מִי בַּמַיִם: האברך שטבע לעיני משפחתו

הרצח המזעזע של אורי אנסבכר הי"ד, הפיגוע הקשה בברקן, האסון המחריד בביתר • פטירתם של האדמו"ר מקאליב, האדמו"ר מזוטשקא והגר"ש קורח זצ"ל, הפרקליט ד"ר יעקב ויינרוט ומייסד ביה"ח מעייני הישועה ד"ר משה רוטשילד ז"ל

חיפוש לילי בים אחרי האברך יהשוע בן פז
חיפוש לילי בים אחרי האברך יהשוע בן פז
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

זו הייתה השנה הפוליטית ביותר שידעה ישראל מזה שנים. ארבע פעמים הלכו אזרחי ישראל אל הקלפיות. זה התחיל בסיבוב הראשון של הבחירות המקומיות, המשיך בסיבוב השני בערים רבות שבהן לא הושגה הכרעה ע"י מועמד אחד בסיבוב הראשון. וכאילו זה לא הספיק, משבר חוק הגיוס בכנסת, שהחל עוד לפני הבחירות המקומיות, התעצם יממה אחת בלבד בתום הסיבוב השני, עם התפטרותו של אביגדור ליברמן מתפקיד שר הביטחון.

אם היינו בטוחים שבכך הסתיימה השנה הפוליטית, התברר כי לנתניהו לא היו 61 חברי כנסת כדי לכונן ממשלה והכנסת ה-21 התפזרה זמן קצר לאחר כינונה ובכך הייתה לכנסת הקצרה ביותר בתולדות המדינה, ואזרחי ישראל נדרשו ללכת שוב אל הקלפיות, שבועיים לפני ראש השנה, שהדיה נמשכים גם בימים אלו כאשר כלל לא ברור האם תוקם כאן ממשלה בקרוב ומי יעמוד בראשה. מועד ג' של הבחירות הכלליות נראה באופק ואיש אינו יודע לומר מה צופן לנו העתיד.

נתחיל בבחירות המקומיות. בכמה מהערים היו התושבים במתח רב. ירושלים כדוגמא סערה כאשר ארבעה מתמודדים מרכזיים הציבו עצמם לבחירה: השר זאב אלקין, משה ליאון, יוסי דייטש ועופר ברקוביץ. אגודת ישראל הציבה את יוסי דייטש כמועמד מטעמה עוד לפני תחילת שנת תשע"ט. אלא שאם מישהו ציפה להתלכדות חרדית סביב מועמד חרדי, הגיע מוצאי יום כיפור שעבר עם הידיעה שש"ס ויהדות התורה מתכוונות לתמוך במועמדותו של משה ליאון. באותו שלב, ליאון נתמך ע"י 2 מ-3 המפלגות החרדיות וכן ע"י אביגדור ליברמן שבאותו זמן עדיין היה בן ברית פוליטי של המפלגות החרדיות.

הבחירות בירושלים קרעו את הציבור החרדי מבפנים כאשר המתח בין אגודת ישראל לדגל התורה התבטא לא רק בשאלת התמיכה במועמד יוסי דייטש, אלא גם בעובדה שלראשונה התמודדו אגודת ישראל ודגל התורה בשתי רשימות נפרדות. השאלה המרכזית שעמדה על סדר היום הציבורי היא שאלת היחסיות בתוך רשימה המשותפת. באגו"י כבר היו מוכנים לחלוקה של חמישים חמישים, קרי, מקומות אי זוגיים לאגו"י ומקומות זוגיים לדגה"ת, אלא שבמפלגה הליטאית טענו כי כוחם הסגולי בעיר כמו ירושלים הוא הרבה מעבר לחמישים אחוזים.

תוצאות הבחירות הוכיחו כי בכל הקשור לירושלים, הצדק היה עמהם. דגל התורה הפכה לסיעה החרדית הגדולה עם 6 מנדטים, שס שמרה על כוחה עם 5 מנדטים ואגו"י סיימה את תפקידה עם 3 מנדטים בלבד. במסיבת הניצחון של דגל התורה במוצאי הבחירות, זעקו הפעילים את מה שהפך לאחד מסימני הזיהוי של הבחירות כאשר שרו במשך דקות ארוכות את השיר "שש שלוש". הפעילים של דגל התורה ראו בכך ניצחו מוחץ על האחות המפלגה החסידית ובכך הורחב הקרע בין המפלגות.

לא רק הבחירות בירושלים קרעו את הציבור החרדי. באלעד סערו הרוחות לא פחות. יו"ר ש"ס אריה דרעי הבטיח להעמיד מועמד ספרדי לראשות העיר, אלא שיו"ר שס בעבר בעיר, צוריאל קריספל לא הוצב כמועמד והחליט בסופו של דבר לפרוש מראשות הרשימה. בסופו של דבר הועמד יצחק פינדרוס במועמד מטעם דגל התורה וש"ס יחד, אלא שעתירה שהוגשה לביהמ"ש טענה שמרכז חייו של פינדרוס בירושלים ולכן אינו יכול להתמודד על ראשות העיר אלעד. ביהמ"ש קיבל את הטענה ופסל את מועמדותו של פינדרוס. כיוון שכבר רשימת המועמדים נסגרה וא"א היה להציג מועמד חלופי, נותרו ש"ס ודגה"ת ללא מועמד. באגו"י נשמו לרווחה והבינו כי דרכו של רה"ע ישראל פרוש לקדנציה נוספת סלולה. בשבוע הבחירות הוחלט בש"ס לתמוך במועמדותו של ברק צברי שהגיש מועמדות אך לא היה לו כל סיכוי לפני כן ולפתע בשל המשבר שנוצר הפך למועמדה של ש"ס. אלא שבדגה"ת הוחלט לא לתמוך בברק צברי ומאידך גם לא בישראל פרוש באופן רשמי, אם כי רבים ממצביעי דגל התורה בחרו בישראל פרוש שאכן נבחר לראשות העיר.

הבחירות באלעד הותירו אף הם חותם למחלוקת הגדולה בין הציבורים בעיר, אם כי ראוי לציין לשבח את ראש העיר ישראל פרוש שעשה הכל על מנת לאחד את השורות ולהכניס לקואליציה את כל המפלגות בכדי להחזיר את העיר למסלול האחדות.

ומאלעד לחיפה: מוקד נוסף שעורר סערה הייתה העיר חיפה. גם שם, המחלקת הפנים חרדית, העיבה על מערכת הבחירות. בחיפה, כמו בירושלים, התמודדו שלוש מפלגות חרדיות למועצת העיר ש"ס, דגל התורה ואגודת ישראל. גם כאן רשמה המפלגה הליטאית ניצחון כפול: המועמדת עינת קליש רותם הביסה את ראש העיר עד אז יונה יהב בהפרש עצום. יהב נשלח בבושת פנים על אף שזכה לתמיכה של אגודת ישראל ושל ש"ס. קליש רותם נבחרה לראשת העיר ודגל התורה הפכה לסיעה החרדית הגדולה עם 2 מנדטים בעוד אגו"י ושס מסתפקות במנדט אחד לכל מפלגה.

דומה כי הבחירות המוניציפאליות העמידו במבחן את יחסי הכוחות בין שני חלקי יהדות התורה – אגודת ישראל ודגל התורה. גם בביתר בחרה דגל התורה להתמודד ברשימה עצמאית, אך לא הציבה מועמד מטעמה לראשות העיר. מאיר רובינשטיין נבחר לראשות העיר בהפרש עצום, אך דגל התורה הצליחה להכפיל את כוחה במועצת העיר.

זמן קצר לפני הבחירות, סערה העיר ביתר כאשר יו"ר דגל התורה המקומי יצחק רביץ הודח ופינה את מקומו לי"ר הנבחר דודי זלץ. בדגה"ת הארצית הבינו כי הסניף המקומי גילה עצמאות ובחרו לגבות את רביץ. דובר עליו כמועמד בכמה ערים ובסופו של דבר נשלח רביץ להתמודד על ראשות מועצת קרית יערים טלזסטון. אלא שאז התברר כי ראש המועצה הוותיק הרב אברהם רוזנטל שכיהן בראשות המועצה במשך 22 שנים, מתכוון להתמודד פעם נוספת. רוזנטל, בשר מבשרה של דגל התורה, הציב את ראשי המפלגה בפני דילמה. לשני הצדדים היו את תמיכת גדולי ישראל. בסופו של דבר נמצאה הפשרה ולפיה לא תהיה התמודדות כפולה וכי רוזנטל יוצב כמועמד כאשר התכנון היה שבמשך הקדנציה יצחק רביץ יחליפו. למגינת הלב, עוד בטרם הבחירות, הלך הרב רוזנטל לעולמו, והאווירה הכבדה שגם כך שרתה על היישוב השקט בפרוזדור ירושלים, הפכה לכבדה וטעונה אף יותר. בסופו של דבר נבחר הרב רביץ כמועמד מטעם דגל התורה, אם כי חלק מבני היישוב בחרו להצביע למועמד שלא נתמך ע"י מועצת גדולי התורה.

דומה כי מלבד ירושלים וביתר, עיני הציבור החרדי היו נשואות אל העיר בית שמש. עד לפני עשור, ראש עיר חרדי בבית שמש היה בגדר משאלת לב. אלא שאז הגיע משה אבוטבול שהצליח לאחד את כל חלקי הציבור החרדי בעיר וזכה לתמיכה פנים חרדית מובהקת ובכך היה לראש העיר החרדי היחיד עד כה בבית שמש. 3 מערכות בחירות ניצח אבוטבול בעשור האחרון, כאשר שניים מהם נערכו בסמיכות, לאחר שלפני כחמש שנים, ביטל ביהמ"ש את הבחירות בעיר בשל טענות לזיופים. אבוטבול ניצח גם בבחירות החוזרות והשלים עשור ברציפות כראש העיר בית שמש.

מי שחשב שהקדנציה של אבוטבול סלולה לכהונה שלישית בשל התרחבות הציבור החרדי בעיר, גילה כי מתחת לפני השטח, שילם אבוטבול שילם את מחיר המחלוקת הפנים חרדית. העובדה ששס התכוונה להגיש מועמד מטעמה באלעד, והעובדה ששס ודגל התורה לא תמכו במועמד אגו"י בירושלים יוסי דייטש, ובמועמד אגו"י לראשות העיר צפת הכריעו את הכף. על אף התמיכה הרשמית של ש"ס, דגה"ת ואג"י במועמדותו של אבוטובול, ניצחה ד"ר עליזה בלוך את הבחירות ונבחרה לראשות העיר בתוך מאבק צמוד. ניתוח תוצאות הבחירות מגלה, שבלוך קיבלה לא מעט קולות בתוך השכונות החרדיות ובכך הוכרעה המערכה. עשור של ראשות עיר חרדית בבית שמש הסתיימו עם ניצחונה של מועמדת דתית לאומית.

מיד לאחר הבחירות, הודיע אבוטבול על פרישה מהחיים הפוליטיים. אלא שזו הייתה פרישה זמנית. בש"ס הוחלט להציב את אבוטבול בעשירייה הראשונה לכנסת, בדיוק כפי שדגל התורה הציבה את יצחק פינדרוס במקום השמיני לכנסת לאחר שנמנעה ממנו ראשות העיר אלעד.

פינדרוס נבחר לכנסת כבר במועד הראשון של בחירות 2019. אבוטבול נבחר לכנסת במועד השני של בחירות 2019 עם עלייתה של ש"ס לתשעה מנדטים.

בסיכומה של שנה ניתן לומר, שעל אף המחלוקת הרבות שהיו בבחירות המקומיות, שקרעו את הציבור החרדי מבפנים, ובעיקר את יהדות התורה על שני חלקיה, הגיעו שני ראשי המפלגה – סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ויו"ר ועדת הכספים משה גפני, לכדי החלטה על אחדות השורות. אחרי שישבו ביניהם, ולאחר שסגן השר מאיר פרוש איחה את הקרעים עם ליצמן עוד לפני הבחירות המקומיות, הדרך לשיתוף פעולה מלא ולאחדות השורות הייתה קרובה. האחדות הזו לא נעלמה מעיני הציבור ובבחירות לכנסת, הגדילה יהדות התורה את כוחה ועלתה לשמונה מנדטים, כאשר כל החסידויות והציבורים שעד כה לא חשו שייכים, חברו יחדיו והזניקו את כוחה של יהדות התורה. המשקעים שהיו בתוך הציבור החרדי בתחילת השנה, נעלמו. בחירות 2019 מועד ב' שהסתיימו רק לפני שבועיים עם קמפיין אנטי חרדי מובהק ששטף את המדינה, רק הפכו את הציבור החרדי למלוכד עוד יותר.

לפחות בפרק הזה, נאחל שקללותיה של תשע"ט יכלו ותחל שנת שת"פ עם ברכותיה. אין ספק שאחדות היא הברכה שאנו כה זקוקים לה בימים אלו.

הבחירות המוניציפאליות העלו לכותרות גם את רון קובי, ראש העיר של טבריה שלא הצליח להעביר את תקציב העירייה מס' פעמים וככל הנראה, לאחר שימוע יסיים את תפקידו. קובי אף הריץ רשימה לכנסת אך לא הצליח לקבל יותר מ-3000 קולות בכל הארץ, דבר שמעיד על כך שקמפיין השנאה נגד הציבור החרדי, לא שיכנע אנשים.

גם כרמל שאמה הכהן, ראש העיר של רמת גן, עלה לכותרות, עם ההחלטה להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. המיזם לא צלח בשל מיעוט הנוסעים, דבר שהעיד יותר מכל שתחבורה ציבורית בשבת הוא יותר עניין פוליטי וניגוח המפלגות הדתיות, מאשר צורך של התושבים, שחלקם הגדול מסורתיים ומעדיפים אווירה של שבת על פני בילויים.

