שבעת המופלאים: המודרנים ובימי הביניים

הגנים התלויים בבבל, המגדלור באלכסנדריה, הפירמידה של גיזה אפופת הסודות – הם רק חלק משבעת פלאי תבל שמשכו הרפתקנים בזמן העתיק • מסע בעקבות שבעת פלאי תבל של העולם העתיק ושל ימי הביניים

הקולוסיאום - מצד שמאל ניתן לראות את הקטע שנשאר שלם מהקיר החיצוני המקורי
הקולוסיאום - מצד שמאל ניתן לראות את הקטע שנשאר שלם מהקיר החיצוני המקורי
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

בין הזמנים בפתח וכל אחד מאיתנו נוסע, טס, מפליג או סתם מחליף אווירה. לכל מי שמסתקרן מה הם האתרים המוזכרים ב"מדריך למטייל" שהוציאו היוונים של התקופה ההלניסטית, עבור מחפשי הרפתקאות ועורכי מסעות של הזמן העתיק, להלן תיאורם של שבעת פלאי תבל של אותה תקופה, שכמעט נשכחו מן הלב. אך מי שירצה לצאת ולבקר בהם יצטרך לוותר על החוויה היות שרובם (מלבד מומנטום אחד) חרבו ואבדו מן העולם. בתקופה מאוחרת יותר לאחר ימי הביניים – התאספו שוב מומחים יידועי שם וישבו על המדוכה במטרה להרכיב רשימה חדשה של שבעת פלאי תבל חדשים – כולל מומנטים מיבשת אירופה (שקופחה ברשימה הקודמת), ולאו דווקא אתרים הנמצאים במזרח התיכון. מיועד עבור מי שלא מעוניין לפספס את המומנטים הפלאיים והעתיקים באמת.

רשימת המופלאים

המדריך למטייל שהוציאו היוונים הינו למעשה תיעוד עבור עורכי מסעות "משוגעים לדבר" שיצאו לתור אחרי מבנים מיוחדים ברחבי המזרח התיכון, המדריך תיאר בהערצה רבה את מפעלי הבנייה השונים בבבל, מצריים, ופרס. יחד עם זאת חלק מן המבנים קשורים לעבודת אלילים. מעניין  להיווכח עד כמה היוונים הנאורים כביכול, היו שקועים אף הם בעבודה זרה והיו נוהגים להקריב קרבן לאלילים במהלך המשחקים האולימפיים! (אחד מן האלילים הללו הוא פסל שנכנס לקטגוריה של שבעת פלאי תבל.) המבנים נבנו באופן ארכיטקטוני מרשים ושימשו השראה לדור הבא של האמנות ברומא בפרט ובאירופה כולה. האתרים הציתו את דמיונם של הרפתקנים רבים שנהרו  לחזות במבנים שנשתמרו עד שרובם נחרבו. למעשה כל שבעת פלאי תבל של העולם העתיק היו קיימים במקביל במשך תקופה של ששים שנה בלבד. לדורות הבאים נותרו רק אולי החורבות.

