השופט נחשף לראיות פסולות אך לא יפסל מלדון

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיאה נ' זלוצ'ובר) בתפ"ח 24704-02-19 מיום 7.7.2019 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער

עורך דין נועם קוריס
עורך דין נועם קוריס
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח, ניסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת והובלת נשק, זאת על רקע אירוע שהתרחש בחודש נובמבר 2018 ואשר במהלכו נורה למוות אדם ושניים נוספים נפצעו. בעקבות האירוע ערכה משטרת ישראל חקירה, אשר במסגרתה פנתה אל בית המשפט המחוזי בבאר שבע לשם קבלת צווי האזנת סתר. בהתאם להוראת סעיף 6(א) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, נדונות בקשות למתן צווים כאמור על ידי נשיא בית משפט המחוזי או סגנו. בענייננו, נדונו בקשות למתן צווי האזנת סתר בפני סגן הנשיאה זלוצ'ובר, וזאת בחודש נובמבר 2018.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס – כותב בביז פורטל
עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עם פתיחת ההליך בעניינו של המערער בחודש פברואר 2019, נקבע ההליך להישמע בפני הרכב שופטים בראשותו של סגן הנשיאה זלוצ'ובר. בפתח הדיון שהתקיים ביום 25.2.2019, ביקש בא-כוח המערער את פסילתו של ראש ההרכב, וזאת לאור העובדה שפסק הוצאות אישיות נגד בא-כוח המערער בתיק אחר שהתנהל בפני הרכב בראשותו. הבקשה נדחתה על אתר, וערעור על החלטה זו לא הוגש. ביום 17.6.2019 הגיש המערער בקשה נוספת לפסילתו של ראש ההרכב, וזאת לאחר שמחומרי החקירה שהועברו לידיו באותה העת, לאחר הוצאת תעודת חיסיון בנוגע לחלק מהראיות בעניינו של המערער, עלה כי ראש ההרכב דן בבקשות המשטרה למתן צווי האזנת סתר כאמור לעיל. ביום 7.7.2019 קיים ראש ההרכב דיון בבקשה ולאחר הפסקה דחה את הבקשה. בהחלטה ציין בית המשפט קמא כי אין בעצם חשיפתו של בית המשפט לחומר ראיות ולמידע בלתי קבילים הקשורים לפרשה העומדת בפניו כדי להקים עילת פסלות, אלא יש לבחון האם השופט נחשף למסה קריטית של ראיות בלתי קבילות שבכוחן להקים חשש ממשי למשוא פנים. במקרה דנן, כך צוין, מדובר בבקשות שטופלו על ידי ראש ההרכב כשבעה חודשים לפני הגשת בקשת הפסלות. עוד צוין כי בקשות למתן צווי האזנת סתר מטופלות בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי נשיאת בית המשפט ושני סגניה לפי תורנות חודשית. במהלך חודש התורנות דן התורן בבקשות רבות ועל רקע זה ציין ראש ההרכב כי הוא "מתקשה לזכור דווקא את הצווים בהם מדובר", וכי רק לאחר קריאת החומר שצירף בא-כוח המערער נזכר שאכן נתן צווים להאזנת סתר בעניין החקירה, אך הוא אינו זוכר כמה צווים נתן ומה היו הראיות שעמדו בבסיס החלטותיו בעניין זה. עוד צוין כי כל הזכור לו הוא שמדובר "בחומר גולמי שהוצג בפניי באופן נקודתי לצורך מתן החלטה בבקשה למתן הצו ובוודאי לא ניתן לומר כי המדובר באותם מקרים נדירים ומיוחדים, במסגרתם הובא בפני חומר "כה מקיף ויסודי" או אותה "מסה קריטית" של ראיות שיש בה כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. אין גם בסיס לחשש שיהיה בחומר שהובא בפניי (אותו איני זוכר) כדי להשפיע על מסקנותיי במהלך שמיעת התיק". עוד צוין בהחלטה כי שניים מבעלי הסמכות לדון בבקשות למתן צווי האזנת סתר משמשים ראשי הרכבי פשעים חמורים ולפיכך "הימנעות שופטים אלה מלדון בבקשות לצווי האזנות סתר או מלשמש כראשי הרכבים – אינה מעשית". ראש ההרכב הוסיף וציין כי בית המשפט העליון הכיר באילוץ זה כתומך במסקנה לפיה אין לפסול את המותב במקרים דומים והפנה לפסק דינו של הנשיא א' גרוניס בע"פ 6968/13 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.10.2013) (להלן: עניין פלוני). לבסוף, ציין ראש ההרכב כי "לא רק שדעתי בנוגע לתיק זה או לנאשם לא נעולה אלא אין לי כל דעה, כי לא התחלנו בשמיעת הראיות".