הבחירות לכנסת

מי היה מאמין ששנת תשע"ט תיזכר כשנה שבה ילכו אזרחי ישראל פעמיים על מנת לבחור את חברי הכנסת ולהכריע בשאלה הגורלית – מי יעמוד בראשות הממשלה. אלא שכבר 8 חודשים מדינת ישראל מתנהלת תחת ממשלת מעבר או ממשלה זמנית, ומערכות רבות משותקות בשל חוסר היכולת של הממשלה לקבל החלטות משמעותיות.

נתניהו שעשה הכל על מנת להימנע מהליכה לבחירות לאחר פרישתו של ליברמן מתפקיד שר הביטחון, הבין כי ממשלה הנשענת על קואליציה של 61 חברי כנסת לא יכולה לתפקד. היום נתניהו היה חותם על ממשלה כזו, אבל באותם ימים, נתניהו סבר כי ביכולתו להרחיב את בסיס הכוח של המחנה הלאומי ליותר מ-61 מנדטים. ההערכה הזו התבררה כשגויה בשל כמה סיבות.

ראשית – החקירות נגד נתניהו נגסו בבסיס התמיכה של הימין בנתניהו ועוררו את מחנה המרכז שמאל לצאת מהבית כדי להצביע. הליכוד אמנם גדל ל-35 מנדטים אך בסופו של יום מפלגות הימין האחרות קרסו ברגע האמת.

בנט ושקד שעמדו בראשות הבית היהודי, הכריזו על פרישה ועל הקמת מפלגה חדשה בשם "הימין החדש". הסקרים ניבאו לשניים שבעה עד שמונה מנדטים, אלא שברגע האמת המפלגה קרסה אל מתחת לאחוז החסימה, כאשר חסרו רק 1400 קולות על מנת שהמפלגה תחצה את רף אחוז החסימה. התמונות שבהן בנט מתרוצץ בחדרי ועדת הבחירות בכדי לחפש קולות מזויפים, היו מכמירות לב. בסופו של דבר נאלצו השניים להשלים עם הכרעת הבוחר והאשימו את נתניהו בכך ששתה את קולות מצביעי המפלגה.

מי שהביטו מהצד על הסאגה היו ראשי איחוד מפלגות הימין. המפלגה שהורכבה מפדרציה של סיעות כללה את הבית היהודי שהעמיד בראשו את הרב רפי פרץ, את האיחוד הלאומי שבחר בבצלאל סמוטריץ לעמוד בראשות המפלגה במקומו של השר אורי אריאל שהודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים, אך ממשיך לכהן כשר החקלאות עד עצם היום הזה, בשל המשבר הפוליטי הנמשך. אל שתי המפלגות הללו חברה מפלגת עוצמה יהודית שבראשה עומד איתמר בן גביר. שלוש המפלגות הללו קיבלו יחדיו חמישה מנדטים.

אלא שמלאכת הרכבת הממשלה הייתה ארוכה ומייגעת. נתניהו שקיבל את המנדט מהנשיא לאחר ש-65 חברי כנסת תמכו בו, כולל ישראל ביתנו, לא הצליח למצוא את הנוסחה שתאפשר את הכנסת ישראל ביתנו שהתעקשה שלא לשנות פסיק מחוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה, לבין המפלגות החרדיות שאמנם עשו כברת דרך בנושא, אך עדיין לא סיפק את אביגדור ליברמן.

בתום 28 ימים הבין נתניהו כי עליו לבקש מנשיא המדינה ראובן ריבלין 14 ימים נוספים. גם בחלוף שבועיים הבין נתניהו כי ליברמן לא מתכוון כלל להיכנס לקואליציה. במקום להחזיר את המנדט לנשיא, החליט ראש הממשלה לקדם את החוק לפיזור הכנסת ובכך לשלוח את אזרחי ישראל למערכת בחירות נוספת.

המפתיע הוא שבין התומכים בבחירות חדשות היו גם ישראל ביתנו וגם המפלגות הערביות. למעשה 75 חברי כנסת תמכו בהצעה שעברה ברוב גדול. ליברמן האמין שבחירות חדשות יגרמו לו להמציא את עצמו מחדש ולהגדיל את מספר המנדטים שעמד בבחירות באפריל על חמישה מנדטים בלבד. גם המפלגות הערביות שאחת מהן עברה בקושי את אחוז החסימה, הבינו שפיצול הרשימות היה בעוכריהן, ואכן בסיבוב השני הוקמה מחדש הרשימה המשותפת שהגדילה בבחירות הנוכחיות את כוחה ל-13 מנדטים. בכך למעשה הורחב גוש המרכז-שמאל והוריד את גוש הימין מ-60 מנדטים ללא ליברמן במוצאי הסיבוב הראשון ל-56 מנדטים במוצאי סיבוב הבחירות השני. המשמעות היא שליברמן הצליח להעביר אליו 3 מנדטים ממחנה הימין לרשימתו, תסריט שנתניהו כלל לא ציפה לו.

על אף שנושא חוק הגיוס הוא הדבר המרכזי שבגינו הלכה מדינת ישראל לבחירות באפריל 2019, בבחירות בספטמבר, הנושא כמעט לא דובר. השנאה היוקדת לציבור החרדי היא שעמדה בראש סדר היום, כאשר מלבד ליברמן שיצא בקמפיין אנטי חרדי מובהק, גם כחול לבן ויו"ר המפלגה בני גנץ הצטרפו לקמפיין הפסילות כאשר יצאו בקמפיין "ממשלה חילונית".

הציבור החרדי הוקע בבחירות הללו אל עמוד הקלון, אך דווקא הקמפיין הנגטיבי גרם לעליית כוחן של המפלגות החרדיות. ש"ס הגדילה את כוחה ובבחירות הנוכחיות קיבלה 329,834 קולות השוות תשעה מנדטים, ובכך גדלה המפלגה מהבחירות באפריל ב-71,559 קולות, הישג מרשים לכל הדעות. למעשה זהו מספר הקולות הגבוה ביותר שקיבלה המפלגה, זהה למספר המצביעים שבחרו במפלגה בבחירות האחרונות בהן היה חי מרן הגר"ע יוסף זיע"א. אין ספק שיו"ר ש"ס אריה דרעי הצליח להעיר את המפלגה ולעורר את השטח עם קמפיין ממוקד שהותאם במיוחד לימי הרחמים והסליחות.

גם יהדות התורה רשמה הישג כביר כאשר הצליחה לעלות בלמעלה מ-17 אלף קולות מהבחירות באפריל. אין ספק שאלפי המצביעים שהתווספו בבחירות האחרונות, מקורם בקהלים חדשים, שחלקם הגיעו בזכות מסעותיו של שר התורה מרן הגר"ח קנייבסקי ברחבי הארץ מצד אחד ומאידך, בשל עבודת מטה מאורגנת מסודרת בקרב כל הקהילות והחצרות החסידיות של פעילי אגודת ישראל.

כשמביטים על תשע"ט במבט לאחור, מגלים עד כמה הפוליטיקה שבירה ואכזרית. בתחילת השנה אבי גבאי עוד היה יו"ר מפלגת העבודה. תמר זנדברג עוד הייתה יו"ר מרץ. השניים הללו איבדו את תפקידם בין בחירות מועד א' לבחירות מועד ב'. בתחילת תשע"ט ליברמן עוד היה בן ברית של המפלגות החרדיות וניר ברקת עוד היה ראש העיר ירושלים.

בתחילת תשע"ט נתניהו היה ראש ממשלת ישראל. גם בסיומה של תשע"ט נתניהו עדיין ראש הממשלה, אולם איש במערכת הפוליטית לא מוכן לחתום שגם את תש"פ נתניהו יסיים בעודו מכהן כראש הממשלה.

ד"ר רוטשילד איננו

לאחר כמה ימי אשפוז, מאז מוצאי חג ראשון של סוכות תשע"ט, נפטר במהלך חוה"מ סוכות בבית החולים 'מעייני הישועה' האיש שהקים וייסד את בית החולים ד"ר הרב משה רוטשילד ז"ל.

הלוויתו יצאה מבית החולים אל ביתו ומשם לבית העלמין. בהלווייתו השתפו גדולי ישראל ובראשם מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א.

ד"ר רוטשילד היה מקורב לגדולי ישראל זצוק"ל ויבלח"א ובראשם מרן הקהילות יעקב זצ"ל, מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל ועוד.

הרב ד"ר רוטשילד, כונה "הרופא של בני ברק", ולפני למעלה מארבעים שנה, הפתיע את יהדות העולם כאשר החליט לצאת למסע בניית בית החולים החרדי בבני ברק בניגוד לכל התחזיות הפסימיות ונחרט בהיסטוריה של היהדות החרדית בישראל.

ד"ר רוטשילד היה רופא דגול שהעניק במשך עשרות שנים רפואה ומזור לרבבות תשובי בני ברק חינם אין כסף, במיוחד בשבתות וחגים. היה אדם צנוע, תלמיד חכם ועניו ולא חת מפני איש. הוא עשה את הלא-יאומן בזכות חזונו האישי. בשלהי חייו זכה והקים את בית החולים השני שלו – מרכז בריאות הנפש 'מרבה דעת' שהוא בית החולים הפסיכיאטרי הראשון בעולם שנבנה מראש במיוחד למגזר החרדי.

בצוואתו המיוחדת אסר בתכלית האיסור להספידו בהלווייתו וכן אסר לקיים עצרת התעוררות לזכרו שבה ידברו עליו, ואכן כבקשתו כך נהגו בניו ומקורביו ולא נישאו כלל הספדים לזכרו.

במלאת השלושים לפטירתו והקמת המצבה לזכרו נחשף כי ד"ר רוטשילד הפתיע בניסוח מדוקדק של מצבתו שאותה ניסח בעצמו בצוואתו, למעט תואר "הרב" שהוסיפו בניו לשמו.

על גבי המצבה אפילו לא רשם כי הוא זה שבנה וייסד את המרכז הרפואי מעיני הישועה אלא רק "זכה להיות מעורב" בהקמתו.

לבקשתו, זהו נוסח המצבה שעל קברו בבית החיים של נציבי ישיבת פוניבז': "פ"נ ד"ר משה רוטשילד ז"ל בן החבר ר' יוסף ז"ל, שזכה לעזור כרופא להרבה גדולי הדור ותלמידי חכמים. זכה להיות מעורב בהקמת בית הרפואה 'מעייני הישועה' ו'המרכז לבריאות הנפש'".

בצוואתו ביקש שכל הבא לפקוד את קברו יאמר "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא".

אכן, דמות פלאים זו שהטביעה את חותמה לדורות, נעקרה מנופה של בני ברק ובחול המועד סוכות השנה יציינו בני המשפחה שנה להסתלקותו של מי ששינה את עולם הרפואה וההלכה, עם חזון שאיש לא האמין שניתן להגשימו.

הפיגוע המחריד בברקן

"ואז שמעתי עוד ארבע או חמש יריות חזקות והצטנפתי מתחת לשולחן", מספרת בקול רועד שרה וטורי, שנפצעה באירוע הרצחני באזור התעשייה בברקן. שעות הבוקר המוקדמות ו – 400 עובדי חברת 'אלון' מגיעים למקום עבודתם אי שם באזור התעשייה ברקן שבסמוך לאריאל. התחושה של תחילת שבוע שאחרי חודש עמוס בחגים היה מתעתע למדי. בראש המחבל הארור רצו מחשבות אחרות לגמרי. אשרף נעלאווה מהכפר שוויכה, היה עובד חשמל במפעל, הוא הגיע למפעל בבוקר אחרי ימים ארוכים בהם לא הגיע. ביקש מחסנאי במפעל אזיקונים, עלה אל קומה עליונה וכפה על עובד ניקיון לאזוק את קים לבנגרונד-יחזקאל תחת איום שבמידה ולא יעשה כך, הוא יהרוג אותו גם. מיד לאחמ"כ ירה בה באכזריות. לאחר מכן, ירה בקור רוח בזיו חג'בי השם יקום דמם.

הפיגוע המחריד והעובדה שהמנוחה קים לבנגרוד יחזקאל הייתה כפותה בטרם נרצחה עוררה סערה וזעם ציבורי. בהלוויה הכואבת ספדו לה גיא בעלה ואביה רפי שאמר לקול בכיות המוני המשתתפים: "מצטער שלא הייתי לידך, לצערי לא הספקתי להגיע בזמן, למרות שראיתי מה שעשו לך, מבטיח לך שגיא וקאי יקבלו את מה שהבטחתי לך, כמו שדאגתי לך, נוחי על משכבך בשלום".

ביום שני בצהריים הובא למנוחות הנרצח השני זיו חג'בי, בן 35 מראשון לציון, אב לשלושה. זיו היה אמור לחגוג באותו שבוע את יום הולדתו ה- 35. אמו איריס אמרה כי הוא היה "בן אדם שאהב את החיים, אהב את העבודה. למה אני צריכה לקבור את הבן שלי בגיל 35? יש לו ילדים קטנים, זוג תאומים בני 7 וילד בן 4 וחצי, מה האימא שלהם תגיד להם על זה? בנימים הכי קטנים של הגוף הם קשורים לאבא שלהם". האם הוסיפה: "אני לא רוצה שאף אחד מאלה שפגעו בו יישאר חי. שהמשפחה שלו תסבול. אני לא מוכנה לזה שאני צריכה לסבול. הבן שלי לא יצא למלחמה, הוא יצא לעבוד. אני רוצה שהבן אדם הזה ימות. וכל מי שנוגע ביהודים שיהרגו אותו, בלי לעשות חשבון לאף אחד".

