ימי המנדט • עו"ד אבי בלום

דרעי מדבר על המנדט הנשיאותי, בכירי הליכוד החתרנים והפטפטת מדיוני הקבינט • יעקב אשר מבהיר: "יהדות התורה לא תלך לאופוזיציה עם הראש בקיר" • והסנגוריה המפתיעה של ליברמן על חברי הכנסת החרדים

המזוזה והמוזה. נתניהו ודרעי
המזוזה והמוזה. נתניהו ודרעי
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

בלשכת שר הפנים, הפריפריה, הנגב, הגליל, המופעים החסידיים ועצרות התשובה ישב השבוע יהודי מודאג ומרוצה, מבסוט ברמה האישית וחרד במישור הקיומי. אריה מכלוף בן אסתר דרעי נראה השבוע כמו ישיבע-בוחר שמתחיל את ׳זמן אלול׳ בתמהיל רגשי של התחדשות מרעננת ואווירת ׳פלצות׳ אלולית. החרדה הקיומית, למרבה ההפתעה, אינה נובעת ממצבה הביטחוני של המדינה. כחבר הוותיק ביותר בקבינט המדיני-בטחוני, דרעי מלא הערכה להתנהלותו הנבונה של נתניהו בחזית הצפונית.

גם גדולי מקטרגיו של דרעי לא חשדו בו מעולם בהדלפות מחדר הקבינט או בהתלהמות יתירה – ולפיכך כשהוא פותח את פיו, המלל בהחלט שווה האזנה. ״שום פרסום מהצד הישראלי לא יצא בלי תכנון מוקדם ומתואם מראש עם מערכת הביטחון״, מגיב דרעי לביקורת שנמתחה השבוע על נתניהו, ״במקומות שבהם היה צריך להגיב בתבונה למידע שפרסמו האיראנים במטרה לגרור את חיזבאללה לעימות – הגבנו בשום שכל. במקומות שבהם לפרסום הרשמי מטעמנו הייתה מטרה מדינית, הותר לפרסום בדיוק מה שצריך. לא זיהיתי שום שיקול זר בהכרעות שנתניהו קיבל בשבועות האחרונים, וגם לא שמעתי אמירה כזאת מאף אחד מגורמי הביטחון שהופיעו בפנינו״. עדות-מדינה מהסוג הזה, נתניהו מקבל בברכה.

אם בזירה המדינית-צבאית דרעי מתנדב לשמש כשכפ״ץ של ביבי, הרי שבחזית הפוליטית הוא נצמד לימין המשקוף על תקן המזוזה של נתניהו. ביבי מצדו הצהיר השבוע מפורשות כי הוא מוותר על הסממן היהודי-ספרדי שש״ס מנסה להצמיד לפתחו אך דרעי בשלו: ״הוכחנו שפינו ולבנו שווים. הלכנו עם נתניהו למהלך של פיזור הכנסת ולא מצמצנו. אישית, גם דחיתי על הסף פניות של בכירים בליכוד שבדקו את האופציה להדחת נתניהו והקמת ממשלה חלופית. הנאמנות שלנו לנתניהו מוחלטת – גם ללא הצהרה חתומה״.

דרעי מסרב להסגיר את שמות הבכירים החשודים שחותרים תחת נתניהו בליכוד, ומתמקד בהגנה על השותף בעל כורחו לשלטי התעמולה. איוב קרא בימיו הטובים לא נשמע כה נלהב בנוגע לתמיכתו בראש-הממשלה אך גם בתמיכה החרדית מקיר לקיר ניכרים פה ושם סדקים. כששאלתי השבוע את ח״כ יעקב אשר מיהדות התורה מה יהא על החרדים ביום שאחרי נתניהו הוא השמיע בקולו את מה שחושבים כולם והבהיר: ״נתמוך חד משמעית בנתניהו אך נהיה קשובים למציאות שתתפתח אחרי הבחירות ולא נלך עם הראש בקיר. יהדות התורה לא תהיה המפלגה היחידה שלא תשב באופוזיציה״.

גם ראשו של דרעי רוחש תרחישי קיצון, אך מפיו לא תצא מילה מפורשת של פקפוק בתמיכתו בראש-הממשלה. דרעי נצמד לנתניהו כמו איתמר בן גביר לאחוז החסימה בסקרים. אם ביבי היה גובה תמלוגים על השימוש בדמותו, הש״סניקים היו נאלצים לשעבד את כספי מימון המפלגות בקדנציה הבאה לטובת הזוג מקיסריה שאינו יודע שובע.

