לא נחה: התקשורת המגוייסת נגד נתניהו

נתניהו
נתניהו
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

ראה״מ בנימין נתניהו חזר מעוד ביקור מדיני מוצלח, הפעם באוקראינה, וכרגיל יש צורך בהבהרות והכחשות לפעילויות הגברת הצמודה. התקשורת המגויסת לא עוזבת. יאיר לפיד בביקור מדיני מטעם עצמו ביפן, ממשיך להגחיך את עצמו ולהביך את הקמפיונרים של כחול-לבן. מובילי הקמפיין מעדיפים אותו רחוק, היזקו פחות שם, מאשר כשהוא כאן. בחלק גדול משלטי החוצות של כחול-לבן, בני גנץ מופיע לבד! מצניעים את ׳הרוטציונר׳ בפוטנציה.

אין חדש תחת השמש הלוהטת. אפסו ההפתעות השערוריות והגילויים, אפי׳ פרשת הצוללות שקעה. השר חיים כץ, אפיזודה שלא נתנה מכה בכנף. החידוש שבאיחודים הלא מפתיעים מתחיל להתמסמס, הדמויות המובילות אותן דמויות, לא זרחו כוכבים חדשים. המוביל החדש של מפלגת העבודה, עמיר פרץ הנואש, מנסה בכוח להשיג כותרות ע״י העלאת נושאים עקרוניים ו׳כאילו׳ חילוקי דעות סוציאליים בנושא הקצאת המשאבים הלאומיים ולא רק ויכוחים אישיים. בפועל, החידוש הכמעט יחידי במערכת הבחירות, ׳חרדים כמטרה׳.

כתבי האישום נגד בנימין נתניהו, אם וכאשר, לא לפני הבחירות, כנ״ל מול הרב אריה דרעי והרב יעקב ליצמן. בקרב קהל מצביאיהם זה רק יכול לעזור! בפרקליטות הבינו שקמפיין חוזר, ׳הוא זכאי׳, יכול להיות שובר שוויון. בינתיים הכל נדחה לאחרי החגים.

הגושים מסומנים די בבירור. יחסי הכוחות ברורים. הימין כרגיל עלול לאבד מאות אלפי קולות שיחסרו לו לקואליציה מצומצמת, המרכז-שמאל חייב להשען על השמאל הקיצון והערבים בכדי להקים גוש חוסם, כרגע לפחות עפ״י הסקרים, איווט ליברמן מחזיק את הפתרון לפלונטר. פתרון נוסף, גיוס מאסיבי בקרב מצביעי הימין והחרדים והצלחה של לפחות אחת מרשימות הלווין. עוצמה יהודית ו-או זהות של משה פייגלין. סקרי העומק של המפלגות לא מלמדים על תזוזות כלשהם ממחנה למחנה. אף אחד לא מצליח לשכנע את האחר. המיליונים שנשפכים בקמפיינים לחינם, כדי להמריץ את המשוכנעים ולהלהיב את הפוטנציאלים. השאלה הגדולה, ביום הבוחר מי ישאר בחוף הים! ומי ילחם על זכותו להצביע? מי יתאמץ? ומי בנונשלנטיות? הסיסמה הנדושה, כל קול קובע! מעולם לא הייתה כל-כך אקטואלית.

בש"ס נפתחו המטות, בשטח העבודה בעיצומה. ש"ס עלולה להסתמן כהפתעת הבחירות. המלחמות האישיות במותג, ׳בנימין-נתניהו׳ יכולות להחזיר הביתה ולהסיט מצביעי ימין לש״ס. מצביע ש״ס, מצביע ימין בטוח, מחזק את הקו המסורתי, יחד עם סוג של עונש אישי לנתניהו. הבחירות בחודש הסליחות והרחמים, ערב ימי הדין והתשובה, מספקים פלטפורמה ונקודת התחלה מעולים לש״ס. אריה דרעי הוכיח שהוא ׳אלוף׳ בניצול הזדמנויות וקריאת המפה הפוליטית. זה בהחלט יתורגם למנדטים. ש״ס עשרה מנדטים זה לא חלום.

ב׳יהדות-התורה׳ ישמחו לשחזר את ההישג, 8 מנדטים ושקט זמני בין 2 המרכיבים. תוצאה אי-זוגית מכניסה את המפלגה-המאוחדת למתח ורוטציות. השאיפות באגודת ישראל צנועות, תיק הבריאות לליצמן ותפקיד לפורוש. בדגל התורה, יו״ר ועדת הכספים לגפני ויו״ר ועדה למקלב. בכדי לשמור על ה׳איזון-הקדוש׳ והשברירי, נמנעים מחידושים ושינויים. הציבור יוצא נפסד. תיק השיכון ו-או תיק הרווחה, מיניסטריונים שכבר היו בידי יהדות-התורה, משקלם הסגולי לעין ערוך.

קולות ה׳פלג הירושלמי׳ שוב יירדו לטמיון. ניתוח תוצאות הבחירות המקומיות מעלה שהפלג שווים לפחות מנדט ברשימה מאוחדת. גם באם נכונה הטענה שחלק מאנשי הפלג הירושלמי לא מבזבזים את קולם ומצביעים למפלגה חרדית, עם היתרה הגדולה, יכולים להוסיף מנדט ברור. באגודת ישראל היו מאושרים למצוא פתרון. הנתק האידיאולוגי בין דגה״ת להפלג הירושלמי, מסכל כל ניסיון בעודו באיבו. שמועות משונות כאילו אנשי הפלג יתנו את קולותיהם ל״עוצמה יהודית״ של איתמר בן-גביר, מעניינות כשלעצמם, אך אין להם כל סבירות עניינית. במקסימום, התארגנויות יחידים מקומיות ושוליות.