בסיום דבריה הודתה אמו של זיו לכל המנחמים שהגיעו להלוויה: "אני מבקשת ממך זיו סליחה אם פגעתי בך. אבא שלך עומד לידי ולא יכול לדבר, אנחנו לא יודעים איך להתמודד. השארת לנו שלושה נכדים מדהימים ועכשיו אנחנו נעזור לנטלי לעבור את התקופה הקשה הזו. זיו, אתה חסר לי".

ומי באש: האסון שהחריד את ביתר

בליל ר"ח חשון, ניחת אסון כבד על העיר ביתר עילית. ביתם של משפחת גינזבורג עלה בלהבות. הערב הקשה החל בסמוך לשעה 21:15  – אז הוזעקו מתנדבי מד"א 'צוות הצלה' לאירוע של שריפה עם לכודים ברחוב כנסת מרדכי בעיר.

לאחר שפינו את השכנים והילדים שנפגעו משאיפת עשן, התגלתה הזוועה: שניים מילדי המשפחה, צבי בן השנה ואפרת בת הארבע נספו בשריפה הקשה. אבל כבד ירד על העיר עם היוודע דבר האסון הקשה.

התמונות הקשות של שכנים עוברים מחלון לחלון, בכדי שחלילה האש לא תפגע גם בהם, משקף את רגעי האימה שחוו הילדים הקטנים ברגע שהאש הייתה סביבם. הם לא שרדו.

הילדים הקטנים אשר נלקחו לגנזי מרומים, הם בנים של הרב ראובן יהושע גינזבורג, תושב העיר ובוגר ישיבת 'אור ישראל', בנו של הגאון רבי שלמה גינזבורג המשמש כר"מ בישיבת 'הרי יהודה' – בית מאיר במושב בית מאיר, ונכדו של מרן המשגיח מפוניבז' הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל. אמם היא דבורה, בתו של הרב נתן דוד שפירא, ממוסד הרב קוק, המשמשת כגננת בתלמוד תורה 'אורחות חיים'.

הרב ראובן יהושע גינזבורג, אבי הילדים, נשא הספד מצמרר. בין היתר אמר האב בקול שבור: "'עלה המוות בחלוננו'. מה יש לדבר, אין מה לדבר בכלל. כתוב בחז"ל שכל מה שעושה הקב"ה, הכל לטובה. בפסוק במגילת רות כתוב שנעמי אמרה 'אל תקראנה לי נעמי, קראנה לי מרה'. אנחנו מלווים ילדים קטנים, תינוקות של בית רבן, שלא טעמו טעם חטא".

"'שמע ישראל', אלו היו המלים האחרונות שלהם אתמול", הוסיף האב השכול, לקול בכיים של מאות המלווים. "זה הפסוק היחיד שצבי ידע להגיד. 'קראנה לי מרה', זה מר, מאוד מר. כתוב 'משפטך תהום רבה'.  משפטי ה' זה תהום רבה, אבל לא חשבתי שבבת אחת אפשר ליפול לשתי תהומות".

אמנם אין נחמה בהסתלקותם של ילדים כה רכים, אולם כחצי שנה לאחר האסון הכבד, נולדו למשפחת גינזבורג שלישייה – שתי בנות ובן. "אנחנו מרגישים שהיה דין ורחמים, היה דין והדין הזה היה עטוף כולו ברחמים. הקב"ה מלווה אותם כל הזמן", אמר סב המשפחה, רבי שלמה גינזבורג, לאחר לידת השלישייה.

פרקליט הצמרת

בז' חשון, ביום בו מתחילים לומר ותן טל ומטר, איבדה היהדות החרדית את אחת הדמויות המשפיעות ביותר בעשורים האחרונים – ד"ר ר' יעקב ויינרוט ז"ל, שהלך לעולמו בגיל 71 לאחר מחלה קשה.

למעשה, לא רק היהדות החרדית איבדה דמות משפיעה שהטביעה את חותמה. צמרת המשפט בישראל איבדה את מי שהיה במשך שנים רבות לפרקליט הבכיר, כאשר מנהיגי המדינה בחרו בה כמי שייצג אותם בתיקים רבים.

חריפות שכלו, ישרותו וגאונותו הקנו לו התואר "פרקליט הצמרת". בהלווייתו שיאה מביתו, ניתן היה לראות את השילוב שרק ד"ר ויינרוט יכול היה ליצור. מחד, גדולי ישראל ובראשם מרן הגר"ח קנייבסקי, ראשי ישבות וגדולי תלמידי החכמים שבדור, ובראשם מנהיגי המדינה ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו שויינרוט ז"ל היה פרקליטו במשך שנים רבות.

במשך שנים נהג ויינרוט ז"ל ללמוד בחברותא עם מורו ורבו ראש ישיבת פוניבז' הגרב"ד פוברסקי שייבדל לחיים, שעתיים בכל שבוע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר לשגר את תנחומיו מיד לאחר שנודע על פטירתו: "רעייתי ואני המומים מצער על פטירתו של יקירנו עו"ד יעקב וינרוט ז"ל. יעקב היה מופלא באישיותו, בחוכמתו, בחריפות שכלו, בתחושת הצדק שלו ובנאמנותו לעמו. זהו אובדן גדול למשפחתו, למכריו ומוקיריו, וזהו אובדן גדול לעולם המשפט הישראלי".

שרשרת המספידים והמבכים את לכתו חצתה את כל המערכת הפוליטית והציבורית בישראל. "‏כואב ומתאבל על פטירת חברי היקר יעקב ויינרוט. תלמיד חכם, משפטן בחסד עליון, איש חסד ואמת, אישיות מופלאה וחבר מסור. מותו הוא אבידה גדולה למשפחתו, לחבריו ולרבים בעם ישראל", הספידו יו"ר ש"ס אריה דרעי.

שרת המשפטים דאז איילת שקד אמרה: "יעקב וינרוט הכיל עולם ומלואו. מסעו התחיל בעליית משפחתו מגרמניה מיד לאחר הקמת המדינה, והסתיים לאחר שהפך לאחד מאנשי המשפט המובילים והמוערכים במדינת ישראל. וינרוט מסמל את פאר הציונות בת ימינו. הוא היה אדם מורכב ומלא ניגודים. תלמיד ישיבה מבריק שהוסמך לרבנות על ידי גדולי הרבנים מחד, ואיש הפרקליטות הצבאית מאידך. סניגור מהשורה הראשונה, שזכויות חשודים היו קדושות בעיניו. לצד עבודתו מסביב לשעון, השקיע את מרצו ויכולותיו בדוקטורט שלימים התקבל כחוק וסייע לשיפור מצבן של העגונות בישראל. ליבו הרחב ושכלו החריף זהרו בעולם המשפט הישראלי. וינרוט תמיד סימל את התפר בין חלקי החברה הישראלית. אדם שתבניות צרות היו ממנו והלאה. יהי זכרו ברוך".

משה ליאון, כיום רה"ע ירושלים, היה בין המספידים: "עם ישראל איבד תלמיד חכם, משפטן מבריק ואישיות יוצאת דופן ברגישותה ובעומק השקפתה. בחריפותו ובחכמתו וינרוט שימש מופת וסמל ליכולת לגשר בין פערים אידיאולוגים ומחלוקות בקרב הזרמים השונים בחברה הישראלית, בבחינת 'אוהב שלום ורודף שלום'".

יו"ר הועדה לביקורת המדינה ח"כ שלי יחימוביץ אמרה: "הציבור יזכור אותו מן הסתם כפרקליטם של עשירי ישראל, אך דמותו היתה מורכבת הרבה יותר. על אף הסתירה שבדבר, הוא החזיק בדעות סוציאליסטיות מנומקות היטב ונשענות על ידע רב, גבה שכר טרחה מזערי ממי שידם אינה משגת, ותרם סכומים ניכרים ביותר לצדקה בלי יחסי ציבור נלווים. אני משתתפת בצערה של משפחתו. יהי זכרו ברוך".

אביגדור ליברמן, מי שהיה באותם ימים שר ביטחון הספידו אף הוא: "עו"ד יעקב ויינרוט היה יחיד סגולה ומיוחד במינו. חכם, משכיל ובעל יכולת הבנה מופלאה בבני אדם. כיהודי דתי, ויינרוט תמיד ניסה לגשר בין שני העולמות. הוא ייחסר לעם ישראל ולי באופן אישי. יהיה זיכרו ברוך".

גם לשכת עוה"ד מיהרה להספיד את הפרקליט הבכיר: "לשכת עורכי הדין משתתפת מעומק הלב בצערה של המשפחה האבלה, זהו אבל למדינת ישראל בכלל ומערכת המשפט בפרט".

ח"כ ישראל אייכלר, סיפר אנקדוטה מעניינת המשקפת את אישיותו של ר' יעקב ויינרוט ז"ל: "עם ישראל ושומרי תורת ישראל איבדו עמוד ענן שיצא לחצוץ במוחו הגדול ובלבו הרחב לסנגר ולהגן מפני המהרסים המבקשים לעקור את הכל. לפני כשלושים שנה, עיתון "המחנה החרדי" יצא חוצץ נגד ההסתה האנטישמית בתקשורת ובזירה הפוליטית ונתבע על לשון הרע בסך 180 אלף ש"ח. רבי יעקב לקח על עצמו את הערעור לעליון בהתנדבות מלאה מתוך הכרה ערכית, ללא שקיבל פרוטה אחת. מאז יצא לי להכיר אישית דמות של יהודי תלמיד חכם גדול העומד תדיר לצד עולם התורה הנרדף. הוא היה אביר חופש הביטוי וחופש הדת והזכות ללמוד תורה, במדינת היהודים. ר' יעקב ביטל עצמו בפני דעת תורה והיה מעריץ גדול של גדולי ישראל. הערכה עצומה הייתה לדעת תורה של כ"ק מרן מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א. הוא למד בחברותא עם ראש ישיבת פונוביז' והקפיד מאוד על קביעת עיתים לתורה בכל עת. נודע כטיפה מן הים ממעשי החסד והצדקה שהיה פועל בכל הזדמנות ובכל מקרה של הצלת נפשות או טרגדיה אנושית או סתם יהודי נזקק באמת לעזרה כספית. למרות היותו אחד המשפטנים המבריקים בישראל, סירב להתמנות לשופט בבית המשפט העליון, כדי שלא לתת חיזוק לבג"צ המבקש להציג דעת מיעוט, לכיסוי האג'נדה. זכורה קריאתו הבוכייה 'שמע ישראל' והדמעות שדיבר עליהן ביום הפגנת ה'חצי מיליון' נגד הבג"צ. קריאה שהדהדה מקצה הארץ ועד קצהו, והגיעה לסיומה המיוסר הלילה, תוך קידוש שם שמיים ברבים. היהדות הנאמנה הפסידה את אחד מטובי לוחמי החירות וזכויות האדם הדתי בהיכלי המשפט. הוא מי היה שותף בכל מערכות הדת וועדות הייעוץ אל מול ההגמוניה השלטת המצרה על כל צעד ושעל".

במהלך השבעה, הגיעו אלפים, חלקם לא הכירו את ד"ר ויינרוט באופן אישי, אך ראו צורך לבוא לנחם את בני המשפחה. "יעקב היה איש אשכולות, ידען בכל תחומי החיים. איש של תורה, פילוסופיה ומשפט ובעבורנו גם מורה דרך וחבר", ספדו לו חבריו במשרדי עורכי הדין בראשו עמד. "יעקב היה איש של חסד וענווה שידע לשלב בין עולם המעשה לעולם הרוח בדרך מופלאה שאין שני לה. יעקב הותיר את רישומו הייחודי ופורץ הדרך בכל אשר פסע, במשפט ובחיים הציבוריים ולא פחות חשוב בחיי היומיום, במגע שלו עם כל סובביו.

"אנחנו בוכים כמובן את לכתו של יעקב התלמיד החכם, הפילוסוף, המשפטן, איש ההגות, איש ההלכה והמורה הדגול, אבל בראש ובראשונה אנחנו בוכים את לכתו של יעקב וינרוט האדם", תיאר עו"ד עמית חדד, שותפו לדרך.

גם בתוך המחלה הארורה שאחזה בו, לא איבד ר' יעקב ויינרוט ז"ל לרגע אחד את היכולת להעניק. הוא לא נתן למחלה לקחת ממנו את עוז הרוח או לשחוק את תחושת השליחות שבערה בו כל העת.

הגר"ש קורח זצ"ל

בעיצומו של חודש חשון, הסתלק לעולמו בגיל 84, זקן רבני תימן ורבה של העיר בני ברק, הגאון רבי שלמה קורח זצ"ל, לאחר שהיה מאושפז בבית החולים במשך תקופה ארוכה בעקבות מחלה קשה.

המנוח זצ"ל נולד למשפחת רבנים בצנעא, אביו רבי יחיא זצ"ל היה אף הוא מרבני תימן. בילדותו למד אצל הרב חיים צאלח ואצל סבו הרה"ג עמרם קורח זצ"ל, רבה הראשי האחרון של יהדות תימן.

בשנת תש"ט עלה לארץ ישראל והתגורר עם אביו וסבו בירושלים. אחותו נעלמה, לטענתו כחלק מפרשת ילדי תימן.

בצעירותו למד בישיבת מקור חיים, ובישיבת אור ישראל בפתח תקווה. משנת תשי"ג למד בישיבת מרכז הרב שבירושלים, ולאחריה בישיבת פוניבז' בבני ברק. כמו כן למד בישיבת לייקווד והיה מקורב לגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל.