שאלתי את יו"ר ש"ס אם אינו חושש מכך שנתניהו יקבל את המנדט על כנפי ההמלצה החרדית בבית הנשיא, ורגע לאחר מכן יטיל את הביצים בקן של כחול-לבן. ״פראיירים אנחנו לא״, השיב דרעי, ״נשב עם נתניהו לפני שנלך לנשיא ונסגור איתו שהוא לא מקים ממשלה בלעדינו״. מזוזה-מזוזה, אך אל נא תמהרו עם הנשיקה.

על הסכין

מרן-ביבי ודרעי לצדו מככבים על שלטי החוצות של ש״ס, זהו הקמפיין השני ברציפות. בפעם הראשונה זה הצליח לש״ס יתר על המצופה במבחן האלקטורלי כשקיבלה כמעט כפול מהמספרים שצפו לה כמה מהסוקרים, אשר חלק מהם לא הפיקו לקחים. במבחן התוצאה הפוליטי של תרגום האלקטורט לכוח פוליטי-שלטוני הכישלון זעק לשמיים – שם ישב מי שמסתכל על התנועה מלמעלה וראה כיצד התנועה שועטת במדרון אחר העז העיוורת מהמשל המפורסם, ומצביעה בעד פיזור הכנסת, עוד בטרם החלה לספור את ימיה.

אחרי שהתאושש מהלם הקדמת הבחירות והוציא את הסכין שסובב לו בגב החבר המולדבי משכבר הימים, חזר דרעי להסתער על השטח כאילו אין מחר, וגם אתמול לא היה. מספרית וציבורית – ש״ס בפריחה כמו הכלניות הזכורות מנאומו של גנץ בעוטף עזה. פרשת ההפרדה הפכה את יו״ר התנועה המזרחית לכוכב המופעים החסידיים, ממש: שר השמחה. המתקפות האישיות של איווט נגד דרעי וההשתלחות בכל דבר שריח של חרדיות נודף ממנו – רק מחדדות את המסר שהפעם מדובר במלחמה אמיתית על הבית החרדי, ולא באש ידידותית בין שני חברים, שתינצר עם סגירת הקלפיות. כגודל הידידות של השניים עד לבחירות הנוכחיות, כך עומק האיבה והטינה. פרוש יוק. איווט הוא האויב החדש.

ש״ס באלמנט שלה – בתקופה שכמו סומנה מראש בלוח השנה הפוליטי כאידיאלית עבורה לבחירות. אמירת הסליחות המוקדמת מראשית החודש, כמנהג הספרדים ועדות המזרח, משדרגת את עצרות הבחירות ומחזירה את התנועה לימי עצרות התשובה בהנהגת מרן הגר״ע יוסף זצ״ל. הפוליטיקאים ימעיטו בהופעה ובמקומם יתייצבו רבני הקהילות, שעם מאות מהם – דרעי מתכוון להיפגש בשבועיים הקרובים. את מרן ראש-הממשלה שכיכב בשלטי התעמולה יחליפו מעתה סיסמאות באווירת חודש הרחמים והסליחות. מ״נותנים תשובה בקלפי״ ועד ״הפתק שלך ליום הדין״.

הסוקרים שהצמידו את דרעי לאחוז החסימה כעת חיה בעונת הבחירות הקודמת, למדו לבצע את התיקונים בכוחות עצמם ומעמידים את ש״ס על שבעה-שמונה מנדטים יציבים. סוקר אחד בלבד שלא למד מהטעויות של עצמו, העניק לה השבוע שישה מנדטים עלובים. בש״ס התייחסו לכך בביטול והזכירו שמדובר במי שסקריו הפנימיים המחמיאים גרמו לאהוד ברק להתעטף בחם-צוואר באמצע הקיץ ולקפוץ לבריכה – שהפכה עבורו לביצה.

שובר שורות

אם במערכת הבחירות הקודמת ש״ס מצאה עצמה נלחמת על עצם קיומה – כשבחלק מהסקרים היא גירדה את המנדט הרביעי, הרי שבפעם הזאת היא נאבקת על המנדט הנשיאותי. מבחן ה-61 מנדטים שהולכים ומתרחקים בסקרים כבר לא נראה כמדד היחידי. בסיעות החרדיות דיברו השבוע על ׳ימי המנדט׳ כמבחן הסף הבא לגורלם בקדנציה הבאה. החרדים מאמינים שאם ביבי יקבל מהנשיא את המנדט להקמת הממשלה – הוא יצליח במלאכת המרכבה וגם יביא לכך שהחרדים יהיו חלק מממשלתו החדשה.

