גודל האסון: האמזונס – היער השרוף

השריפות באמזונס – האם מדובר באסון ברמה של צ'רנוביל? מי קובע "יום הבערת אש" ומפרסם על כך בעיתונות הברזילאית? מאיזה מזימה חושש נשיא ברזיל? ומדוע השריפה באמזונס קשורה לחום המעיק בישראל, ולשנות הבצורת?

להבות באמזונס
להבות באמזונס
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

היערות בערו במשך שלושה שבועות. זרם האוויר המרענן המעביר לחות מיער הגשם לעבר דרום ומרכז היבשת התחלף בעשן שחור וסמיך. התושבים בברזיל חשו היטיב על בשרם את העשן שמכסה את השמיים ברוב שעות היום, וחלקם אף החלו חשים  קשיי נשימה, ושיעולים. העיר סאו פאולו המורחקת מהאמזונס מרחק של כ3,000 קילומטרים התעוררה לבוקר חשוך, התושבים מסתגרים בבתים ומגיפים חלונות כאשר מטאורולוגים מאמינים כי זאת עוד תוצאה של השריפות המתמשכות ביער הגשם. הפעם נשבר שיא של שריפות, התוצאה הייתה בלתי נמנעת, 20% משטח האמזונס נשרף כליל. גל השריפות  העוצמתי, עצום הממדים – הוגדר כאסון אקולוגי מסוכן לאנושות כולה.

האסון האקולוגי לא מבשר טובות לא לתושבי ברזיל ולא לתושבי העולם. אומנם מדובר ביבשת דרום אמריקה הרחוקה אלפי קילומטרים מישראל אך, ההשפעה נוגעת גם לחיים שלנו. את ההשפעה של השריפות אנו חשים בעיקר דרך העלייה בטמפרטורה, ובכמויות מי הגשמים המצטמצמות.

אין זאת הפעם הראשונה של שריפה עוצמתית ביערות, מדובר בשריפות שמתרחשות בברזיל, תדיר לאורך כל השנה והאיום רק גובר והולך.  לפי נתוני "מכון חקר החלל" העוקב בין השאר,  על כריתת היערות, השנה – השריפות גדלו ביותר מ85%.  מדובר ביותר מ77 אלף שריפות בשנה! שיא מאז תחילת המעקב ב2013. כמחצית מהשריפות היו באמזונס. יותר מחצי מגרש כדורגל נשרף באמזונס מידי יום. המדענים מזהירים כי בקצב הזה תוך ארבעים שנה יערות הגשם יחוסלו. מארגון נאס"א נמסר כי בתמונות שצולמו מהחלל ניתן לראות בברור את העשן הרב המיתמר. פרופסור יואב יאיר דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבין תחומי בהרצליה אף מרחיק לכת ומשווה זאת לאסון ברמה של לא פחות מאסון צ'רנוביל.

99% מהשריפות נוצרו בידי אדם

תאוות בצע. כך מגדירים ארגונים למען איכות הסביבה, את הגורם להשתוללות השריפות באמזונס. 99% מהשריפות נוצרו בידי אדם אם בכוונה ואם בטעות. רובנו נוהגים לאכול בשר מיובא ממדינות דרום אמריקה, מסתבר כי ברזיל אחראית לאספקה של 20% מהבשר העולמי. החוואים בברזיל מעוניינים לפתח את מקור מחייתם ומחפשים מקום מרעה נוסף – עבור הבקר והצאן,  בנוסף ישנם חוואים רבים העוסקים בגידול חקלאות בעיקר גידול של סויה בלתי מהונדסת –  המיועדת  ליצוא למדינות העולם כולם בעלי אינטרס אחד לזכות בעוד דונם אדמה. לחגיגה הזאת מצטרפים גם חברות העוסקות בכריתת עצים עבור תעשיית העץ והם שליחים מן הצד לדרבן את החוואים להמשיך ולבצע שריפות ביערות. חברות העוסקות בכריתת עצים אף מואשמות כי הן משתלטות על קרקעות באמזונס השייכות לממשל הפדרלי ומוכרות אותן לכל דורש. הממשל שעלה על הרמאות מחק את העסקאות שבוצעו שלא כדין, כל הטוענים לבעלות על הקרקעות היו חייבים להביא מסמכים לרישום מחודש של הקרקעות. בנוסף מואשמות החברות העוסקות בכריתת עצים בהעסקה של עובדים בתנאי עבדות, בהעלמת מס, ובתשלום שוחד לפקידי יצוא על מנת לקבל רישיון יצוא.