לאחר נישואיו למד בכולל אברכים שעל ידי ישיבת פוניבז'. לאחר מכן נתמנה לחבר הרבנות בבני ברק ובהמשך נבחר לרבה של העיר, והיה לרב הראשון של העיר שהוכר ע"י הרבנות הראשית לישראל.

חיבורים רבים בכל חלקי התורה חיבר הגאון זצ"ל בימי חייו, כאשר בפרט היה מן הראשונים שעמדו לבאר ולברר את מנהגי תימן בשפה ברורה ובנעימה ולקבצם יחד, וזאת עשה בסדרת ספריו הבהירים 'עריכת שולחן' י"ג חלקים ועל הגדה של פסח. כן הוציא לאור את החיבורים 'שפת מלך' 'אהבת מלך' ו'זמנים למלך' על משנה תורה להרמב"ם ו' חלקים, שו"ת 'תשובה כהלכה', 'זאת אמונתי', 'בסוד ישרים', 'חיי ברכה' על ספר תהלים, 'ועמך כולם צדיקים', 'ראשית דעת', 'חכמת הנפש', 'רוח טהרה' על משניות טהרות ו'יש בורא עולם'.

נפרדים מהשר דוד אזולאי ז"ל

לאחר שנים בהן נאבק במחלה הקשה ולאחר שבחודשי חייו האחרונים מצבו הלך והידרדר, בדיוק ביום בו התקיימו הבחירות המוניציפאליות כ"א בחשון, הלך לעולמו השר הרב דוד אזולאי ז"ל, מבכירי אישי הציבור שהקדיש את חייו לעשיה ציבורית באמונה וביושר.

השר דוד אזולאי, בן 63, התגורר בקריית שמואל (חיפה), אליה עבר ב-2016 לאחר שנות מגורים רבות בעכו. נולד למסעוד ופרלה, בעיר מקנס, מרוקו, ועלה לישראל בשנת. 1963 שירת בצה"ל כחובש קרבי. הוא התגורר בעכו, וכיהן כחבר מועצת העיר במשך שלוש קדנציות, מ-1978 עד 1993. היה מקורב לרב העיר הרה"ג שלום לופס זצ"ל. בין השנים 1993–1996 כיהן מטעם משרד הפנים כסגן ראש המועצה, ולאחר מכן כראש המועצה האזורית נחל עירון (שפורקה לאחר מכן למעלה עירון ובסמ"ה). בשנת 1996 נבחר לראשונה לכנסת, וכיהן בה עד מרץ 2018, אז החליפו בנו ח"כ ינון אזולאי. בין השנים 2000–2001 כיהן כיו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. בין השנים 2001–2003 כיהן כסגן שר הפנים בממשלתו הראשונה של אריאל שרון.

לאחר הבחירות לכנסת ה-18 נבחר לכהונה נוספת כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה. הוא פינה את כיסאו ב-2011 לחברו לסיעה אמנון כהן, והתמנה ליושב ראש הועדה לפניות הציבור.

בבחירות לכנסת ה-19 הוצב במקום השמיני ברשימת ש"ס. לאחר הבחירות, נבחר אזולאי להיות חבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בוועדה המיוחדת לפניות הציבור, בוועדת הכנסת ובוועדת הכספים. בבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום החמישי ברשימת ש"ס, ועם הרכבת הממשלה החל לכהן כשר לענייני דתות. ב-12 במרץ 2018 הגיש ליו"ר הכנסת את התפטרותו מהכנסת, שנכנסה לתוקף אחרי יומיים. אזולאי התפטר מהכנסת עקב מצבו הבריאותי, אך המשיך לכהן כשר לענייני דת. את מקומו של דוד אזולאי בכנסת תפס בנו – ינון אזולאי – שמוקם במקום ה-16 ברשימת ש"ס לכנסת העשרים.

סיפור מרגש אותו סיפר במהלך השבעה איש התקשורת חיים הר זהב, משקף את גודל האישיות של האיש. הנה הסיפור כפי שנכתב ע"י חיים הר זהב בעצמו: השר דוד אזולאי שנפטר, היה אחד מנבחרי הציבור הכי נפלאים שיצא לי להכיר בחיי. הוא לא האמין באותם דברים כמוני, לא הצבעתי לו מעולם – אבל האיש היה כולו אהבת אדם וניסיון למצוא את הטוב בזולת. כל סטודנט שעבר אצלי שומע את הסיפור הזה, אבל עכשיו אפשר להגיד שהח"כ מהסיפור היה דוד אזולאי. לפני יותר מעשור הייתי כתב הכנסת של חדשות 10. רובי ריבלין היה היו"ר, והוא החליט לפרסם את דו"ח הנוכחות של חברי הכנסת. לנו, הכתבים, אמרו שנוכל לקבל את הנתונים בשעה 17:00 (מהדורת החדשות, נזכיר, מתחילה 3 שעות בדיוק אחר כך). ההפקה כבר הכינה גרפיקה לח"כ הכי נוכח, הכי נעדר, הכי מצביע וכו' וכו' – רק להשלים שמות, ולהעלות לכתבה. קיבלתי את הנתונים מדוברות הכנסת, והמספרים היו ברורים. ח"כ דוד אזולאי, ועוד שני ח"כים אחרים, בקושי הגיעו למליאה. אם אני לא טועה, אזולאי הגיע רק ל-2 או 3 ישיבות במשך כל אותו הכנס.

הקלטתי את הקריינות לכתבה, הגרפיקה הונחה במקום, הכל היה מוכן בזמן לפתיחת המהדורה. כתבה קצרצרה, משהו כמו דקה וחצי של נתונים עם פרצופים מתחלפים. קל ונעים. הכתבה שודרה בסביבות 20:10, חלק מהבלוק הפוליטי של המהדורה. כמה דקות אחר כך, כשעדיין הייתי בדסק בירושלים, הטלפון שלי צלצל. זה היה אזולאי. "שלום אדוני", עניתי. "היי חיים", הוא אמר, "לגבי הכתבה ששידרת. אז רציתי שתדע למה לא הגעתי". "זה לא ממש ענייני", אמרתי לו, "זו זכותך להגיע או לא להגיע, אבל למה?" "גילו לי סרטן", הוא אמר בקול חלש, "רוב המושב הייתי בטיפולים. אני מאוד אוהב להגיע למליאה וזה חשוב לי, אבל לא יכולתי". מכירים את התחושה כשהקירות סוגרים עליכם? שהדופק עולה? שהפנים מאדימות מרוב בושה? זו הייתה התחושה שלי.

"אוי לא", אמרתי לו, "יש עדיין מהדורה! אתקשר לעורכת ואבקש שיעלו הבהרה! אני כל כך מתנצל!" "לא לא לא", הוא אמר, "חס וחלילה. זה רק יגרום לך נזק ויכעסו עליך ואין בזה שום תועלת. רק רציתי שאתה תדע, כי חשוב לי שתדע שאני לא ברחתי מהכנסת או משהו" "אבל ח"כ אזולאי", ניסיתי, "תן לי לתקן!" "לא יקירי אין צורך. מה התועלת שלי בזה שייגרם לך נזק? עזוב, רק רציתי לספר לך למה לא הגעתי". אחרי חודשיים בערך ראיתי אותו בכנסת, רזה הרבה יותר. ניגשתי אליו וביקשתי להתנצל. קיוויתי שינזוף בי, שיגיד משהו רע, שיכעס. שייתן לי הזדמנות לקתרזיס. "אני כל כך מתנצל", אמרתי לו. "זה בסדר גמור", אמר בחיוך וחיבק אותי, "אני מרגיש הרבה יותר טוב, וזה מה שחשוב. לא כעסתי, אני לא כועס, ואתה לא צריך להתנצל על מה שעשית בלי כוונה". לסטודנטים אני מספר את זה כסיפור על איך לא עושים עיתונות. איך צריך לבדוק עוד פעם ועוד פעם גם כשידוע שהמקור סופר אמין (כנסת ישראל, אחרי הכל) וכשנדמה שאנחנו יודעים הכל על הכתבה שאנחנו מכינים. לעצמי אני מספר את זה שוב ושוב כדי לזכור כמה טוב יש בבני אדם, וכדי להוקיר את הטוב הזה., מסיים חיים הר זהב את הסיפור המרגש.

נשיא מועצת חכמי התורה מרן חכם שלום כהן קיבל בצער גדול את הבשורה המרה על פטירתו של השר דוד אזולאי ז״ל ואמר: ״היה אדם גדול, צנוע ועניו. ישר דרך וירא שמים בתכלית. אני מכירו למעלה מעשרים שנה ומעיד עליו שהיה איש אמת״.

גם ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר להספיד את השר אזולאי: "ממשלת ישראל אבלה היום על פטירת חברנו היקר, השר דוד אזולאי ז"ל, שהלך לעולמו. במשך תקופה ארוכה התפללנו לרפואתו של דוד, שנאבק במחלה קשה. לצערנו, מאבקו לחיים הסתיים לפני שעות אחדות. דוד כיהן במשך למעלה משני עשורים כחבר כנסת, ויזם חוקים רבים שתכליתם להיטיב עם אזרחי המדינה. הוא היה שר מצוין וחרוץ שהאיר פנים לכל אדם, אוהב שלום ורודף שלום. הוא יחסר לי ולכל חברי הממשלה. אנו שולחים תנחומים עמוקים לבני משפחתו הנפלאה, ובתוכם הבן ינון שממשיך את דרכו כחבר כנסת. דוד יחסר לכולנו מאוד. יהי זכרו ברוך".

מבצע מגן צפוני

במסגרת מבצע 'מגן צפוני' שהחל לפנות בוקר יום שלישי בכ"ו כסלו, לוחמי צה"ל איתרו מנהרת טרור התקפית חוצת-גדר במרחב דרום כפר כילא. המנהרה נחשפה שעות ספורות לאחר תחילת המבצע, סמוך לחצות יום שלישי. בשעות שלאחר מכן, עסקו כוחות צה"ל במהלכים מבצעיים, הנדסיים ןבהמשך לאיתור המנהרה ולקראת נטרולה. המנהרה אומנם חצתה לשטח ישראל, אך לא היוותה איום מידי על תושבי האזור. "חשפנו מנהרה מאזור כפר כילא בדרום לבנון, שהגיעה כ-40 מטרים לתוך שטח ישראל", אמר תא"ל מנליס. "מדובר במנהרה שנחפרה מתוך מבנה פרטי בכפר, במשך תקופה ארוכה למעלה משנתיים בשיטת חפירה שונה מהמנהרות שאנחנו מכירים עד כה בעזה. תהליך חפירה ארוך ומורכב בסלע". המנהרה הראשונה שנחשפה מול מטולה חדרה כ-40 מטר לשטח ישראל. אורכה הכולל כ-200 מטרים, רוחבה הוא 2 מטר על 2 מטר – כלומר מדובר במנהרות רחבות בהרבה מאלו שבעזה, שנועדו ככל הנראה להכיל כוח מסתער. "תמונת האחיזה שלנו כרגע במנהרות של חיזבאללה היא טובה מאוד", הוסיף תא"ל מנליס, "אנחנו יוצאים למבצע הזה לפני שכל אחת מהמנהרות ההתקפיות מוכנות לשימוש. אין מנהרה שמוכנה לפעולה. הגענו למצב שאנחנו יוצאים לפעולה לפני שהמנהרות הופכות להיות איום מיידי".

המבצע שכאמור החלם ביום שלישי, מהותו להסיר את איום המנהרות מצפון השייכות לארגון הטרור חיזבאללה. משנת 2014 פועל בצה"ל צוות ייעודי משותף לאגף המודיעין ולפיקוד הצפון, שמוביל מאז את העיסוק המבצעי, הטכנולוגי והמודיעיני בסוגיית המנהור בזירה הצפונית. הצוות הביא לפיתוח ידע ויכולת נרחבים על פרויקט המנהרות ההתקפיות של ארגון הטרור חיזבאללה. הצוות בנה תמונת מצב מבצעית מודיעינית מדוייקת ככל האפשר. בשנים האחרונות וכחלק מההיערכות למול איום זה, מומשה תוכנית הגנה ייחודית בגזרה הכוללת פעולות גידור ("אבן משתלבת"), מיצוק ("רקפת", "קטמון" ו"קטעיה") וחישוף ("105"). מטרתה של תוכנית הגנתית זו, היא למנוע מהאויב לממש את יכולת ההתקפה שלו. המבצע מתנהל בשיתוף פעולה בין כוחות רבים בינהם פיקוד הצפון, אגף המודיעין, חיל ההנדסה הקרבית ומנהלת פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות. מטרתו היא נטרול המנהרות ההתקפיות בשטחינו.

"חפירת המנהרות מהווה הפרה בוטה של הריבונות הישראלית", הדגיש תא"ל מנליס והוסיף, "ארגון הטרור חיזבאללה מתעלם באופן בוטה מהחלטות האו"ם – ובראשן החלטה 1701 – ופועל מתוך כפרים בדרום לבנון, תוך פגיעה במדינת לבנון וסיכון אזרחיה לביסוס תשתיות הטרור שלו. אנחנו בשליטה מלאה על המבצע, ונחושים להסיר את איום התת-קרקע מגבולה הצפוני של ישראל", מבהיר תא"ל מנליס. "המנהרות לא מהוות בשלב זה איום על תושבי ישראל".

ארגון הטרור חיזבאללה, העומד מאחורי חפירת המנהרות, ממשיך לפעול בתמיכה ובמימון איראניים כדי לבסס את פעילות הטרור שלו כנגד אזרחי ישראל.

