נתניהו ביקש מהחרדים: אל תמליצו עליי // עו״ד אבי בלום

מקלב: ״נתניהו דיבר איתנו והעלה את האופציה שנימנע מהמלצה עליו אצל הנשיא כדי שהרכבת הממשלה לא תוטל עליו בפעימה הראשונה״, אז למה הוחלט ללכת בכל זאת לנשיא ולהכריז ״דווקא נתניהו״?

מאפיית אחדות. ריבלין מארח את נתניהו וגנץ | חים צח, לע"מ
מאפיית אחדות. ריבלין מארח את נתניהו וגנץ | חים צח, לע"מ
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

עם הראש בבלוק

אי אפשר היה לבחור מקום מתאים יותר מטקס האזכרה לנשיא המנוח שמעון פרס – כדי לאפשר לנתניהו להפציע לעין המצלמות לאחר ליל הבלהות של הבחירות. אביר ארבע ממשלות אחדות (84׳, 88׳, 2001, 2005) ותרגיל מסריח אחד (90׳), נחשב למי שיכולת ההתאוששות שלו הייתה לסלע קיומו. בבקרים שלמחרת לילות תבוסה, וכאלו הוא חווה רבות בחייו הפוליטיים הגדושים, פרס היה מגיע למשרד ופותח את יום העבודה באותה שעה, כאילו כלום לא קרה.

נתניהו חווה בחייו בעיקר תופעות הפוכות. לילות שהחלו במפח נפש והפכו למחרת לבוקר של התרוממות רוח. ב-99׳ הוא בחר לרדת מהבמה בליל ההפסד ונראה כמי שמתקשה להכיל את הרגע. עשרים שנה אחרי, הוא התאושש כמו פרס בימיו הנוראים. עוד בטרם הספיקו ראשי המפלגות החרדיות לנתח את תוצאות שלושת המדגמים ונתניהו כבר היה על הקו. מחשב את קץ הימין בלעדיו ומבטיח נאמנות אין קץ, בונה את הבלוק ומפרק מוקשים פנימיים. ״זה לא ביבי, זהו פרס החדש״, כפי שסיכם זאת במשפט קולע אחד מאבני הבלוק, שמוצא עצמו כמו כולנו, עם הראש בקיר.

בעשרים השנים שחלפו, לא נתניהו, אלא המציאות – היא שהשתנתה, לפי אותה הברקה ליברמנית של המנוח הפוליטי שאול מופז. לביבי מודל 2019 אין את האופציה לרדת מהבמה הפוליטית לטובת בימות הנואמים בחו״ל מניבות רבבות הדולרים. את מאבטחי השב״כ שדלקו בעקבותיו בשתיים בלילה במוצאי הבחירות, עלולים להחליף סוהרי השבֿ״ס. בתוך הטרפת שמסביבו נתניהו מודע לכך שמהרגע בו לא צלח את אחוז החסינות של ה-61 זמנו קצוב, אך באופיו יוסיף להילחם עד הנשימה האחרונה. או אולי: הרשימה האחרונה, גם שלנו.

בל״ד בחרדית

בלילה שבין ראשון לשני, בואכה פגישתו המתוכננת עם נשיא המדינה, התקשר נתניהו לשותפיו מיהדות התורה שטרם הגיעו למשכן והתלבט ביחד איתם מהי האופציה הפחות גרועה: להמליץ עליו למחרת היום בבית הנשיא, או שמא להימנע מהמלצה ולהפוך את גנץ למומלץ הראשון בעל כורחו. ״נתניהו דיבר איתנו והעלה את האופציה שנימנע מהמלצה עליו אצל הנשיא כדי שהרכבת הממשלה לא תוטל עליו בפעימה הראשונה. אחרי התרגיל של גנץ עם בל״ד גם נתניהו התלבט האם דווקא למועמד השני, יהיה קל יותר להרכיב ממשלה״, מגלה ח״כ אורי מקלב מדגל התורה ומעיד גם על מידת האינטימיות של המגעים עם ביבי: ״אנחנו מתואמים מולו בכל המהלכים ומאמינים שיעמוד בדיבורו״. כשאין על מי להישען אלא, כולנו מאמינים בני מאמינים.

ההחלטה ללכת בכל זאת לנשיא ולהכריז ״דווקא נתניהו״ נפלה אחרי שהחברים מיהדות התורה הביעו אי נוחות גלויה מהליכה עם הראש בבלוק והימנעות מהמלצה פומבית על ביבי, בניגוד להבטחתם לבוחר. גם ביהדות התורה מודעים היטב לכך שקיימת היתכנות סבירה של התדרדרות למערכת בחירות שלישית והדבר האחרון שהם צריכים – זהו קמפיין נגטיבי-ימני שינופף בהימנעותם ויציג אותם כבל״ד של הימין.