אחד משבעת פלאי הטבע

האמזונס – יער הגשם הגדול בעולם בעל מזג האוויר הטרופי, והנהר האדיר הזורם בתוכו ( הראשון או השני בגודלו בעולם לאחר הנילוס – תלוי את מי שואלים) הוכתר לאחד משבעת פלאיה העצומים של  הבריאה – לא לחינם. שטח האמזונס שווה בהיקפו למחצית גודלה של ארצות הברית, ומכיל בתוכו גם חיים שוקקים ומגוונים ביותר של אלפי בעלי חיים, וצמחים: 400 זנים שונים של חיות, 1300 זנים שונים של ציפורים, ו-5,500 זנים של דגים חיים במי הנהר. זאת מבלי לספור את סוגי החרקים השונים. מבחינת הצמחייה – כל יומיים צץ ומתגלה מין חדש של צומח שלא היה מוכר בעולם. בנוסף חמישית מכלל המים המתוקים בעולם נמצאים באגן האמזונס, כל זה עשוי להיכחד כליל בגל השריפות. מדובר בצמחים ובעלי חיים ייחודים לאזור האמזונס שעשויים לשמש מרפא למחלות על פי שיטות אינדיאניות עתיקות, שטרם ידועות בעולם המערבי. כיום מוכרות בעולם 121 תרופות שמקורותיהם בצמחי האמזונס למרות שרק אחוז אחז מעצי האמזונס נחקר עד כה. וכ70% מצמחי המרפא המוגדרים כצמחים עם תכונות אנטי סרטניות מקורם ביערות בלב האמזונס. בשורשי עץ דקל אנדימי משתמשים הילידים  כתרופה לכאבי בטן, ואילו, "עץ השום" שגזעו מדיף ריח שום ומונע בכך מנחשים לטפס עליו משמש אותם כתרופה לנזלת.

אך התפקיד המשמעותי ביותר של יער האמזונס המכונה "הראה של כדור הארץ", הוא ללא ספק, קליטה של שליש מגזי החממה המסוכנים שאנחנו תושבי העולם, פולטים. יערות הגשם בעלי תפקיד חשוב ואחראים לייצור של כמות  מכובדת של החמצן אותו אנו נושמים (יש המציינים כי מדובר ב20% ויש החולקים על כך ואומרים כי מדובר בכמות פחותה) וזאת כתוצאה מתהליך הפוטוסינתזה שהצמחים ביער עוברים. בנוסף סילוק הפחמן הרעיל הדו חמצני מתבצע על ידי עצי היער שהם בעלי גזעים עבים במיוחד, העצים קולטים את הפחמן הדו חמצני והופכים אותו למולקולות של סוכר. תהליך שנראה לכאורה פשוט ומגלם בתוכו את קסם נפלאות הבריאה. הסוכר נאגר בגזעים העבים של העצים שלא נאכלים וכך אינו חודר שוב למעגל המזון, אלא מאוכסן שנים רבות בגזע העץ עד אשר מת ונרקב או נשרף.

