הריבית הופחתה כך גם תחזית הצמיחה

תוצאות הבחירות, שהופכות את הקמת הממשלה למורכבת במיוחד, מעלות את הסיכון הפיסקאלי. עלייה בהתחלות הבנייה במחצית הראשונה של השנה. האינפלציה צפויה להערכתנו לעמוד בשנה הקרובה על שיעור של 1.4%

כסף
כסף
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

גלובלי
החששות מההאטה בצמיחה העולמית גוברים. למלחמת הסחר, והחששות מברקזיט לא מוסדר נוסף לאחרונה הסיכון של עימות בין ארה"ב לבין איראן. בנקים מרכזיים ברחבי העולם הוסיפו לפעול במהלך השבוע האחרון על מנת לקזז את השפעות אלו. לצעדי ההרחבה של הבנק האירופי המרכזי, נוספו בשבוע שעבר הורדת ריבית של הפד, ושל הבנקים המרכזיים בברזיל, בהונג קונג ובאינדונזיה.

ארגון ה-OECD הפחית את תחזיות הצמיחה. אי-הוודאות לגבי מלחמת הסחר והמדיניות הכלכלית בעתיד, יחד עם הירידה בהיקף הסחר הבינלאומי, והמתיחויות הגיאו פוליטיות הביאו להפחתה בתחזיות הצמיחה. בארגון מדגישים שעל רקע הגורמים שהוזכרו לעיל ישנה ירידה משמעותית בביקוש להשקעות ריאליות בעולם. על פי ה- OECD, התוצר הגלובלי יצמח השנה ב-2.9% ובשנה הבאה ב- 3%, לאחר שב- 2018 נרשמה צמיחה של 3.6%. שיעור הצמיחה של ארה"ב צפוי לרדת מ-2.9% אשתקד ל-2.4% ו-2.0% השנה וב-2020 בהתאמה. צמיחה איטית במיוחד צפויה להירשם בגוש האירו: 1.1% ו-1.0% השנה ובשנה הבאה בהתאמה. בגוש האירו בולטות השנה בשיעורי צמיחה נמוכים במיוחד גרמניה ואיטליה: אפס באיטליה וחצי אחוז בגרמניה.

מלחמת הסחר- עוד סבב שיחות שמסתיים בטונים צורמים. המשלחת הסינית לשיחות הסחר בארה"ב קיצרה ברגע באחרון את ביקורה בארה"ב וחזרה לסין מוקדם מהצפוי. לא נמסרה הודעה רשמית של הסיבה לקיצור המפתיע של הביקור בארה"ב. סבב השיחות הבא מתוכנן בחודש אוקטובר, וסביר להניח שייתכנו עוד הודעות ושינויים עד אז. בינתיים, הנשיא טראמפ מסר שהוא מעוניין בהסדר סחר כולל מול הסינים ולא בהסכמות חלקיות, גם אם הדבר יושג רק לאחר הבחירות לנשיאות בנובמבר 2020. למרות שלא מדובר בהסלמה במלחמת הסחר, שוק המניות הגיב בירידות שערים, ובשוק האג"ח הממשלתי בארה"ב נרשמה ירידה בתשואות.

כצפוי, הפד הפחית את הריבית ברבע אחוז למרות חילוקי דעות פנימיים לגבי הצעד הזה. שני חברים במועצה המוניטרית הצביעו בעד אי שינוי הריבית, וחבר אחד הצביע דווקא על הפחתה של חצי אחוז בריבית. חילוקי דעות מהסוג הזה לא נרשמו מאז שנת 2016. הנימוקים העיקריים להפחתת הריבית היו הסיכון להאטה נוספת בצמיחה הגלובלית, שעלולה להשפיע על הפעילות בארה"ב, והיעדר לחצים אינפלציוניים. יו"ר הפד פאואל לא צופה כי הכלכלה האמריקנית תיכנס למיתון, ולא רואה הורדה נוספת של הריבית השנה, זאת בניגוד לתחזיות השוק. עשרה מתוך שבעה-עשר חברי הפד סבורים שהשנה לא תהיה הורדת ריבית נוספת, ולגבי השנה הבאה, שמונה חברי פד סבורים שהריבית תרד עוד פעם אחת לרמה של 1.50%-1.75%. השווקים, לעומת זאת, עדיין צופים שהפחתות הריבית יימשכו, אם כי בקצב נמוך יותר מזה שגילמו לפני כחודש, לרמה של 1.25% בסוף 2020.

