אין סתירה בין המדע המודרני לתורת הנצח

ראיון מרתק עם פרופסור נתן אביעזר, פיזיקאי שומר תורה ומצוות שממרומי גילו יודע דבר או שניים על תיאוריות מדעיות שקמו ונפלו לאחר כמה עשורים

טלסקופ - המדריך לגלקסיה במדעטק | צילום: איל אמיר
טלסקופ - המדריך לגלקסיה במדעטק | צילום: איל אמיר
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

ברוב השנים מפרידים ימים ספורים בין שמחת תורה ושבת בראשית. אך כבר בקריאת התורה של שמחת תורה כאשר אנו מסיימים את ספר דברים אנו מיד מתחילים את ספר בראשית – שהרי את התורה לא מסיימים אף פעם. כמאמר חז"ל "נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן".

הקריאה אליה נקרא את "חתן בראשית" היא איפה תחילתו של ספר בראשית – מעשה הבריאה – ששת ימי הבריאה.

כל ילד יהודי יודע כבר מגיל הגן כי אלוקים ברא את העולם בששה ימים. כל יהודי "מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים". שימו לב למילים: בורא ומנהיג. עשה, עושה ויעשה. לא ברא בעבר. אלא בורא ומהווה אותם בכל רגע ורגע. ועל כך נרחיב בהמשך.

לא רק יהודים. מרבית האנושות, החל מהעולם המערבי וכלה בזה הערבי, יודעים לשנן את הפסוקים "והארץ הייתה תוהו ובוהו", שלא לומר את שלושת המילים הראשונות של התורה הקדושה – "בראשית ברא אלוקים".

לא מעט סקרים שנערכו במהלך העשורים האחרונים העידו כי האמונה בקיומו של בורא לעולם אינה נחלתו הבלעדית של העם היהודי. אחוז עצום של נשאלים משלושת הדתות המונותיאיסטיות אישרו כי הם מאמינים שהעולם נברא על ידי אלוקים, או אם תרצו "כוח עליון".

כיהודים, אין לנו שום צורך בהוכחות מדעיות לקיומו של הבורא. אין לנו כל צורך בהוכחות לוגיות למעשה הבריאה. אנו מאמינים בני מאמינים. האמונה היא מעל הטבע ומעל השכל ולכן לא מדובר בהבנה כי אם באמונה שתעמוד גם במידה ויקום מאן-דהו ויוכיח לנו באותות ובמופתים את ההיפך הגמור. זו האמונה!

כאן כבר בא לידי ביטוי ההבדל הראשון בין היהודי לגוי. בעוד שהגוי מאמין שהקב"ה הוא זה שברא את העולם, הרי שכבר אמר דוד המלך עליו השלום: "רם על כל גויים השם". הגויים טוענים ש"על השמיים כסאו" – השם הוא רם ונישא ואינו מנהל את העולם בכל רגע ורגע. ואילו היהודים – להבדיל אלף אלפי הבדלות – אומרים "ומלכותו בכל משלה".

במשך אלפי שנים לא קם חולק לקביעה כי הקב"ה ברא את העולם. הכופרים האתיאיסטים היו כה מעטים עד שהדוגמא היחידה שעולה על דעתנו היא זו של פרעה שאמר "לי יאורי ואני עשיתיני". רק כופר כמוהו היה מסוגל לומר "מי השם אשר אשמע בקולו", עד שבסופו של דבר גם הוא נאלץ לזעוק ממעמקי הים "מי כמוכה בא-לים השם".

אפילו נמרוד (יודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו), אנשי דור הפלגה (נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה) וטיטוס (שחירף וגידף כלפי מעלה), הכירו בקיומו של בורא לעולם. גם עובדי האלילים האמינו שיש מי שברא את העולם, אך לא תיארו לעצמם שאין לו עוזרים ומסייעים. השמש – שמחממת ומרפאת; הירח – שמביא את הגאות ומבשיל את התבואה; הכוכבים – שמאירים את דרכם של יורדי הים ושאר מיני עצים ואבנים כיד הדמיון הרעה עליהם.

