צה"ל מציג: חרדים בחזית הסייבר

אברך חרדי עטור בזקן וחובש כיפה שחורה יושב לצדו של גלוי ראש עוטה מדי צה"ל וביחד הם מנסים לפצח אלגוריתם ולחבר קוד סבוך. זהו המחזה שנגלה לעינינו בביקור שערכנו ביחידה להכשרת חיילים בתחם הסייבר

בסמ"ח בצה"ל
בסמ"ח בצה"ל
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

הכירו את ה'בסמ"ח': בית הספר למקצועות המחשב וההגנה בסייבר. זוהי היחידה המרכזית להכשרת חיילים בתחום המחשוב וההגנה בסייבר בצה"ל.

בעידן בו המחשב והאינטרנט הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו, והלוחמה המודרנית הופכת דיגיטלית יותר ויותר, מרחב הסייבר הפך לזירת לוחמה חדשה, וחשובה מאין כמוה לצה"ל. זהו למעשה תפקידם של המגינים – ביצוע משימות הגנה מגוונות על מנת לשמור על מערכות צה״ל, בטיחותן ועל רצף הפעילות השוטף של כוחותינו בשגרה ובחירום.

במסגרת התפקיד, מבצעים המגינים בסייבר פעולות ניטור וחקירת הרשת בהיבטי סייבר שונים. בהתאם לחשיבות פעילותם, כדי להתקבל למסלול יש לעבור בהצלחה את המיון הקדם צבאי.

אנשי החומרה והתוכנה בצה"ל מנהלים את המערכה ויוצרים את שדה הקרב הווירטואלי. מסלולי המחשוב של חיל המודיעין מתפצלים לקשת נושאים רחבה אשר את רובה לא ניתן לחשוף. למרות זאת, ניתן לגלות כי חלק מהתחומים עוסקים בעיצוב ופיתוח מערכות מודיעין, פיתוח אמצעי הדרכה וכן תפקידים בתחומי המתמטיקה והמדעים המדויקים.

'שדה הקרב' מתנהל בעידן הנוכחי באמצעים טכנולוגיים, לא פחות מאשר כח אנושי איכותי. אלו לצד אלו פועלים בסייעתא דשמיא מרובה, במקרים רבים שברובם לא מגיעים לאוזני הציבור.

השבוע, נחשף סרטון שתיעד חדירת ארבעה מחבלים מעזה לישראל כשעל גבם הם נושאים אמצעי לחימה כבדים. מסרטון זה ניתן להבין מעט מזעיר על מערכת אחת, באמצעותה פעלו כוחות צה"ל. המצלמות שצוידו באמצעים אופטיים לראיית לילה העבירו ב'שידור חי' אל העורף תיעוד מהמתרחש מעבר לגדר המפרידה בין רצועת עזה לשטח ישראל.

אל הגזרה הוקפצו לוחמים, כשברקע הם מונחים בידי מי שצופה כל העת ב'שידור' מהשטח. החיילים הונחו מתי וכיצד להתקרב – וגם, מתי לתקוף. אירוע זה הסתיים בחסדי שמים, ללא נפגעים בקרב כוחות צה"ל.

לא צריך להרחיק בדמיון, אמצעי הלחימה בעידן הנוכחי מצויידים במערכות ממוחשבות מתקדמות. מה גם שלוחמת סייבר עוצמתית ומדוייקת משיגה לעתים יותר משיצליחו להשיג עשרה מרגלים יחדיו.

אל הממדים הפיזיים המסורתיים, נוסף בשנים האחרונות ממד לחימה נוסף, מעשה ידי אדם: זהו ממד נוסף בו מתנהלת לחימה על בסיס יום יומי, במסגרתה אגף התקשוב וההגנה בסייבר נמצא בחזית החיכוך.

בשדה הקרב הזה אין גבולות מוגדרים, וכלי הנשק העיקרי הוא הבינה והתחכום האנושי. מרחב הסייבר הוא כיום ממד הלוחמה החדש והאפקטיבי של צה"ל, במקביל ליבשה, לאוויר ולים. כיום, כאשר הדיגיטל הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו, ההגנה על המידע אותו הוא מכיל ועל אינספור המערכות אותן הוא מפעיל הפכה למשימה חשובה מאין כמוה.

כדי להגן על מערכות המחשב בצה"ל, הוקם באגף התקשוב וההגנה בסייבר מערך ייעודי ומסווג – חטיבת ההגנה בסייבר. פעילות החטיבה מאפשרת את קיומן של פעילויות מבצעיות ביבשה, באוויר ובים, ומייצרת לצה"ל עליונות ברורה.