הגנים התלויים בבבל – היו לסנסציה עולמית ויוצאת דופן עד כדי כך שהיסטוריונים יוונים מתארים את הגנים התלויים בכתביהם כפלא עצום ומרהיב עין זאת על פי השמועות, היות והם מעולם לא היו בבבל. לכאורה יש רק עדות אחת מכותב בבלי שראה את הגנים ולכן יש חוקרים המטילים בספק את עצם קיומם. על פי האגדה הרווחת, את הגנים בנה נבוכדנצר השני עבור אשתו המלכה שלא הייתה מרוצה מהנוף המדברי של בבל, והייתה רגילה לנוף גבעות ירוקות של אזרביג'אן מדינת הולדתה. נבוכדנצר שהיה בעל רצון עז לספק את אשתו החליט לבנות פרויקט גרנדיוזי – על גדות נהר פרת, כחמישים קילומטר מבגדאד של היום. הגנים התלויים היו למעשה גבעה מלאכותית בגובה עשרות מטרים, בנויה טראסות – טראסות, ומעוצבת במפלים, מדרגות וצמחיה ייחודית מכל קצוות תבל. את הגנים שנראים כעומדים באוויר השקתה מערכת השקיה מפותחת במי נהר פרת. לאחר רעידת אדמה קשה במאה השנייה לספירה – נחרבו הגנים. על פי דעות אחרות  יתכן וההיסטוריונים היוונים טעו והכוונה הייתה לעיר נמרוד העתיקה בממלכת נינווה על גדות החידקל, על פי  ממצאים שנאספו בחפירות ארכיאולוגיות  ניתן לגלות תיאורים של ציורי גנים, כולל אופן יצירת אמצעי השקיה תיאור סלעים עצומים ששימשו לדפנות הגן – סלעים שאין בנמצא בבבל כלל. תאוריה אחרת מציעה כי הגנים היו בממלכת אשור בתקופת סנחריב – גם כאן יש אישור לממצאים ארכיאולוגים של גני צמחיה גדולים  על גדות החידקל.

המאוזוליאום בהליקרנסוס – קבר מפואר בעיר הליקרנסוס שבטורקיה. הקבר נבנה על ידי אלמנה עשירה עבור בעלה  שהיה ממונה כאחשדרפן ושמו היה מאוזולוס. על מלאכת הבניה הופקדו אמנים יוונים ידועי שם והוצאו סכומי כסף כה אדירים, עד כדי שפילוסוף יווני ידוע התבטא על כך "כמה כסף נהפך לאבן!". האלמנה מתה שנתיים אחרי בעלה, עוד בטרם בניית הקבר הושלמה ולמרות זאת, המשיכו המופקדים על המלאכה לסיים את הבנייה. התוצאה הייתה מבנה של 45 מטרים ובעל 56 עמודי תמיכה בגג בצורת פירמידה. מעליו היה בנוי תחריט מאבן של בני הזוג המלכותי על מרכבת סוסים. במתחם נטמנה גם זוגתו של האחשדרפן. בעיר הקיט בודרום (השם המודרני של העיר) שניצבת לחוף הים נותרו כיום רק שרידים בודדים מבניין הקבר המרשים לאחר שחרב ברעידת אדמה.

המגדלור באלכסנדריה –  המגדלור הראשון בעולם נבנה על חצי אי סמוך לאלכסנדריה ומגלם בתוכו טרגדיה יוונית. באותה עת פקד אלכסנדר מוקדון  על אדריכל מוקדני ידוע לפתח ולהאדיר את העיר אלכסנדריה. אדריכל צעיר בשם סוסטרטוס תלמיד של האדריכל המוקדני הזמין את ארוסתו האתונאית ואת בני משפחתה לביקור בעיר הגדולה ולחזות במבנים, פארי היצירה שנבנו. המסע הימי מאתונה לאלכסנדריה עבר ברוגע, אך דווקא בלילה האחרון לפני היגעם אל עבר העיר הגדולה אלכסנדריה, פרצה לפתע סערה עזה. האניה נטרפה אל החוף והנוסעים חסרי אונים נאבקו בגלים. תושבי העיר יכלו לשמוע את הזעקות של הנוסעים אך לא היה להם יכולת לחוש לעזרתם. רק בשעות הבוקר גילו התושבים כי גורל האניה לא שפר עליה וגופות הנוסעים נסחפו לעבר החוף. סוסטרטוס האדריכל הצעיר והמבטיח התאבל ימים רבים על מותה של ארוסתו ורוחו נשברה, מורו הציע לו רעיון להקים מבנה מפואר וייחודי שינציח את זכרה של ארוסתו וגם יועיל ליורדי הים. עד אז היה מקובל להאיר את הים ולסמן את הדרך לספינות באמצאות מדורות או לפידים, כעת נהגה רעיון חדש, לבנות מגדל גבוה עם תאורה בראש המגדל. התקציב להקמת המגדל היה סכום עתק 800 טלנטים ותקופת הבנייה ארכה שנים רבות. בסופו של דבר, המגדל שנבנה היה אכן מדהים במושגים דאז, גובהו 130 מטר, אבן לבנה משובחת, רחב בבסיס וצר בסופו, בראש המגדל נבנו חלונות ובפתח החלון בערו לפידים באופן קבוע ומדורה נוספת גדולה יותר בערה בסל ברזל. המגדלור שנבנה כ280 שנה לפני הספירה, נשמר יחסית לתקופה ארוכה, עד המאה -14,  אז חרב ברעידת אדמה. למגדלור לא נותרו שרידים אלא רק איור על מטבעות בנות התקופה.