מצטט רק גויים אתיאיסטים

במאות האחרונות "נפתחו מעיינות החכמה". הבערות פינתה את מקומה להשכלה, והאמונות התפלות הפכו למתודות מחקריות. ככל שהמדע התקדם, היו מי שחשבו שגם את האמונה בבורא עולם יש לייחס לבערותו של איש ימי הביניים הנחשל.

תיאוריות מדעיות שונות קראו תיגר על האמונה בבורא עולם וזכו לקהל מאמינים נרחב בכל אומות העולם. לצערנו, גם בקרב עם הנצח – עם ישראל.

למעשה, כפי שאומר ל"קו עיתונות" אחד מפעילי הקירוב, הניסיון של דורנו גדול הרבה יותר מאשר בדורות קודמים. "בדורות הקודמים נדרשו יהודים לעמוד בניסיונות של עוני, מחסור, מחלות וגזרות קשות. בדור שלנו נדרש היהודי להתמודד עם מתק השפתיים של המדע, עם הרציונאליות ועם חוסר הרצון להיתפס לא מתקדם, לא מעודכן". המצב הזה דרש מהעוסקים בקירוב התמודדות מסוג אחר: לחשוף את קלונן של תיאוריות כפרניות.

"ברור" הוא אומר "שיהודי מאמין אינו זקוק לשום הוכחה לקיומו של הבורא. שכן זה כל יסוד האמונה, שאינה נזקקת להסברים שכליים".

פרופ' נתן אביעזר הוא פיזיקאי ומרצה באוניברסיטת בר-אילן. הוא גם יהודי שומר תורה ומצוות. הוא כבר בגיל שבעים וממרומי גילו הוא יודע דבר או שניים על המדע העדכני וזה שקדם לו. שכן תיאוריות מדעיות כמוהן כאופנה חולפת. רק מחקרים מדעיים שנבדקו ואוששו שוב ושוב עשויים לשרוד את שיני הזמן.

לפני למעלה מעשרים שנה החליט אביעזר לקום ולעשות מעשה, לאחר שנתקל בשאלה שהופנתה אליו מכתב עת כלשהו. אשתו דחפה אותו לשבת ולכתוב ספר של ממש שיהווה תשובה לשאלות רבות בנושאי אמונה ומדע.

עם תחילת שיחתנו אומר אביעזר כי הוא יכול לתמצת את כל הספר שכתב במשפט אחד – "כל מה שכתוב בפסוקים הראשונים בספר בראשית אינו עומד בסתירה לממצאים המדעיים האחרונים ואף העדכניים שבהם".

יתרה מזו, אביעזר טוען שבמשך עשרים וכמה השנים שחלפו מאז כתב את המהדורה הראשונה של ספרו, נוספו עוד ועוד אישושים לקביעתו המקורית.

רק בטרם יתייחס אביעזר לספרו, הוא מציין כי ספרו אינו נועד לאשר את קיומו של הבורא. מבחינתו הוא מצהיר כי גם ללא שום אישור מהמדע, הוא מאמין במי שאמר והיה העולם. אלא, שהיות וישנו ציבור גדול שחושב בתמימות כי ישנה סתירה בין פסוקי התורה וממצאי המדע, הוא הוכיח שאין הדבר כך.

על מנת להמחיש את כוונתו הוא בוחר לצטט שורה של מדענים דגולים וידועי שם שלדבריו כולם הם "גלאט טרייף" ודבריהם ברורים וחד משמעיים – מעשה הבריאה היה גם היה ואין עוררין על כך.

"פרופ' פול דיראק שהיה מעמודי התווך וממניחי היסודות לפיזיקה המודרנית, הוא אף זכה בפרס נובל לפיזיקה והנה מה שהוא אומר: 'אין ספק שהבריאה אכן אירעה בזמן מסוים בעבר'".

מכאן עובר אביעזר לפרופסור אלן גות, קוסמולוג בעל שם עולמי מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס כותב כי "רגע הבריאה נותר ללא הסבר". לנו כיהודים מאמינים יש הסבר ברור וחד משמעי. אך פרופ' אביעזר מסביר כי גם מדענים אתיאיסטים מודים בקיומו של מעשה בריאה. "השורה הראשונה בספר 'המפץ הגדול' כוללת את המשפט הבא: "המפץ הגדול הינו הגרסה המודרנית של בריאת העולם".