צה"ל תגבר כוחות בפיקוד הצפון ונמצא במוכנות גבוהה להתפתחויות, באם יתרחשו. מספר מרחבים בסמוך לגדר המערכת בצפון הארץ הוכרזו כשטח צבאי סגור. אין הנחיות לתושבי הצפון – העורף האזרחי בשגרה מוחלטת. ראשי רשויות עודכנו, צה"ל ימשיך לעמוד איתם בקשר.

"מדובר במבצע שלא ייקח יום או יומיים, ההערכה כרגע עומדת על כמה שבועות", הסביר תא"ל מנליס. "חלק מהפעולות יהיו מדויקות יותר חלק מדויקות פחות, וההחלטות על אופי הפעולה הן כחלק מההתנהלות שלנו מול הצד השני. יש פה אופרציה מבצעית-מודיעינית-טכנולוגית מורכבת מאוד, אתגר לא פשוט לפיצוח. אך עם זאת, זה לא לא משהו שנוצר בהפתעה, אנחנו יודעים על זה זמן רב מראש".

"יש כרגע כוחות מודיעין רחבים מאוד שעוסקים באיסוף מידע על חיזבאללה, אליהם מצטרפים הרבה מאוד כוחות תגבור באוויר, בים, וביבשה", הרחיב דובר צה"ל. "בנוסף לכל אלו עומדים יחידת יהל"ם ואנשי ההנדסה של פצ"ן שהם קצה המבצע הזה. הם אלו שעוזרים למקד את המאמצים לתקופה קצרה ומדוייקת. נוהל הקרב למימוש המבצע הצה"לי מובל במטה הכללי של צה"ל זה מספר שנים, באופן שהביא להבשלת התנאים המבצעיים בעת הזאת"' אמר דובר צה"ל".

כזכור, לאורך השנים האחרונות התלוננו תושבים מאזור כי הם שומעים רעשי חפירות מתחת לבתיהם והם חוששים כי ביום מן הימים, עלולים לוחמי החיזבאללה להפתיע אותם ולצאת מן המנהרות וחלילה לחטוף אזרחים או לבצע טבח המוני בתושבי האזור או בחיילי צה"ל. באחד מן התיעודיים שהתפרסמו כבר לפני כמה שנים, ניתן לראות בברור מחבל יוצא ממנהרה, משקיף ונכנס חזרה לתוכה.

הפוגרום בקרית יובל

בכ"ג שבט התעוררו אזרחי ישראל לבוקר מחריד ומזעזע לנוכח מחזה מחריד ומבהיל בקרית יובל בירושלים. מתפללי בית הכנסת 'שיח ישראל' שבשכונה הירושלמית הזדעזעו לגלות כי בית הכנסת שלהם נפל קורבן לוונדליזם מזעזע שמזכיר תקופות אחרות. במהלך הלילה שבין שני לשלישי נכנסו פורעים לבית הכנסת והשחיתו את הרכוש במקום. הם לא עצרו בכך ופנו בהמשך לארון הקודש אותו הם פרצו בעזרת דיסק. לאחר מכן הם שפכו חומצה על ספרי התורה והשליכו אותם בביזיון רב על הרצפה.

בני ביתו של מרן שר התורה, הגאון רבי חיים קנייבסקי, עדכנו אותו על האירוע החמור. ע"פ בני הבית, מרן הגיב בזעזוע גדול ואמר "הפורעים יתנו על כך את הדין". בהמשך היום עלו רבני קרית יובל למעונו של מרן כדי לשמוע ממנו הדרכה ועצה לנוכח האירוע הכואב. הרב הראשי לישראל הראש״ל הגאון רבי יצחק יוסף, אמר בבוקר לאחר המקרה: "הלב היהודי מתפלץ למראה ספרי תורה מתגוללים בביזיון נורא שחוללו ע״י בני בליעל בתוך בית הכנסת. על הרשויות להפוך כל אבן, להגיע אל הפושעים ולמצות איתם את מלוא חומרת הדין". הוא פסק כי "על כל אותם שנחשפו לזוועה, לקבל על עצמם תענית או לפדות אותה בצדקה וכן כל יהודי שכבוד התורה יקר לליבו, יקבל על עצמו יום של לימוד תורה בתענית דיבור להגדיל ולחזק כבוד התורה שחולל".

הרב הראשי לישראל הגר"ד לאו: "זהו בוקר קשה לכל יהודי באשר הוא, לא ניתן לעבור לסדר היום אחרי חילול ברוטאלי שכזה בבית מקדש מעט, חובה עלינו לעשות חשבון נפש איך הגענו למצב שבעיר הקודש ירושלים מתחלל בית כנסת וספרי תורה מושלכים לרצפה. לצערי זה לא המקרה הראשון בתקופה האחרונה ואני מצפה שמשטרת ישראל תתיחס לזה כאל פשע שנאה לכל דבר וירכזו את מרב המאמצים שמי שאחראי למעשה הנפשע לא יינקה".

התגובות הציבוריות לא איחרו לבוא והגינוי למעשה חצה את כל הקשת הפוליטית, חרדים, דתיים וחילונים כאחד. הזעזוע מהמחזה המחריד נותר בתודעה הציבורית עוד ימים ארוכים.

האדמו"ר מזוטשקא זצ"ל

בכ"ז בשבט, במוצאי יום מנוחה, הגיעה הבשורה הקשה על הסתלקותו של האדמו"ר מזוטשקא, הגאון הצדיק רבי נתן דוד רוזנבוים זצ"ל, לאחר מחלה ממושכת וייסורים. המונים ליוו את ארונו בדרכו האחרונה במסע הלוויה סחוף יגון בבני ברק וירושלים.

הותיר אחריו את בניו הרה"ג אשר ישעיה רוזנבוים, חתנו של רבי יעקב מושקוביץ משאץ, ר"מ בישיבת טשרנוביל ומשפיע בישיבת באבוב, הרה"ג גדליה משה רוזנבוים, חתנו של רבי אברהם יחיאל למברגר ממאקאווא בני ברק, הרה"ג שלמה, רב בית המדרש זוטשקא בירושלים ומרבני ישיבת טשעבין, הרה"ג מרדכי, חתנו של הרב יהושע לייפר.

האדמו"ר זצ"ל נודע כאב רחמן לתלמידיו וחסידיו, שנשא אותם על לוח ליבו הטהור בכל עת ובכל שעה, לצד היותו אמן פדגוג כשהקים עולה של חינוך עשרות בשנים, בארץ ישראל ובעולם. אישי חינוך רבים נהנו ממנו עצה ותושיה עד לתקופה האחרונה בה נפל למשכב. בשנים האחרונות סבל ייסורים ומכאובים שקיבל באהבה ובדומיה והמשיך בעבודת קדשו ובסדר יומו במסירות נפש ממש, בערב ל"ג בעומר האחרון נסע לעיה"ק צפת שם חש ברע והתמוטט, מאז אושפז בבתי החולים כשמצבו הולך ומחמיר.  חסידיו ואוהדיו הרבים העתירו בכל עת לרפואתו השלמה, למען ימשיך להנהיג את צאן מרעיתו בדרך הסלולה.

האדמו"ר זצוק"ל נולד ביום ד סיון תש"ה בעיר דורוהוי שברומניה, לאביו כ"ק מרן אדמו"ר רבי יצחק איזייק רוזנבוים זצוק"ל, בנו של כ"ק מרן אדמו"ר רבי איתמר מנדבורנא זצוק"ל, ולאמו הרבנית חנה ע"ה, בתו של הגאון החסיד רבי נתן דוד הכהן הולנדר זצוק"ל רבה של אמסאנא שבגליציה, חתנו של האדמו"ר רבי נפתלי משולם פייבוש מסניאטין זצוק"ל.

אורו של רבינו הגה"ק ר' יצחק אייזיק ראזנבוים מזוטשקא זצוק"ל, זרח לפני יותר ממאה שנים ביום כ"א טבת תרס"ו בעיר טשערנוביץ בירת בוקובינה-(רומניה), בביתו של אביו כ"ק רבי איתמר מנדבורנא זצוק"ל ואמו הרבנית הצדקנית מרת מלכה ע"ה בת הרה"ק ר' אשר ישעיה רובין מקולבסוף זצ"ל. כאשר נולד הלך אבי הבן הרה"ק ר' איתמר מנדבורנא זיע"א לבשר את דבר הבשורה לאביו הרה"ק ר' מאיר מקרעטשניף זיע"א, באותו מעמד הייתה הכנסת ספר תורה, והרבי מקרעטשניף נשא בידו ספר תורה ובעודו רואה את בנו בטרם היה סיפק בידו לומר לו את דבר הבשורה פתח הסב הגדול ואמר: "מזל טוב, מזל טוב! נולד לך ספר תורה חי…!"

בפי המשפחה מסופר, כי כשנתיים לפני הולדתו חלתה אמו הרבנית חנה ע"ה קשות, היא הגיעה עד שערי מוות וחברי החברא קדישא כבר הגיעו לביתה והדליקו נרות. לפתע התעוררה הרבנית וסיפרה כי בדרכה לבית דין של מעלה עצר אותה אביה ואמר לה שביטל את הגזירה, ובעזרת השם עוד תזכה ללדת בן נוסף ותקרא לו על שמו. ואכן לאחר כשנה וחצי נולד האדמו"ר זצוק"ל ונקרא שמו על שם זקנו הרב מאמסאנא זי"ע.

אביו, האדמו"ר ה'נחל יצחק' זצוק"ל, היה מספר תמיד בהתפעלות, כי בהיות בנו ילד כבן שלוש שנים, עוד שם בהיותו בדורוהוי, בליל הסדר כשהגיעו ל'שפוך חמתך', שאל הילד הקט את אביו מיהו אותו יהודי שנכנס עתה לבית, אך הוא השתיקו ואמר לו שלא כל דבר שרואים צריכים לומר, ויהי הדבר לפלא.

בשנת תש"ח עזבו את רומניה והיגרו לארה"ב שם התיישבו בקראון הייטס שבברוקלין. הילד הצעיר למד והתחנך בתלמוד תורה ובישיבת 'צעהלים', והכל ניבאו לו גדולות ונצורות למען יצעד בנתיב אבותיו הקדושים מצוקי ארץ, אדמור"י וצדיקי בית נדבורנא. בהמשך נכנס ללמוד בישיבת 'שערי יושר' בניו יורק, כשבאותה תקופה כיהן בה כראש ישיבה הגה"צ ר יצחק דב קופלמן זצוק"ל מלוצערן, שם קנה מלא מידה תורה וחכמה, נחשב לאחד ומיוחד שבבני החבורה, שקדן ומתמיד עצום היושב על מכמני התורה.

לצד זאת השלים עצמו בספרי חסידות והסתופף בצל גדולי האדמו"רים בארה"ב, וזכה מהם לקרבה מיוחדת. בהגיעו לפרקו בא בקשרי שידוכין עם הרבנית הצדקנית שתבדל לחיים טובים, בת כ"ק מרן אדמו"ר רבי מרדכי מזוועהיל זצוק"ל בעל ה'יקרא דמלכא', שכאמור יום פטירתו היה יומא דהילולא דיליה.

אודות השידוך מסופר, כי באותם ימים שהה האדמו"ר מזוועהיל בארה"ב לרגל שמחה משפחתית, האדמו"ר רבי יצחק איזייק מזוטשקא זצוק"ל ישב שבעה על פטירת בתו ע"ה שנפטרה בדמי ימיה, האדמו"ר מזוועהיל הגיע לניחום אבלים יחד עם הגה"צ רבי משה ניישלאס זצ"ל דומ"ץ שיכון סקווירא,  לאחר שיצא מניחום האבלים אמר האדמו"ר מזוועהיל לדיין מסקווירא כי בנו הצעיר של האדמו"ר מזוטשקא נראה אברך ירא שמים מרבים, השיב לו הגר"מ ניישלאס כי הוא אינו אברך אלא בחור ולאחר תקופה קצרה יצא השידוך לפועל.

החתונה נערכה ביום י"ט כסלו תשכ"ו בארה"ב, בהשתתפות צדיקי בית נדבורנא ובני המשפחה המרוממת ובהשתתפות גדולי הצדיקים והרבנים באותה תקופה. לאחר נישואיו המשיך לשקוד על התורה ועל העבודה, כבר באותם ימים בהיותו אברך צעיר יצא שמו לפניו כאיש חינוך ורבים החלו להתייעץ עמו בענייני חינוך. לאחר תקופה קצרה נקרא להיות מנהל רוחני בת"ת בעלזא,  לאחר תקופה קצרה הטילו עליו את המלאכה להקים את תלמוד תורה וישיבה 'יגדיל תורה' דחסידי גור בבורו פארק,  הוא הקים את המקום ממסד ועד טפחות וזכה להצלחה מופלגת. תלמידי הת"ת בשנותיו הראשונות זוכרים בערגה את המנהל הרוחני שהיה מסור בלב ונפש למען הצלחת כל תלמיד ותלמיד באופן אישי, הוא הצעיד את התלמוד תורה החדש לתפוס את מקומו הנכבד בכותל המזרח של מוסדות החינוך בבורו פארק.

