האיום הגדול על השכבות החלשות

מסייע לקשיש
מסייע לקשיש
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

אומרים שעמיר פרץ היה שר ביטחון טוב, למרות שלא הגיע מתוך מערכת הביטחון. בתור אדם שהגיע מבחוץ, הוא הצליח בחשיבה יוצאת מהקופסה לזהות את החיוניות של מערכת כיפת ברזל, ודחף לביצוע הפרויקט שהציל חיים רבים. נראה שבתחום הכלכלי, ודווקא בגלל שהוא הגיע מתוך גופי העובדים, הוא מהווה סכנה לכלכלה כולה, למעסיקים ואפילו לעובדים שעלולים להיות מוקסמים מההצהרות שלו.

השבוע, כשהציג את התכנית הכלכלית שלו הוא אמר ש"קפיטליסט עם חמלה, מסוכן בעיניו מקפיטליסט רגיל". במשפט זה, תמצת עמיר פרץ את מהות הסכנה שהוא מהווה עבור הכוח המניע את הכלכלה שהם: היזמים, המשקיעים, אנשי העסקים, עובדים שמשתכרים ביושר משכורות מכובדות וכן, גם העובדים חסרי הניסיון שנמצאים בתחילת דרכם ועושים את צעדיהם הראשונים בשוק התעסוקה.

אחד הסעיפים העיקריים במצע הכלכלי של מפלגת העבודה-גשר בראשות עמיר פרץ, מבטיח להעלות את שכר המינימום ל-40 ₪ לשעה. עבורי, כמנהל חברת השמה, זה יכול להישמע פנטסטי, שהרי מי לא ירצה להיכנס לשוק העבודה כשכבר במשרה ההתחלתית, נהנים משכר של 40 ₪ לשעה? וגם למחפשי העבודה, אנשים חסרי הניסיון וחסרי הכישורים – האנשים שאליהם מדבר פרץ, ההבטחה הזאת יכולה להישמע כמו גן עדן עלי אדמות. אך כאן טמונה הסכנה.

כבר ברמה הכלכלית, כל בוגר תואר בכלכלה מבין שתוספת ההוצאות למעסיק תגולם בתוך המוצר, מה שיוביל לחולשה מול שווקים מתחרים ופגיעה בייצוא מישראל (שגם ככה מתמודד עם חוזקו של השקל מול המטבעות האחרים). והעוול כלפי המעסיקים הוא כפול, כיוון שמלבד התוספת לעובדים שלהם, הם ייאלצו גם לספוג את תוספות השכר לעובדי המדינה. הרי מישהו יצטרך לממן את שכר המינימום לכל העובדים, והמעסיקים יהיו הכיס הכי קל לגבייה נוספת של מיסים. גם ההבטחה של פרץ שהעלאת שכר המינימום תחזור למשק על ידי הגדלת הצריכה על ידי אותם עובדים, היא הבטחה ריקה מתוכן שכן ניסיון העבר מוכיח שהעלאת שכר המינימום גוררת בהכרח גם עליה של מחירי המוצרים.

אך למעשה, הפגיעה הממשית תהיה לא רק ברמת המאקרו של הכלכלה, אלא דווקא באותם עובדים מוחלשים שפרץ כביכול מתיימר לעזור להם. לשכר מינימום כל כך גבוה, יהיו עלויות. המעסיקים לא אוהבים להיות הפראיירים של כולם. אם הם חייבים להעסיק עובד חסר ניסיון וחסר כישורים בשכר של 40 ₪, הם ימצאו פתרונות כדי לצמצם את ההוצאות שלהם.

זה יתחיל בפיטורי עובדים ברמות הנמוכות, גם מעסיקים שיחפשו עובדים חדשים יעדיפו עובדים עם ניסיון כלשהו, ולא יגייסו עובדים ללא כל ניסיון למשרה שהשכר שלה הוא 40 ₪ (לא כולל עלויות מעביד). בהמשך הם יעבירו את הייצור למערכות אוטומטיות שיחסכו להם בכוח אדם או שיעבירו את הייצור למדינות זולות יותר, כפי שקרה לתעשיית הטקסטיל שנעלמה כמעט לגמרי מהנוף הישראלי לטובת ירדן והמזרח הרחוק.

במסגרת הקמפיין, המצע הזה נקרא "מצע חברתי", אך כל מי שמתעסק עם מעסיקים ועם מחפשי עבודה יודע שהמצע הזה רחוק מלהיות חברתי ולמען העובדים. למעשה, הוא נגד העובדים ברמות הנמוכות ונגד מחפשי העבודה הראשונה, חסרי הניסיון.

כמי שמצליח לשלב בתעסוקה עשרות עובדים מידי חודש, אשמח מאוד ששכרם של העובדים יתחיל ב40 ₪ לשעה ואף יותר. ואכן אנחנו מייעצים למעסיקים להעלות את השכר לעובדים, אך הדרך לעשות זאת היא לא בכפיה אלא בתמריצים על איכות העבודה והגברת התפוקה. ההיכרות הארוכה עם המעסיקים לימדה אותי, שהם יודעים להעריך עובד טוב שמייצר להם ערך. המעסיקים מבינים את הכדאיות שלהם לתגמל אותו יותר מעבר לשכר הקבוע בחוק, הם מקדמים אותו בתפקיד, משפרים לו את תנאי המשרה והשכר שלו עולה בהתאם.

כך שבסופו של דבר, למרות הפיתוי וההצעה הקורצת, הראשונים שצריכים להתנגד למדיניות הכלכלית שמציע עמיר פרץ, הם דווקא השכבות החלשות והעובדים ברמות הנמוכות.

השארת תגובה