החטיבה מפעילה אמצעים טכנולוגיים רבים ומגוונים, על מנת לנטרל תקיפות ואיומי סייבר של אויבים ויריבים ובכך משפיעה על כל היחידות בצבא בפעילות הביטחון השוטף ובחירום, ומאפשרת לצה"ל לשמר חופש פעולה בממד הדיגיטאלי.

החטיבה בנויה ממספר מרכזים ייחודיים – מרכז מבצעים להגנה, מרכז מודיעין להגנה, מרכז טכנולוגי (יחידת מצו"ב) וכן מרכז לוחמה אלקטרונית.

מתברר כי גם למקומות רגישים אלו, זירות קרב וירטואליות בעלות משמעות קריטית למדינה, הגיעו לשרת לוחמים חרדים שגויייסו לצה"ל.

בימים אלו סיימו קורס תכנות שכזה, 20 בוגרי ישיבה שהתגייסו לצה"ל במסגרת שח"ר (שרות חרדים) בבית ספר למקצועות המחשב, השוכן סמוך לבני ברק.

שמנו פעמינו אל בית הספר הממוקם בתוך בסיס צבאי שמור, שם פגשנו את טוראי יוסף רומנו, בוגר הקורס, לצד מפקדו – סגן נדב בהלול.

"רציתי לתרום במשהו שאני יודע. תחום שאני טוב בו", פותח רומנו. "במשך חצי שנה, הגעתי הביתה כל ערב בשעה 21.00 בערב, אמנם זה לא קל אבל זה חלק מהשירות".

העיסוק של רומנו דורש מטבע הדברים ידע מקיף בתחומים שאינם נלמדים בישיבה. "לנו יש 5 יחידות בגמרא", הוא אומר, "כשעשיתי את שנת ה'קבוצה' (שנת לימודים של בוגרי ישיבות חב"ד בחצר הרבי בניו יורק ש.ק.) למדתי קצת אנגלית. זה עזר לי. היה לי קצת יותר ניסיון מתלמיד ישיבה רגיל ומשקיעים הרבה".

באים עם מוטיבציה גבוהה

עבורך זו היתה הפעם הראשונה מול חיילים חרדים, שאלנו את בהלול.

"לא, כקצין אכן זו הפעם הראשונה שפיקדתי על יחידה שכזו, אבל נתקלתי בהם בצה"ל גם לפני".

• איך זה לפקד על חיילים חרדים, איפה ההתנגשויות?

"מאד מעניין ומיוחד, אני אישית למדתי הרבה, גם מעבודה איתם וגם נחשפתי לקהלים אחרים. חוויה אחרת ומעניינת".

בהלול משבח את חובשי הכיפות השחורות, שלדבריו "באים עם מוטיבציה מאד גבוהה. הם מאד רוצים להצליח ומשקיעים המון".

המפקד מדבר על האתגרים של חייל נשוי. "קורה שחייל נתקל בקושי כשעל כתפיו מונח גם טיפול בילדים, אבל מסתדרים".

"בבסיס יש נהלים כדי שיהיה מותאם גם לחרדים, ההכשרות במטבח ולוח המזון שהוא ייחודי", מספר בהלול.

פער הגילאים בין המפקד ופקודו לא נעלם מהעין. במהלך השיחה שאלנו את רומנו, זה לא פשוט כשמפקד בן 19 עומד על גבי חייל בוגר ממנו שהוא גם אבא לילדים, מי היה צריך לבוא יותר לקראת ה'שני'?

"קשה לי להגיד, זה הדדי. לא היו יותר ימים בהם חייל איחר, אבל כשהיו מקרים ישבנו ודיברנו והתגלו הבנות. אני לא הרגשתי אף פעם ש'בן 19' מנחית עליי פקודות. נושמים עמוק וממשיכים הלאה, זו הדרך היחידה לעבור את זה".

• אתה הרגשת שאתה מגיע למקום שמוכן לקראת החרדים, אנו מבררים עם רומנו.

"בהחלט, הם היו מוכנים לקראתנו, הם מכירים את הניואנסים ואת הצרכים עד לדקדוק של ממש. גם החיילים הגיעו ברמת מוכנות ולא היו חיכוכים".

• אתם מסיימים עכשיו קורס, עוד 3 שנים תסיים את השירות, מה לקחת מצה"ל עד עכשיו?

"לקחתי הרבה, לדעת להסתכל על דברים, להתמודד במצבים שלא דמיינתם לעמוד בהם".