עוצמה-יהודית שבסקרים עוברת את ה2 אחוז, אחוז החסימה 3.25% תכרסם אלפי קולות ביהדות התורה ובש״ס, האם הקולות ילכו לאבדון? ניסיון העבר מוכיח שכן, האם הפעם כן תהיה הפתעה רבתי? למה ומדוע? למצביאים הקשיחים של הימין הקיצון, סכנת איבוד הקולות לא מפריעה, לעיתים אדרבא. הם ׳חייבים׳ בפעם המי יודע כמה, להוכיח את כוחם האלקטורלי, כדי שבעתיד יקחו אותם בחשבון ולא יזלזלו בהם כבעבר. הם בטוחים שהרב פרץ וסמוטריץ נכנסו לכנסת ה-21 רק בזכותם, ובגדו ברגע האמת! הם ׳נכוחים׳ לחזור ולהוכיח את כוחם האלקטורלי, גם במחיר סיכון ממשלת ימין. באם גוש הימין חפץ קואליציה, ׳שווה לו לדאוג׳ שקולות ׳עוצמה יהודית׳ לא ילכו לטמיון. משתה הקולות המסורתי של הליכוד ונתניהו בימים האחרונים, יכול לפסוח על בן-גביר וחבריו לרשימה. עדיין צריך מאגר ופוטנציאל קולות שחסר, מעבר לקולות הביתיים הקבועים. בעבר הסתמכו על קולות מחב״ד! הפעם גם קולות אלו בספק. החרדים מגרש נוח לכך. האם בנימין נתניהו מסוגל לרמוז רמז כלשהוא לתומכיו? ממש לא. נתניהו חייב רשימה גדולה מקסימלית, בכדי לשמור בידיו את כל האופציות. כולל ובפרט, ממשלת אחדות.

ל׳זהות׳ של פייגלין אין טעם להתייחס. היא סובבת סביב ה-2.5 אחוז ואין לה מאגר פוטנציאלי נוסף. קולות מצביעיה לא מזוהים, לא בהכרח יחזרו לגוש הימין באם תיעלם. לזהות, אין זהות ימנית שבדווקא. מנהיגה משה פייגלין צבעוני ומרתק, עשה כל שגיאה אפשרית בכדי להיכשל. השתטה בפומבי, לא הזדהה, שמר על כל הקלפים בידיו ונשאר מרוקן ובחוץ. ההליכה החוזרת, רק כדי לקלקל. גם זו דרך.

במגרש הדתי-חרדי-חרדלי, משחקת מפלגה חדשה נוספת. ׳נעם-עם נורמאלי בארצו׳, מבית מדרשו של ראש-הישיבה הרב צבי טאו, בוגרי ישיבת הר-המור וזרמים חרדלי"ם נוספים. הסיכוי שהמפלגה תמשיך את דרכה עד יום הבוחר, ה-17.9  קלוש. הסיכויים פחות מדלים. בסקרים הם אפי׳ לא נדגמים. החוגים החרדלי"ם לא מצאו את מקומם במפלגה, שבראשה אישה חילונית איילת שקד ומונהגת הלכה למעשה על ידי נפתלי בנט. בנט ׳מסומן׳ בקרב חוגי הכיפה הסרוגה החרדיים, כמי שפירק את הבית-הבית היהודי, מואס בהנהגה רבנית-תורנית וקרוב בדעותיו לחוגי ׳יהדות מתקדמים׳, כפי שהם אוהבים לכנות את עצמם. הרב פרץ ובצלאל סמוטריץ מייצגים את המיינסטרים של חוגי המזרחי-מפד״ל של פעם, לא את החוגים שהתחרדו הלכה ולמעשה. גם ב׳נעם׳ רוצים להוכיח כוח היום, לעתיד לבוא לכשיבוא. במציאות הפוליטית בישראל זה יכול להיות מוקדם מאד. ׳נעם׳ רואים את עצמם שותפים בכוח ובפועל להרב פרץ וסמוטריץ, אך ללא הסממנים החילונים שברשימה הנוכחית. מבחינתם הם גם יכולים להיות באיחוד-טכני עם סיעת יהדות התורה! הבעיה, קבלת מרות מועצג״ת שהינה תנאי סף ראשוני. כרגע נראה שהם יפרשו ברגע האחרון, האם באיזשהוא הסדר וסיכום, קולותיהם יובטחו ליהדות התורה? יתחלקו בין יהדות-התורה לעוצמה יהודית? לימינה? עוד נדע.

עוד רבות יכתב ועוד יותר ידובר על הבחירות הקרובות. הספקולציות יועלו, ירדו ויעלו בשנית ובשלישית. הפעם ברור, הגוש שישכיל למקסם את קולותיו ולא לאבדם, יהיה בבסיס הממשלה הבאה. בחירות על רקע שנאה לדת-הדתה-חרדים, מוציאים שדים מריבצם ואינם טובים לחרדים. ישנו גוש קשיח שיכול לשנות אופן הצבעתו ושיוכו לגוש, בגלל שנאת חרדים ודת. טומי לפיד היה הראשון, בנו יאיר ירש את האבא לרעה, איווט ליברמן עושה בזה היום, קרדום לחפור בו קולות. לחרדים כמו לליכוד ולגוש הימין נוח בחירות על רקע מדיני, ביטחוני, ביטחוני-כלכלי, זה כבר קרה. עכשיו צריך לצמצם נזקים, לאחד השורות, לאתר ולזרז עצלים בפוטנציה, לדחות את המחלוקות והוויכוחים ליום שאחרי, לא לוותר על אף קול. סיפור ח״כ יצחק פינדרוס מוכיח שאכן, כל קול קובע.

השארת תגובה