ולסיום מצטט אביעזר את ה"סופר סטאר של המדע המודרני – פרופ' סטיבן הוקינס "הקוסמולוג" בה"א הידיעה ואומר כי זה האחרון כותב ש"הבריאה נמצאת מחוץ לתחום חוקי הפיזיקה". אביעזר מבהיר ומחדד את המסר: "היום אי אפשר לדבר על קוסמולוגיה בלי שבריאת העולם לא תתפוס מקום מרכזי. בריאת העולם הפכה לעובדה מדעית מוגמרת. כל מדען יכול לעשות מדידות ולקבל השוואות שיוכיחו זאת".

למותר לציין כי אביעזר חוזר שוב ושוב ומבהיר כי כל המדענים המצוטטים על ידו, הן בספרו והן בהרצאותיו, אינם דתיים ח"ו, שלא ייחשדו ל"ע בהטייה מדעית.

רוב הציבור מאמין בבורא

בפסקה הקודמת הזכרנו שוב ושוב את מדעי הקוסמולוגיה והפיזיקה ואת המפץ הגדול. לפני שנמשיך, נהיה חייבים להבהיר מה הקשר בין שני מקצועות מדעיים אלו, מהו המפץ הגדול וכיצד כל זה קשור למעשה הבריאה.

קוסמולוגיה הוא חקר היקום. הקוסמולוג חוקר את היות העולם ואת התקדמותו לאורך השנים. הפיזיקה היא מדע החוקר את חוקי הבסיס של הטבע.

המפץ הגדול מחבר בין שני מקצועות מדע אלו בכך שהוא מהווה הסבר מדעי להתהוותו של העולם. תיאורית המפץ הגדול נתקלה בביקורת רבה בעולם המדעי עם הופעתה, אך לאחר מחקרים אין ספור היא הפכה לתיאוריה המקובלת ביותר בעולם.

תיאוריה זו קובעת כי אי שם לפני כ-15 מיליארד שנה התרחש אירוע שהביא בכנפיו את העולם בצורתו הראשונית ומשם התפתחו חיים עד לעולם המוכר לנו כיום. במבט שטחי לא ניתן כלל ליישב את התיאוריה הזו עם מעשה בראשית כפי שאנו מכירים אותו ומאמינים בו. אביעזר טוען ההיפך.

"אין שום סתירה בין התיאוריה הזו למעשה הבריאה", הוא אומר ומסביר: "כל הקוסמולוגים מסכימים כי בעת קרות המפץ הגדול הגיע פרץ עצום של אור אותו הם מכנים "כדור האש הקדום" שיצר את היש, משום שלפניו לא היה כלום, היה אין".

וכך הוא כותב בספרו "מעשה בראשית":

"בשנת 1946, הציעו ג'ורג' גמוב ועמיתיו תיאוריה קוסמולוגית שונה לחלוטין. לפי תיאוריית גמוב, התהווה היקום לפני 15 מיליארדי שנים. באותו זמן הופיע פתאום, יש מאין, מקור אנרגיה אדיר, שנקרא 'כדור-האש הקדום', או בשמו העממי – 'המפץ הגדול', ומכאן השם 'תיאוריית המפץ הגדול'. הופעתו הפתאומית של כדור-האש הקדום מציינת את תחילת היקום במשמעות שלפני הופעתו לא היה קיים דבר. המפץ הגדול הוא, אפוא, התגשמות מדויקת של יש מאין.

"המונח 'כדור-האש', הנקוט בפי הקוסמולוגים, אל לו להותיר את הרושם המוטעה שבפועל היה משהו בוער. 'כדור-האש' היה ריכוז עצום של אנרגיה בלבד. דוגמא מוכרת של אנרגיה מרוכזת היא נקודת האור הזוהרת הנוצרת על-ידי מיקוד קרני השמש באמצעות עדשה. כדי לדמיין את כדור-האש הקדום, אפשר לחשוב על כדור אור גדול שזוהרו עולה פי מיליארדים רבים על זוהרה של הנקודה הממוקדת של אור השמש.

