כך צריך להיראות בית כנסת

"כיהודי יש לי ציפייה אחת, שיבנה בית המקדש במהרה בימנו. ככהן, יש לי ציפייה לרהט את בית המקדש. אני מבין שאת עבודות הנגרות בבית המקדש יתנו לטובים ביותר, אני רוצה להיות ראוי לקבל את העבודה הזאת"

ארון קודש
ארון קודש

יש מקצועות, שבעליהם מסתובבים כל היום כשבת צחוק על פניהם. החיוך הזה התמידי, לא נובע מחוסר מעש, או עצלות. אצל משה כהן למשל, החיוך התמידי נובע מהתעסקות בחומרים שמרוממים את הלב והנפש. כהן, בעליה של נגרייה גדולה במישור אדומים, שמייצרת את הריהוט המפואר ביותר לבית השם. סיור קטן שערכנו בימים האחרונים בין בתי כנסיות ובתי מדרשות גדולים ומפוארים בישראל, מסביר במעט את החיוך התמידי של משה.

ראינו את בית הכנסת במנהרות הכותל, מתחם קבר רחל, בתי המדרש של מיטב החסידויות בארץ ובעולם. תמיד היית נגר?

"ממש לא", הוא עונה מופתע, הרזומה שלו מרגיש זקן בתחום. "בשנת 1952, אבי שאול כהן ז"ל, פתח נגרייה קטנה תחת השם ש. כהן במחנה יהודה בירושלים. זה היה בית המלאכה לייצור בעץ, מקום קטן והיסטורי בעל שם טוב, אבל מטבע הדברים הספק הייצור היה זעיר, עובד אחד שזה הוא, לפעמים היו שם שני עובדים. זה התחיל מ 70 מטר מרובע, פחות מדירה בגודל מינימלי, אחרי שנה שעבדתי איתו שכרנו מקום בעטרות, 450 מטרים, קניתי קצת ציוד, ולשם כך משכנתי את הבית שלי, כשאבא שלי מלווה אותי, עבדנו שם ואחרי כשנתיים התחלנו להתרומם, ב"ה. אבל אז אבא שלי נפל בנגרייה, שבר את הירך, נכנס לניתוח, ואחרי חודשיים בבית חולים נפטר, שם. זה היה משבר גדול, רציתי לסגור, לא הייתי בשל לקחת את הכל עליי. בחור בן 28, לא הייתי איש מקצוע. אשתי נכנסה לתמונה ואמרה לי שזה מה שהוא היה רוצה, וזה יכול להיות העיסוק שלי. עשיתי מה שהאישה אמרה, ובתוך חמש שנים הגעתי למצב מצוין, בדרך נס זכיתי לעשות המון פרויקטים שהם גדולים על נגרייה מהסוג שהייתה לי. ב-2005 קניתי את המגרש במישור אדומים ובניתי עליו מפעל רציני 2500 מטר רבוע, רכשתי את הציוד הכי מתקדם בעולם ומשם יוצאת הבשורה הגדולה.."

אנחנו מדברים על ריהוט לבית כנסת, אבל אני מיד מדמיין ארון קודש מפואר עם חריטות מסובכות, גם אצלכם בית כנסת זה בעצם ארון הקודש?

"זה נכון, ארון קודש, הוא ללא ספק המוטיב המרכזי והעיקרי בבית הכנסת, רואים אותו כולם, לכיוונו מכוונת התפילה ובו משקיעים את מירב המחשבה והמאמצים כדי להגיע למוצר מושלם ומושקע ככל שניתן. בגלל שהוא כה חשוב אנחנו מפעילים במחברה צוות עיצוב ופיתוח, צוות ייחודי ונדיר שמגיע בסוף התהליך לתוצאה כזאת שהלקוח עומד ומשתאה כלא מאמין. ביקרת במפעל וראית את המכונות הייחודיות. ב"ה, יש לנו היכולת לבצע ארונות קודש במגוון של חומרים וטכניקות נדירות, עם אפקטים, צבעים וגימורים ברמה גבוהה מאוד. היום, יותר מתמיד אני מרגיש שמעל כל היצירה שלנו מתנוסס הפסוק 'זה קלי ואנווהו'. זה לא רק פסוק שמתאר יופי, זאת תחושה שמפעמת בנו, אנחנו מתעסקים עם הפריטים היפים ביותר לכבוד השם יתברך. ולצד זה הופכים את ארון הקודש ליצירה שגורמת בכל פעם, להפתעה מחודשת" .

