'הבוגדת 2' – הדיינים פסקו: לא זכאית לרכוש

בעוד תיק 'האשה הבוגדת' ממתין לדיוני בית המשפט העליון בהרכב מורחב של תשעה שופטים, פסקו דייני בית הדין ברחובות בתיק 'הבוגדת 2'

פטיש שופט
פטיש שופט
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

בית הדין הרבני הגדול לערעורים נדרש שוב למשמעות של בגידת אישה לגבי חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים, והפעם מדגיש בית הדין הרבני באופן מפורש כי הכרעתו היא לפי הדין האזרחי.

המדובר בבני זוג שהיו נשואים עשרות שנים ולהם שלושה ילדים בוגרים, האישה עובדת כשכירה והאיש הוא בעליו של עסק כלכלי. לפני שש שנים הגיש הבעל תביעת גירושין נגד אשתו וכרך בתביעה זו את נושא הרכוש.

במהלך הדיונים הסתבר כי האישה חטאה לנישואיה במשך למעלה מעשר שנים בלי ידיעת הבעל, ומיד כשנודע לו הוא פתח בהליכי גירושין. הבעל הציג שורה של עדויות וממצאים על אודות חטאה המתמשך ואלה לא הוכחשו. בית הדין האזורי ברחובות החליט לסדר גט מיידי בין הצדדים בהסכמה, וקודם לסידור הגט התחייבו הבעל והאישה בקניין הלכתי כי בית הדין יפסוק בענייני הרכוש בהתאם לחוק האזרחי.

לאחר דיונים פסק בית הדין הרבני האזורי ברחובות כי "מועד הקרע בין בני הזוג" הוא מועד החטא שאירע בשנת 2002, לכן שיתוף המשאבים מסתיים אז. על כך ערערה האישה לבית הדין הרבני הגדול וטענה כי יש לחשב את מועד הקרע בין בני הזוג כמקובל, מיום הגשת תביעת הגירושין בשנת 2013.

הבעל השיב כי עד להגשת תביעת הגירושין הוא לא ידע על חטאה המתמשך, אבל אי-הידיעה אינה משנה את העובדות. "חטא ממושך במשך כעשר שנים אשר חותרת תחת מוסד הנישואין והיסוד הראשוני שסוכם בין הצדדים כשבאו בברית הנישואין: אהבה, אחוה רעות ואמונה הדדית – היא הפרה יסודית ושורשית של השותפות שנכרתה בין הצדדים עם נישואיהם", אמר בא כוח הבעל. יצוין כי בבית המשפט העליון אמור להתנהל בעוד כמה חודשים דיון נוסף בהרכב מורחב של תשעה שופטים בפרשה מקבילה המכונה "האישה הבוגדת".

דייני בית הדין הרבני הגדול הרב יצחק אלמליח, הרב מיכאל עמוס והרב מימון נהרי פרסמו פסק דין מנומק המבוסס רובו ככולו על המשפט האזרחי וכולל מובאות מפסקי דין של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי המשפט למשפחה, וכן ניתוח אקדמי של החוק לאיזון המשאבים. פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול כמעט אינו כולל הפעם מקורות הלכתיים.

בסופו של דבר מצאו הדיינים הרבנים אלמליח, עמוס ונהרי כי סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג הוא מקור הורתה ולידתה של דוקטרינת "השיתופיות המוחלשת" – כלומר שיתוף חלקי בלבד ברכוש בנסיבות מיוחדות של חיי נישואין.

על סמך פסיקות דומות של בתי המשפט סבורים הדיינים שאין להתעלם ממצב שאחד הצדדים חוטא דרך קבע מחוץ לנישואין, ובמיוחד ממצב של "בגידת סתר מתמשכת". על פי פסק הדין יש מקום ליתן ביטוי בחלוקת הרכוש למקרה שבו בני הזוג מנהלים מערכת זוגית שאינה ייחודית ושוויונית. "הסתרת החטא שניהלה האישה מבעלה משמעה למעשה כפיית שיתוף עליו שלא מדעת. לפני האיש לא היה המידע הרלוונטי שיאפשר לו קבלת החלטה מושכלת, מתוך רצון חופשי, על המשך השיתופיות הרכושית ביניהם במסגרת הנישואין", כתבו הדיינים. "התרשמנו כי האיש שלפנינו היה נוהג כמו רוב האנשים בני החברה האזרחית, שלא היו מסכימים להמשיך בחיי שיתוף עם נשותיהם, וכך נשים עם בעליהן, לוּ נודע להם על הפרת אמון של בן הזוג או בת הזוג באופן עקבי ויסודי. אין זה צודק לייחס לאיש כוונת שיתוף רק מאחר שהאישה הסתירה ממנו את החטא שהיא מנהלת ומנעה ממנו למעשה את האפשרות לבחור בפירוק הקשר". כאשר אחד מבני הזוג מנהל קשר של חיים אינטימיים מחוץ לנישואין לאורך שנים נוצרת בפן האזרחי "שיתופיות מוחלשת."

הדיינים ציינו כי קביעה על קיום "שיתופיות מוחלשת" בין בני הזוג אינה באה להעניש את האישה הבוגדת, ואין הם נותנים משקל לפן הדתי או המוסרי של עצם מעשה הבגידה. לא "האשָם" בפירוק הנישואין הוא השיקול הרלוונטי, אלא ניהול חטא לאורך זמן, הוא המחליש את השיתופיות, בהעדר זוגיות מהותית מלאה.

עוד ציינו הדיינים כי אין להם קושי לפסוק בהתאם להוראות חוק אזרחיות, מאחר שהצדדים קיבלו על עצמם "בקניין הלכתי" את הוראות החוק, ויש בכך כדי לגשר על פערים בין החוק להלכה, ככל שהם קיימים.

בפסק דינם קבעו הדיינים הרבנים אלמליח, עמוס ונהרי כי "א. כל הנכסים שהצטברו לצדדים עד להתבססות הבגידה ביום 1.5.2002 יאוזנו וישוערכו בדרך של מחצה על מחצה. ב. הנכסים שהצטברו לבני הזוג מיום ה-2.5.2002 ועד להגשת תביעת הגירושין יאוזנו ביחס של 80% לאיש ו-20% לאישה".

השארת תגובה