בני גנץ, תברר: אותנו לא 'קונים'

החישוב הפוליטי הקר שעמד בבסיס הדברים, יצא מנקודת הנחה שהשני שיקבל את הצ'אנס להקים ממשלה – יהיה בעמדת יתרון, מאחר והוא יוכל לקרוא פומבית ליריביו לחבור לממשלתו ו"לגלות אחריות לאומית"

גנץ בכפר חבד
גנץ בכפר חבד
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

תילי תילים של פרשנויות והררי מלל שנשפכו בחודש האחרון בתקשורת הישראלית, מכסים בעצם על בעיה פשוטה, משחק הרכבה בסיסי עם כמות מצומצמת של וריאציות, שכרגע אף אחת מהן לא נראית ריאלית.

למעשה, בהתחשב ביציבותו המפתיעה (והמתוחזקת היטב בהחתמות שוטפות) של בלוק הימין-חרדים, ומנגד בהינתן חוזקו הבלתי צפוי של החיבור בין גנץ ללפיד, יש בדיוק שלוש אפשרויות להקמת ממשלה. 1. ממשלת אחדות עם החרדים וימינה. 2. ממשלת ימין-חרדים עם ליברמן. 3. ממשלת מרכז-שמאל-ערבים עם ליברמן.

אם נתייחס ברצינות להצהרות של איווט, שתי האופציות האחרונות אינן אופציה מצידו, אלא שכבר למדנו שמילה של ליברמן היא מילה בע"מ. לא נתפלא אם תימצא מצדו נוסחת קסם של ממשלת שמאל-מרכז כשהוא (והרשימה המשותפת) תומך בה מבחוץ וחובר אליה בהמשך.

מאחר וכל הצדדים במגרש הפוליטי מבינים את כללי המשחק היטב, הם יודעים שכרגע אנחנו בדרך למערכת בחירות שלישית. כאשר מי שייתפס בדעת הקהל כאשם בבזבזנות וכמי שגילה חוסר אחריות וגרר את ישראל שוב לקלפי – הוא זה שצפוי להינזק ולשלם את המחיר.

מכך נבע גם המשחק המוקדם בשאלה מי יקבל ראשון את המנדט מהנשיא, כשבשלב מסוים כל אחד מהצדדים "כיבד" את יריבו, משל מדובר במתפללים בבית הכנסת הדוחקים זה את זה לגשת לפני העמוד.

החישוב הפוליטי הקר שעמד בבסיס הדברים, יצא מנקודת הנחה שהשני שיקבל את הצ'אנס להקים ממשלה – יהיה בעמדת יתרון, מאחר והוא יוכל לקרוא פומבית ליריביו לחבור לממשלתו ו"לגלות אחריות לאומית", קריאה שתפיל עליהם את האחריות כביכול לקיומה של מערכת בחירות שלישית.

אל תתפלאו אם בחודש הקרוב – בהיעדר מו"מ של ממש בין הצדדים – יפתחו בליכוד ובכחול לבן בקמפיין הבחירות הבאות, שעיקרו ניסיון לסמן את הצד השני כאשם בכישלון המגעים.

בליכוד יצביעו על פסילת הציבור החרדי של גנץ ולפיד וכמו גם על דרישתם להדחת נתניהו, בכחול לבן יאשימו את הליכוד שהבלוק המקדים שסגרו עם ימינה והחרדים מנע מו"מ רציני, בליכוד יאשימו בחזרה שלפיד סגר בלוק זהה עם ליברמן, בכחול לבן יטיחו מצדם שנתניהו אשם בכל ואילו היה ח"כ אחר בראשות הליכוד כבר מזמן הייתה ממשלה, חד גדיא חד גדיא.

מפני שיבה תחתום

בשמחת תורה נרשמו חגיגות בירושלים, ואין המדובר במעגלי הרוקדים בשעות הבוקר באחת החסידויות הנודעות, אלא במעון ראש הממשלה, שם ציין נתניהו את חגיגות יום הולדתו השבעים. לפי ההלכה, בגיל זה – עם הגיעו לשיבה – מתקיים בו "מפני שיבה תקום". נדמה שבמקרה דנן, גורסים במערכת הפוליטית "מפני שיבה תחתום".

ראשי הסיעות וחברי הכנסת מגוש הימין-חרדים מתבשרים אחת ליומיים על יוזמת החתמה חדשה. הם נדרשים לחתום שלא ינהלו מו"מ בנפרד ולחתום שלא יתמכו במועמד אחר, לחתום שלא יצטרפו למועמד חדש בסיבוב שלישי ולחתום על נאמנות אישית בסיבוב שני, ועוד היד נטויה והעט חותמת.

נדמה שגם עבור פרנואיד פוליטי עם קבלות (ובצדק) כנתניהו מדובר בהגזמה. וכי יש מי שחושב שחתימה נוספת תעלה או תוריד ברגע האמת? אם אחרי הכל ביבי עדיין חושד שבנט ושקד מסוגלים לחבור לגנץ – הרי ששום מסמך נוסף לא ירגיע אותו.

