מי יעיר את מערכת הבחירות?

שר האוצר משה כחלון ורוה"מ בנימין נתניהו, הבינו ש'לא עוד'. לכל תעלול יש גבול. המפלגות החרדיות שישבו על הגדר, והעדיפו לא למתוח את החבל ביחסים עם העליון, נשברו סופית

אולם בית המשפט העליון (צילום בעריש פילמר)
אולם בית המשפט העליון (צילום בעריש פילמר)
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

השבוע מערכת הבחירות עסקה, בכן הפרדה או קיפוח הציבור החרדי ואמונתו כשיטה. שופט לא-חכם שהוגדר ע"י השר סמוטריץ כ'אוויל', זרק את האבן לבאר, שמאה חכמים נאלצו לטפל בהוצאתה. סוף-דבר שופט מחוזי דרוזי, ביושבו כבימ"ש מנהלי, ביטל את ההחלטה האומללה, החזיר את תפוח האדמה הלוהט, לעיריית עפולה שאירגנה את האירוע. דעת אבות העיר עפולה ידועה מראש. ערר מהיר שהוגש לעליון נקבע לשעת תחילת האירוע! 20:00, האירוע התחיל בזמן, הדיון נדחה ל-21:00, לאחר סיום האירוע, 'הוחלט' כי הביטול ע"י השופט-המנהלי, לא היה בסמכות, מבלי להיכנס לגוף הדיון הענייני. האירוע הסתיים בהצלחה מרובה ובהפרדה מלאה. שוב התברר, שופטי בג"צ לא מנותקים, גם 'במגדל השן' הם קוראים עיתונים וערים לרחשי הקהל. עדיף להיות חכם מצודק.

בסיומו של האירוע התברר, אמור לי מה האג'נדה שלך, ואדע את ה'אמת' הדיונית-משפטית שלך. המפלגות שחרטו על דגלם 'זכויות-אזרח', קירוב זרים כשהם פלשתינאים וקליטת מהגרי עבודה! לא ערים לזכויות, כשזה ציבור-חרדי. אזי, הם 'שונאים'. כל מילה אחרת מצמצמת את המילה. הם נגד ציבור חרדי וזכויות שמגיעות לו ביושר וצדק בצורה בוטה ומשקיעים בכך משאבים, זמן וכוח. אין צדיק בסדום ולא צדק בעמורה, שיקרא! רגע למה? מאידך, כשאתה בפוזיציה שאולי תצטרך את החרדים לקואליציה, סיעת כחול-לבן, למעט יאיר לפיד שינק שנאה ותיעוב לדת וחרדים מערש לידתו בבית הוריו, אתה שותק. יאיר-לפיד שנבנה על שנאה, לא יכל להתאפק, שמח בהחלטה בערכאה הראשונה, של כבוד השופט-טייס הקרב והתקומם על ההחלטה השניה, של השופט הדרוזי. בכחול-לבן מילאו פיהם מים. 'והמשכיל בעת ההיא יידום'. גנץ-אשכנזי-יעלון מבינים, שבכל קונסטלציה הם צריכים את החרדים. גם בממשלת אחדות, נתניהו לא יוותר על החרדים, החרדים לא ימחלו ללפיד. במושכל שני ושלישי, בכחול-לבן מפנימים שיאיר לפיד מרחיק מהם שותפות בשלטון. הפיצול רק שאלה של זמן.

***

בבג"צ מתחילים להפנים שהם הולכים לשפוך את התינוק עם המים. ההתערבות הבוטה בכל תחום, עניין ונושא הופכת לצנינים בעיני הקהל הרחב. המגינים הגדולים של בית משפט העליון, שר האוצר משה כחלון ורוה"מ בנימין נתניהו, הבינו ש'לא עוד'. לכל תעלול יש גבול. המפלגות החרדיות שישבו על הגדר, והעדיפו לא למתוח את החבל ביחסים עם העליון, נשברו סופית.