הפירמידה הגדולה והמסתורית של גיזה – המבנה העתיק מבין כל המבנים והיחיד ששרד עד עצם היום הזה. במרחק קצר מקהיר סמוך לעיר גיזה ניצב מתחם הפירמידות העתיק כשהגדולה והמרשימה מבניהם היא הפירמידה שהוכנה עבור קברו של המלך פרעה ח'ופו  (למרות שמעולם לא הושלמה והוא לא נקבר שם, אשתו המלכה נקברה במקומו). מעניין לגלות כי בחדרי הפירמידה נשמרו עד היום כתובות המהללות את המלך ח'ופו… הפירמידה עצמה מורכבת מאבנים שמשקל כל אבן בממוצע 2.5 טון, ומשקלה הכולל של הפירמידה הוא 6.5 מיליון טון. גובהה של הפירמידה 146.5 מטרים ובכך זכתה בתואר "המבנה הגבוה ביותר בעולם" במשך תקופה של 3,800 שנה. כיום עקב שחיקה טבעית הגובה הפירמידה 138.8 מטרים.  הפירמידה עצמה הייתה מחופה באבן גיר לבנה מבריקה ששרדה ללא פגע עד לתקופה של 1300 לספירה, אז ניצלו אותה התושבים המקומיים  והשתמשו בה לבנייה. (כיום נשאר רק מעט אבני חיפויי מקוריים)  הפירמידה נחשבת למבנה עצום ומתוחכם, היא נבנתה ברמת דיוק גבוהה במיוחד כאשר אבני המעטפת ובלוקי החדר הפנימיים משתלבים יחד בצורה מדויקת, וארבעת הבסיסים של הפירמידה בעלי סטיה ממוצעת של 58 מילימטר בלבד. הישג לא יתואר.  עד היום לא נמצא הסבר מניח את הדעת, לתעלומה כיצד נבנו הפירמידות? וטכניקת הבנייה מותירה השתוממות רבה. ההשערות המקובלות כיצד נבנו הפירמידות הן: על ידי פלטפורמה ישרה או ספירלית שכוסתה במים ובוץ עליה גררו את האבנים – והפלטפורמה הוגבהה כל העת. או לחילופין האבנים הונפו בעזרת מנופים אדירים.  או מי בנה את הפירמידות? ובכן לא היהודים. מדובר בטעות שהשתרשה. אבות אבותינו בנו כידוע את שני הערים פיתום ורעמסס, ואילו הפירמידות היו מבנה עתיק אפילו בתקופת יציאת מצריים – שרידים לתקופה קדומה יותר של מצרים או של אפילו של תרבות עתיקה יותר (יש אף תאוריה שרוצה לטעון כי מדובר במבנים של בני הענק ששרדו את המבול).