בעשרת ימי תשובה, אירח משה קבוצה קטנה לסיור סליחות מרגש באווירת הסליחות שאופפת את ירושלים בסתיו של הימים הנוראים. היו שם השר לביטחון פנים, עורכי עיתונים בכירים, מפקד תחנת רדיו צבאית ולא מעט אומנים מוכרים. סיור בלילה שכזה מרטיט מעצם קיומו, ועדיין שום דבר לא הכין את המשתתפים ליופי וההדר שבית הכנסת "שערי תשובה", שתרם יצחק תשובה.

באחת ממנהרות הכותל, מול 'האבן הגדולה', נמצא אחד ההיכלות המרהיבים בעולם. גם אם מתעלמים ממיקומו יוצא הדופן וקשה להתעלם, הרי שכניסה למקום בעל הרצפה המוארת והריהוט היוקרתי מחסירה בבאים פעימה. המקום שפתוח לציבור ופועל בעיקר בשבתות, מספק חוויה רוחנית גדולה, בעיקר כשארון הקודש נמצא סמוך לקודש הקודשים, ההדר והשגב מתערבבים.

מטבע הדברים, קדמו לחנוכת המקום למעלה מעשור שנים של עבודות ארכיאולוגיה ושימור, תמיכה, בינוי ושיפוץ לקראת השלמתו, וגם אחרי שנפתח, הושקעו בו מיליונים רבים כדי להגן עליו מהצפות. את הריהוט המיוחד, עץ מהגוני מצופה עיטורי וגילופי זהב 24 קראט, ביצעו במיומנות רבה משה כהן וצוותו.

ואכן, באירוע חנוכת הבית, הזכיר יצחק תשובה את גילופי העץ בציפוי הזהב של שבעת המינים המשולבים בספסלי בית הכנסת, ספלים שיוצרו לראשונה ובמיוחד עבור הפרויקט. "תבין, מדובר בפרויקט שהוא הדובדבן שבקצפת, מבחינתנו", מגיב משה בהתרגשות. "זכינו לבצע עבודה שיועדה בכלל לנגריות באיטליה, רצון התורמים היה בכלל להביא למקום הקדוש את הריהוט 'הכי טוב בעולם'. אבל אחרי שאדריכלי הפרוייקט סרקו את הנגריות הטובות ביותר בעולם כולו, נשבו בדיעבד בקסמיה של הנגרייה הטובה והמתקדמת ביותר בעולם – זאת של משה כהן. האדריכלית גל נאור (בתו של יצחק תשובה) בחנה את אב הטיפוס בנגרייה, ובו במקום בישרה לאביה שנמצא המפעל המתאים ביותר לביצוע העבודות. כאשר הגיע יצחק תשובה בעצמו לחזות בפלא, קיבל החלטה בו במקום, והוסיף בקשה לגלף ולצפות בזהב את שבעת המינים ששולבו בספסלי בית הכנסת.

ואכן, החברה ייצרה 119 מקומות ישיבה, שולחנות, מעקות עץ, בימה מפוארת וספריה דו כיוונית המשמשת גם כמחיצה לעזרת הנשים. כל עבודות העץ בבית הכנסת, נעשו מעץ מהגוני בטכניקת הנדסה מתקדמת, בשילוב עבודת יד וגילופי עץ המצופים זהב טהור 24 קראט. כהן, מיותר לציין, הודה ליצחק תשובה על הזכות לייצר ריהוט ייחודי ומפואר, במקום הקדוש ביותר בעולם, והקרוב ביותר לקודש הקודשים. "בסיום אירוע חנוכת הבית, ניגשתי למר תשובה שהחמיא לי על העבודה ואמר לי תודה. אמרתי לו 'תודה לך! שנתת לי את הזכות לעבוד במקום כזה.."

אתה ממש אוהב להכין ריהוט למקומות מיוחדים..