• אתה מודע לעובדה שבשוק העבודה, בעולם ההייטק גוברת הדרישה לאלו שעשו מסלול שכזה בצה"ל?

"זה הבונוס ולא העיקר, יודעים להעריך את זה אבל לא זו המטרה. היה איתנו אחד שגוייס כשחזר מחו"ל ולא התמסר, כשהוא קלט את משמעות ה'מקצוע' כל המבט שלו השתנה".

המפקד של רומנו מסביר לנו כיצד מקבלים החיילים את הכשרתם. "יש את הפן המקצועי, שכל קוד יהיה בנוי וכתוב נכון. צריך להיות מתכנת ללמוד טכנולוגיות, לקודד בצורה נכונה גם מבחינת העיצוב. לא רק שהתוצר יהיה טוב אלא שיהיה גם כתוב בצורה נכונה יעילה יותר ושיהיה קריא יותר. וגם דברים שקשורים למיומנות, כמו יכולת למידה עצמית. לדעת להיכנס לקוד קיים שאדע להתמודד איתו לדעת לחפש את הפתרונות ולפעול עצמאית".

"חייל שיודע לעשות לבד, תמיד יהיה איש מקצוע טוב יותר ויידע להפעיל צוות נכון יותר".

• מה יקרה אם במחזור הבא יבואו עוד 200 חיילים, יש לצה"ל מה לעשות עם עוד?

"מי שמתאים, אנחנו מחפשים אותו. יש צורך ויש מה להוסיף תמיד, צה"ל גם יודע למיין ולהתאים לכל חייל את המקום בו הוא יכול ליתן את המירב. גם החייל מבין שלבצע את תפקידו במקום שיועד עבורו זה החלק האישי שלו במערך ההגנה שהוא הצלת חיים".

• איך הסתדרו החיילים החרדים בבסיס שמשרת גם חילות אחרים בצה"ל?

בהלול משיב: "יש התאמה מכוונת ללוח הזמנים כדי למנוע חיכוך כלשהוא מעיקרו, לא קורים דברים שלא אמורים לקרות. אם עולה שאלה, באים ומטפלים. כשעולה שאלה שיש לה תשובה מדוקדקת בפקודות צה"ל, אין וויכוח. כשרואים שיש משהו שהוא רגיש ספציפית לקבוצה כזו או אחרת, מחפשים את הדרך להתפשר כדי שלא ייווצר חיכוך".

• מה תגיד לבא אחריך? שאלנו את בהלול.

"אני אגיד לו שזה מסלול מאד משמעותי בראייה שלי לשני הצדדים גם לאוכלוסייה החרדית שזו הזדמנות עבורם באמת לרכוש מקצוע ולצאת מכאן אנשים שונים לגמרי ברמה המקצועית ומי שצריך לעבור תהליך".

• איך אתה לוקח את החוויה הזו איתה אתה מסיים את השירות בצה"ל?

"זו חוויה שאני רציתי, אני ביקשתי את החבר'ה האלו. אני רציתי להיות בקורס הזה, כי הכרתי קצת את האוכלוסייה הזו כבר קודם. הרגשתי שזהו תפקיד משמעותי ומעניין וזו הזדמנות לעבוד איתם".

"כל אחד בסוף מגיע ממקום שונה וגדל במקום שונה ובמשפחה שונה ושכנים שונים ואורח חיים שונה. אחד הדברים שאני לוקח מהקורס הזה לא לשפוט אף אחד על פי מי שהוא ועל פי המסורת שלו. המסר הוא לנסות להבין מי עומד מולך", מוסיף המפקד.

לא פעם מתפרסמים בכלי התקשורת דיווחים על תקיפת חיילים חרדים בידי קיצוניים. רומנו אומר כי מעולם לא נתקל בזה. "אבל שמעתי על כאלו שנתקלו וצה"ל מאפשר להם ללבוש בגדים אזרחיים בכדי לא לגרום למהומות. יש יהודי אחד שנתקלים בו בדרך לבסיס והוא תמיד אומר לחיילים החרדים: "שתזכו לקדש שם שמים"".

מהצד השני של המתרס, בעלי חזות חרדית שמסתובבים באזורים שאינם דתיים סופגים קיתונות של בוז על הימנעותם מלשרת בצבא. "כחב"דניק, קורה כשיוצאים ל'מבצעים' להניח תפילין שעולה קריאה 'לכו תשרתו בצה"ל, אז אני אניח תפילין'. עבורי זהו אירוע חיובי, מיד שולפים תעודת 'חוגר' ועוד יהודי מניח תפילין".

השארת תגובה