"נתעלם לעת עתה מן השאלה הנכבדה מניין בא כדור-האש הקדום ונמשיך לתאר כמה היבטים בסיסיים של התיאוריה. במיוחד, כיצד התפתח כדור-האש הקדום להוות את העולם כפי שאנו מכירים אותו? עולמנו הנוכחי מורכב מ'חומר' (בצורת אטומים ומולקולות), שהוא המרכיב הבסיסי של כל דבר שאנו רואים, החל בכוכבים ובגלקסיות וכלה באוקיינוסים, בצמחיה ובבעלי חיים. מניין בא כל החומר הזה?

התשובה נתונה ע"י הנוסחה המפורסמת של תיאוריית היחסות של איינשטיין: E = Mc2. כאשר E מציינת אנרגיה, M מציינת מסה ו-C מציינת את מהירות האור. נוסחה זו קובעת שחומר יכול להפוך לאנרגיה. יתר על כן, מחמת הערך הגבוה של 'שער החליפין' C2, די במעט חומר בכדי להפיק כמות עצומה של אנרגיה. היפוך זה של חומר לאנרגיה אינו אפשרות תיאורטית גרידא, אלא משמש כבסיס ליצירת אנרגיה גרעינית; פצצותיה האדירות החריבו את הירושימה ונגסאקי, אבל שימושה לצורכי שלום מספק חשמל לעשרות מיליוני משפחות. תיאוריית המפץ הגדול מנצלת את העובדה שנוסחת איינשטיין יכולה לפעול בשני הכיוונים; לא זו בלבד שחומר יכול להפוך לאנרגיה, אלא גם אנרגיה יכולה להפוך לחומר. אף-על-פי שדרושה כמות עצומה של אנרגיה כדי ליצור מעט חומר, הייתה כמות האנרגיה האצורה בכדור-האש הקדום כה עצומה עד שהיוותה מקור לכל החומר הקיים עתה ביקום כולו".

נו. נו. ואיך זה קשור לבריאת העולם? אז זהו, שאביעזר מבהיר שגם אותם אנשים שחושבים בטעות כי יש סתירה בין המדע לתורה, נאלצים להודות כי זה בדיוק מה שכתוב בפרשת בראשית, "ויאמר אלוקים יהיה אור ויהי אור". מה ברא השם ביום הראשון? את אותו פרץ אור שהוגי המפץ הגדול מכנים "כדור האש הקדום". "הגויים האתיאיסטיים האלה מלמדים אותנו שהתורה מתכוונת בדיוק למה שכתוב כפשוטו. לא היו שתי בריאות. בריאת האור היא היא בריאת העולם".

וזו רק דוגמא אחת מני רבות למטרת ספרו של אביעזר. הספר נקרא "בראשית ברא" והוא נכתב במקור באנגלית. בנו של אביעזר תרגם את הספר לעברית ומאז כבר יצאו 12 מהדורות של הספר והוא עדיין נמכר גם היום, ומהווה מצרך מבוקש בקרב שוחרי מדע המנסים להתמודד עם התיאוריות המדעיות שמשום מה נחשבו כסותרות לאמונה. הספר תורגם כבר לתשע שפות והוא מודפס שוב ושוב ברחבי העולם.

אביעזר עצמו הוא מרצה מבוקש מאוד שמעבר להרצאותיו בפיזיקה במסגרת האוניברסיטה הוא מרצה עממי שמוזמן להרצאות רבות בנושא הבריאה והמדע.

"אנשים משלמים כסף על מנת לשמוע את ההרצאות שלי", הוא אומר בניסיון להסביר עד כמה צמאים האנשים להסבריו. הוא גם מציין כי "אולי פעם אחת היה מי שחיפש לנגח ולקנטר וגם הוא השתתק אחרי סדרה של שאלות, כשהבין עד כמה הוא טועה". לאביעזר ברורה עד מאוד תמונת המצב האמונית בקרב הציבור שאינו שומר מצוות נכון להיום. הוא אומר כי הציבור ברובו מאמין בלי שום חוכמות בבורא העולם. הרצאותיו נועדו לסלק גם את המכשול המדעי מדרך האמונה.