כמו כן עמד לימין קדשו של אביו בהנהגת קהילתו ובית מדרשו בקראון הייטס, ולאחר מכן בבורו פארק, שם סייע לו במאבקו לסגירת החנויות בשבת ועל שמירת השבת. פעולותיו אכן נשאו פרי. בשנת תשל"ג לאחר הסתלקות זקנו, כ"ק אדמו"ר רבי איתמר מנדבורנא זי"ע, עלה אביו כ"ק אדמו"ר מזוטשקא זצוק"ל להתגורר בארץ ישראל, ואף הוא, למרות מעמדו והצלחתו הרבה בניהול התלמוד תורה, שאף היה מקור פרנסתו, החליט להצטרף לאביו בכדי לדאוג לכל מחסורו שם בארץ ישראל. אולם החלטתו לא התקבלה בעין יפה בארה"ב ורבים ניסו להניאו מלעשות זאת, שכן שמו הטוב הלך לפניו כיועץ חינוך בכיר ביותר, ורבים נהנו ממנו עצה ותושיה, אך הוא אמר כי מצוות כיבוד אב גדולה יותר מכל מעמד ופרנסה.

מסופר כי כשהגיע ארצה, נכנס יחד עם אביו לכ"ק מרן אדמו"ר ה'בית ישראל' מגור זצוק"ל, הרבי מגור אמר שאכן טוב ונכון הדבר שהאדמו"ר מזוטשקא עלה לארץ ישראל, אולם על בנו לשוב לארה"ב ולחזור לעבודת החינוך. הדברים נפלו עליו כרעם ביום בהיר והוא התחנן לפני ה'בית ישראל' שיתיר לו להישאר בארץ ישראל ולעמוד לימין אביו, ואכן מאז שהגיע ארצה ועד יומו האחרון של אביו, שהסתלק ביום י"ד תמוז תש"ס, לא זזה ידו מתוך ידו. עמד לימין קדשו כל הימים בהתמסרות נפלאה, יום ולילה לא ישבותו, עד שאמרו בעיר התורה והחסידות שמי שמבקש לראות מצוות כיבוד אב מהי ילך נא לרחוב באר מים חיים, וילמד עד היכן מגיעים הדברים.

גם כאן המשיך לעסוק בעבודת החינוך ובמשך מספר שנים היה מנהל רוחני בתלמוד תורה סערט ויזניץ ובתלמוד תורה דושינסקיא בבני ברק. מלבד היותו כתובת לייעוץ בענייני חינוך ורבים התדפקו על דלתי ביתו.

לאחר הסתלקותו של אביו האדמו"ר זצוק"ל הוכתר לממלא מקומו, ומאז נפתח פרק חדש בחייו כשמנהיג את קהל עדתו בלהט קודש, וממשיך את דרך אבותיו הקדושים לבית נדבורנא. תפילותיו ושולחנותיו הקדושים נערכו תמיד בהתרוממות מיוחדת, רבים היו באים לחזות בעבודתו בימי החנוכה, כשניגן בכינור כמסורת אבותיו הקדושים בשמחת בית השואבה בחג הסוכות, וביום ההצלה שערך מדי שנה לרגל הצלת אביו ביום ה' ניסן.

המשיך את דרכו של אביו בפיתוח חצר הקודש זוטשקא, והביא אותה להיות אחת הקהילות המפוארות בעיר התורה והחסידות. פעל ללא ליאות להמשיך את עבודת קדשו של אביו, בהחדרת לימוד הלכות שבת, להמשיך את מפעל 'שונה הלכות' שהקים, שבמסגרתו נבחנים מאות אברכים ובחורים מדי חודש על שולחן ערוך ומשנה ברורה הלכות שבת. כן הקים כולל הלכה לאברכים מצוינים הנודע כאחד מטובי הכוללים בבני ברק, ביתו וחדרו היו פתוחים לכל דורש, רבים הגיעו לפרוק בפניו את מצוקותיהם, ובגישתו האבהית ירד כנגד רוחו של כל אחד ואחד לרפא את לבבו ולמצוא לו מזור ומרפא.

היה אב רחמן ונאמן לחסידיו ותלמידיו כבניו היו קשורים אליו בעבותות אהבה וחיבת הקודש, הרעיף עליהם טללי ידידות ואף הם חשו קרובים וידידים אליו כמים הפנים לפנים, סלל בעבורם מסילות בעבודת ה בתורה וחסידות והתווה להם דרך רמה בדרכי נועם להתענג על ה' ותורתו. דאגתו לכל אחד ויחיד הייתה עד קצה האחרון, ודאג למלאות כל מחסורם ברוחניות ובגשמיות.

הותיר אחריו דור ישרים מבורך הממשיכים שלשלת הקודש. בנו בכורו הרה"צ רבי אשר ישעיה (שנודע בלחן שהלחין על המילים 'והנה ה' ניצב עליו' והופץ על ידי גיסו המשפיע הנודע רבי אלימלך בידרמן) שהוכתר לממשיך דרכו באדמו"רות בבני ברק. הרה"צ רבי גדליה משה והרה"צ רבי שלמה שהוכתרו גם הם כאדמו"רים בערי מושבותיהם, הרה"צ רבי מרדכי שהוכתר לאדמו"ר מזוטשקא במונסי עיר מגוריו. חתניו: הרה"צ רבי יעקב ישעי זאב גראס רב דקהל האלמין בביתר עילית, המשפיע הרה"צ רבי אלימלך בידרמן, הרה"צ רבי חיים לייפער האדמו"ר מטמשוואר אלעד, והרה"צ רבי מנחם קאליש בנו של האדמו"ר מאמשינוב ארה"ב.

אסון קו 304

בה' אדר א' התרחש אסון מחריד עם התהפכותו של קו 304 של חברת קווים בכביש 443 שעשה את דרכו ממודיעין עילית לירושלים כשעליו עשרות נוסעים. במשך שעות ארוכות התרוצצו שמועות באשר לגדול האסון ולמגינת לב, לאחר פינויים של הפצועים לבתי החולים, התבשרנו על כך שבתאונה נהרגו שתיים מתושבות קרית בפר – הגב' רוחמה רוזן ע"ה והגב' רחל חי גוטמן ע"ה.

בהלוויה רווית תוגה ויגון הספידו רבני העיר הספדים קורעי לב שהרעידו את לבבות התושבים. רבה של העיר מודיעין עילית הגר"מ קסלר שליט"א זעק בהספדו: "כולי מלא חיל ופחד. קירות הלב הומים בהתרגשות, הלב לא נרגע מאותם דפיקות מאותה התרגשות מאותו חיל ורעדה. אנחנו שומעים כולנו קול שופר הולך וחזק מאוד. מן השמים תובעים מאיתנו לתקן את דרכינו לפשפש במעשינו. תתארו לכם את האוטובוס מלא בתושבים יקרים, איזה קולות מה היה שם באותם רגעים. איזה צרחות, איזה בכי, איזה פחד איזה חיל ורעדה". המרא דאתרא עורר על מספר עניינם שבצניעות הדרושים חיזוק ותיקון: "נשים מדברות בדרכים בקולי קולות על שידוכים ודברים שהצנעה יפה להם. צריך קצת יותר צניעות קצת יותר בושה, אני רוצה לעורר את ציבור הנשים, אשה שעוזבת את הבית צריכה לחשוב האם אני מתלבשת בצורה שתעשה נחת רוח לקב"ה או לא? נשים צריכות להתלבש בצניעות".

כמו כן, הספיד הלל, בעלה של רחל גוטמן ע"ה: "רחלי, צדיקה", פתח הבעל, האלמן הטרי, את הספדו, "כמה מתאים לך לשבת באוטובוס על יד בחורה בעלת צרכים מיוחדים, מי שמכיר אותה, הייתי הולך איתה ביישוב מתתיהו על יד בחור בעל צרכים מיוחדים, כל פעם היא הייתה אומרת לו 'שלום', ואמרה 'יש פה נשמה' 'יש פה מישהו'". "כל מגמתה היה שאני אלמד תורה, שאני אהיה ראש ישיבה, שאני אעמיד תלמידים, לא היה לה ערך לשום דבר אחר מלבד לתורה", המשיך הבעל את הספדו המרטיט.

"מי כמוני יודע כמה אמונה היא החדירה לי, היא חיזקה אותי. צריך ללמוד ממך רחלי את עבודת המידות. כזאת צדיקה, במצבים נפשיים קשים מאוד היא הייתה אומרת לי: 'זה מה שה' רוצה, אז זה מה שטוב, אני יודעת'. היא לא הייתה מתלוננת. היא הלכה ללמד בנות. תמיד היא התלהבה שיש לה למסור שיעור בדינים, היא הייתה מורה לאומנות ונתנו לה ללמד דינים היא אמרה לי: 'איזה כיף, אני יכולה לחדד להם ולחדד לעצמי'. היא ראתה את זה לא בתור מקצוע אלא בתור שליחות".

במהלך הספדו, חשף האלמן הצעיר את סיפורו האישי בפני אלפי המלווים: "רחלי, כמה פעמים חשבתי, אולי בגלל קשיי הפרנסה, אולי אני צריך לעבוד תקופה קטנה ולחזור חזרה, אמרתי לה: 'אני לא יוצא לעבוד, אני נשאר באמונה'. חשבתי אולי זה מה שמוטל עליי. היא אמרה לי: 'הלל, אתה לא יוצא! אני אקח על עצמי עוד חוגים בבית, עוד שעות עבודה, אתה יושב ולומד. תקבע לך עוד חברותות בערב, תלמד הלכה רק הלכה'", סיפר ר' הלל בהתרגשות. האלמן המשיך ונפרד מרעייתו בדמעות: "מה שאתה מספיק לעשות בשנים ארוכות, היא הספיקה לעשות בקצת זמן. ליבי לא מכיל את זה, השכל מבין אבל הלב לא מכיל, כמה הכרת הטוב יש לי אלייך. רחל חיה, היא חיה עדיין, הגוף אולי בקבר – אבל הנפש חיה.

"יש לי שמחה, שלפחות שם למעלה, אצל הבורא, היא רואה אותי. היא אמרה לי השבוע, לפני שהגעתי לעולם, הנשמה שלי הסכימה לכל מה שאני אעבור בעולם ואמרה כן אני אבוא לעולם והיא באה, וגם לזה הסכימה. היא הייתה עומדת על זה שנלמד הלכות לשון הרע. פותחת את הספר בשעות מאוחרות, לפעמים אני קצת נחלשתי היא הייתה מעמידה אותי ולא דוחה", סיפר ר' הלל, "רחלי … אני מקיים את המצווה בכתובה לקבור את אשתי בקבר ישראל, אני אעשה את זה.

"לא לחינם הקב"ה הביא את המקרה הזה לתוכנו, לתוך המשפחה שלנו. בדרך כלל אנחנו רגילים שדברים קורים למשפחה ההיא או ההיא, ולא מרגישים שזה נוגע אלינו. אם ה' שם את זה אצלנו במשפחה, אנחנו לא יודעים בדיוק מה הוא רוצה, אנחנו לא בעלי רוח הקודש, וודאי כל אחד יתחזק לכל הפחות באמונה, שידע שיש משגיח לעולם. והעולם יבוא לתיקון בין אם נרצה ובין אם לא נרצה. מי שמאמין זוכה קצת יותר לקרב את הגאולה".

לקראת סיום הספדו, ביקש האב מחילה מרעייתו: "אני מבקש מחילה מאשתי, אם היה חוסר כיבוד והיה פגיעה, החובות שלא פרעתי לה. הוריה היקרים, הכרת הטוב שלי אליכם שגידלתם בת כזאת צדיקה, מאז שהיא קטנה מכירים את דיבורה, את המבט שלה, הלכה לסמינר אופקים וחיפשה רק שלמות, זה החיפוש שלה להידבק בבורא, זכיתי להיות במחיצתה תקופה קצרה. אני אמשיך עם זה הלאה ואגדל את דניאל – שהיה אהבת נפשה, לתורה, כמו שהיא רצתה בדרך ה'. רחל מבכה, תתחנני ותתפללי שהקב"ה יזכה אותנו להתפלל אליו להחזיק באמונה לקבוע את הדברים בלבנו ולחיות עם זה".

לאחר מכן הספיד קלמן, אביה של המנוחה רוחמה רוזן: "בעוד חמש דקות האוטובוס מגיע". אלה המילים האחרונות שאמרתי לה", ספד האב. "הקב"ה חנן אותנו בילדה עם נשמה מיוחדת לא בחורה רגילה", פתח ר' קלמן את הספדו. "זו לא בת מן השורה, נולדה בלי יצר הרע אז בשביל מה הקב"ה הביא אותה לעולם? ראינו וחווינו שהקב"ה הביא אותה לעולם, נשמה כל כך יקרה בשבילנו. כדי שאנחנו, אני, אשתי והמשפחה המורחבת נזכה. זכינו! אוי, זכינו על ידה קצת להתקרב לקב"ה עוד יותר לדבוק בדרכיה הטהורים. היא זכתה לחיות 27 שנה לשון ז"ך נפטרה בגיל שהייתה זכה, נולדה זכה ונפטרה זכה". בהמשך הספדו דיבר על הארת פנים שהקרינה ביתו, והוסיף כי על כל בני העיר להתחזק בטוב לב ובהארת פנים האחד לשני: "אנשים פה בקרית ספר כל כך טובים. צריכים להתחזק יחד בגדול המלבין שיניים לחברו יותר ממשקהו חלב. כמה אפשר לחייך לשני, לומר בוקר טוב לשני, לעודד את השני. פוגשים אחד לפני התפילה, חושבים שצריך לתת לו נפים כאילו תשעה באב, אפשר להגיד בוקר טוב חיוך טוב".

