בזק ישלמו 30 מיליון ש"ח

הממונה על התחרות הטילה עיצום כספי בסך 30 מיליון ש"ח על בזק בגין ניצול לרעה של מעמדה המונופוליסטי בתשתיות תקשורת ופגיעה בתחרות באספקת שירותי תקשורת

בזק
בזק
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

הממונה על התחרות הודיעה לבזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, כי היא קובעת שבזק כבעלת מונופולין, ניצלה לרעה את שליטתה בתשתיות תקשורת פסיביות. התשתיות הפסיביות בהן עוסקת החלטת הממונה הן הצנרת התת קרקעית (קנים) ובורות התקשורת (גובים) בהם נעשה שימוש לצורך העברת כבלי תקשורת. בשתי הפרות חוק שביצעה, בזק הציבה חסמים בפני מתחרות המבקשות לפרוס רשת תקשורת קווית בתשתית הפסיבית של בזק. הפרקטיקות בהן נקטה בזק היו עלולות לפגוע בהתפתחות התחרות באספקת שירותי תקשורת מסוג של אינטרנט, טלוויזיה וטלפוניה קווית. בגין זאת, הטילה היום הממונה על בזק עיצומים כספיים בסכום מצטבר של 30 מיליון ש"ח.

קביעת הממונה יוצאת בתום בדיקה מקיפה שערכה רשות התחרות במהלך השנתיים האחרונות. במסגרת בדיקה זאת בחנה הרשות את התנהלותה של בזק ביחס למתן שימוש בתשתיות הפסיביות שלה ואספה נתונים מגורמים רבים ובהם בזק, מתחרותיה ומתחרות פוטנציאליות של בזק וכן ממשרד התקשורת. כמו כן התייעצה רשות התחרות עם מומחה הנדסי.

ברקע הפרשה רצונן של סלקום ופרטנר לפרוס רשת תקשורת קווית עצמאית מבוססת סיבים אופטיים בישראל, לספק באמצעותה שירותי תקשורת לצרכנים פרטיים, ובכך להתחרות בשירותי התקשורת שמספקת בזק על גבי הרשת הקווית שבבעלותה.

בזק מחזיקה בתשתית פסיבית, שהיא מערכת של צינורות, עמודים ומתקנים נוספים, הפרוסה ברחבי המדינה ומאפשרת העברת כבלי תקשורת אל הבתים בישראל. במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי שיזם משרד התקשורת עוד בשנת 2012, נקבע כי מתחרים יוכלו להשתמש בתשתית הפסיבית של בזק לצורך פריסת רשתות תקשורת קוויות עצמאיות. התשתית הפסיבית של בזק היא תשתית התקשורת היחידה המגיעה כמעט לכל בית בישראל ובמקומות רבים בארץ זוהי התשתית היחידה המתאימה לפריסת כבלי תקשורת. הקמת תשתית פסיבית עצמאית נוספת ביישובים מאוכלסים היא בעייתית, נוכח העלויות הגבוהות הכרוכות בכך, עבודות החפירה הנרחבות הנחוצות, השיבושים שהקמת תשתית כזאת יוצרים לציבור הרחב וריבוי ההיתרים הנדרשים להנחתה. משום כך תשתית התקשורת הפסיבית של בזק הכרחית על מנת לפרוס ביישובים מאוכלסים רשת תקשורת קווית מתחרה אל בתי הלקוחות.

פניות אל בזק מצדן של חברות כסלקום ופרטנר המבקשות להשתמש בתשתית הפסיבית של בזק על מנת לפרוס רשתות תקשורת קוויות עצמאיות נתקלו בקשיים ועיכובים רבים.

בדיקת הרשות התמקדה בשני קשיים מרכזיים אותם הציבה בזק, כעניין שבמדיניות, בפני המתחרות שביקשו לעשות שימוש בתשתית הפסיבית שלה על מנת לפרוס רשת תקשורת קווית.

ראשית, בזק חסמה בפני מתחרותיה את המעבר אל המקטעים הסופיים המחברים בין התשתית ברחוב לבנייני לקוחות הקצה (מקטע הגישה לבניין), אשר נחוצים על מנת להגיע לבתי הצרכנים. זאת למרות שמדובר במקטעים שאינם של בזק לטענתה. בזק אפשרה פריסה בתשתית הפסיבית שלה עד לגוב האחרון שלפני הכניסה למקטע הגישה לבניין, וחסמה את האפשרות לצאת מן הגוב ולהעביר את הכבל למקטע הגישה לבניין. משמעות סירובה של בזק הוא שעל המתחרות בבזק לחפור ולהקים תשתית פסיבית עצמאית במקטע הגישה לבניין מהגוב שאותו הקימו בסמוך לגוב האחרון של בזק. הקמה עצמאית של התשתית במקטע הסופי כרוכה בין השאר בעבודות חפירה, במטרד ציבורי, בהשגת היתרים מרשויות שונות ובקבלת הסכמה מוועדי בתים לביצוע עבודות מורכבות אלה ולשיקום פני השטח. כל אלה מתרגמים לעלויות ניכרות המתווספות לפרויקט יקר ועתיר סיכונים וליצירת עיכוב משמעותי בהקמת רשת תקשורת קווית עצמאית.

