינימום הנדרש הוא להניח ליום אחד לאדם שמתמודד עבורנו במספר חזיתות בו זמנית ורושם בהם הישגים משמעותיים. חרף הביקורת המובנת לעיתים רבות, חובה עלינו להכיר טובה. מזל טוב ביבי.

תגובה אחת
  1. תמהה אני כיצד מי שנראה חיצונית כאברך משי מגלה רשעות ואכזריות לרמוס את האדם הרמוס ביותר כיום. מקוה בשבילך שיש לך את האפשרות לתקן. סגנון ההתבטאויות המשתלח שלך כלפיו הוא נוראי.
    חסר אמפתיה שכמותך.

השארת תגובה