יערות הגשם שנפגעים – נפגעים לעד, וזאת עקב היותם פגיעים מאד. תהליך ההתפתחות של יערות הגשם נוצר בהדרגה במשך אלפי שנים (תהליך המכונה "מעקובת"): בתחילה  כבשו צמחים "מתיישבים ראשונים" את המקום – הצמחים הללו גדלים מהר ועמידים לתנאים קשים ומכונים "חברת החלוץ". הצמחים הללו מכינים את הקרקע לגידולים הבאים וכך במשך השנים נוצר יער המכונה "יער גשם ראשוני" הנמצא בכחצי משטח האמזונס – זו היא  מערכת אקולוגית עתיקה המורכבת מצמחים עדינים הרגילים לאור שמש נמוך וגדלים באיטיות. כששטח כזה נשרף, הצמחים העדינים לא מסוגלים להתמודד בתחרות עם צמחים שרגילים לאור וצומחים מהר, וכך יער הגשם מאבד מינים שונים של צומח וחי.

המשמעות הנוספת של השריפות החוזרות ונשנות – הוא שינוי במחזור מי הגשמים. יער הגשם כשמו כן הוא מבורך במי גשמים מרובים. 50% ממי הגשמים מיוצרים על ידי היער עצמו בתהליך של יניקת המים על ידי שורשי הצמחים – ופליטה חזרה החוצה בתהליך פוטוסינתזה. כמות הצמחים המרובה אף מובילה ללחות הגבוהה באזורים אלה. הלחות מייצרת עננים – שמורידים בחזרה מי גשם. כך ניתן לראות תופעה שייחודית ליערות הגשם בזריחה –  אדי לחות העולים מצמרות העצים. אך במידה והשריפות ימשיכו לחולל פגיעה אנושה בצומח – ייצור העננים יפסק וגם אזורים פוריים באמזונס עלולים לסבול בעתיד מחוסר במי גשמים ולהפוך לערבה שוממה.

השריפה אף גורמת לפליטה של כמויות עצומות של גזים רעילים לאטמוספרה שרק מגבירים את חום כדור הארץ. למעשה, מדובר כאן באיום כפול – פחות עצים ששומרים על איזון, ויותר בעלי חיים שמגבירים את אפקט החממה, היות והרצון של תושבי האזור לשרוף את היערות נובע מרצונם בשטח מרעה לגדל צאן ובקר – כאשר כידוע צאן ובקר הם מפולטי גזי החממה הגדולים ביותר. בדיוק בתקופה הזאת בשנה ממשלת ברזיל מגדירה את חלקי היער אותם היא מייעדת לגדול הצאן – מבצעים כריתה של עצים לייצוא ומבעירים את החלק שנותר. אך השריפות לרוב מתפשטות מעבר לחלק אותו הגדירה הממשלה וכך פורצות להן שריפות אחת אחרי השנייה. העיתונאים בברזיל מדווחים כי החוואים מארגנים להם ימי אש ומציתים – בו זמנית – כמות גדולה של שריפות, עד שהגשמים העונתיים מגיעים ומכבים את הלהבות. בעבר כיסו יערות הגשם 14% משטח כדור הארץ, וכיום הצטמצמו היערות בשטחם והם מכסים רק 6% בלבד, ומצויים בסכנת הכחדה. וכמו שציינו, התאוששות של אזורים שרופים לאחר שריפה הוא כמעט בלתי אפשרי המצב הוא בלתי הפיך, עלול לקחת עשרות ואולי מאות שנים עד שהמצב יחזור לקדמותו.