מכאן הערעור שלפני בית משפט זה, בו חוזר המערער על טענותיו. לשיטת המערער, במהלך הדיון בבקשות למתן צווי האזנת סתר נחשף ראש ההרכב באופן כמעט יומיומי ל"מסה קריטית" של חומר ראייתי ומודיעיני בעניינו של המערער, וזאת לפני חודשים ספורים בלבד. בנסיבות אלה, סבור המערער כי אין ספק בדבר קיומה של עילת פסלות. עוד נטען כי אין בעובדה שהסמכות לדון בבקשות למתן צווי האזנת סתר נתונה לשלושה שופטים כדי להצדיק את החלטתו, שכן קיימים שופטים רבים נוספים אשר יכולים לדון בעניינו של המערער מבלי שאלה נחשפו כלל לחומר הראיות ולחומר המודיעיני אשר נחשף אליו ראש ההרכב. אשר להסתמכותו של בית המשפט קמא על פסק הדין בעניין פלוני, נטען כי מדובר בפסק דין שלא פורסם, ומשכך אין בידי המערער לאבחן את המקרה דנן מהמקרה שנדון שם. לבסוף, צוין כי הדיון בעניינו של המערער טרם החל, ועל כן לא יגרם כל נזק מפסילתו של ראש ההרכב בשלב זה.
דין הערעור להידחות. המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים, וכבר נקבע לא אחת כי עצם חשיפתו של המותב לראיות בלתי קבילות אין בה כדי להוביל בהכרח לפסלותו (ראו: ע"פ 4368/19 האעמר נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (24.7.2019)). עוד נפסק כי אין לפסול מותב אך בשל העובדה שדן בעניינו של הנאשם בהליך אחר, דוגמת הליך מעצר, אף אם ראוי להימנע משיבוץ מותב הדן בהליך כזה כמותב הדן בהליך העיקרי (השוו: ע"פ 6998/18 וקנין נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (7.11.2018)). השאלה אותה יש לבחון בכל מקרה ומקרה היא אם השופט נחשף ל"מסה קריטית" של ראיות בלתי קבילות המצדיקה את פסילתו מלשבת בדין (ע"פ 3063/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (23.5.2019)). בנסיבות המקרה דנן, אינו סבור בית המשפט כי עלה בידי המערער להראות שאכן מדובר בחשיפת ראש ההרכב ל"מסה קריטית" של ראיות בלתי קבילות אשר מצדיקות את פסילתו. כעולה מהחלטת בית המשפט קמא, מדובר בשלושה צווים להאזנת סתר הנוגעים לגורמים שונים המעורבים בפרשה, אשר נדונו במעמד צד אחד בין התאריכים 21.11.2018-18.11.2018, ואשר הסתיימו בהחלטות תמציתיות ביותר. בנסיבות אלה ובהינתן העובדה שמדובר היה בחומר חקירה גולמי, שראש ההרכב אינו זוכר כלל את תוכנו ואשר הוצג לו באופן נקודתי, לא נמצא כי התקיימו במקרה זה התנאים שקבעה הפסיקה המצדיקים פסילה. כמו כן, העובדה ששופטים מעטים בלבד בכל מחוז מוסמכים על פי חוק לדון בבקשות למתן צווי האזנת סתר ובדרך כלל אלו הם גם שופטים אשר בשל בכירותם וניסיונם משמשים כראשי הרכבים, אכן יוצרת אילוץ וטעם זה תומך אף הוא במסקנה כי אין לפסול את המותב מלדון בהליך במקרה דנן (ראו: עניין פלוני, בפסקה 6).

אשר על כן, הערעור נדחה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

השארת תגובה