הפתרון? החרדים כבשו את עכו

דוכן פלאפל מהדרין שנפתח בטיילת ע"י בחורי ישיבה, קריאות מנחה ומעריב כשברקע קולות המואזין, קעמפים של ישיבות שבחרו בעכו כיעד הנבחר לשנה זו והרבה אופטימיות לקראת השנים הבאות

עכו
עכו
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

"רגע, אבל איפה מוישי", שואלת אחות מודאגת שאחיה אבד לה בהמון החרדים בטיילת עכו. שעות צהריים יום חמישי ואוטובוס עירוני זורק אותי היישר אל סמטאות עכו העתיקה ממש בסמוך לדוכן מיצים של גברת מבוגרת ערבייה. מפה נותר לברר עם זוג חרדי נחמד כיצד מגיעים אל הטיילת והנה תיכף אנחנו שם.

לא קל למצוא מקום טיול טוב כאשר בראש ובראשונה גדרים הלכתיים הינם פרמטר חשוב. צריך מקום שמהותו אינו סותר את אורח החיים החרדי, שלא יהיה מחלל שבת, של תימצא פריצות ועוד ועוד. לא רבים הם המקומות הללו ועד שיש כמה מהסוג הזה, לעיתים בית המשפט מגיע ואוסר עלינו להשתתף באירועים המתאימים. כך העיר עכו מצאה את עצמה בחמש-שש שנים האחרונות מוקד עלייה לרגל של משפחות חרדיות איכותיות ביותר.

ככל שהטיילת קרובה יותר, אני רואה עוד ועוד משפחות חרדיות, עגלות ושיירות ילדים – נראה "מודיעין עלית העתיקה". ואז מעיקול בתוך סמטאות עכו, נראים בני משפחות על עגלות וסוסים, עושים את דרכם אל סיור מהנה בעכו העתיקה. מהצד השני, אפשר לראות עשרות אם לא מאות ממתינים בתור לאטרקציות השונות, כאשר מכיוון נוסף, אברך בחולצת 'תנובה' ועליה חולצה לבנה, קורא "מנחה, מנחה". הטיילת חרדית לחלוטין!

עוד הוכחה לעד כמה המקום חרדי? הנה סוד מקצוע: כאשר רוב המרואיינים מבקשים להתראיין בעילום שם – בצורה חד משמעית אפשר לקבוע שהם חרדים. למעשה לאורך כל היום ניסיתי לענות על שאלה אחד, מה מביא את החרדים לשם. מדובר במקום מרוחק בצפון הארץ, בטיילת עצמה לא ניתן כמעט למצוא אוכל כשר (למעט מקום אחד, נרחיב בהמשך), הנסיעה מתישה, אבל החרדים נוהרים בהמוניהם. המרואיינים סיפוקו תשובות לעניין זה: האזור הוא ערבי וידוע שהערבים מקפידים על צניעות, אין חשש מחילולי שבת באטרקציות, כיוון שבעלי העסקים גם הם ערבים. באזור לא נראים כמעט יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות וגם כי יש שם מקומות בילוי נהדרים.

"אווירה אותנטית"

היעד הראשון שאני נכנס אליו, זה חנות נרגילות – שם ראיתי שני בחורי ישיבה יושבים ומעשנים ונראה מתאים לקיים איתם שיחה. "כל שנה בשלש שנים האחרונות אנחנו מגיעים לעכו", פותח בשיחה אחד מהם. "תשמע, יש פה רוגע אם אני רוצה, יש פה המוניות בטיילת, אווירה חרדית כשרה למהדרין וזה מה שאנחנו צריכים. אתה רוצה שכטה", הוא מציע שאיפה מהנרגילה. אני מסרב. "כל שנה אנחנו מבקרים פה אצל 'סבתא נרגילה'", הם מכנים את בעלת העסק בו אנו נמצאים ומוסיפים כי "היא יודעת שאנחנו לא אוכלים, רק מעשנים בגלל כשרות. יש משהו שקשה להסביר אותו באותנטיות הערבית שמושכת אותנו לפה כל שנה", הם משתפים בדיוק בזמן שמחוץ לחנות מתקיימת תהלוכת שירה וריקודים לקולות דרבוקה והנה אנחנו רואים חתן וכלה בראש התהלוכה שממשיכה דקות רבות לידנו. באחת הפינות, משפחה עומדת ואינה יכולה להמשיך בגלל ההמוניות שבתהלוכה וסבתא מ'סבתא נרגילה', מזמינה את המשפחה לשהות בחנות עד שהתהלוכה תתקדם.