"זכינו ואנו חתומים על פרויקטים חשובים כמו הריהוט המיוחד בקבר רחל, במערת המכפלה, בקבר רשב"י, ועוד". בזכות מנגנון יצירה מוקפד המשלב את עולם ההייטק והאמנות, נחשבת החברה שלו למובילה בתחומה וחתומה על עשרות פרויקטים של רהיטי יודאיקה מפוארים, אבל לא רק עניינים שבקדושה, גם בתחום ה"חול" הוא מותיר חותם אומנותי כמו למשל רוב משרדי הפרקליטות בארץ, מלון הסוויטות המפואר "הקומה ה- 21 בירושלים", בתי מלון, חללים ציבוריים, בתי יוקרה ועבודה מול אדריכלים שמתפעמים מהדיוק ומהביצוע. החברה ביצעה פרויקטים מעניינים כמו ריהוט במוזיאונים שונים כגון מוזיאון המוזיקה בירושלים, והקימה תערוכת ענק בבית התפוצות בתל אביב כשנושא התערוכה היה השפה העברית וכל המוצגים יוצרו בעץ… "סוד ההצלחה, אם מותר לי להשתמש מניסיוני – טמון בפרטים הקטנים המגולפים ביד אמן והופכים את היצירה ללא פחות ממושלמת ובחותם האיכות הייחודי של חברת אמש".

מה הסיפור שלך עם דלתות?

לא מעט מהדלתות המפורסמות שלנו מותקנות בפרויקטים גדולים, ברחבי ישראל והעולם היהודי, והשימוש בהם רב. התברר שלא מספיק לעצב דלת מרשימה, אלא יש לתכנן אותה כך שהצירים יחזיקו את המשקל העצום של הדלתות, בדיעבד לאורך השנים, התמחינו בביצוע דלתות בגדלים ובמשקלים חריגים. למדנו היטב ואנו יודעים לייצר את כל סוגי הדלתות, בשיטות ייחודיות עם פרזול מהטובים ביותר שקיימים בעולם, שמאפשר לשמור על תקינות המוצר לשנים רבות, לעמוד בעומסים כמעט בלתי אפשריים ולשרוד שנים רבות באיכות וללא בלאי בעיצוב", שאלתי על דלת מסוימת שראיתי באחד המוסדות ששמו ושם קבלן אחר מתנוססים עליה, ותהיתי מי ביצע בסופו של דבר את העבודה. משה נבוך קמעה ומסביר שהיה מכרז והוא הפסיד בו מסיבות של עלות, והעבודה נמסרה לקבלן אחר, ואולם לא הרבה זמן לאחר ההתקנה, צירי הדלתות לא עמדו במעמסה וחישבו להישבר, הוא הוזעק לסייע שיקום הדלתות והצירים, והפעם מבלי לבקש הצעת מחיר לתיקון.

אז הדלתות האלה עומדות מאז?

"לא, הן לא עומדות, הן סבות על צירן… זה מה שרצו שנעשה ועמדנו במשימה, ב"ה"

יש הבדל בין העיסוק הטכני בעץ, לבין התעסקות בקודש, או שכל רהיט הוא רק "רהיט"?

"וודאי שיש הבדל! נניח קיבלתי עכשיו תוכנית למטבח מדהים וגרנדיוזי, ובמקביל קיבלתי תוכנית מדהימה לבית הכנסת? ברור שאתרגש מאוד, ואשים בצד את ענייני החול. אפילו צוותי העבודה שלי, שחלקם לא יהודים, מתגאים מאוד בבתי הכנסת המרשימים שבנו איתנו, וכמעט לא מייחסים לעבודות נגרות מורכבות באתרים 'לא קדושים', נניח.

ברמה האישית אצלי? כשאני מציע הצעת מחיר לבית, ואני לא מקבל את העבודה, או שאני מוציא הצעה לבית כנסת, הסיפוק מקבלת העבודה בבית כנסת גדולה לאין שיעור מאשר כל פרוייקט אחר, למרות שסביר להניח שהרווחיות תהיה פחותה בעבודה על בית כנסת או בית מדרש, זה הלב שמכתיב את המחיר ואת הסיפוק".

בין השאר ביצע כהן את הריהוט בבית הכנסת איצקוביץ', בבני ברק. "תדמיין את התחושה שאלפי אלפים מתפללים בבית כנסת שבנית, מלבד הזכויות הרבות זה גם סיפוק מקצועי גדול". כהן מספר על עוד יתרון: "בבית כנסת יותר מפרגנים לעבודה, אני נהנה שאנשים נהנים מהעבודה שלי, כשאני רואה את אנשי הצוות שלי, מרימים כתר בגובה של מטר וחצי או שהלקוח בא ואומר 'אתם מלאכים' אתה מבין שאתה שותף למשהו שגדול מהעץ וגדול מהעבודה. עיתונאי שאני מכבד, ביקר באיצקוביץ' וסיפר לי שהתרשם מאוד מהעבודה 'החדשה' שלי שם. כשסיים לדבר, אמרתי כבדרך אגב, שכבר זמן רב לא עבדתי במקום.