מה קורה בשוק הכסף האמריקני? הפד האמריקני קובע תחום לריבית –בהחלטה האחרונה הופחת הטווח הזה לרמה של 1.75%-2.0%. הפד צריך לדאוג שהריבית הבין-בנקאית (ריבית בה הבנקים סוחרים ביניהם על כספים המופקדים בפד) תיוותר בטווח הזה. הפד מצידו מאפשר לבנקים להפקיד עודפי רזרבה אצלו בריבית של 1.8%. בתקופה האחרונה ריביות השוק נטו לחרוג מהטווח הזה של הפד, וריביות הריפו (הלוואה עם ביטחון של אג"ח) הגיעו נקודתית גם לרמה של 10%. במצב הזה הפד נאלץ לספק את הנזילות לשוק, והוא מבצע את עסקאות הריפו האלו (מלווה לבנקים מול בטחונות). במחצית השנייה של שבוע שעבר הפד ביצע עסקאות כאלו בסכום של 203 מיליארד דולר, ואף הודיע שיוסיף לבצע עסקאות כאלו. התערבות בסדר גדול זה לא הייתה מאז המשבר הגלובלי לפני כעשור. השאלה היא מה המקור לחוסר הנזילות הזה – האם עניין טכני או בנקים שמעריכים כי עלו הסיכונים. יו"ר הפד ציין בנאומו, שלהערכתם מצוקת הנזילות היא תוצאה של תשלום מסים פדראליים, כלומר עניין טכני. יש כאלו שמעריכים כי צמצום המאזן של הפד תורם גם הוא למצוקת הנזילות. מנגד, יש בנקים גדולים שנמצאים בעודפי נזילות והם היו אמורים להלוות את הכסף (עם בטחונות) לבנקים שבמצוקה, אבל הם לא מיהרו לעשות את זה. כלומר, הם היו זהירים מאוד בניהול הנזילות שלהם, ולכן יש שמפרשים זאת גם כאיתות לעלייה בסיכונים, ולא רק עניין טכני.

לקראת שיפור בשוק הדיור בארה"ב? בחודש אוגוסט נרשם זינוק חודשי של 12.3% בהתחלות הבנייה לרמה הגבוהה מאז יוני 2007 וגם במספר היתרי הבניה נרשמה בחודש שעבר עלייה חדה. השיפור בנתונים נרשם בין היתר, על רקע ירידה נוספת בריבית המשכנתאות, ובמקביל שיפור באמון המשקיעים בענף.

עלייה במחירי הנפט בעולם על רקע מתקפת הטרור בערב הסעודית. למתקפת הטרור בערב הסעודית פוטנציאל להפחתת תפוקת הנפט העולמית ב-5%. בימים הראשונים שלאחר התקיפה מחירי הנפט עלו בשיעורים מעל ל-10%, אך לאחר שהסעודים פרסמו הערכות "מרגיעות" על תיקון צפוי בקווי הפקת הנפט במועד קרוב יחסית, התמתנה עליית המחירים. מחיר הנפט מסוג ברנט רשם עלייה שבועית של כ-7.0% לרמה של 64 דולר לחבית.

ברקזיט: טרם נאמרה המילה האחרונה. נמשכים המאמצים של ראש ממשלת בריטניה להגיע להסכמות חדשות עם האיחוד האירופי, תוך תקווה שייתכן והפרלמנט הבריטי יוכל לאשר אותם לפני המועד הקובע של ה-31 באוקטובר. למרות שבשבוע האחרון נשמעו הערכות מעט יותר אופטימיות מהרגיל, הדרך להשגת הסכם שימנע ביצוע ברקזיט באופן חד צדדי עדיין רחוקה. הבנק המרכזי בבריטניה הותיר בשבוע שעבר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.75%, וציין שהמדיניות המוניטרית בהמשך תושפע מהמועד ומהאופן בו יתבצע הברקזיט.

סין: הבנק המרכזי הפחית את ריבית הפריים חודש שני ברציפות. בשבוע האחרון התפרסמו נתונים מאכזבים יחסית בתחומי הייצור התעשייתי, המכירות הקמעונאיות, וההשקעות הריאליות. מלחמת הסחר עם ארה"ב פוגעת בכלכלה הסינית, והבנק המרכזי מגיב בצעדים מרחיבים, כולל הפחתת שיעורי הנזילות של הבנקים, על מנת לצמצם את הפגיעה. על פי ארגון ה- OECD, שיעורי הצמיחה של סין השנה ובשנה הבאה יהיו 6.1% ו-5.7%, בהתאמה, בהשוואה ל-6.6% בשנה שעברה.

ישראל
תוצאות הבחירות, שהופכות את הקמת הממשלה למורכבת במיוחד, מעלות את הסיכון הפיסקאלי. קיימת אי-בהירות גבוהה באשר למועד בו תקום ממשלה, ובינתיים אין תקציב מאושר לשנה הבאה, ולא מבוצעות ההתאמות הפיסקליות שצפויות להפחית את הגירעון. חברת דירוג האשראי מודי'ס מיהרה לפרסם התראה שמצב זה מציב סיכון להתאמה הפיסקאלית: Inconclusive election" outcome poses a risk to timely fiscal consolidation". סביר להניח שחברות הדירוג האחרות יצטרפו לאזהרה, אם יראו שהקמת הממשלה מתעכבת, או במידה ויתקיים סבב שלישי של בחירות. כל עוד לא מבוצע הקיצוץ, הגירעון התקציבי צפוי להמשיך לנוע סביב 4% מהתוצר, ואולי אף יותר אם תחול האטה קלה בצמיחה. אנו מעריכים כי די שהממשלה שתקום תבצע קיצוץ תקציבי ו/או העלאות מסים בסדר גודל של אחוז תוצר בכדי להוריד את הסיכון מצד חברות הדירוג. השווקים לא מייחסים חשיבות רבה לסיכון הפיסקאלי, ותשואות איגרת החוב לטווח של תשע שנים ירדה בפתיחת השבוע לרמה של כאחוז.