דרך המלך להרכבת ממשלה עוברת בגיבוש גוש של 61 – אך לא רק. למעט ליצמן שהעניק דיאגנוזה חיובית והעריך באוזניי השבוע כי ״נתניהו יצליח להשתלט על סדר היום מכאן ועד לבחירות וגם יחולל את הבלתי ייאמן ויגבש גוש של 61״ – הרי שכל שאר הבכירים החרדים פסימיים בעליל. אפרופו ליצמן: סגן שר הבריאות הבהיר באוזניי כי נתניהו לא ״שבר שורות״ בחבירתו לפייגלין ובפיזור ההבטחות בנוגע לקנאביס. ״ביום סגירת ההסכם עם פייגלין, נתניהו הרים לי טלפון ונתתי הסכמה לכל מה שהוצג לאחר מכן במסיבת העיתונאים״, מגלה ליצמן.

שאלתי את ליצמן אם אינו חושש מכך שפייגלין עוד יחליף אותו במשרד הבריאות או במשרד לבריאות הנפש. ״לא, לא, לא״, השיב ליצמן ושאף מלוא ראותיו, ״לא הייתה שום הבטחה של נתניהו להעברת תיק הבריאות. ביבי הבהיר לי את זה במפורש. כל מה שנאמר והובטח, היה על דעתי ולאחר שנתתי לנתניהו את הסכמתי״. אז אם לסכם בשורה שבורה: לא הייתה זו הברזה, וגם אם כן – ניתן לה מראש אישור רפואי מהגורם המוסמך לעת עתה.

נחזור לשאלת המנדט: הערכתם הריאלית של מרבית חברי גוש הימין כי נתניהו לא יצלח את משוכת ה-61, נובעת בעיקר מהעובדה שליברמן נותר יציב סביב עשרה מנדטים בכל הסקרים. מרבית מצביעיו החדשים אומנם מגיעים מכחול-לבן אך להערכת השותפים הטבעיים לשעבר, הוא נוגס גם בהם כשניים-שלושה מנדטים. מהליכוד שהצטמק, מכולנו שהתפוגגה ואפילו מהימין החדש ז״ל, שנצמדה לחרד״לים והבריחה דתיים מתונים.

התרחיש הזה שהופך את המנדט ה-61 לכמעט בלתי אפשרי מדיר שינה מעיניהם של בני הזוג בבלפור כמו גם מעיניהם של השותפים החרדים טרוטי העיניים. ועדיין – לא אבדה תקוותם ודווקא מהמקום הכי לא צפוי. חרף כל השמצותיו, ליברמן נותר עבורם התקווה האחרונה להקמת ממשלה כשהדילמה הגדולה בה הם הוגים יומם ואלף לילה ולילה היא: האם יעז ליברמן לחבור לאיימן עודה ולאחמד טיבי ולהמליץ על בני גנץ כמועמד לראשות-ממשלה.

״הרי איווט אמר שימליץ על מועמד שיקרא להקמת ממשלת אחדות״, מעריך החבר לשעבר דרעי, ״קשה לי לראות את חברי הכנסת הערבים חוברים לאיווט ליברמן וממליצים על שלושת הגנרלים מכחול לבן שמבהירים מלכתחילה שילכו לממשלה עם הליכוד – בלעדיהם״. הערבים כבר חברו לנתניהו בשני המהלכים היחידים שהוביל בכנסת שהתפזרה בקיצור ימים: בהצבעה על הפיזור ובהצבעה על המועמד למבקר המדינה. בפעם השלישית, הם לא יזדקקו לתיאום מוחצן בין ביבי לטיבי. די בכך שיישארו על הגדר משנאת איווט, ונתניהו כבר יגיע אל הנשיא כשבחפיסת הקלפים שלו יותר ממליצים עליו מאשר על בני גנץ כמועמד לראשות ממשלה. ״אני מאמין שאם מלאכת הרכבת הממשלה תוטל על ביבי, הוא כבר ימצא את הדרך לצאת מזה הפעם עם ממשלה בראשותו״, מעריך דרעי.