בקרב המון העם מסתובבים סיפורים מעוררי אימה על קללות המוטלות על חוקרים שהעזו להעיר משנתם את המתים, ועל מוות מסתורי בטרם עת. אך כל זה אינו מרתיע את החוקרים וגם לאחרונה מתגלים כל העת ממצאים חדשים ובלתי ידועים.  בשנת 1954 התגלה לצדה הדרומי של הפירמידה אחד הממצאים החשובים ביותר במצרים. בור חתום וסתום באורך 30 מטר שנחצב בתוך הסלע ולא נפתח מעולם. הבור היה מחופה ב41 לבנים גדולות עשויות אבן גיר כשמשקל כל אבן 18 טון. כאשר פתחו את בור מצאו בו הארכיאולוגים 13 שכבות מסודרות של לוחות עץ קשורות בחבלים וחלקי ספינה שונים. התברר כי טמונות בו שתי ספינות עתיקות עשויות עץ לבנון, אחת השתמרה במצב מצוין והאחרת במצב פחות טוב. מקובל לחשוב כי זו הספינה של המלך ח'ופו שנטמנה על מנת לשרת אותו לאחר מותו. במשך 13 שנה עמלו המומחים לבנות את הספינה מחדש, מדובר בספינה באורך 43.6 מטר ורוחבה 5.9 מטר, וכיום היא מוצגת במוזאון שנבנה במקום. לפני שש שנים בלבד, התגלה יומן תיעודי כתוב על גבי פפירוס של מפקח העבודה במקום ששמו : "מרר" שמתאר את תהליכי בניית הפירמידה. בשנת 2017 גילו החוקרים את "תגלית המאה" – חלל גדול שהיה מוסתר מעין רואה. החלל החדש שהתגלה הינו מסדרון באורך 153 מטרים ובגובה 26 מטרים ומוביל לעבר קברו של ח'ופו.  את החלל הצליחו לגלות בצורה בלתי פולשנית באמצעות טכניקות טכנולוגיות חדשות . מה מטרת החלל? אין לחוקרים עדיין תשובה ברורה.

מעבר לארבעת המבנים המופיעים ברשימת שבעת פלאי תבל של העולם העתיק, ישנם עוד שלושה מבנים נוספים שקשורים לעבודת אלילים של היוונים: שני פסלים ומקדש לעבודה זרה שלא שרדו זמן רב. שתיים מהם עלו באש ואחד חרב ברעידת אדמה.

שבעת פלאי תבל של ימי הביניים

רשימת פלאי תבל של העולם העתיק מתרכזת אך ורק ברחבי המזרח התיכון, ולכן בתקופה מאוחרת פרסמו באירופה באזור המאה ה-19 פורסמו רשימת פלאי תבל חדשה אך אין ספק כי הם נרשמו ותועדו עוד שנים רבות קודם לכן.

הסטונהאג' – במחוז וילטשייר הירוק והפורה באנגליה נמצא מומנטום מסתורי שנבנה בתקופה מקבילה לבניית הפירמידות במצריים. מדובר במעגל אבנים ענקיות שמשקל כל אבן – 4 טון, הנציבות לגובה רב (יש תאוריה שענקים הם שבנו אותם) מסביב המתחם בקוטר של מאה מטר נחפרה תעלת מים  עגולה בגובה שני מטר. למתחם יש משמעות אסטרולוגית: פתח אחד פונה לצפון מזרח – בזווית מדויקת אל הנקודה שבה עולה השמש ביום הארוך ביותר בשנה ה 21 ביוני . כמה מאות שנים לאחר בניית התעלה המשיכו לפתח את המומנטם  ומצבות אבן ענקיות בגודלם הובאו ממרחק של 400 קילומטר – מהרי דרום ווילס, וסודרו בצורה מעגלית. אחרי תקופה ממושכת נוספת, נבנו במרכז חמשה מבנים הבולטים למרחק ומסודרים במעגל. המבנים נבנו באמצעות עשרות אבני ענק, שמשקל כל אבן  50 טון, כל מבנה מורכב משתי אבנים אנכיות התומכות באבן שלישית המונחת בצורה אופקית על גביהן. לחוקרים לא ברור כיצד ובאיזה אמצעים הצליחו לבנות את המבנה? כאשר מדובר בתקופה של טרום המצאת הגלגל. ולאיזה צורך? תאוריה אחת מציעה כי המתחם שימש מצפה כוכבים קדום לצורך אסטרולוגי, אולי אף שימש כאתר חיזוי מזג אוויר עבור התושבים החקלאיים? אך התשובה הסבירה ביותר כי האתר שימש כמקום מפגש דתי עבור תושבי אנגליה הקדומים במועד קבוע של חילופי עונות השנה.