לגבי האחרים אין כל חשש, הסיעות החרדיות כרכו את גורלן במובהק עם נתניהו לטוב ולמוטב וגם לסמוטריץ' ושות' אין מה לחפש בממשלה חילונית ליברלית (בוודאי אם זו תכלול את ליברמן והצהרותיו "בלי משיחיים").

אבל גם בנט יחשוב פעמיים לפני שיצא להרפתקאה חדשה. במהלך חול המועד טרח שר החינוך לשעבר לפרסם טקסט רווי הערצה לנתניהו, כולל מחמאות שראש הממשלה לא יצליח להוציא מחלק מבכירי הליכוד – גם אם יבטיח להם פריימריז על בסיס שבועי (מובן מאליו שאין לחשוד בבנט שהעלה את הדברים על הכתב במועד חלילה, ומן הסתם היה הטקסט הנ"ל שמור בצקלונו מימים ימימה ליום פקודה).

ככלל, עד כה מהלך ה"בלוק" שבתחילה נראה היה יומרני מעט – מוכיח את עצמו. אם היה בכחול לבן מי שקיווה שבכירים בליכוד יחתרו תחת נתניהו, שש"ס או בנט יפגינו עצמאות או שלאמירות של "גורמים" ביהדות התורה שקיימו מולם ערוצים שונים ומשונים תהיה משמעות של ממש – דינו להתבדות.

כך או אחרת, ספק אם זו הייתה תוכניתו המקורית של נתניהו, לציין את יום הולדתו בהחזרת המנדט לנשיא, שצפוי להטיל כבר השבוע על גנץ לנסות ולהרכיב ממשלה משלו. יהיה זה אירוע היסטורי, מאחר ולראשונה מזה 11 שנה תוטל הרכבת הממשלה על מי שאינו עונה לשם בנימין נתניהו.

כעת כאמור השאלה המרכזית היא דווקא כמה יציב "בלוק המרכז", הכולל את כחול לבן על חלקיה השונים ואת ליברמן. בחודש הקרוב נדע.

מורשת הגנרל

אפרופו גוש המרכז: לפני כעשור נחקק 'חוק מופז', שנועד לאפשר לשבעה חברי כנסת לפרוש מסיעת האם גם אם אינם מהווים שליש סיעה, מבלי לסבול מהסנקציות שסופג ח"כ בודד שפורש מסיעתו (בין השאר: מנוע מהתמודדות לכנסת הבאה במסגרת רשימה קיימת, מנוע מקבלת תפקיד שר ועוד).

בזמנו נועד החוק לאפשר לח"כ שאול מופז ואנשיו ב'קדימה' ז"ל לפרוש ולחבור לממשלת הליכוד (בראשות נתניהו, אלא מה). לבסוף, נעזרה בחקיקה דווקא יריבתו לסיעה, ציפי לבני, כשהקימה את 'התנועה'.

כעת, יש מי שתוהה בליכוד אם מה שלא עבד אצל גנרל ושר ביטחון בדימוס אחד – יצליח אצל האחר, ולא, לא מדובר ברא"ל בני גנץ.

התקווה קלושה, אך בחסות החשש ממערכת בחירות שלישית והתחושה ששר הביטחון לשעבר בוגי יעלון אינו מוצא את מקומו הטבעי בכחול לבן, יהיה ניסיון של הדקה ה-90 לשכנע אותו לחזור לשורות הליכוד, ולהביא אתו נדוניה שלא תפחת משישה חברי כנסת – תמורתם יוכל לדרוש עולם ומלואו.

אלא שגם אם יעלון יסכים להניח לנחלי הדם הרע שזרם בינו ובין ראש הממשלה כשהודח מכסאו לטובת ליברמן (לו רק היה נתניהו יכול להחזיר את הגלגל לאחור…), ספק גדול אם ימצא שישה לוחמים נאמנים לו.

סיעת תל"ם בראשותו מונה חמישה חברי כנסת (מלבד יעלון עצמו חברים בה גם יועז הנדל, צבי האוזר, אורלי פרומן וגדי יברקן). כך שיעלון יצטרך לגייס שני פורשים נוספים, לא משימה פשוטה בכלל.

גם אם תושלם מלאכת השכנוע, ייאלץ נתניהו לחכות עד תום השבועות הקרובים, או אז, במידה וגנץ ייכשל ויחזיר את המנדט לנשיא, יוכל ליטול אותו שוב אם ימליצו עליו 61 חברי כנסת.