"הבת לימדה אותי כל כך הרבה, כמה פעמים יוצא שאנשים ניגשים לעמוד לפני התיבה? קשה למצוא מישהו, אם אפשר אחר כך להגיד לו יישר כוח תודה רבה איזה מילה טובה, לא שחלילה וחס חושבים להתעלם מהם, אך לא מספיק חושבים עליהם.". לקראת סיום הספדו תיאר האב השכול את רגעי הפרידה האחרונים מביתו ביום האסון: "רוחמה רייזל נפטרה. הבוקר שלחתי אותה, היא הייתה נוסעת רק באוטובוס. היא התלבשה היא יצאה מהבית, שלחתי אותה לשלום. התקשרתי לאוטובוס לטרמפיאדה לראות אם מגיע קו 304 בזמן. אמרתי לה 'רוחמה, בעוד חמש דקות האוטובוס מגיע' אלה המילים האחרונות שאמרתי. היא עלתה לאוטובוס עם זאת, ועם זאת היא עלתה למרום. הקב"ה נתן לנו נשמה כל כך יקרה וזכה. נתן לנו אותה ולקח אותה יהי שם ה' מבורך".

גדולי ישראל, ראשי ישיבות ורבנים התייחסו לאסון ושוחחו עם מקורביהם ותלמידיהם – במה יש להתחזק בעקבות האסון הנורא.

מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א אמר כי האסון הקשה הוא כפרה על עוונות הדור כולו ובעיקר יש להתחזק בלימוד התורה שתורה "מגנא ומצלא". מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א התבטא כי אין לחפש אשמים בתאונה ואמר כי "הכל בידי שמים. הציבור צריכים חיזוק, אבל כאשר מתחזקים אין להאשים אחרים, רק כל אחד יאשים את עצמו ויחזור בתשובה על עצמו, כל אחד יודע נגעי לבבו במה צריך להתחזק ועל מה יחזור בתשובה". עוד התבטא כי "מי שנפגע בתאונה זה סימן חשוב ונפגע כדי לכפר על הדור". כמו כן עורר הגר"ג להתחזק בצניעות ואמר כי "ענייני צניעות שייכים לכל אחד ואחד, ונוגעים גם לגברים".

כ"ק האדמו"ר מקאליב זצ"ל

אבל כבד ירד על העולם היהודי. בכ"ג ניסן השנה הלך לעולמו גדול מנציחי השואה והאמונה היהודית היוקדת – כ"ק האדמו"ר מקאליב זצ"ל, והוא בן 96 שנים בפטירתו.

מסע הלוויתו ייצא בשעה 16:00 מבית מדרשו ברחוב חנה, דרך בית המדרש הגדול בקרית בעלזא – לחלקת הרבנים בהר המנוחות.

האדמו”ר רבי מנחם מנדל טאוב זצ”ל מקאליב נולד במרגיטה שבטרנסילבניה, בשנת תרפ”ד-1923, דור שישי לרבי יצחק אייזיק מקאליב.

הרבי, היה ניצול שואה שעבר את זוועות אושוויץ ע"י הצורר הנאצי ד"ר מנגלה ימ"ש, ולאחר ששרד את מלאך המוות מספר פעמים, הקדיש את כל חייו למען הנצחתם של קדושי השואה הי"ד.

בהגיעו לפרקו נישא לחנה שרה שפרה טאוב ע"ה, בתו של רבי פנחס שפירא מקעכניא.

ב-1939 נפטר אביו, שהיה אדמו"ר, בהותירו אחריו 7 יתומים וקהילה ללא מנהיג. לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים ב-1944, נשלח הילד מנחם מנדל טאוב עם כל אחיו ואחיותיו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נספו יתר האחים. האדמו"ר מקאליב שרד אך עבר עינויים קשים, בהם טיפול כימי המונע משערו וזקנו לצמוח.

לאחר השואה עבר לשוודיה, שם פגש שוב את רעייתו שפרה. לאחר מכן עבר לארצות הברית.

ב-1963 הקים את קריית קאליב בראשון לציון, ובשנת 1980 עבר לבני ברק, שם הקים את מרכז חסידות קאליב ברחוב חגי ולאחר מכן ברחוב אהרונוביץ.

בשנת תשס"ב חנך בשיכון חב"ד בירושלים בית מדרש חדש ועבר להתגורר על ידו.

הוא עודד אמירת 'שמע ישראל' בסיום כל תפילה לזכר הנספים, וכמו כן עודד אמירת 'שמע ישראל' כזכר לקדושי השואה בסיום עצרות המוניות. בשנים האחרונות החל במפעל אנציקלופדיה לשואה לציבור החרדי ופעל להקמת מוזיאון לשואה עבור הציבור החרדי, לאחר שלדבריו לא מנציחים מספיק את גבורתם הרוחנית של היהודים שמסרו נפשם לקיים מצוות גם בשנות השואה האיומה.

בנוסף, כ"ק האדמו"ר זצ"ל היה מלחין פורה, ונהג לשיר בציבור באירועים שונים.

מפעל נוסף של האדמו”ר היה 'בר בי רב דחד יומא', שפעל בעבר במקומות רבים ברחבי הארץ, במסגרתו היו קובעים מדי תקופה יום עיון ובו רצף של שיעורים ודרשות עבור הציבור הרחב שאין תורתו אומנותו.

כמו כן, מדי שנה, לקראת כ”ד באלול, יום פטירתו של מרן החפץ חיים, יצא בקריאה לציבור הרחב ולתלמידי מוסדות החינוך לערוך תענית דיבור.

באייר תשע”ב, לאחר פטירת אשתו הראשונה, והוא בן 89, התחתן בשנית עם שיינדיל מלניק.

הסתלקותו של כ"ק האדמו"ר זצ"ל התפשטה בכל רחבי העולם היהודי בשל עובדת היותו ניצול שואה שהקדיש את חייו למען זיכרונם של קדושי השואה. לאחר הסתלקותו פורסמו אינספור כתבות בכל ערוצי התקשורת בארץ ובעולם, אודות האדמו"ר ששלוש פעמים ניצל מגיא ההריגה ובחר להקדיש את כל חייו לזכרם ולמענם.

רבה של בני ברק

בתחילת חודש ניסן איבד העולם היהודי את רבה של העיר בני ברק ומי שעמד בראש מערכת הכשרות ששמה נפוצה בכל רחבי העולם היהודי בארץ ובתפוצות – הגאון הגדול רבי משה יהודא ליב לנדא זצ"ל, כשהוא בן 82 בהסתלקותו.

הגרמי"ל זצ"ל נולד בט' בתמוז תרצ"ה ושנה לאחר שנולד מונה אביו הגטון רבי יעקב לנדא זצוק"ל לרב המושבה המתחדשת ביישוב היהודי בארץ ישראל בני ברק והמשפחה עברה להתגורר במקום.

בצעירותו למד בישיבת 'אור ישראל' בפתח תקווה, לאחר מכן חבש כמה שנים את ספסלי ישיבת פוניבז' בבני ברק, ובהמשך בישיבת 'תומכי תמימים' בלוד, שם למד אצל הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון זצ"ל (לימים ראש ישיבת טשעבין), והמשפיע החב"די הרב שלמה חיים קסלמן. לקראת סיום שנות לימודיו בישיבה התמנה לר"מ של כיתת התלמידים הצעירים בישיבה. בשנת תשכ"ד לאחר נישואיו, התמנה לר"מ בישיבת 'תומכי תמימים המרכזית' בכפר חב"ד, וכיהן בתפקיד זה במשך 23 שנים.

במקביל שימש כיד ימינו של אביו וטיפל ברוב סוגיות הרבנות בעיר, והחל משנת תש"מ ניהל את מערכת הכשרות העירונית.

בכ"ו שבט תשמ"ו נפטר אביו הגאון רבי יעקב לנדא זצ"ל, ובמהלך הלווייתו הכריז ראש העיר, הרב משה אירנשטיין ז"ל כי "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודא ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק".

בתפקידו כרב העיר בני ברק ניהל הרב לנדא את כל ענייני הדת בעיר כמו עירובין, מקוואות, כשרות ועוד. הוא גם עמד גם בראשות בית הדין כאב בית דין.

הגרמי"ל לנדא זצ"ל המשיך במסורת אביו שלא לגבות אגרה על נתינת כשרות, וכן שלא לגבות שכר עבור פסיקותיו בדיני תורה. בשל ההקפדה והחומרות הרבות בהן נהג, מערכת הכשרות של הרב לנדא נחשבת לאחת הכשרויות המהודרות.

בניו הם הרב יצחק אייזיק לנדא המכהן כר"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת, מו"צ בקהילת חב"ד צפת; הרב שלמה זלמן לנדא, משפיע בקהילת חב"ד בבני ברק; הרב ישראל לנדא שליח חב"ד בטורונטו; הרב יוסף לנדא, רב בלונדון; הרב מנחם לנדא שליח חב"ד בסן פרנסיסקו שקליפורניה; הרב שניאור שמחה לנדא, שליח חב"ד בפרויקט 'חב"ד בקמפוס' במכללה האקדמית נתניה.

רבבות השתתפו בהלוויתו של הגרמי"ל לנדא זצ"ל ורחובותיה של העיר בני ברק נחסמו במשך שעות ארוכות ואף הוכרז על ביטול מלאכה. בהוראת גדולי ישראל, במהלך מסע ההלוויה הוכתרו שני רבנים לתפקיד המרא דאתרא – ולראשונה מזה שנים התקיים שיתוף פעולה נדיר בין חסידות חב"ד לציבור הליטאי, כאשר שני הרבנים שנבחרו מתוך שיתוף פעולה הם הגאון רבי חיים יצחק אייזיק לנדא, בנו ממשיך דרכו של הרב זצ"ל והגאון רבי צבי שבח רוזנבלט, מראשי מערכת הכשרות בד"צ שארית ישראל. היו רבים שראו בכך סגירת מעגל, כאשר הגרצ"ש רוזנבלט, חתנו של הגר"י שינלזון מבחירי תלמידי מרן החזון איש זיע"א יהיה מרא דאתרא של ב"ב יחד עם הגרחי"א לנדא זצ"ל, עדות היסטורית לשיתוף הפעולה בין הגר"י לנדא זצ"ל, סבו של רב העיר לבין מרן החזון איש.

'בראשית' לא הגיעה ליעד

אין ספק שהתרסקותה של החללית בראשית הייתה לאכזבת השנה. החללית הישראלית הראשונה שהייתה אמורה לנחות על הירח, התרסקה מספר דקות לפני הנחיתה. האירוע הבלתי צפוי התרחש בשל תקלות מרובות בתקשורת ובמנועים, ובשל כך כאמור החללית הישראלית הראשונה, בראשית, לא הצליחה לנחות על הירח. נציין כי החללית הישראלית לא הייתה מאוישת באנשים אלא שוגרה לצורכי צילום ומחקר בלבד וכי היא לא תוכננה לשוב לכדור הארץ.

ב־22 בפברואר 2019, בשעה 03:45 לפי שעון ישראל, שוגרה הגשושית הלא היא בראשית בהצלחה על גבי משגר מקייפ קנוורל שבפלורידה, התנתקה מהמשגר בגובה של כ־730 ק"מ מכדור הארץ, ולאחר כחצי שעה יצרה קשר ראשוני עם כדור הארץ.

ב־24 בפברואר בשעה 13:29 לפי שעון ישראל, בוצע תמרון ראשון עם התחשבות בבעיה שהתגלתה בעוקב הכוכבים. המנוע הראשי הופעל לראשונה בנקודה הקרובה לכדור הארץ – הפריגיאה – למשך 30 שניות, והגדיל בהצלחה את רום המסלול סביב כדור הארץ – האפוגיאה. ב־25 בפברואר לקראת חצות היה אמור להתבצע התמרון השני אך הוא בוטל עקב אתחול לא רצוני של מחשב הגשושית.

ב־28 בפברואר בשעה 21:30 לפי שעון ישראל, בוצע התמרון השני. המנועים הופעלו למשך 4 דקות והביאו את הגשושית בהצלחה למסלול המגיע, ל־131,000 ק"מ מכדור הארץ. ב־5 במרץ, בשעות הצהריים המוקדמות לפי שעון ישראל, בוצע צילום סלפי ראשון של הגשושית. בתמונה נראה שלט ובו: כיתוב "עם ישראל חי", דגל ישראל, וכן המשפט "Small country, Big dreams". כן נראה בתמונה כדור הארץ ממרחק של 37.6 אלף קילומטרים (חלק מיבשת אוסטרליה), וחלק מגוף הגשושית.

ב־7 באפריל בשעה 04:36 לפי שעון ישראל, בוצע התמרון הראשון סביב הירח, כל המנועים פעלו בו זמנית במשך 271 שניות ושרפו 55 ק"ג של דלק כדי להאט את הגשושית ולהוריד אותה ממסלול של 10,400. החללית עשתה עוד כמה שלבים עד לירח וכאמור לא שרדה את השלב האחרון.

למרות שמדובר בהישג היסטורי לאומי, הרי שבבסיסו הינו יוזמה פרטית שהגו לפני כ-8 שנים שלושת מייסדי עמותת SpaceIL שלה שתי מטרות עיקריות – האחת להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח והשנייה לעורר השראה בקרב הדור הצעיר ללימודי המדע והטכנולוגיה. היזמים הצעירים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שאפו להגשים את חלומם ונרשמו לתחרות המאתגרת Google Lunar XPRIZE. התחרות הסתיימה ללא זוכה במרץ 2018, עם זאת הודיעה SpaceIL כי היא תמשיך במשימה.

מאז הקמתה של SpaceIL, הפכה המשימה להנחתת חללית ישראלית על הירח, לפרויקט לאומי אך במימון כספי תורמים ובראשם מר מוריס קאהן. זהו למעשה כלי החלל בתקציב הנמוך ביותר ששוגר למשימה כזו מעולם. מעצמות העל שהצליחו להנחית חללית על הירח השקיעו בכך מאות מיליוני דולרים שמקורם במימון ממשלתי. עצם השלמת פיתוח, בניית החללית ובדיקתה בתקציב כה מצומצם הוא הישג משמעותי בפני עצמו, הן עבור מדינת ישראל והן לתעשיית החלל בכל העולם.

