מסכן, טעה פעמים בפירוק הסולם

נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים

התורה מצווה אותנו: "והשיבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" (דברים ד', ל"ט). עלינו להחדיר אל לבבנו כי "ה' בשמים ממעל ובארץ מתחת". איזה חידוש הוא זה? הרי מלא כל הארץ כבודו, וכי אנו לא יודעים זאת? כנראה יש במילים אלו מסר עמוק יותר מהמשמעות שהקב"ה בכל פינה ופינה על פני העולמות.

מסופר על עשיר מופלג, שהיה לו בית גדול מימדים. לבית היה גג גבוה, אליו ניתן היה לעלות רק באמצעות סולם עץ בעל שליבות קבועות במסמרים. יום אחד החליט העשיר כי הסכנה בעליה לגג גדולה היא, וציווה למשרתו לעקור את השליבות בהן עולים לגג, כדי שלא יוכלו לטפס.

מיהר המשרת לעשות את אשר נצטווה, והחל לעקור את השליבות מלמטה למעלה. הוא עמד על המדרגה השנייה ועקר למטה ממנו. עלה על השלישית ועקר את השנייה שמתחתיה. עד שהגיע לגג ועקר את המדרגה האחרונה הסמוכה אליו. בסיימו, תר אחר דרך לרדת לחצר ולא מצא, בשל גובה הגג.

גיחכו העומדים בחצר ואמרו לו: "שוטה, היה עליך לעלות תחילה את כל מדרגות הסולם, ואז לעקור את השליבות מלמעלה למטה, עד שתגיע לקרקע החצר". אחר עמל וטורח, עלה בידי המחלצים לטפס עד למרומי הגג, משם שלשלוהו בחבלים עד לקרקעית החצר.

כעבור זמן, ציווה העשיר על משרתו לעקור את השליבות מהסולם שדרכו יורדים לבור העמוק שבמרכז החצר בגלל הסכנה שבזה, כך שלא יהיה ניתן מעתה לרדת אל הבור. זכר המשרת את אשר שמע בעקירת המדרגות לגג, כי עליו להתחיל לעקור מהשליבה העליונה עד שיסיים בתחתונה, וכך עשה: עקר את העליונה כשהוא עומד על השנייה, עמד על השלישית ועקר את השנייה, עד שהגיע לקרקעית הבור. כשביקש לעלות חזרה, הוא לא יכל, אחרי שנעקרו כל השליבות.

העבד הנבוך החל לבכות במעמקי הבור. כאשר הבחינו השומעים ממעל במצוקתו, הם לא הצליחו לכבוש את חיוכם ואמרו לו: "שוטה, היה עליך לרדת תחילה לקרקעית הבור, ושם להתחיל לעקור את השליבה התחתונה הסמוכה לבור, עד שתעלה לקרקע החצר". ענה העבד בטפשותו: "הלא אמרתם לי בעבר כי עלי לעקור מלמעלה למטה וכן עשיתי, מדוע כעת שיניתם את דעתכם והנכם אומרים לי את ההיפך?".

השיבו לו: "שוטה שבעולם, וכי כל המקומות שווין? בראשונה היה הסולם עומד בחצר ועולים בו לגג, היה עליך לעקור את השליבות מלמעלה, כדי שבסוף התהליך תהיה אתה עומד בחצר. עתה ניצב הסולם בבור, היה עליך להתחיל מלמטה, כדי שתישאר לבסוף על קרקעית החצר. ואילו אתה עשית להיפך, עמדת לבסוף בקרקע הבור. עליך היה לחשוב כיצד תעלה ממעמקיו אל החצר?".

כך נראה אדם שמשווה הנהגתו בעניינים הרוחניים לענייניו הגשמיים. זה אשר אמרה תורה: "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת". בענייני 'שמים' שהם תורה ומצוות, תביט בבני אדם שהם 'ממעל' ממך, על ידי כך תמצא עם עצמך תמיד חסר, ותשתדל להשלים חסרונך. אבל 'אשר בארץ', בקנייני עולם הזה המתייחסים ל'ארץ', כלל העניינים הגשמיים, הבט בבני אדם שהם 'מתחת' ממך, על ידי כך תראה עצמך כשלם וכעשיר, ולא תחשוב שחסר לך מאומה. ואז אכן תגיע לדרגה של: "והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים".

מי יתן ונזכה לכך.

השארת תגובה