הקולוסאום – הוא כמובן האמפיתאטרון המפורסם שנבנה אי פעם ושוכן בליבה של העיר רומא העתיקה. המבנה בגובה 50 מטר וברוחב 190 מטר, מכיל בין 40,000 ל 70,000 מקומות ישיבה – כמות מרשימה לכל הדעות. את הקולוסאום בעל המבנה הארכיטקטוני המרשים החל לבנות הקיסר אספסיינוס, באמצעות עבדים (שחלקם שבויים יהודיים מחורבן בית המקדש השני) והמימון לכך היה לא מאחר הביזה והשלל מבית המקדש שנחרב באותה שנה (כך על פי התאוריה המקובלת) המבנה הושלם כעבור עשר שנים בידי בנו טיטוס.  הרומאים נהגו להתאסף באמפיתאטרון למטרות בידור רוויות דם: תחרויות גלדיאטורים, תצוגות קרב מקרבות ימיים, מסעות ציד, הוצאות להורג. למקום היה שמונה כניסות שונות המיועדות לקהל, כרטיס הכניסה היה פיסת חרס שעליו רשום מספר היציע והשורה. לפמליית הקיסר היה כמובן כניסה נפרדת כיאה לאורח רם מעלה. הכניסה לציבור הייתה ללא עלות והקהל היה מתיישב לפי סדר החשיבות. ברצפת העץ של הקולוסאום היה שמונים פתחים סמויים דרכם היו הטכנאים מעלים באמצעות מעליות מכניות את כלובי החיות לעבר הזירה. בתחילת ימי הביניים הופסק השימוש בו למטרות בידור, בהוראת הכנסייה.  במהלך השנים בשל רעידות אדמה ושוד עתיקות נהרס חלק מן הקולוסאום. כתובת לטינת שהייתה צמודה באותיות ארד למבנה שוחזרה ב1995 תוכן הכתובת לא מותירה ספק:  "האימפרטור (טיטוס) קיסר אספסיאנוס אוגוסטוס, הורה להקים את האמפיתיאטרון החדש משלל המלחמה "

החומה הסינית הגדולה – או בשמה הסיני "מצודה / עיר גדולה" או בכינוי נוסף "החומה שאורכה עשרות אלפי לי", נבנתה כפרויקט שאפתני בין המאה החמישית לפני הספירה עד המאה ה-16 במטרה להגן על סין בפני פולשים זרים. בהיסטוריה של סין היו כמה וכמה חומות במטרה להדוף את הפולשים הברברים אך הם לא שרדו, החומה הנוכחית נבנתה על ידי קיסר משושלת מינג במהלך המאה ה15 וה16. חומה היא מאפיין בולט של התרבות הסינית מסביב לכל עיר הייתה מוקמת חומה. החומה נבנתה תמיד בשיטה זהה "אדמה נגוחה": דחיסת אדמה לחה המורכבת מחול, חרסית וחצץ (לעיתים גם חומר מיצב) לתוך מסגרת חיצונית תומכת שמעצבת את צורת הקטע עם החומה. התערובת הלחה נשפכה בשכבה של בין 10-15 ס"מ ולאחר מכן נדחסה באופן ידני. בתהליך הדחיסה הנפח של החומר ירד ב-50% ולאחריה הוסיפו עוד שכבה דומה, כך שוב ושוב עד אשר הגיעה החומה לגובהה הנוכחי, והוציאו את המסגרת החיצונית. החומה שנבנתה תמיד על קו הרכס ההררי מכילה מגדלים, מבצרים ומצודות. בקרב מדינות המערב החומה הסינית היא מבנה מרשים מעורר תהילה, אך באופן פרדוקסלי בקרב האומה הסינית, החומה היא סמל לבזבוז משאבים מיותר כחומה שלא הגנה על העם בפני פלישה חיצונית של שבטים ברברים, וכמקום בו מצאו עובדים סינים רבים את מותם האכזרי. אחת האגדות האורבניות המפורסמות הן, שניתן לראות את החומה הסינית מהירח – מיתוס שנוצר במאה ה-18 ללא בסיס של ממש  והתברר כמופרך.