בעצם, מבלי לדעת הוא כיוון לכך שעבודה שעומדת כבר מספר שנים, ומשתמשים בה אלפי אנשים ביום – עדיין נראית כחדשה והבלאי כמעט ולא מצוי בה. זה מחמיא, אבל זה קורה בגלל שהמוצר מיוצר בדרכים שונות והקפדה על כל התהליך מחמירה מאד".

ומה אומרים האדריכלים?

"העבודה במגזר הפרטי הגבוה יותר, מאופיינת בעבודה מול מספר רב של אדריכלים, אדריכליות, מעצבים ומעצבות, שחולמים את העיצובים המרשימים והמורכבים ביותר.

האדריכל מבטא בכישרונו את המחשבות של הלקוח, משם – זה עובר לביצוע שלנו. באחת הפעמים בנינו ריהוט לישיבה בהר נוף, שם הכרנו למעשה אדריכל חסידי, מוכשר מאוד, שהיה מרוצה מהעבודה. שמו אהרון אוסטרייכר, חסיד בעלז גאון שחתום על עיצוב אדריכלי לבתי כנסת ובתי מדרש גדולים ומפוארים בארץ ובחו"ל. מאז שיתפנו פעולה יחד בפרויקטים רבים. הוא עיצב בהצלחה רבה את בתי הכנסת במקומות קדושים כמו מערת המכפלה, ציון הרשב"י במירון, קבר דוד ועוד. "אנחנו מתורגלים בעבודה מול אדריכלים במגוון סגנונות עיצוב וייצור, מה שמבטיח לאדריכל שקט תעשייתי בכל הקשור לעבודות העץ בפרויקט".

"מדובר בהפקה גרנדיוזית"

בימים אלו מסיימת החברה אמש פרויקט ענק שביצעה עבור חסידות בעלזא בלונדון, הזדמנות חגיגית לשמוע על מורכבות המיזם שם.

איך בעצם, מפיקים ייצור והרכבה של פרויקט בסדר גודל כזה מעבר לים?

"תחילה, יוצא צוות החברה למקום בראשם עומד מעצב הבית שלנו, לצורך מדידות המתבצעות באמצעים המשוכללים ביותר שקיימים כיום. בשוב המשלחת ארצה, אנו מפגישים את המודדים עם צוות המתכננים, מתאימים את תוכניות האדריכל למידות השטח ועורכים התאמות לתוכניות בשיתוף אדריכל הפרוייקט.

"לכל פרויקט ממונה מנהל פרויקט המלווה את ביצוע שלבי הפרויקט, עד התוצאה המוגמרת וההתקנה במקום. כל תהליך הייצור נעשה בארץ בעזרת המכונות המתקדמות ביותר. תחילה עובר העץ הגולמי עיבוד בשלל מכונות, חיתוך, כרסום, ליטוש וצבע. תאר לעצמך שיש לנו מכונות תפירה (!) שתופרות את הפורניר בעבודות בהתאמה אישית לכל פרויקט. לצד העבודה הממוכנת, מתבצעות עבודות גילוף בידי אמנים שיושבים שעות מול שרטוט ומגלפים בסכין מיוחדת כל תחריט, הטבעה, או הבלטה שחלם עליו האדריכל".

איך מעבירים את זה, נניח לבית המדרש של חסידות בעלזא בלונדון?

"מדובר בפרויקט שלצורך שינועו ללונדון נדרשו 20 קונטיינרים שבתוכם כ-170 טון עץ. העצים מובלים בים ובאוויר בהפקה גרנדיוזית, כאשר מלאכת המחשבת של ההרכבה נעשית בשטח ע"י צוות מהנגרייה שלנו". כהן נזכר בילדותו, אז חיבב הרכבות פאזל של חלקים קטנטנים. "לא תיארתי לעצמי שאהפוך את תחביב הילדות שלי למקצוע, ואזכה להרכיב 28000 חתיכות עץ, מספר חלקי העץ שנבנו בבית המדרש ההוא בלונדון".

משה כהן מגלה כיצד נפעם לראות את קהל החסידים, אותו ציבור שיתפלל בקרוב בבית המדרש עומד ומשתאה מול ה"פאזל הקדוש" שהורכב מול עיניו ושהפך בתוך 75 ימים למקדש מעט, הכי יפה שנראה בעולם היהודי. כ"ק האדמו"ר מבעלז שליט"א לא ביקר שנים בלונדון, אבל לרגל חנוכת הבית, הגיע במיוחד עם אלפי חסידים למעמד מרגש בנוכחות אלפי חסידים.