"אני לא הראשון שאומר את זה, אפילו רש"ר הירש זצ"ל אמר שאם התיאוריה המדעית היא הנכונה, צריך לתת עוד יותר שבח וכבוד לקדוש ברוך".

האמונה היא מעל השכל

כששאלנו אותו כיצד הוא מסביר את העובדה שבמעשה בראשית ציונו במפורש ימי הבריאה – "ויהי ערב ויהי בוקר", הוא מפנה אותנו למורה נבוכים לרמב"ם שמסביר שיום אינו דווקא מעת-לעת, ואף לרש"י בספר הושע פרק ו' פסוק ב', מסביר רש"י שיום הוא תקופה – עת. "זהו דבר ידוע ומוכר בקרב פרשני התורה שאין הכרח שהזמן הוא דווקא כפשוטו".

האמת היא שקצת תהינו על הקביעה כי העולם נוצר לפני 15 מיליארד שנה. אביעזר טוען שיש מחקרים מדעיים שתומכים בתיאוריה הזו. בנקודה הזה אנו נזכרים בדברים שכתב הרבי מליובאוויטש זצ"ל לפני עשרות שנים: "דווקא מנקודת מבט של המדע – הרי יותר מאי פעם בעבר לא יכול להיות כל ניגוד בין מדע ואמונה. על פי המדע המודרני אין כל חוקי טבע קבועים, הכל יחסי. ומה שנקראו פעם בפי אנשי המדע בשם חוקים, אינם אלא הסתברויות.

"המדע המודרני אינו מתיימר עוד לקבוע ודאויות בעולם החומרי. העובדה שדבר מסוים מתנהג באופן מסוים היום, אין בזה הוכחה מוחלטת, שאותו דבר התנהג באותו אופן לפני אלפי שנה, או שיתנהג באותו אופן בעוד שנים רבות. אלא בתנאי שכל יתר הגורמים: כולל כל התנאים הפיסיקליים החיצוניים של אטמוספרה, החלל החיצון, טמפרטורה, לחץ, וכו' וכו' – שווים, וזאת מלבד טבע האדם המשתנה גם הוא. ואף אם כל התנאים שווים, יאמר אז המדע המודרני, שההתנהגות הקודמת של דבר מסוים, עדיין אינה מבטיחה שהדבר אכן יתנהג בעתיד באותו אופן, אלא רק שיש "סיכוי" (הסתברות) לכך.

"לכן ברור הדבר שהמדע המודרני אינו יכול להתיימר לשפוט במידה כל שהיא של בטחון, את האמיתות שהאמונה שלנו קובעת. המכסימום שהמדע יכול לומר, הוא רק שאמיתות אלו הן אפשריות. נראה, איפה, שאין מקום כלל לדבר על איזה שהוא קונפליקט בין מדע ואמונה…".

נדמה שאין עוד מקום להוסיף על דברים אלו.

יהיו מי שיאמרו שלמעשה אין שום צורך בספרו של אביעזר. והם צודקים. מי שמאמין בבורא, אינו מאמין בגלל שהתורה אינה סותרת את המדע, וגם אביעזר מודה בכך ואומר שגם לו היו נתוני המדע סותרים את התורה, ברור לו שרק התורה היא זו שקובעת. אלא שלדבריו זו פשוט טעות לחשוב שיש סתירה בין התורה למדע. "להיפך. ככל שהמדע מתקדם, מתברר יותר ויותר שאין שום סתירה בין השניים".

לעוסקים בקירוב הוא אומר כי "אין שום צורך לחפש הוכחות לבריאת העולם. זו עובדה מדעית!". מאידך, הוא מסכים כי האמונה שמי שעשה את מעשה הבריאה הוא בורא העולם אינה זקוקה להסברים שכליים. "כי זו אמונה – היא מעל השכל".

השארת תגובה