אם וכאשר הייתה הנחתה מוצלחת של החללית על הירח זה היה מביא את ישראל הקטנה להישג יוצא דופן. הפרויקט מביא לידי ביטוי את יכולותיה של ישראל בתחומי הטכנולוגיה ופותח עבורה הזדמנויות רבות: ראשית בחינוך הדור הצעיר למדעים – מיום הקמתה העמותה פגשה יותר ממיליון תלמידים ברחבי הארץ. שנית, להתפתחות והתקדמות במדע ומחקר ושלישית בהיבט העסקי – אופק חדש לכלכלה הישראלית בזכות הידע ההנדסי ויכולות פיתוח מתקדמות. הצלחתה של 'בראשית' – היא סמל להצלחתה של המדינה בתחומים אלו ואחרים.

תהליך תכנון ופיתוח החללית, כלל עבודה מאומצת של עשרות מהנדסים, מדענים ואנשי צוות. שלב הפיתוח המלא החל ב-2015 בSpaceIL ובתעשייה האווירית ונמשך עד 2018. החללית שמשקלה כ- 600 ק"ג בלבד, נחשבת לקטנה ביותר שתנחת על הירח, גובהה של "בראשית" מטר וחצי, רוחבה כשני מטרים. עם נחיתת החללית הנושאת את דגל ישראל על הירח, היא הייתה אמורה להתחיל בביצוע צילומים של אתר הנחיתה וצילום "סלפי" כדי הוכיח שאכן נחתנו על הירח. כמו כן לחללית משימה מדעית חשובה שטרם נעשתה – ביצוע מדידות של השדה המגנטי של הירח, במסגרת ניסוי המבוצע בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן ונאס"א.

החללית נושאת עמה "קפסולת זמן" – מאגר מידע עצום -מאות קבצים דיגיטליים החל מפרטים אודות העמותה, על פרויקט בניית החללית והצוות, סמלים לאומיים, מִטְעָן תרבותי וחומרים שנאספו מהציבור הרחב לאורך השנים לטובת שליחתו לירח עם החללית. התעשייה האווירית שותפה מלאה לפרויקט מתחילת דרכו. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. הבולטים מבניהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, בזק ועוד. בין התורמים המרכזיים לפרויקט: מירי ושלדון אדלסון, סמי סגול, לין שוסטרמן, סילבן אדמס, סטיבן גראנד ועוד. מי שלקח על עצמו את ההובלה להשלמת המשימה ורואה בה כשליחות, הוא הפילנתרופ ואיש העסקים מר מוריס קאהן שממן כ-100 מיליון שקל ומכהן כנשיא SpaceIL.

למרות ההתרסקות, ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה רובי ריבלין עודדו: "מדובר בהישג אדיר, עוד נגיע לשם בעתיד". בכך, ישראל היא המדינה השביעית בעולם שהגיעה לירח, אבל לא הצליחה להיכנס להישג היוקרתי של שלושת המדינות היחידות שהצליחו להנחית כלי טיס על הירח. נתניהו הצהיר לאחר ההתרסקות כי ישראל תשגר חללית נוספת בשנים הקרובות שתנחת על הירח באופן תקין. נציין כי דקות לפני ההתרסקות, החללית שלחה תמונה שצולמה במהלך הנחיתה והיא למעשה הזיכרון האחרון מאותה חללית.

מוריס קאהן נשיא עמותת SpaceIL הכריז כי תוקם חללית נוספת – "בראשית 2". הוא אמר: "במהלך סוף השבוע היה לי זמן לחשוב על זה וכל התגובות שקיבלנו בעולם עודדו אותי. אז החלטתי להכריז על פרויקט חדש – בראשית 2. התחלנו משהו וצריך לסיים אותו". לדבריו, הפרויקט יהיה במימון של הציבור. "אני אתרום וגם כמה מחברי, אבל אני חושב שהכסף צריך לבוא מהציבור, שזה יהיה פרויקט מימון של האזרחים".

מראש הממשלה נמסר, בהמשך לדברים שאמר לאחר ההתרסקות כי "המדינה תיקח חלק במימון הפרויקט". מהתעשייה האווירית נמסר: "התעשייה האווירית היא מוקד ידע לאומי בתחומי החלל והלוויינות ומשמשת כבית החלל של מדינת ישראל. אנו גאים בתרומתנו להישגי החללית בראשית שהגיעה למפתן הירח. נשמח להיות חלק ממשימות חלל נוספות בשיתוף Spaceil ובהובלתו של מר מוריס קאהן".

ימים לאחר ההתרסקות פורסם כי תקלה טכנית שגרמה להפסקת פעילות המנוע הראשי הייתה הגורם שהוביל להתרסקות החללית בראשית על גבי הירח. על פי הנתונים הראשונים שנותחו על ידי הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית, התקלה הטכנית גרמה לשרשרת אירועים שהסתיימה בהפסקת פעילות המנוע הראשי, ולא ניתן היה לבלום את החללית. על פי נתונים ראשוניים שבידי הצוותים, האירוע הטכני הראשוני התרחש בגובה של כ-14 ק"מ מעל פני הירח. בטווח 150 מטר מהקרקע אבד סופית הקשר עם החללית, כאשר הגיעה למהירות אנכית של כ-500 קמ"ש לקראת הפגיעה באדמת הירח.

מי בחרב: הרצח שזיעזע את המדינה

ב-7 בפברואר 2019, בשעה 11:00, דיווחה משפחתה של אוֹרי אנסבכר למשטרה על היעדרותה. אורי בת ה-19 התנדבה ב"מרכז יעלים" הסמוך לעין יעל. אביה הרב גדי אנסבכר משמש כר"מ בישיבת תקוע, היישוב בו התגוררו בני המשפחה.

רק כעבור ימים אחדים הצליחו כוחות הביטחון להניח את ידם על מבצע הפיגוע. ע"פ חקירת השב"כ, באותו יום יצא ערפאת ארפאעיה, פלסטיני בן 29 תושב חברון, מעירו לכיוון בית ג'אלא, כשהוא מצויד בסכין ובכיפה שרכש כמה ימים לפני כן. המחבל חדר לשטח ירושלים בהליכה רגלית דרך פרצה ברוחב 200 מטרים בגדר ההפרדה סמוך לבית ג'אלה.

אראעפיה נתקל באנסבכר ביער הסמוך לעין יעל שליד גן החיות התנכ"י, התנפל עליה ודקר אותה באמצעות הסכין. נחסוך מקוראי העיתון היקרים את התיאורים הקשים שהצליחו לזעזע מדינה שלמה.

מאז מציאת גופתה של אורי אנסבכר ז"ל בעין יעל ביום חמישי, פעלו שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל במגוון אמצעים ושיטות לאיתור הרוצח. כעבור ימים אחדים בשיתוף פעולה בין השב"כ, משטרת ישראל והימ"מ, נעצר ערפאת ארפאעיה – בן 29, פלסטיני, תושב העיר חברון.

ארפאעיה נעצר פעמיים בעבר, במקרה אחד על שהיה שלא כחוק בישראל ובמקרה השני הוא נתפס מחזיק בכליו סכין. הוא גם ריצה תקופת מאסר בכלא עופר. בשל כך, היו במאגרי המשטרה תמונתו, טביעות אצבע שלו ודגימת דנ"א. לשב"כ היה ברור מי הרוצח ומאז התנהל אחריו מצוד, שהסתיים בסופו של דבר סמוך למסגד באל בירה.

הפלסטיני עבר מהמסגד למבנה נטוש באל בירה שייתכן שהכיר קודם לכן ושם נעצר בידי הימ"מ. הלוחמים לא ידעו אם החשוד חמוש, הם שלחו למבנה כלב והוא זה שהשתלט על ארפאעיה. הלוחמים נכנסו, אזקו את החשוד והביאו אותו לשטח ירושלים.

מי במים: האברך שטבע לעיני משפחתו

אסון כבד: הרב יהושע בן פז ז"ל, מחשובי האברכים בשכונת גבעת שאול, נסחף לים בתל אביב, לאחר שהגיע למקום עם בני משפחתו. אחרי לילה של חיפושים, דאגה ותפילות, אותרה גופתו כשהיא ללא רוח חיים. בלילה שבין שני לשלישי בעיצומו של בין הזמנים של חודש אב, הגיע הרב יהושע עם שני גיסיו לחוף הדולפינריום, ושכשכו רגליים להנאתם. למרות שהיו במים רדודים, גל גדול סחף אותם פנימה ויהושע טבע במים. גיסו שהצליח למלט את עצמו מהגלים זעק נואשות אך לשווא. תוך דקות, נפרסו במקום עשרות אנשי חילות, הצלה, צוללנים ומתנדבים ופתחו בחיפושים אינטנסיביים. ככל שנקפו השעות והאברך לא נמצא, הדאגה לשלומו הפכה למוחשית וכפי שהתברר, הגרוע מכל קרה.

הרב יהושע ז"ל נולד בבני ברק לפני 25 שנה, לאביו הגאון רבי אליעזר בן פז, מחשובי תלמידי החכמים בבני ברק ומוסר ועדים לבחורי ישיבות 'ארחות תורה' ו'בית מדרש עליון', ולאמו מרת לאה שתחי' בתו של הגאון רבי יחזקאל וילנסקי, רב בית המדרש 'תפארת יהושע' ברחוב הרב שך בבני ברק. סבו הוא הגאון רבי יצחק בן פז המשגיח של ישיבת 'מעוז חיל' בירושלים.

בילדותו למד בתלמוד תורה קרלין סטולין ובישיבה קטנה עלה ללמוד בישיבת פוניבז' לצעירים. בעלותו לישיבה גדולה למד בישיבת פוניבז' בבני ברק שם עשה חיל בלימודיו והיה חביבם של ראשי ורבני הישיבה. עם יסודה של ישיבת 'עטרת שלמה' בקרית הישיבה בראשון לציון נבחר להיות ממייסדי הישיבה שם למד במשך תקופה ארוכה והמשיך לעשות חיל בלימודיו. בהגיעו לפרק האיש מקדש נישא לרעייתו שתחי' לבית משפחת שטרסבורג משכונת הר נוף בירושלים וקבע את מגוריו בשכונה. לאחר נישואיו למד בכולל של הגאון רבי אברהם ישעיהו לוינשטיין בירושלים בראשות הגאון רבי דוד מילר. המנוח הותיר אחריו את הוריו, אחיו ואחיותיו, רעייתו שתחי' ושני ילדים, הגדול בן שנה וחצי, הקטן בן חודש בלבד.

המתיחות בדרום

כשם שהפוליטיקה הייתה מרכיב מרכזי ושזורה על פני כל חודשי שנת תשע"ט, גם המתיחות בדרום ליוותה את השנה החולפת. אזעקות צבע אדום פילחו את השקט בימים ובלילות, פעם אחר פעם.

באחת המתקפות ירו מחבלי החמאס וארגוני הטרור בעזה, מאות רקטות ביממה אחת. הזעם הציבורי גאה בשל חוסר התגובה של ישראל ובשל העובדה זמן קצר קודם לכן, איפשרה הממשלה להכניס לעזה את הכסף הקטארי – 15 מיליון דולר במזומן.

באחד מסבבי הלחימה, נורו לעבר העיר אשדוד מספר רקטות שגרמו לארבעה הרוגים. אחד הנרצחים הוא האברך ר' פנחס מנחם פשווזמן הי"ד, בן 21, בנו של ייבדל לחיים הדיין רבי חיים דב פשווזמן וחתנו של רבי יצחק ברוינר. הוא נהרג מרסיסי רקטה שהתפוצצה בעיר אשדוד.

עדי ראייה סיפרו כי כשנשמעה האזעקה החל פנחס מנחם הי"ד לרוץ בניסיון להגיע לחדר מדרגות, כדי לתפוס מחסה, אולם רסיסי הרקטה השיגו אותו בטרם הגיע למרחב המוגן והוא נפגע מרסיס בלובי של הבניין – שנפגע ישירות מרקטה.

השכול פגע במשפחתו בפעם השלישית, לאחר ששני אחיה של אמו נספו באסונות: אחד האחים נהרג בפיגוע האוטובוס בהר מירון, ואח נוסף נספה באסון גשר בנות יעקב.

ארבעה חודשים לאחר שנהרג, נולד לו בן.

הרב פשווזמן, היה כאמור להרוג הרביעי בסבב הלחימה שבמהלכו נורו כ-700 רקטות לעבר יישובי הדרום והשפלה.

המצב הביטחוני והמתיחות בדרום המשיכו ללוות את תושב יהדרום בכלל ואת יישובי עוטף עזה בפרט. סבלנותם של התושבים הלכה ואזלה עם כל סבב לחימה. מידי פעם צה"ל הפציץ מהאוויר מטרות של חמאס בעזה, אך שום דבר לא הביא לרגיעה ולא מנע מארגון חמאס לרסן את המתקפות על ישראל.

בכל הקשור למצב הביטחוני, תשע"ט מסתיימת כפי שהתחילה: אזעקות צבע אדום ממשיכות להפר את השקט מעת לעת. גם הם יודעים ששנת תש"ף לא מביאה עמה בשורה חדשה, ואין זה משנה מי יעמוד בראשות הממשלה הבאה – החידה הפוליטית שנותרה פתוחה עם דמדומיה של שנת תשע"ט, שספק רב אם ימצא לה פתרון במהלך השנה הבאה עלינו לטובה.

תכלה שנה וקללותיה. תחל שנה וברכותיה.

השארת תגובה