היעד השני אליו אני מגיע, הוא אזור 'סירות הטורנדו'. סירות הטורנדו הן האטרקציה המדוברת ביותר בקרב ילדי המטיילים בעכו. התיישבתי על סלע שנותן לי מבט אל מי הים כאשר מצד אחד, אב משפחה מוציא קופסות עם פירות ובצד השני משפחה מטפסת בזהירות על הסלעים ומתמקמת לתמונה משפחתית יפה. הנוף העתיק בשילוב הים נותן רוגע אינסופי, אולם כאשר אני מסתובב אחורה – אל כיוון הטיילת, ניתן לראות המוני חרדים, מזכיר במעט את רחוב רבי עקיבא הבני ברקי בערב חג.

סירה אחר סירה מופיעות מן הים. מדובר בשיט הטורנדו האינטנסיבי. הסירות חותכות את המים באופן מהיר במיוחד וצהלות אדרנלין נשמעות למרחוק. קבוצות קבוצות, בחורי ישיבות, משפחות ועוד, עולים על הטורנדו ויוצאים לסיבוב בלתי נשכח. כמו כן, אפשר לראות סירות גדולות יותר יוצאות עם מאות לסיבוב מהנה באזור, כשקולות המוזיקה הערבית השגרתית מוחלפות הפעם במוזיקה חסידית.

טרם השקיעה אני יורד לאתר מניין ולשמחתי מתברר כי זה לא עניין סבוך. מספר מניינים מתקיימים במקביל ובזה אחר זה ואולי עשרות פעמים התנהל במקום הזה הדיון הקבוע של "כיוון התפילה".

עכואי מילדות

"פעם ראשונה שאני דורך בעיר עכו ואני כמעט בן 50 וסבא כבר", מספר הרב יוסי נווה מבני ברק כשסביבו ארבעת ילדיו. "אח שלי סיפר לי שיש כאן 'אחד עם טורנדו וזה…' אני אף פעם לא עשיתי טורנדו והנה אני פה", הוא משתף אותנו בנימה מרוצה. "אז עלינו על סירת טורנדו והנהג הפתיע אותנו בנסיעה מהירה במיוחד. שאלתי אם יש דבר כזה גם אצל השכנים שלנו בתל אביב ואמרו לי שרק בעכו זה כל כך עוצמתי. אחי הגיע במיוחד בשביל זה וכשהגעתי באמת ראיתי שזו חוויה מדהימה", הוא אומר ומסכם את החוויה בעיר הצפונית במילותיו: "אתה כאילו בירושלים, עיר חוף עם הערבים ידידותיים ועיר מלאה חרדים. הנופש הבא שלי זה פה בעזרת השם", הוא קובע. אפשר להתרשם שהרב יוסי נווה, אינו מקל ראש חלילה בעניינים הלכתיים והשקפתיים וביקשנו ממנו לספר לנו מנקודת מבטו על ההקשר הזה והוא מצא רק בעיה אחת: "יש פה בעיה מאוד גדולה עם הכשרות בכל החנויות ועד שראינו קלחי תירס, התחיל דיון האם זה בעייתי מבחינת תולעים או לא. ואני טענתי שלפי מה שידוע לי, אין בעיה ואמרו לי 'תשמע, זה כן בעיה'. העניין הזה עוד טעון בדיקה מבחינתי".

לסיום סיפרו ילדיו שהם מאוד מאוד נהנו, כאשר הקטן משתף שהוא קצת פחד מהשיט בטורנדו. מה שאני לא סיפרתי לו, שאני לא עושה טורנדו כי אני מגדולי הפחדנים בדורנו והלב שלי לא עומד בנסיעה ברכבת וטורנדו באותו היום. עובר אורח נוסף העונה לשם צורי מוסיף כי גם הוא בדרך לשיט עם משפחתו שממתינה מאחוריו והוא שמע על עכו מחבר שגר בעיר וסיפר לו את הנעשה בעיר בתקופת בין הזמנים בשנים האחרונות.

שני בחורי חמד האחד מירושלים והשני מאופקים מתיישבים איתי לשיחה ולא מוכנים לגלות לי את שמם מחשש "שיעיפו אותנו מהישיבה". האחד נמצא פה בפעם הראשונה ואילו השני כהגדרתו הפסיק לספור מהפעם העשירית. לראשונה הוא הגיע עם ה'חיידר' ומאז הגיע פעמים רבות והיה מחלוצי המקום. כאשר המקום הפך ליעד חרדי מובהק, הוא החל מזמין את חבריו למקום ושוקל להביא את בני משפחתו כי הוא "רואה שהמקום ממש יתאים להם", הוא אומר. "אני מגיע ממשפחה שרובה בנות", מספר אחד מהם. "הפעילויות המשפחתיות תמיד התאימו לבנות, אז החלטתי שאני יוצא לפה לבד עם חבר. ההורים שלי שמודעים למצב נתנו לי כסף לטיול היום והנה אני פה". הם מוסיפים ומספרים שישיבות רבות יוצאות להתרענן במקום הזה בשנים האחרונות ואפילו מהישיבות הטובות ביותר.