מגדל פיזה – המגדל העקום בעיר פיזה, המתנסה לגובה של 58.36 מטרים, הוא אחד האתרים הפופולאריים באיטליה שמושך אליו רבבות תיירים. המגדל שנבנה לפני שמונה מאות שנה  על פני קרקע בלתי יציבה, סבל כבר מאז תחילת בנייתו מנטייה חדה, ובנייתו התארכה מעבר למצופה – ורק כעבור 200 שנה הסתיימה. הקרקע בגובה של פחות משני מטרים מעל גובה פני הים, עשויה שכבות של חול וטין ואינה מתאימה כלל לבניית מבנים גבוהים. כיום – רק 55 מטר מגובהו נמצאים מעל פני הקרקע.  בניית המגדל החלה בשנת 1137 על ידי אדריכל בן התקופה, בונאנו פיזאנו, בתקופה שבה פיזה נחלה ניצחונות צבאיים רבים והפכה למעצמה ימית, כעבור שש שנים בסיום בניית הקומה שלישית החל המגדל לנטות הצידה. האדמה סביב המגדל חוזקה ואדריכל אחר הופקד על המשך המלאכה והוסיף עוד ארבעה קומות למגדל. ב1284 נעצרה העבודה בשל תבוסתה של העיר פיזה בקרב נגד העיר ג'נובה – עיר נמל בצפון איטליה. רק כעבור מאה שנה סיים את המלאכה אדריכל אחר ששילב אלמנטים של אדריכלות גותית לבין היסודות המגדל שנבנו על בסיס אדריכלות רומנסקית. המגדל נחנך לבסוף בשנת 1372. לפני כעשרים שנה החלו בפעולות שיקום של המגדל על מנת למנוע את קריסתו שהייתה צפויה להגיע עקב נטייתו החדה. הוקמה ועדה עם נציגים מ14 מדינות ונאסף כסף רב. המגדל נסגר למבקרים למשך 11 שנים. פעולות השיקום היטיבו עם מצבו והנטייה הצידה נבלמה ואף הוקטנה בעשרה אחוזים. השיפוע נכון להיום עומד על 3.97 מעלות בערך 3.9 מטרים. בתקופת מלחמת העולם השנייה – כמעט חרב המגדל בפקודה. היה זה כאשר  האמריקאים גילו לפתע, כי הגרמנים הקימו עמדת תצפית על המגדל – על מנת לתצפת על מערך הכוחות האמריקאים שעמד מדרום לנהר הארנו. האמריקאים החליטו להפציץ את המגדל העתיק ורק ברגע האחרון בוטלה ההפצצה. אחת החידות בקשר למגדל שסיקרנו רבים וטובים, כיצד למרות שעבר ארבע רעידות אדמה נשאר יציב על עמדו? החידה נפתרה רק לאחרונה, על ידי חוקרים שמצאו שדווקא השילוב בין הקרקע הרכה לבין חוזקו של המגדל מביאה למצב שהוא כמעט ולא נע בזמן רעידת אדמה.