העבריינים לא בוחלים במעשי רצח

לחוואים מצטרפים לא פעם עבריינים המקווים לעשות כסף קל מבירוא היערות, ובעבר אף פרצו גלי  אלימות מצד החוואים וזכייני העצים כנגד הממשל שבקש להתחיל מגמה של  הפחתת בירוא היערות. בעלי האינטרסים שהתנגדו למגמה, התפרעו, שרפו אוטובוסים, חסמו כבישים מרכזיים בלב הג'ונגל, איימו להרעיל את מקורות המים ולהשתלט על שדה תעופה באזור. ויערות הגשם הפכו למקום קרב. דורותי סטאנג אחת הפעילות הנחושות למען שימור היערות שלמה על כך בחייה. היה זה בעקבות תכנית לסלילת דרך מקשרת, העוברת בג'ונגל, בין שני אתרים חשובים העיר סנטרם בצפון האמזונס לבין הפארק הלאומי – קויבה. התוכנית קרצה לעבריינים שהגיעו לאזור בתקווה להשתלט על שטחים ולמכור אותם בעתיד ברווח נאה. דורותי, שהייתה נזירה נוצרית עברה לברזיל מארצות הברית במטרה לסייע לאיכרים העניים לעבד אדמות ללא בירוא יערות. היא אף פנתה לחברי ממשל כאשר 40 חוואים קיבלו איומים בידי גורמים אינטרסנטים.  "מות היער הוא סוף חיינו" – היה הסלוגן ששגור על לשונה. העבריינים המתינו לשעת כושר. בוקר אחד בדרכה לאספה שבו תכננה לנאום בעד האמזונס, עצרו אותה שני מתנקשים חמושים," האם יש בידיך נשק?" נשאלה דורותי. דורותי השיבה כי הנשק היחידי שלה הוא ספר התנ"ך, ותוך כדי שיחה ניסתה להמשיך בדרכה. אך המתנקשים לא הרבו בדברים וירו בה למוות. כיום, דורותי סטאנג, הפכה לסמל עולמי של אומץ בלחימה נגד בעלי אינטרסים המבקשים להשמיד את עצי יערות הגשם.

החשש של נשיא ברזיל

כרגע נשיא ברזיל הכריז על מצב חירום בארצו, ומדינות העולם מודאגות. חלקן אף הציעו להחיש עזרה כולל ישראל הקטנה שלנו שהציע חומרים מעכבי בערה – אותם ברזיל קבלה בברכה. נשיא צרפת, מקרון הקדיש את דבריו בוועידה של מדינות ה7G וקרא למדינות ולמנהיגי העולם לפעול יחד כדי להציל את יערות הגשם בברזיל והציע חבילת סיוע בשווי 20 מיליון דולר. אך להצעה הזו סירב נשיא ברזיל. מדוע נשיא ברזיל סרב להצעה הנדיבה של מקרון?

נשיא ברזיל בולסונארו המשתייך לשורות הימין, נבחר לפני שנה לנשיאות. בעבר יצא כנגד מדיניות שימור היערות ומיד עם הבחרו, חלה הפחתה משמעותית בהחרמת העץ שנכרת באופן לא חוקי, בנוסף הודיע כי כל הכסף ששמור בקרן האמזונס, כסף אותו תרמו מדינות רבות – לשמירה על יערות הגשם יעבור לחוואי הבקר! בעקבות זאת נסגרה הקרן.

מאחורי הסירוב של נשיא ברזיל מסתתר החשש ממזימה של המדינות המתועשות להתערב בכלכלת ברזיל – הכלכלה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית, לנצל את המשאבים של האמזונס ולהחליש בעקיפין את כלכלת ברזיל. התנאי של נשיא ברזיל הוא שהכסף יגיע ישירות לידי הממשלה ולא לארגונים בין לאומיים שיגיעו לאזור ויחליטו על אופן הטיפול כאוות נפשם. 60% מיערות הגשם נמצאים בברזיל וראש ממשלת ברזיל סופג ביקורת ישירה על כך שבעקבות החלטתו לפתח את הכלכלה הוא תומך בצורה תוקפנית בעד החקלאות התעשייתית וחיסל את כוחן של ארגונים בעד הגנת היערות. אך גם המדינות הסמוכות סופגות ביקורות על אופן טיפולם בשריפות בשטחם בין אם על ידי עידוד ישיר של כריתת היערות והצתה, ובין עם חוסר אכיפה. מדינות כמו: בוליביה, קולומביה, ונצואלה, אקוודור, פרו, גויאנה, סורינאם, וגינאה הצרפתית השייכת לצרפת. בשיחה עם כתבים אמר נשיא ברזיל כי השטחים הבוערים הינם בהיקף שגדול מיבשת אירופה, ואין לו את המשאבים הדרושים להילחם בהם, עם זאת לאחר לחץ בינלאומי אישר ראש ממשלת ברזיל שימוש בצבא לצורך כיבוי השרפות.