בסביבתו הקרובה של נתניהו צידד גם זאב אלקין בעמדה ולפיה יש לחתור לקבלת המנדט בפעימה הראשונה, וזאת במטרה למנוע את ניסיון ההשתלטות של כחול לבן על עמדות יו״ר הכנסת ויו״ר הוועדה המסדרת. השיקול הזה, היווה טיעון בעל השפעה כפולה בשימוע הפנימי שנערך בין יהדות התורה לליכוד, לנוכח המשמעות שהייתה למהלך על תפקודו של ח״כ משה גפני כיו״ר ועדת הכספים. כל מינוי של איש כחול-לבן ליו״ר הוועדה המסדרת היה מוביל במישרין להחלפתו המיידית של האיש עם היד על השאלטר.
מאז הברקזיט הבריטי הראשון ב-48׳, שהוביל להקמת המדינה – לא נראתה בריחה שכזאת מקבלת המנדט. נשיא המדינה רובי ריבלין הכין עצמו כמעט לכל תרחיש, אך המציאות הצליחה להפתיע אפילו את זקן הפוליטיקאים המכהנים שחגג לא מכבר שמונים.
פחות מיממה לפני פתיחת הקלפיות שהה נשיא המדינה רובי ריבלין בחברתם של ראשי ועסקני דגל התורה בשמחת הברית לבנם של הרב יצחק רביץ ראש מועצת טלז סטון ורעייתו רבקה, ראשת סגל נשיא המדינה. אברכים ששהו לצדו שמעו את הנשיא מעריך בלחש כי נתניהו יחצה את רף השלושים ושישה מנדטים. באותו מעמד נשמעה מפיו גם אמירת מחאה נגד השיח האנטי-חרדי שפשה בחברה. ריבלין אמר ועשה. תגובתו לאריה דרעי הייתה במקומה וכך גם הקריאה בפתח פגישתם המשותפת של נתניהו וגנץ במעונו נגד החרמת קבוצות באוכלוסייה. באופנה החוזרת של ממשלות האחדות משנות השמונים עוד תישלף תכף הסיסמה מימי הבראשית הפוליטיים של הרב רביץ האב ז"ל: ״נגד החרמת עדה קדושה״.

ריבלין צפה שנתניהו יתקשה להשיג את המנדט ה-61 לגוש אך העריך שביבי יגיע למשכן בראשות הסיעה הגדולה. התוצאה שהפתיעה גם אותו הייתה אמורה לפתור עבורו לפחות את הדילמה הראשונה בסדרה: על מי להטיל ראשון את המנדט להרכבת הממשלה. עד שבאה המציאות והוכיחה שבכאוס הפוליטי הישראלי, גם כללי משחק איטלקיים אינם תקפים.

הסנדק הנשיאותי

את כותרת התוכנית של הנשיא ריבלין – על משבצת הסנדק – ניתן לסכם בעצה שנתן בשעתו הנשיא המנוח עייזר וייצמן למזכירת המדינה האמריקאית מדליין אולברייט: ״להטיח את ראשו של ראש-הממשלה נתניהו בראש של יריבו״. היריב דאז היה אחד בשם יאסר ערפאת, מושא הערצתם של חלק מחברי בלוק השמאל בראשות שלושת הגנרלים מכחול לבן והרביעי מהקוקפיט שכינה את הערבים ״זועביז״. עוד רגע והג׳ינגל שיושמע בתום מסיבת הניצחון של הסיעה הגדולה (היהודית) יהיה: בילאדי בילאדי פלסטין.