ספר על מפגשיך עם גדולי ישראל

"עד היום הזדמן לי לעבוד עם חצרות גדולות וגם עם קטנות, התמזל מזלי לפגוש את גדולי התורה ולהתברך מפיהם. פגשתי כמעט את כל האדמו"רים, לחלקם אפילו ריהטתי את הבית. זה זכות גדולה שמלווה אותי".

כהן משחזר מפגש מיוחד עם כ"ק האדמו"ר מסלונים שליט"א: "היינו צריכים להשלים את בית המדרש לפני ראש השנה. קבלני השיפוץ התעכבו מעט ולא נשאר לנו מספיק זמן כדי להרכיב את הארון, גייסתי את כל העובדים ואפילו הבאתי את הבנים שלי שיעזרו. הלקוח אמר לי, שהוא לא רוצה לאכזב את הרבי ושנעשה את כל מה שצריך כדי שזה יקרה. עבדנו יום ולילה, אני סבור שכחלק מהשירות שלנו, עלינו להקפיד על מסירה בזמן שנקבע, זה קדוש אצלנו.

"בלילה שלפני ראש השנה היינו כ-40 עובדים בסך הכול בהיכל בית המדרש, כשהודיעו לנו שהרבי שליט"א עומד להיכנס לראות את התקדמות העבודה, בתוך 7 דקות, באמצע הלילה הגיע האדמו"ר ואיתו כ-400 חסידים שליוו אותו. בחיים לא ראיתי דבר כזה, האדמו"ר ביקש שנסביר לו איך זה ייראה בסופו של דבר, התרגשתי מאוד, והסברתי.

"במהלך אירוע חנוכת הבית, חגגו אלפים וקפצתי לכמה דקות לראות את הארון בתפארתו, תכננתי לשהות שם עשר דקות והתכוונתי ללכת. במדרגות פוגש אותי אחד מנכבדי החצר שואל אם אני הנגר מוישה כהן, כשהשבתי בחיוב, הוא אומר לי 'מה פתאום אתה הולך?' וסחב אותי דרך מעברים סודיים, עד שהכניס אותי לשורה של החשובים הצמודים לאדמו"ר והושיב אותי שם כשהוא מספר לנוכחים מה עושה הבחור עם החולצה הכחולה ביניהם…"

"בניתי ריהוט גם לישיבה של הראשון לציון, הרה"ג אליהו בקשי דורון. גם את המשרד שלו כרב הראשי לישראל ובישיבה. התיידנו מאוד והזמנתי אותו להיות סנדק בברית של הבן שלי".

על כסא אליהו שאתה בנית?

"לא!", הוא מחייך, "אבל מאז אנחנו מעצבים ובונים כסאות אליהו מיוחדים מאוד".

ראיתי שבנית לרב שלך, רבי שמואל פנחסי ריהוט מיוחד מאוד, ספר על ההרגשה לבנות ארון קדש עבור הרב האישי שלך?

"יש לו בית כנסת מאוד יפה, סמוך למחנה יהודה. מי שתרם את הארון, יהודי עשיר מאוד מפנמה. קיבלתי תמונה שלו מגיע לבקר בבית הכנסת, ובגלל שהארון גבוה מאוד, אפשר לראות אותו בשלמותו, רק כשנכנסים לתוככי בית הכנסת. כשהוא נכנס והרים את ראשו כדי לצפות בהדר, הוא כ"כ הרגש שהחל להוזיל דמעות. ראיתי את התמונה והצטמררתי, זה היה בשבילי שיעור קטן בפרופורציות. עומד שם יהודי ששווה מיליארדי דולרים ומתייפח בהתרגשות מארון קודש מרהיב. זה עושה לך משהו שאתה חלק מזה".

מה לאחל לך לשנה החדשה?

"כיהודי יש לי ציפייה אחת, שיבנה בית המקדש במהרה בימנו. ככהן, יש לי ציפייה לרהט את בית המקדש. כל הזמן אני חושב לעצמי, כיצד להשתכלל ולהתמקצע, להצטייד במכונות חדשות ולהשתלם בידע וניסיון. אני מבין שאת עבודות הנגרות בבית המקדש יתנו לטובים ביותר, אני רוצה להיות ראוי לקבל את העבודה הזאת".

השארת תגובה