חדש: יוכרו טקסי 'חתונה' אתיופית

המרכז הבינלאומי לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו, נציגי ארגון רבני 'בית הלל', ארגון 'עתים' וראשי המועצות הרוחניות של יוצאי אתיופיה (קייסים), נפגשו לקדם טקס חופה וקידושין, המשלב את המסורת היהודית ע״פ ההלכה ומסורת יהודי אתיופיה – בטקס שינהלו מנהיגי הדת של העדה האתיופית

כנס רבנים וקייסים - כהין (קס) סמאי אלאס, יושב ראש המועצה הרוחנית זרע אהרון כהנת
כנס רבנים וקייסים - כהין (קס) סמאי אלאס, יושב ראש המועצה הרוחנית זרע אהרון כהנת
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

במהלך הכנס הוצג בירור הלכתי, אשר משווה בין המסורות הנהוגות בטקס הנישואין של יהודי אתיופיה לבין ההלכות של סדר החופה והקידושין על פי שולחן ערוך. בין היתר, הוצגו האתגרים העומדים בפני אנשי העדה המבקשים להתחתן על פי מנהגי אבותיהם אך רוצים לקיים את טקס החתונה על פי ההלכה הנהוגה בישראל.

במסגרת הדיון, הוצגה תשובה הלכתית שחיברו הרב ש"י ויצמן והרב ד"ר שרון שלום, אשר מתווה את האפשרות לבנות טקס נישואין שמשלב את שתי המסורות. התשובה הוצגה לרבנים ולקייסים בכירים וקיבלה את הסכמתם. הרעיון הוא שלראשונה, קייסים יוכלו לערוך חופה וקידושין. הליך זה יועבר כבר בזמן הקרוב לאישור רבנים וקייסים נוספים, במטרה לאשרו באופן רשמי.

קייס סמאי אליאס, יושב ראש המועצה הרוחנית 'זרע אהרן כהנת', סיפר על מעמדם של הקייסים (מנהיגיה הרוחניים של קהילת יוצאי אתיופיה) בישראל ועל מנהגי טקס הנישואין של יהודי אתיופיה. המשתתפים דנו בדרכים השונות לגיבוש פתרון הלכתי ומעשי לאתגרים השונים, ובצורך בדו-שיח בין רבנים לבין קייסים, על מנת לגשר ולקרב בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית.

הרב מאיר נהוראי, יו"ר ארגון בית הלל: "רבני ישראל צריכים לסייע בהעצמת מעמדם של הקייסים כמנהיגים בתוך קהילתם, בעיקר לאחר הקיץ הקשה שבו חווינו את תסכולם של בני העדה בהשתלבותם בחברה הישראלית. מעורבותם של הקייסים בהקמת בית חדש מקרב בני עדתם חשובה עד מאוד. כמובן שכל התהליך חייב להיות כהלכה וכדת משה וישראל".

הרב שרון שלום, ראש המרכז הבינלאומי לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו: "המנהיגים הרוחניים של הקהילה האתיופית אינם מעוניינים לצמצם את סמכותה של הרבנות אלא מכירים בסמכותה. דווקא בגלל זה, הם מבקשים להרחיב את גבולותיה באמצעות הכרה בהם, תוך בניית טקס נישואים המשלב בין שתי המסורות. מהלך זה יש בו חשיבות עליונה לא רק בהקשר הספציפי בעריכת חופה וקידושין אלא בהקשר תרבותי רחב יותר".

הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון "עתים", מיוזמי המתווה: "אנו עושים היום את התיקון ההיסטורי שהיה צריך להיעשות עוד בתחילת העליה מאתיופיה, והוא הכרה במסורת יהודית ארוכת שנים שיש לה תרומה חשובה לחברה הישראלית. דו-שיח בין קהילות ישראל השונות, הוא הכרח להמשך קיומנו כאן כרקמה אנושית אחת מאוחדת. אנו נפעל ללא לאות בכדי לאפשר חיבור בין הקהילות, ולממש את חזון קיבוץ הגלויות הישראלי".

השארת תגובה