ההערכה שלא הוכחה כנכונה בפעם הראשונה, מתבססת על שינוי המפה הפוליטית בעיקר בגזרת כחול-לבן והעבודה. פרץ נטול השפם ולצדו אורלי לוי – ששנאתה לפטרונה בעבר מתחרה רק באיבת החרדים כלפי בן-הברית שהכזיב – הם שותפים פוטנציאליים לחבירה. גם לפיד-גנץ שמחוברים בעל כורחם כמו פרשיות: תזריע-מצורע, לא יחזיקו מעמד יום אחד ברגע בו יתברר להם כי השותפות המיוסרת לא השיגה את המטרה של ראשות הממשלה.

שר ההסתה

מי שעלול להפתיע לרעה ובפעם המי-יודע-כמה לאחרונה הוא איווט ליברמן. אם ימליץ על בני גנץ ללא תנאי הוא עוד עלול לתת לרשימה המשותפת את ההצדקה לתמוך ללא סייג בבני גנץ ולהביא להטלת מלאכת ההרכבה על כתפיו. מי שמתקשה לראות את איווט חובר לערבים שנואי נפשו מוזמן להיזכר בזיגזוגים הבלתי פוסקים של האיש שמילה שלו היא מילה – אך כל יום והמילה שלו. הפכפכותו, אומנותו.

״אין לי בעיה עם המפלגות החרדיות. לא עם החרדים שאיתם אני בקשר יומיומי. דרעי הגיע סוף סוף למשרד (הפנים) שמתאים לו״. כן, כן. את המחמאה הזאת השמיע לא פחות ולא יותר מאשר שר ההסתה המכהן איווט ליברמן בראיון שהעניק לחתום מעלה ב-2016 (ושאפו לעיתונאי ׳כיכר השבת׳ ישי כהן ששלף את הציטוט מהארכיון).

הראיון נערך בעיצומו של עימות אישי חריף שניהל ליברמן מול משה גפני שהגדיר את ליברמן בשעתו כ״גרוע מלפיד״, רחמנא ליצמן. ליברמן ביקש באמצעות הראיון לטהר את האווירה, עם מטהר אוויר בניחוח בשמים מפורסמים. "עושים לי עוול", הוא אמר כשנשאל מדוע הוא מטווח את הציבור החרדי בנאומיו, "זה בדיוק מה שחשוב לי להדגיש: אין לי שום בעיה עם הציבור החרדי. לא עם המפלגות החרדיות ולא עם חברי הכנסת החרדים שאני איתם בקשר יומיומי. יש לי בעיה אישית עם משה גפני".

אפילו יאיר לפיד הבין שאנטי-חרדיות יצאה מהאופנה, ואילו אתה לא מפסיק לתקוף, פעם אחר פעם – שאלתי כאן בשעתו, אך איווט נותר בשלו: "זה לא נכון. אני, בניגוד ללפיד, תמיד הבהרתי שאנחנו נגד הפרדת דת מהמדינה. אני יהודי מאמין, אשתי 'דוסית', מעולם לא הייתה לי בעיה עם החרדים, אני זה שניהלתי את המגעים להכנסתם לקואליציית ביבי הראשונה ואני זה שהתנגדתי בתחילת הקדנציה הקודמת להדרת החרדים".

ליברמן הדף את שאלותיי, מדוע ולמה החליט לסמן על גבו של הציבור החרדי מטרה והגדיר זאת, כ"רושם מוטעה ולא נכון. לא הייתי חרדי ולא אהיה חרדי. יש לנו את העמדות שלנו, אבל אני אף פעם לא הפכתי זאת למלחמה אישית בין שני ציבורים. תמיד שמרנו על קשרים טובים".

כתורת משה, הצביע איווט על התמיכה המשותפת במשה ליאון בבחירות לעיריית ירושלים: "ליאון לא היה המועמד רק שלי, אלא משותף, וכן. הרצתי עם גפני את אותו מועמד, ואני בהחלט מעריך את התרומה שלו כאיש ציבור מוכשר עם ניסיון רב. שיתפנו פעולה בעבר, ואני לא פוסל שיתוף פעולה עתידי". איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים. ׳סינדרום ירושלים׳ הביא לתמיכה מחודשת במועמד (הראוי) שנבחר לבסוף בדיל משותף עם איווט, לו היו שותפים לו גם אלה שהגדירו את האיש כ״גרוע מלפיד״.

השאלה היא האם תמשיך לנהל קמפיין נגד החרדים כל הדרך לבחירות; האם לקראת הבחירות הבאות תתמקד בחרדים או בביטחון? שאלתי את ליברמן לסיום. "חד משמעית בביטחון", השיב בלי להסס, האיש והמילה. חודשים ספורים אחרי, ורגע אחרי שהפשיר את שטח האש הצה״לי לטובת העיר החרדית אלעד, העניק ליברמן ל׳קו עיתונות׳ ולתוכנית ׳פילפוליטיקה׳ (בהגשת הפרשן יעקב ריבלין והחתום מעלה) ראיון משותף ומחויך נוסף, והפעם כאשר ח״כ משה גפני לצדו. איווט נטף נופת צופים. הנופת – הפכה לטינופת.