עוד בטרם הוכרזו תוצאות הבחירות יצא ריבלין מנקודת הנחה כי לא תהיה הכרעה ברורה וערך בלשכתו תרחישי מלחמה ושלום. במשבצת הממלכתית שכמעט ואינה מאפשרת השפעה ממשית על סדר היום, ריבלין רואה עצמו כמי שהגורל ייעד לו את משימת המפייס הלאומי בעת הנוכחית. הנשיא מתכוון לתפוס את גנץ ונתניהו בתנועת מלקחיים, כאשר כבר בפגישה הראשונה הוא הבהיר לשניים בדרכו, כי אם יחשוב בסוף התהליך שאחד מהם פעל שלא בתום לב במטרה להכשיל את מהלך האחדות ולחתור למערכת בחירות שלישית – הוא ימצא את הדרך להביא זאת מפיו לידיעת הציבור. עד שזה יקרה, ריבלין מוצא עצמו על תקן משגיח הכשרות של נתניהו. החל מפנייתו המכבדת לראש-הממשלה בטקס האזכרה לנשיא המנוח פרס, ועד לכפיית המפגשים המשותפים בין נתניהו לגנץ – בחברתו, ריבלין בעצם אומר לציבור: שמעו נא רבותיי, בניגוד למה שמספרים לכם בכחול-לבן, הרי שנתניהו כשר לבוא בקהל.
את היסודות לחשיבה מעבר לקופסה הנשיאותית הניח עבורו הרצוג. לא בוז׳י אלא אביו חיים, שהביא להקמת ממשלת אחדות פריטטית, הראשונה וגם האחרונה מאז קום המדינה עם רוטציה בתפקיד ראש-הממשלה. במוצאי בחירות 84׳ מצא עצמו פרס בראש המערך עם 44 מושבים מול תנועת הליכוד בראשות שמיר שירדה ל-41 מנדטים ואיבדה שבעה מושבים, וביניהם ארבעה מנדטים שנהרו להצביע עבור תנועה עממית ספרדית חדשה בשם ש״ס. ההיסטוריה מסתבר, חוזרת ובתעתיק כמעט מלא. מול הגוש של שמיר (לא כולל כהנא) שמנה 54 מנדטים התייצב פרס עם 60 מנדטים, בהיעדר יכולת להסתמך על קולות הרשימה המתקדמת הערבית. מי שהתערב בשעתו וכפה על הצדדים ממשלת אחדות – היה הנשיא המנוח חיים הרצוג.

הנעליים של הרצוג הולמות את מידות כף רגלו של ריבלין. את בני גנץ קצת קשה יותר לראות בנעלי שמעון פרס, ואת נתניהו בנעלי שמיר על אחת כמה וכמה. גנץ מסונדל בווטו שהטיל על נתניהו וכפות בברית החדשה בין איווט ללפיד שמתואמים למן הרגע שבו טירפד ליברמן את הקמת הממשלה בפעימה הקודמת. נתניהו מצדו מסונדל בהבטחותיו לבני הברית שבלעדיהם יוכרז מיידית כבר-מינן פוליטי. ביבי מצדו גם מעדיף בכל מאודו לחתור להקדמת הבחירות בשלישית ומאמין כטובע הנאחז בקש שככל שהמועדים יתקצרו כך יעלה בידיו להפוך את הקערה על פיה, לגבש רוב של 61 ולייצר לעצמו מרחב חסינות. אם חרף כל נתוני הפתיחה הללו – יצליח הנשיא לכפות על השניים ממשלת אחדות, הוא יוכתר ללא עוררין כקוסם החדש של הפוליטיקה הישראלית.

בחירות מוקדמות אגב, אינן מחייבות החלטה פוזיטיבית. די בכך שהמועדים של שני המועמדים עליהם תוטל הרכבת הממשלה יחלפו מבלי שיעלה בידיהם להרכיב ממשלה, כאשר לאחר מכן, אם מועמד חלופי שתוטל עליו ההרכבה למשך 28 ימים נוספים לא יימצא או ייכשל גם כן, הכנסת תתפזר מאליה בהתאם לחוק הקיים, ללא צורך בהצבעה על פיזורה.

אם מדינת ישראל תיגרר לבסוף למערכת בחירות שלישית, בכחול-לבן יצטרכו להלבין את ההתנהלות מהשבוע האחרון. חיבוק הדב (חנין) של הנציגים הערביים עשוי להפוך לקמפיין האפקטיבי ביותר שיעורר את הציבור הימני. את מה שביבי עשה לציבור הערבי הנוהר, עשו השבוע הנציגים הערבים לבוחרים הימניים. ההבהרה של הרשימה המשותפת בלילה שבין ראשון לשני בנוגע לאי-תמיכתם של שלושת נציגי בל״ד ברמטכֿ״ל לשעבר, באה במקריות יוצאת דופן תכף ומיד לאחר שבהנהגת כחול-לבן נמנו וגמרו להעדיף את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו תחילה. בקריירה הצבאית וגם ברזומה הפוליטי קצר הימים, גנץ הלוא מצליח תמיד – בסיבוב השני כברירת מחדל.

אם מישהו עוד הטיל ספק בעוצמת החיבור בין כחול לבן לערבים, הרי שדווקא ההתנגדות המתוזמנת הזאת הוכיחה את מידת התמיכה הערבית והערבות ההדדית של ראשי כחול-לבן. לא ליהודים אותם הם מדירים, אלא לערבים.

הטור של עו״ד אבי בלום מתפרסם מדי שבוע במוספי רשת קו עיתונות

השארת תגובה