המומחה שלנו לענייני עכו שהיה פה לפחות עשר פעמים, אומר את מה שאמרו לנו רבים – שהאקסטרים מושך לפה הרבה מהמטיילים. בנוסף הוא אומר כי לחיכוך עם ערביי המקום יש משקל רב על הגעת חרדים, וודאי כאשר מדובר בצעירים. ואולי זה הזמן לפתוח את זה: עכו היא עיר בעלת דו קיום למופת. אי אפשר לחוש רגע אחד של אימה מצד הערבים. הזכויות נשמרות ורבים מהם סולדים מהאלימות שמתקיימת בשאר אזורי הארץ. "לא מבין מה יש להם", אומר לי צעיר ערבי ומוסיף: "זה המצב וככה זה יישאר, עכשיו צריך להתקדם ולאהוב אחד את השני. אנחנו בני דודים", הוא מזכיר. באחת הסמטאות ראיתי בעיניי נער ערבי נותן סטירה קטנה לאברך חרדי שהגיע למקום. תושב עכו חרדי מסביר לי, כי זה נער שובב וזה לא על רקע שנאה.

אם זאת, צריך להזכיר כי בשנת 2009 היו 'אירועי יום כיפור' בעכו. ביום כיפור באותה שנה, ערבי תושב המקום, נסע ברכבו כמה רחובות בכדי לקחת את ביתו לבית. אולם, היו מי שראו בכך פרובוקציה והחלו לתקוף אותו. בתגובה לכך, פרצה מתיחות שנגררה לאלימות הדדית במשך מספר ימים. מאז, מנסים התושבים לאחות את הדו קיום באזור והוא הפך לנפיץ במיוחד. כל אירוע יכול להוביל לכאוס בעיר שמתפארת בדו קיום – שהוא רצון הצדדים.

לידי עובר יעקב ברנדס איש חסידי בעל הדרת פנים שממהר מאוד. בפחות מדקה הוא מסכם את החוויה שלו: "המנטליות הערבית מאוד מסתדרת עם המנטליות החרדית, בהמון תחומים ולכן הם זורמים ביחד וזה סביבה מאוד נוחה. זה גם לא מסובך מבחינה הלכתית כי הם לא מחללים שבת. הצניעות פה למופת, חסדי השם ולא צריך יותר מזה", הוא עוזב אותנו במהירות כשלידנו מישהו שואל מוכר ערבי אם יש פה איפה ליטול ידיים…

ממול, משפחה חרדית גדולה מוציאה אוכל ביתי ומתמקמת על ספסל, כשבסמוך מתקיים מניין לתפילת ערבית ועוד משפחה ממהרת לאוטובוס פנימי. שקשוק עגלת סוסים מובילה מספר לא מבוטל של בחורים חסידיים לכיוון ההפוך. באמת יעד נהדר – גם לי ברמה האישית.

קהילה חרדית מכובדת

ישראל סבח, לומד בישיבה בירושלים והוא בן למשפחה שורשית בעכו ונכדו של הרה"ג רבי שמואל סבח, מרבני העיר עכו. הוא מכיר את עכו ישר והפוך. בשיחה שקיימנו איתו, הוא לא מסתיר את אהבתו לעיר. אל מול המים שהספיקו להשחיר ומול מאות מטיילים, אנחנו יושבים בפינה שקטה והוא מספר על הקהילה החרדית ולא רק: "יש כאן קהילה חרדית מכובדת, אפילו כמה קהילות. סבא שלי כאן כבר למעלה מחמישים שנה והוא זכה להחזיר הרבה יהודים בתשובה", הוא מספר ומוסיף על תנועת החרדים הערה בנמל של חרדים כי "אני גם פה מאז שאני תינוק ורק בשנים האחרונות יש פה כל כך הרבה חרדים. טבריה והמקומות הללו, כבר 'פאסה'", הוא אומר ואני נאלץ להקריב אליו את מכשיר ההקלטה, כיוון שקולות המואזין מפריעים לנו בשיחה.

קולות המואזין גוררים אותנו שוב לשיחה על דו קיום והוא אומר כי כולם אוהבים את כולם ומכבדים את כולם והסוחרים הערבים בוודאי נהנים מתנועת החרדים הגדולה באזור. "אני יספר לך סיפור, יש פה קבוצות של נערים ערבים שאוהבים לעשות בלגן – לא בגלל דת – סתם ילדים – ויום אחד לפני ארבע שנים, מישהו נתן לאבא שלי סטירה וברח ואבא שלי אדם מאוד מכובד בעיר, הוא אחראי על הכשרות. יום אחרי זה, הגיעו כל הידידים שלו הערבים וביקשו סליחה וגם תפסו את הנער שעשה את זה מבלי לערב את המשטרה. השיח' של העיר הגיע לסבא שלי עם פרחים יחד עם עוד כמה אנשים מכובדים בעיר העתיקה וגם הם ביקשו סליחה". אני מספר לו כי באחת הסמטאות ראיתי בעיניי נער ערבי נותן סטירה קטנה לאברך חרדי שהגיע למקום. וסבח, מסביר לי, כי זה נער שובב וזה לא על רקע שנאה. "הוא כנראה ילד מופרע שלא משקף את המצב. הוא היה עושה את זה אם היה יהודי וגם אם היה חרדי. אם תספר את זה לסוחרים פה, הם בעצמם יחפשו בעצמם את הנער ויסגרו איתו חשבון".