תושבי ברזיל סובלים מעשן השריפות אך מאמינים כי נשיא ברזיל, נהג כשורה כאשר סרב לקבל את הסיוע הכספי הנדיב שהציעו שבע המדינות המתועשות. הברזילאים הרואים לנגד עיניהם את הילדים משכונות העוני והמצוקה, לא מוכנים לקבל את ההתראות האקולוגיות של מדינות המערב הנהנתניות והעשירות המעדיפות לשמר את חייהם של זנים משונים של בעלי חיים, או לשמר את ריכוז החמצן על פני הטיפול בעוני וברעב הלוחץ.

לטייל באמזונס

למי שבוחר להתרחק מעין השריפה, לחשוף את מסתורי האמזונס ולטייל בסבך הג'ונגל (שעדיין נותר מתאים לטיול) מזדמנת חוויה נדירה של הטבע הפראי בהתגלמותו ( לא מומלץ לבד מפאת הסכנות: בעלי חיים, בורות, ביצות)  בלב יערות הגשם תחושו חום ולחות המשמשים בערבוביה יחד עם קולות חיות הפרא: קופים, נחשים, (חובה מגפיים) צפרדעים, עכבישים ארסיים, ואם יש לכם מזל, תוכלו לפגוש גם יגוארים וחיות בר. זהירות. כאן זה גם ביתו של נחש האנקונדה האין סופי. סבך הצמחייה הירוק צפוף וכולל טחבים ופטריות עד לעצי ענק מתרוממים לגובה של עשרות מטרים. ופה ושם עדיין ניתן לפגוש את התושבים האינדיאנים המקוריים. לפני חמש מאות שנה חיו באזור האמזונס עשרה מיליון אינדיאנים כיום נותרו מתוכם רק מאתיים אלף אינדיאנים המתגוררים במקום. חלק מן השבטים אינדיאניים שונים החיים את חייהם כמו בימי קדם, צדים חיות, במו ידיהם בונים בקתות, ואת בגדיהם מכינים מצמחים, עורות ונוצות. תושבי יערות הגשם, חיים את חייהם המסורתיים על גדות הנהר מגדלים את התירס והבננות ומוצאים בדגי הנהר מקור פרנסה. את בתיהם הם בונים על גבי כלונסאות מחשש של נחשים והצפות. במעבה היערות עדיין חיים להם ילידים כמו בימי קדם מנותקים מהשפעת העולם המודרני ומסרבים לפגוש את האדם הלבן, אך רוב רובם של הילידים נכנעו לקדמה ומשתמשים ברכבים ובאמצעים אלקטרונים שונים.

ההשפעה על ישראל

במידה ואתם סובלים מגלי חום, מודאגים מכמות שנות הבצורת,  ותוהים מדוע החקלאות פחות במטיבה – שימו לב שמדינתנו – ארץ ישראל רגישה יותר לשינוי האקלימי של התחממות כדור הארץ.  במאה שנים האחרונות הטמפרטורה עלתה באזורנו, ביותר משתי מעלות, בהשוואה למדינות העולם – בהן המעלות עלו במעלה אחת בלבד. ובשלושים שנה האחרונות המגמה רק מחריפה.

מה ניתן לעשות בנידון? חוקרים ממליצים לעבור מאנרגית גז ופחם לאנרגיות מתחדשות, ובעקבות העובדה כי ישראל שוברת שיאים בכל הקשור לצריכת בשר לנפש במדינות ה-OECD מומלץ, להפחית באכילת כמויות הבשר שרובו מיובא מדרום אמריקה ובעבורו החוואים ימשיכו כנראה לשרוף את יערות הגשם שיאבדו לאנושות לנצח.

"תן דעתך שלא תחריב את עולמי".

השארת תגובה