עוצמה ערבית

כפי שהתהפך לרעה על החרדים, כך עלול האיש להפוך ברגע אחד לקיר הברזל של עוצמה ערבית. האיש עם השערות על הפנים – כפי שבגין כינה את מי שכינה באותם ימים, מוכיח פעם אחר פעם שהוא מחויב רק לעצמו. אם איווט יבין שהדרך להחלפת נתניהו מחייבת תמיכה פאן-ערבית והמלצה איווטית ללא תנאי על בני גנץ – שום תחתית מדריגה לא תעמוד בפניו.

כשהאופק הולך ומחשיך, גובר והולך הכעס במפלגות החרדיות וב׳ימינה׳ לנוכח הרפיסות שמפגין נתניהו – ולא בזירה המדינית אלא במישור הפוליטי. ״ביבי לא מסתער על איווט בכל העוצמה והמשאבים. נראה שהוא תוקף אותו בעיקר כדי לצאת ידי חובה בה בשעה שהוא מטווח בכינון ישיר דווקא את איילת שקד וימינה ואפילו את ש״ס ויהדות התורה״, אומר ח״כ חרדי בכיר, שמתקשה להבין מדוע.

מי שמקפיד לחבק את ליברמן חזק על מנת שמצביעיו ישמעו את הקנאק הוא ח״כ יעקב אשר שהגיב השבוע לשאלתי האם היה או לא היה דיל עם ליברמן – של חוק גיוס מרוכך תמורת עיריית ירושלים, בתשובה הדו-משמעית: ״ליברמן הוא חבר ואני לא אענה כי אני לא מסגיר חברים״. החרדים שנזהרים מלרקוד עם איווט בטנגו – הזקוק לשניים – של שנאת חרדים, לא מצליחים להבין מדוע ולמה נתניהו לא תוקף את ליברמן, גם עבורם, בחזית הערבית: ״נתניהו צריך לתקוף את ליברמן בכל העוצמה ולהסביר שהוא הסיכוי היחיד של גנץ להרכיב ממשלה שתישען על תמיכת הערבים״, אומר ח״כ אשר וכמוהו סבור גם אריה מכלוף דרעי. העובדה שנתניהו בורר את מילותיו ומקצה את מרבית המשאבים הכספיים לאפיקים אחרים – מעוררת דאגה ומלמדת על כך שדבר מה מתחולל בראשו של ראש-הממשלה.

״נתניהו הוא הקמפיינר הטוב בישראל אבל כשזה מגיע למישור האישי אי אפשר לדעת אצלו מתי הוא מחליט מהראש ומתי הוא מגיב מהבטן״, אומר ח"כ חרדי שמתמחה בהבנת נבכי נפשו של האיש, ״מכל התרגילים שלו והמתקפות המיותרות דווקא על בני הברית, עוד נקבל בסוף עוצמה ערבית עם המלצה משותפת של ליברמן והערבים על בני גנץ״.

בסביבתו של נתניהו אגב, מסרבים להתנצל – כמיטב הרטוריקה של בנט בעבר. שם מעריכים, כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר, כי עוצמה יהודית תרוץ עד הסוף וכי יש לה סיכויים לא מבוטלים לעבור את אחוז החסימה. בסביבתו של נתניהו מפנים את האצבע המאשימה לעברם של בנט ושקד: ״הם נהגו בהפקרות בפעם השנייה ברציפות, כשהראו לבן גביר ולחבריו את הדרך החוצה למרות שהיה ברור לכולם שהם שווים שני מנדטים ויותר. אז שיפסיקו להטיף מוסר ויכו על החזה של עצמם״, אמר השבוע נתניהו לאחד משותפיו.

אם הטרפת הזאת בתוך המחנה תימשך, הרי שבסליחות של ערב ראש-השנה ועשרת ימי תשובה, הן האשכנזים והן הספרדים, חרדים כדתיים-לאומיים, עוד יכו על חטא היוהרה, ובעוצמה יהודית יתירה.

הטור המלא של עו"ד אבי בלום מתפרסם מדי יום רביעי במוספי רשת 'קו עיתונות'.

השארת תגובה