מעשיך יקרבוך

רק 28 מתוך 2,795 מצביעי כפר חב"ד, בדיוק אחוז בודד, הצביעו עבור מפלגות מרכז-שמאל. זה לא מנע מיו"ר כחול לבן, בני גנץ, לפזז השבוע בהקפות השניות המסורתיות בכפר, לצדו של שר החינוך רפי פרץ. (אל דאגה, הפער בין ריקוד משותף לישיבה משותפת לא נסגר גם בשבע הקפות).

יחסי גנץ והחרדים בפני עצמם מחזיקים גיליון פרשנות נרחב. מי שהחל את דרכו הפוליטית בחבירה ל"אויב החרדים", אך הרבה להצהיר על אהבתו לדת ובשיא אף הגיע לבני ברק ל'משמר' בליל שישי, שם הצטלם עם צ'ולנט וחברים. בהמשך זגזג שוב והכריז שיקים "ממשלה חילונית ליברלית" ועכשיו כאמור הוא מפזז ומכרכר עם ספר התורה.

אולי כדאי שייוועץ בשותפו לצמרת, יאיר לפיד, שילמד אותו דבר או שניים על הפרקטיקה החרדית. את המפלגות החרדיות לא קונים בחיוכים, לא בהתעטפות בטלית בכותל ולא בהפרשת חלה של הרעיה, המבחן הוא אחד – עולם המעשה.

המבחן של גנץ בציבור החרדי הוא קל ופשוט – אם יחבור להקמת ממשלה עם גוש ימין-חרדים, יקנה את עולמו (וגם לפיד ירוויח הזדמנות פז לנקות את שמו, כפי שאמר במהלך החג נשיא מועצת חכמי התורה מרן הגר"ש כהן). אם יתמיד בהעדפתו לליברמן ולממשלה נטולת חרדים – גם ריקוד על שתי החתונות בגור לא ימנע מסגן השר ליצמן לנגב את חליפתו אחריו.

טיפ מרוקאי

"ליברמן רוצה להיות ראש ממשלה, צריך לתת לו שנתיים ולראות מה מכל הדיבורים וההבטחות שלו הוא יעשה", ספק אם אתם מסכימים עם התובנה, לבטח תתפלאו לדעת מי עומד מאחוריה.

הדובר הוא הרב יצחק עמאר, השוחט והמוהל של קהילת יהודי קזבלנקה, מרוקו, יהודי פיקח שגדל כל חייו במדינה הצפון אפריקאית, נולד בהרי האטלס, רכש השכלה תורנית בישיבות מקומיות והסמכה אצל גאוני מרוקו של הדור הקודם, ומעורה היטב בפוליטיקה הישראלית.

הרב עמאר דווקא תומך בחבירה של ש"ס לכחול לבן, בלית ברירה, "הכי חשוב זה המוסדות ועולם התורה, בשביל זה הם קיימים. אם זה מה שצריך – אז אין ברירה".

מנגד, גיסו משה חליווה, המכהן גם כגבאי בית הכנסת המרכזי של הקהילה המצומקת למדי במרקש, משוכנע ש"ליברמן רוצה לנקום בנתניהו שפיטר אותו מהביטחון, לכן עשה מה שעשה".

ככלל, לאחר שבוע וקצת של סיור במרוקו, ניתן לקבוע כי הקהילות היהודיות במדינה הן בבואה קלושה בלבד של מה שהתרחש כאן בעבר. למעט קזבלנקה, בה מתגוררים כאלף יהודים פלוס מינוס, הכל נמוג.

במרקש משה מתקשה לאסוף מניין לבית הכנסת העתיק של המלאח היהודי. "בכל בוקר יש לנו שלושה מתפללים, בשבת שישה ולפעמים יש תיירים אז יש מניין", הוא מפרט, לא לפני שחילץ הבטחה שנגיע לסייע במאמץ.

רוחות של שינוי מנשבות באוויר מאז מונה הגאון רבי יאשיהו פינטו לכהן כגאב"ד מרוקו. "יש התעוררות ומגיעים לפה יותר יהודים, אולי זה יעזור להביא דור צעיר", מקווים בקהילה.

מנגד, המעורבות בחיים היהודיים הגלובליים עצומה ובפרט בנעשה והנשמע בישראל. המקומיים מעודכנים היטב בחדשות מהארץ, כולם ביקרו בה יותר מפעם אחת וכמעט לכולם יש קרובי משפחה מדרגות שונות בישראל – בין המתים ובין החיים. הרוב מדברים עברית שוטפת וכשהשיחה עוסקת בישראל הם מגלים עמדות ימין מובהקות, "גנץ לא יעיז לקחת את המשותפת, לא משנה כמה מנדטים יהיו להם, הם רוצים את ירושלים, את גבולות 67, אין שום ממשלה יהודית שתלך איתם", פוסק משה בידענות.

ומה יהיה? הרב יצחק עמאר, בחכמת חיים של יהודי ישיש שכבר ראה דבר או שניים, מכריע "אולי ילכו לבחירות פעם שלישית, אבל שום דבר לא ישתנה". רשמנו.

השארת תגובה