בישיבה של עורכי כלי התקשורת החרדיים עם כבוד הנשיא המיתולוגי אהרון ברק, בה השתתפתי, בתגובה לאמירות החריפות שנשמעו מרוב הנוכחים, כלפי יחס 'העליון' לדת וחרדים, ענה כבודו: השופטים העליונים מקצוענים, ביהמ"ש העליון הינו מגן-המיעוטים. אתם-החרדים, צריכים לבצר את כוחו של 'העליון', רק שם תקבלו סיוע. לא הסכמתי עם דבריו ומחיתי בקול ובתוכן, שלטעמו של ידידי וחברי המלומד, ר' דודי זילברשלג היה גבוה מדי, חוצפני ולעומתי, כלפי 'כבודו' שכיבד אותנו ואירח אותנו בלשכתו. כבוד הנשיא קם ממקומו, ניגש וחיבק את כתפי ואמר: אני תמיד שמח לשמוע, ליבי חפץ, אוזני כרויות, מבין את הכאב שבוטא במילים קשות, העתיד יוכיח. עוד נפגש ואתם תודו שצדקתי. נפרדנו כידידים.

היום כ-20 שנה אחרי האירוע המכובד, צר לי לקבוע: כבודו, טעית בגדול. האג'נדה, ביסוס תורת האקטיביזם השיפוטי, תוך יכולת לוליינית להימלט מסעיפי חוק קטנוניים, לחפש ולמצוא את ההיגיון הבריא, התאים לך ולחבריך, שופטים ברמה של אז. שופטים שיכלו לסמן את עיגול המטרה, אחרי ירי החץ ולמצוא לכך נימוקים משפטיים לפי ההיגיון הבריא! לאו דווקא המשפטי הטהור. אהרון ברק, היה הדוגמא והסמל למציאת נימוקים ע"פ ההיגיון ולאו דווקא ע"פ כללים משפטיים קטנוניים. פסיקותיו בנושאי מרחב התמרון של צה"ל, נושאי ביטחון וסמכויות שלטוניות, היו נדחות בבוז, ב'עליון' של היום, ע"י מי שרואה עצמו כתלמידיו ותלמידותיו.

היום, נשארנו עם שופטים שחלקם מצויינים, אך האג'נדה השתלטה כליל על ההיגיון הטהור. ׳מלוא כל הארץ משפט׳, בצורה הרעה של הביטוי. למעשה, ׳אמור לי מי בהרכב׳ ואומר לך, מי אמר מה ואת התוצאה הדיונית. עצוב.

בית המשפט העליון עומד בפני דילמה לא קלה. קואליציית ימין, עם 'עוצמה יהודית' וללא, הולכת לכרסם משמעותית מכוחו האבסולוטי. האיום של חלק מה'עליונים' לפרוש קולקטיבית, לא מעשי. החלק השמרני לא יפרוש, קואליציית ימין תפרוס לפורשים שטיח אדום. גם בממשלת אחדות, כוח העליון אמור להיפגע, א"כ פחות משמעותית. האקטיביזם השיפוטי, ללא שופטים ש"יודעים" את מגבלות הכוח, הפך להיות בעיה לכל ממשלה. עצם העובדה שציבור ענק, לפחות 50 אחוז מהאזרחים איבד את האמון הטוטאלי במוסד, מהווה כרטיס אדום ו'תעודת עניות' למוסד שצריך להיות מורם מעם וללא עוררין.

במערכת הבחירות הנוכחית, עוד לא ברור עד כמה תהיה התערבות משפטית מסיבית, ב'הכשרת' מועמדים וסיעות שהוגשו נגדם בקשות פסילה. ׳העליון׳ יחשוב יותר מפעמיים, לפני שיחרוץ דין וגורל יחיד ו-או סיעה ובכל נושא שנוגע לבחירות ויכול להשליך על התוצאה. למשל, סוגיית  הכנסת מצלמות לקלפיות ערביות שידועות כבית יוצר לזיופים בקנה מידה משמעותי.