בזק חסמה את מתחרותיה מלעבור לתשתית המובילה לחצרות הבניינים, אולם בזק לעצמה עושה שימוש בתשתית זאת לשם פריסת רשת התקשורת שלה. כמו כן, במקרים אחרים בזק איפשרה לחברות שלא התחרו בה לעבור למקטע הרשת שמוביל מהרחוב אל הבניין. הדבר קרה הן עם הוט, בתקופה בה בזק והוט לא היו מתחרות, והן עם יס, חברת בת של בזק עצמה.

שנית, בזק סירבה לשיטת השחלת הסיבים שהתבקשה על ידי המתחרות המעוניינות לפרוס רשת תקשורת ודרשה כי כבל הסיבים שכולל עשרות ואף מאות סיבים אופטיים יחתך במלואו ויחובר מחדש בכל נקודת פיצול בדרכו אל נקודת היעד, היא בית הלקוח. דרישה זו לחיתוך הסיבים משמעותה השתת עלויות ניכרות ובלתי נחוצות על החברות, יצירת נקודות כשל הנדסיות ברשת הפוגעות באמינותה וכן הארכה מלאכותית של עבודת פריסת הרשת הגורמת לעיכוב במשך זמן הקמתה. עקב דרישתה של בזק מתחרותיה נמנעו מפריסה של סיבים ברשת התקשורת הפסיבית שלה.

בזק חזרה בה מדרישה זו לחיתוך כבל הסיבים במספר רב של נקודות רק לאחר שמשרד התקשורת הכריע כי הדרישה אינה מוצדקת ותבוטל, מסיבות דומות לאלה שאוזכרו לעיל. בדיקה שערכה הרשות לימדה כי כאשר בזק פרסה לעצמה רשת של סיבים אופטיים היא נמנעה מחיתוך של כבל הסיבים במלואו במקרים רבים, אפשרות שלא נתנה בידי מתחרותיה.

דרכי פעולה אלה של בזק עלולות לפגוע בהתפתחות התחרות באספקת שירותי תקשורת. זאת משום שהקשיים שהערימה בזק היו עלולים להרתיע, לעכב ואף למנוע ממתחרות חדשות לפרוס רשתות תקשורת או להרחיב את פריסת הרשתות הקיימות שלהן.

מעשיה של בזק נושאים חומרה מיוחדת נוכח מועד ביצועם, בסמוך לכניסת מתחרים חדשים באספקת שירותי תקשורת על גבי רשתות תקשורת קוויות עצמאיות.

בשל פעולות בזק נדחתה האפשרות של הציבור ליהנות מהתפתחות של תחרות באספקת שירותי תקשורת. תחרות זאת יש ביכולתה לשפר את איכות הרשת המסופקת ללקוחות ולהוריד את המחירים של שירותי תקשורת שונים כמו טלוויזיה ואינטרנט.

פעולות בזק, כמפורט לעיל, עולות לכדי ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי וסירוב בלתי סביר לספק מוצר שבמונופולין.

בהתאם קבעה הממונה כי בזק כבעלת מונופולין ניצלה מעמדה לרעה בשתי הזדמנויות, והחליטה להטיל על בזק עיצומים כספיים מצטברים של 30 מיליון ש"ח.

כמו כן, החליטה הממונה להטיל עיצומים של 500 אלף ש"ח על נושא משרה בכיר בבזק, לגביו נמצא כי היה מודע למדיניות החברה ולמעשי בזק המפרים את החוק ולא מנע את ההפרות למרות שהיה בסמכותו ובאפשרותו לעשות זאת.

יחד עם קביעת הממונה, הודיעה הממונה כי בכוונתה להטיל על בזק עיצום כספי נוסף בסך של כ-8 מיליון ₪, בכפוף לשימוע, לאחר שבזק העבירה לרשות מידע מוטעה לכאורה ביחס לשיטות השחלת הסיבים בהן היא משתמשת. בזק מסרה מידע מוטעה לכאורה לרשות בתשובותיה השונות לדרישות נתונים שנשלחו לה ובכך עיכבה והקשתה בצורה משמעותית על הליך הבדיקה. על פי הנטען בהודעת הממונה לבזק, בזק לא פנתה אל הגורמים הרלוונטיים בחברה טרם המענה לדרישות הנתונים ולא בחנה את בסיסי הנתונים הקיימים אצלה. כל זאת, על אף שנדרשה לבדוק ולספק את המידע בשלוש הזדמנויות שונות, לכל הפחות. רק לאחר שעובדי הרשות ערכו סיור בגובי התקשורת של בזק ובחנו בעצמם את שיטות השחלת הסיבים שנהוגות על ידי בזק, הבהירה בזק לרשות כי המידע שנמסר לה היה שגוי.

 

השארת תגובה