המדינה לבג"צ: "מינוי מנכ"ל משרד המשפטים בהתאם להנחיות היועמ"ש"

לאחר צו הביניים שהוציא ביהמ"ש נגד כניסתו לתפקיד של המנכ"ל החדש במשרד המשפטים, הגישה המדינה את עמדתה לבג"ץ

אמיר אוחנה עם נתניהו
אמיר אוחנה עם נתניהו
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

לאחר שבג"צ הוציא צו ביניים המקפיא את כניסתו לתפקיד של מנכ"ל משרד המשפטים החדש עו"ד אופיר כהן, הגישה היום המדינה את תשובתה לבג"צ ולפיו, ההליך עולה בקנה אחד עם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה; וכי יש לדחות את העתירה ולבטל את צו הביניים.

בתשובתה מדגישה המדינה כי נושא המינוי ועיתויו נבחנו בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה על-ידי ועדת החריגים המייעצת לנציב שירות המדינה, והנציב קיבל את המלצתה כי אין מניעה בהתחשב במכלול הנסיבות להיענות לבקשת השר.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה הייתה כי לא קיימת מניעה משפטית בקידום הליך המינוי במהלך תקופת הבחירות כפי שטענו העותרים בביהמ"ש.

לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, נטען בתשובה, הדרך הנכונה ליישם את ההנחיה אשר יצאה מאת היועמ"ש היא באופן אשר נותן משקל מוגבר לשאלת יחסי האמון בין השר לבין מנכ"ל משרדו: ישנו הכלל; לצדו החריג לכלל; נסיבות של היעדר אמון ברמה הנדרשת בין שר למנכ"ל נופלות בגדר החריג לכלל; ובנסיבות כאלה הרי שיש להפעיל את המנגנון הקבוע בהנחיית היועץ עצמה.

בהקשר זה צוין בעמדת המדינה כי הכלל הנדון הקבוע בהנחיית היועץ, המגביל החלפת מנכ"ל במהלך תקופת בחירות, מעוגן בהנחיית יועץ משפטי לממשלה, ומקורו בפרשנות היועץ המשפטי לממשלה את האיזונים הנדרשים במסגרת כללי "האיפוק והריסון" הדרושים לבחירות, אשר עוגנו בהנחיית יועץ.

על כן, משסבר היועץ המשפטי לממשלה כי במסגרת האיזון המשפטי הנכון בנסיבות העניין, לא קמה מניעה מהחלפת מנכ"ל, הרי שמבחינה מהותית, הוגשמה תכלית ההוראה, ועל כן, המקרה שלפנינו עולה בקנה אחד עם האמור בהנחיית היועץ.

משחיווה דעתו היועץ המשפטי לממשלה כי אין מניעה לקיום ההליך, משהתקבלה פה אחד המלצה של ועדת החריגים שאומצה על-ידי נציב שירות המדינה המאפשרת למנות אדם שאינו עובד מדינה בתקופת בחירות; ומשקבעה פה אחד ועדת המינויים כי אין מניעה לאשר את המועמד המבוקש על-ידי השר – ביהמ"ש הנכבד מתבקש לאפשר את המשך הליך המינוי, אשר השלב הבא שלו הוא, כאמור, דיון בנושא בפני הממשלה. לשון הודעת התגובה.

בתשובת המדינה לבג"צ קיימת התייחסות מיוחדת בין היתר לעובדה כי מדובר בהליך מינוי מנכ"ל בתקופת בחירות.

בשים לב לסיטואציה החריגה בה אנו מצויים, שבה מערכת הבחירות לכנסת ה-21 לא הובילה להקמת ממשלה חדשה, והכנסת החליטה על פיזורה ועל הקדמת הבחירות לכנסת ה-22, מצויים אנו לכאורה במצב שבו הממשלה נדרשה ועודנה נדרשת לפעול תחת המגבלות של תקופת בחירות במשך חודשים ארוכים ולמעשה במשך שתי תקופות בחירות ברצף אשר תחילתן ביום 24 בדצמבר 2018.

מצב זה, הגוזר הגבלה על פעולות הממשלה לאורך זמן רב יחסית, עלול להביא לפגיעה בתפקוד המערכות הממשלתיות, ועל כן הבהיר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי), על דעת היועץ המשפטי לממשלה, כי נתון זה עשוי להביא לגמישות רבה יותר במקרים המתאימים.

חרף העובדה שלמינויים בתקופת הבחירות נודעת רגישות מיוחדת ונדרש לגביהם איפוק רב, אין לומר כי קיימת מניעה מוחלטת לקיים מינויים גם בתקופת בחירות, אף אם הם בכירים באופיים – השאלה היא שאלה של שיקול-דעת.

מטבע הדברים, וגם הפסיקה עמדה על כך, תפקיד מנכ"ל משרד ממשלתי מצריך, כאמור, מערכת יחסי אמון מיוחדת בין מי שמשמש בו, לבין השר העומד בראש המשרד. תפיסה זו, היא שהביאה את המחוקק אף להחריג את משרת המנכ"ל מחובת המכרז, ולאפשר לשר העומד בראש המשרד להציע את המועמד הרצוי לו למינויו על-ידי הממשלה.

גם אם בתקופת הבחירות מתחם שיקול הדעת מצטמצם וחלות עליו הגבלות – יש לתת משקל לכך שמלכתחילה מדובר במינוי אשר מתחם שיקול הדעת של הגורם הממנה הוא רחב עד מאד – לא רק בשלב המינוי, אלא גם בתמונת המראה של ההחלטה להעביר מנכ"ל מתפקידו. מעבר לכל, הואיל ומדובר במשרת אמון, אף במסגרת הביקורת השיפוטית יש לתת משקל נכבד לשאלת יחסי האמון.

השארת תגובה