טאג' מאהל – "מהודו ועד כוש" יצא שמעו של ארמון ההנצחה המפואר בעולם, עשוי ריצפת בהט ושיש, אבן חול אדומה, ושיש שחור שהובא ממרחקים. הארמון שהוקם בעיר אגרה בהודו, משתרע על פני שטח של 700 דונם מלאים במזרקות מים, שערים יפהפיים, מגדלים, יהלומים ואבני טופז וספיר משובצים הנדמים לפרחים, אריחי ריצוף בעלי אלמנטים גיאומטריים – וכל כולו משדר שלווה והרמוניה לבאים בשעריו.  הארמון נבנה בשנת 1632 בידי השליט המונגולי של אותה תקופה, שאה ג'האן לזכר אשתו שמתה באורח טראגי בגיל 38 בלידת ביתה הארבע עשרה במספר. לצורך בנייתו גויסו 20,000 עובדים במשך 22 שנים, ביניהם אדריכל מפורסם מפרס ולוטש אבן מיומן מוונציה. הארמון מעורר התהילה משלב בתוכו אלמנטים אדריכלים פרסיים, הינדים ומוסלמים. על קיר הארמון ניתן להבחין מתנוססת חתימתו היחידה של הקליגרף והאדריכל הפרסי אמנט חאן שירזי. כיפת הארמון מגיע לגובה של 44 מטרים והיא נחשבת להישג כביר לאותה תקופה. מתחם הארמון בנוי באופן סימטרי: שער מפואר, גן המחולק לארבע על ידי תעלות מים, מרפסת מרוצפת הכוללת  מסגד פתוח עשוי אבן חול אדומה שפניו למכה, בצד המזרחי מבנה הדומה למסגד שגם הוא עשוי אבן חול אדומה ובטבורו של המתחם ניצב הארמון בנוי בהט – מה שמכונה היום – "שיש אלבסטר". מצד צפון נמצא גן המכונה "גן אור הירח" ולפני שער הכניסה נמצא בזאר.  האגדה הבלתי מבוססת מספרת כי עם תום הבנייה כרת השליט את ידיהם של חרשי האבן על מנת להבטיח כי לא יבנה עוד מבנה המתחרה ביופיו לארמון "טאג' מאהל". לרוע המזל חמש שנים לאחר תום הבנייה מרד הבן באביו וכלא את אביו עד יום מותו במבצר בעיר אגרה המשקיף על הארמון. וכך בלב הארמון המפואר באולם סימטרי בן שמונה צלעות, נטמן לנצח השליט המהולל שאה ג'האן בקבר מפואר לא פחות, על יד אשתו שכונתה "מומטאז מאהל" – פנינת הארמון (טאג' מאהל – שיבוש שמה של המלכה).

איה סופיה –מוזיאון שהיה בעבר כנסיה שהפכה למסגד. הוקמה בתקופה הביזנטית ונמצאת בטורקיה. בסיפור בנייתה קיימת נקודה יהודית, כאשר הקיסר יוסטיניאנוס הראשון  פקד על בניית הכנסייה מחדש, לאחר שהקודמת נשרפה, הוא השקיע כספים אדירים בבניה אך רעידות אדמה גרמו לסדקים ולנזקים. לבסוף לאחר שהושלמה הבנייה,  קרא יוסטיניאנוס בהביטו על הבניין: "ניצחתי אותך שלמה!" כשהוא מכוון על בית המקדש הראשון שלדאבוננו חרב.

מצודת קהיר – מצודה שנבנתה על ידי צאלח א דין ובוצרה בכדי להתגונן מפני הצלבנים. החומה הוקמה בין השנים 1176- 1183 אך הבנייה הסתיימה זמן רב אחרי מותו של צאלח א דין לקראת המאה ה-13. המצודה שמשה עד שנות ה-60 כמרכז השלטון המצרי. בשטח המצודה קיימים ארבעה מוזאונים, מסגדים כשהבולט מכולם הוא "מסגד מוחמד עלי" בו ניתן להבחין מכל פינה בעיר, ותבליט של עיט המכונה "עיט צאלח א דין" העיט מוצג ללא ראש ומניחים שבמקור היה דו ראשי.

ועל שבעת פלאי תבל של העולם המודרני על כלל גרסאותיהם השונות בכתבה הבאה.

השארת תגובה