השינוי שהביאה שרת המשפטים לשעבר ואולי בעתיד איילת-שקד, להרכבי העליון, כבר מטביע את חותמו בפסיקותיו. לדעת רבים, ׳לא מספיק׳ ומאוחר. קואליציית ימין תביא להמשך המגמה והטמעת השינוי. יו"ר ועדת הבחירות וסגן-הנשיאה, כבוד השופט חנן מלצר, בסדרת החלטות במהלך הבחירות לכנסת ה21, ׳תחקיר הבוטים׳ לדוגמא, קומם עליו רבים. הפעם הוא נזהר הרבה יותר. כשברור שהליכוד יהיה חלק מכל קואליציה לכשתקום, אולי ללא נתניהו, אך עם הליכוד! חושבים פעמיים, לפני פסיקות שיקבלו ביקורת ציבורית נוקבת.

ארבעה וחצי שבועות ליום הבוחר, בחירות לגופו של איש, אפס אידיאולוגיה. השאלה היחידה שעומדת לבחירה, 'רק לא ביבי'! או 'ביבי המלך'. למפלגות השונות אין מצע, אין כמעט אידיאולוגיות שנויות במחלוקת, כמעט ואין 'הבטוחס'! ליום שאחרי. אין חלוקת קופונים והבטחות שווא. בנוסף, כמעט כל ח"כ בליכוד או בכחול-לבן יכול למצוא עצמו במפלגה שכנגד. הגדילה לעשות אורלי לוי, שמצאה עצמה עם עמיר פרץ ומירב מיכאלי. בדיחה. רוה״מ לשעבר, אהוד ברק הביטחוניסט, עם ח״כ סתיו-שפיר וח״כ תמר זנדברג הפציפיסטית-כאידיאולוגיה. הליצן מת מצחוק. הכל אישי. הכל פופוליסטי וזול.

הבחירות הקרובות יוכרעו על חודם של עשרות אלפי קולות לכאן או לכאן. ו-או, על מאות אלפי קולות שילכו לאבדון לגוש. בחטא היוהרה, הימין לוקה שבעתיים. ההליכה העצמאית של ׳עוצמה יהודית׳ וזהות, עלולות להתברר כקריטיות. דווקא שתיהן מפלגות עם אידיאולוגיה שונה ומוצקת. צחוק הגורל. בנימין נתניהו שבונה על ׳ממשלת אחדות׳ בדלית ברירה, שוב הולך לשתות את מצביעי שותפיו האולטימטיביים מימין. כשממשלת-אחדות הינה הפתרון הבלעדי, חייבים להגיע עם מקסימום כוח עצמי. מספר התומכים בבית הנשיא הופך להיות זוטר. בימין ובמידה מסוימת המפלגות החרדיות, חייבים להצהיר ולומר: נתניהו בכל מחיר, כדי לא לאבד מצביעים פוטנציאלים, לליכוד. תסריטי הבחירות הקודמות חוזרים על עצמם בדיוק. למרות שקולות גוש הימין על כל וכלל מרכיביו, מאפשר ממשלה ימנית עם רוב ברור, גם ללא איווט-ליברמן והמיתוג החדש בו הוא ממציא את עצמו, בפעם המי יודע כמה.

לסיכום שאינו סוף, במערכת הבחירות שנכפתה עלינו, כמעט ולא יהיה מעניין. הכל שבלוני, צפוי, ללא חידוש. החלטה על כתב-אישום נגד שר מכהן חיים כץ, חולפת ללא הדים וללא כל נזק אלקטוראלי לליכוד. האמון הציבורי של מצביעי הימין, במוסדות היועמ״ש, פרקליט המדינה ובתי המשפט, שואף לאפס. העובדה שנגד השר-הרב אריה דרעי נדחית ההחלטה על הגשת כתב-אישום לאחר הבחירות , מעלה חשש סביר, שמישהוא עשה חשבון קר, שזה עלול לעזור לש"ס אלקטוראלית. באם זה נכון או לא, אני איני יודע! העובדה שזה 'שיח', מלמדת על עוצמת משבר-האמון והנזק העצמי, שהמערכת המשפטית גרמה לעצמה, בהחלטות חפוזות ולא מושכלות. בתקווה שמישהו יתעורר ויסיק מסקנות. בינתיים מחכים, לאחרי הבחירות שלאחריהם נחכה לאחרי החגים.

השארת תגובה