אינדיקאטורים מעורבים לפעילות הכלכלית. מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה ירד לרמה נמוכה של 44.3 נקודות בחודש אוגוסט, נתון שמצטרף למגמת הירידה ביבוא חומרי גלם וביבוא מוצרי השקעה. מדד הייצור התעשייתי דווקא עלה בחודש יולי, אם כי העלייה נבעה מעלייה בייצור בענפי הטכנולוגיה העילית. התחלות הבנייה עלו במחצית הראשונה של השנה, וגם שוק העבודה מוסיף להיות חיובי – שיעור האבטלה עלה מעט באוגוסט לרמה של 3.8%, אך זאת בשל עלייה בשיעור ההשתתפות. הצריכה הפרטית ממשיכה להתרחב. מדד הפדיון בענפי הכלכלה עלה בחודשים מאי-יולי ב-4.1% בשיעור שנתי, בהמשך לעליה של 3.9% בשלושת החודשים הקודמים. אנו מעריכים כי המשק ממשיך לצמוח קרוב לפוטנציאל שלו, כ- 3%. יתכן שבדומה לכלכלות מפותחות אחרות קיימת פגיעה מסוימת בסקטור התעשייה, אך מנגד הצריכה הפרטית ממשיכה להתרחב וכן גם ההשקעות בבנייה.

עלייה בהתחלות הבנייה במחצית הראשונה של השנה. היקף התחלות הבנייה הסתכם במחצית הראשונה של השנה ב-24 אלף יחידות. נתון זה נוטה להתעדכן כלפי מעלה, ואם משווים אותו לפרסום הראשון של התחלות הבנייה במחצית הראשונה של 2018 אז מדובר בעלייה של כ-16%. הנתון לשנת 2018 כולה התעדכן אף הוא כלפי מעלה ל-51 אלף יחידות. אנו מעריכים כי התחלות הבנייה השנה יעמדו על כ-55 אלף יחידות, ועלייה נוספת בהתחלות צפויה בשנה הבאה, עם הבשלה של פרויקטים רבים של מחיר למשתכן. מחירי הדירות ירדו בסקר האחרון של הלמ"ס בשיעור חודשי של 0.3%, זאת לאחר עלייה של 2.4% בחמשת החודשים הקודמים. התנודתיות החודשית במחירים היא גבוהה, אם בוחנים את המחירים בשנתיים האחרונות, ניתן להגיד שהם היו יציבים.

מדד המחירים לחודש אוגוסט עלה ב-0.2%, בדומה לתחזיות. מדד חודש ספטמבר צפוי להיות אפסי, לאור ירידה במחירי הדלק, וכן לאור זאת, שהחגים השנה מרוכזים בחודש אוקטובר. מדד אוקטובר צפוי לעלות ב-0.4%. האינפלציה בשנה הקרובה צפויה להיות מושפעת ממדיניות הממשלה שתקום. אנו מניחים שיועלו מסים, אך קשה לדעת אלו. מסים ישירים, לדוגמא, אינם משפיעים כמעט על האינפלציה. אנו מניחים שהמסים יתרמו לאינפלציה כ-0.2%. האינפלציה צפויה להערכתנו לעמוד בשנה הקרובה על שיעור של 1.4%.

שוק המק"מ מתמחר הפחתת ריבית אחת בשנה הבאה. אנו מעריכים כי המועצה המוניטרית תיתן משקל בהחלטותיה לגורמים שישפיעו על סביבת האינפלציה העתידית, כגון הגירעון התקציבי הגבוה, ועליות השכר במשק, ולכן הסיכוי שבנק ישראל יפחית ריבית נראה נמוך בעינינו. בפרוטוקול החלטת הריבית נכתב ”חברי הוועדה הסכימו שיש להמתין ולבחון את מגמת האינפלציה ואת ההתפתחויות בכלכלה, בטרם ינקטו צעדי הרחבה נוספים“. אנו סבורים כי הפחתת ריבית אפשרית בתרחיש של ייסוף חד בשער החליפין והאטה ניכרת בצמיחה, אבל זה אינו התרחיש הבסיסי שאנו מאמינים בו. במסגרת של צעדי ההרחבה הנוספים שבנק ישראל מזכיר בפרוטוקול, אנו סבורים כי תינתן עדיפות לרכישת מט"ח בתרחיש של ייסוף על פני הפחתת ריבית. מנגד, גם העלאת ריבית לא נשקלת עתה, ועל כך הסכימו כל חברי הוועדה המוניטרית בהחלטה האחרונה. אנו סבורים שהאינפלציה לא צפויה לחזור לתחומי היעד חודשים ארוכים, כך שעליית ריבית תעמוד על הפרק רק בעוד כשנה.

השארת תגובה