לשאלתי האם התיירים החרדים מחליפים תיירות חילונית, הוא אומר שהיא מחליפה תיירות מחו"ל. "בכל ימות השנה זה יעד לתיירים, יש פה מסעדה שהיא ספינה – זה מהמקומות הבודדים בעולם שזה בנוי ככה, ויש את העיר העתיקה מלאת ההיסטוריה שמביאה את התיירים לפה. בימי בין הזמנים, מחליפים אותם החרדים. אגב, דיברנו עם בעל המסעדה בספינה ויש סיכוי שהוא יהפוך את המקום לכשר", הוא מציין בלהט.

ישראל סבח מוכר מאוד בקרב השוכנים בנמל ובטיילת ויש לו גישה מלאה לכל מקום ולכל עסק. אפשר להתרשם שהוא חי את המקום והיה בה עוד מבראשית תקופת החרדים במקום. "החרדים מכירים את המקום מפה לאוזן ע"י אנשים שהיו פה ואפילו אני ברמה האישית מזמין לפה חברים ועושה להם סיורים בעיר והם פתאום גילו מקום מדהים", הוא עונה לשאלה איך החרדים יודעים לבוא לעכו. סבח מצביע על דוכן פלאפל ומספר כי זה דוכן הפלאפל הכשר היחיד בכל הטיילת שנפתח השנה על ידי בחורי ישיבה. בפעם הראשונה, למטיילים המחפשים מהדרין, יש איפה לסעוד, כאשר נראה שבשנים הבאות עוד ועוד בעלי עסק יפתחו במקום חנויות או יעברו לכשרות מלאה.

את הדרך לעכו עשיתי ברכבת בעוד שאנשים נוספים עשו ברכבים פרטיים. סבח מציין באוזננו כי זו הדרך המומלצת להגיע מהמרכז לעכו. הוא באופן אישי נוסע עם הרכבת עד תל אביב ומשם לירושלים בכל פעם שנוסע לישיבה. הדרך באמצעות רכבות מהצפון הרחוק ועד לירושלים, לוקחת לו בערך שעתיים וחצי וזה מלמד כמה קל היום לתושבי המרכז להגיע לפה".

שאלנו אותו האם יש פה חוף נפרד, והוא מספר כך: "עד לפני כמה שנים היה פה חוף ברמה מאוד מאוד גבוהה ולצערנו לפני שנתיים העבירו אותו למקום פחות טוב ואם אנחנו יכולים לפנות באמצעותכם, אגיד כי תושבי עכו לא רואים את זה בעין יפה ונשמח לקבל את החוף שלנו בחזרה".

בעכו יש נציגות של מפלגת ש"ס ובבחירות המפלגה הצליחה להכניס 2406 קולות. במקום יש בערך אלף חרדים, ע"פ תושב העיר, מה שאומר ששאר הקולות כנראה קולות מסורתיים.

ישראל סבח אומר גם שנפוצה פה התופעה של השכרת בתים מצד חרדים בימי בין הזמנים בדומה למה שקורה בצפת ובטבריה. "משנה לשנה מגיעים יותר ויותר אנשים חרדים ואנחנו ממש מברכים על כך. זה עומד להיות יעד יותר לוהט מטבריה", הוא מפתיע. "90 אחוז מהקעמפים העבירו את האטרקציות הימיות לכאן. אני מדבר איתך על מיר שכרגע נמצאים פה, על ישיבת יסודות, מאור התורה ועוד ישיבות מובחרות ביותר".

לסיום, ניתנה לנו הזכות לשוחח עם הרה"ג רבי שמואל סבח שליט"א שבוחר להביע צער על כך שהעירייה לא דואגת למקום כדבריו: "אני מצטער שהעירייה לא דואגת למקום הזה שבאים בסך הכל בבין הזמנים אלפים אלפים של חרדים בלי עין הרע ולא דואגים להם לא לשתיה ולא לשירותים וגם לא למקומות ישיבה. אפשר לעשות הרבה לטובת האנשים כאן".

נראה שהנושא מטריד מאוד את הרב סבח שליט"א עד שהטריח את עצמו למקום על מנת לראות את המצב מקרוב.

השארת תגובה