כיצד מרקדין לפני החייל…

כמו תמיד, גם היום ניצבת ישראל בחוד החנית בכל הקשור לשדה הקרב העתידי • הכירו את הטיל שמקבל הוראה לחזור, הרובוט שמנטרל מוקשים, מערכת גלגל העין ואת קסדת הלוחם התלת-ממדית

תעתוע התעשייה האוירית
תעתוע התעשייה האוירית
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

משאיות ללא נהג פורקות עשרות רובוטים-לוחמים, חלקם עשויים מתכת ועיניהם המלאכותיות אדומות וזוהרות. תנועתם מכוונת באופן עצמאי על ידי מערכות ניהול קרב מתקדמות. באוויר – מיני מזל"טים, שמסמנים את הגורמים השונים ומעבירים את המידע לבקרת האש, בה המפקדים צופים בשדה הקרב בהולוגרמה מתוחכמת. עד הגעת הכוחות, מוקשים אלקטרוניים מזהים את ההתקדמות סביבם ומתפוצצים, מעלימים כלי רכב כבדים בענן עשן ואש. בעמדות אחוריות יושבים מפקדי הקרב, מפקחים על המצב בחזית, מנווטים את הרובוטים לעבר האויב.

התיאור הזה נשמע יותר כמו חלום, אבל מי שעוקב אחר הפיתוחים והתכנונים העתידיים בתחום התעשיות הביטחוניות, יודע כבר שכך ייראה שדה הקרב העתידי. רק בסוף 2012 הכריזה סוכנות DARPA, הכפופה למחלקת ההגנה האמריקאית ועוסקת בפיתוחים טכנולוגיים של צבא ארה"ב, על תחרות שאפתנית שנשמעת יותר כמו מדע בדיוני. התחרות כוללת סדרת משימות מורכבות, שזכו לשם "סצנת פוקושימה".

על הרובוט שתפתח כל קבוצה לבצע את המשימות הבאות: כניסה לרכב רגיל, נהיגה ברכב וירידה ממנו, כניסה לבניין מכוסה בהריסות, פינוי הריסות ופתיחת דלת הבניין, לאתר סולם בקומה הראשונה שלו ולטפס עליו לקומה השנייה. בקומה השנייה יצטרך הרובוט ללכת עד לקיר חסום, לשבור אותו ולהיכנס לאולם מלא בצינורות. באולם ימצא צינור דולף, אותו יצטרך להחליף – וכך ישלים את המשימה הנכספת. שש קבוצות שיעברו את מבחני הקבלה יזכו במימון לפיתוח הרובוט, בשווי מיליוני דולרים.

ישראל – בחוד החנית הטכנולוגית

מסתבר שחלק מאמצעי הלחימה הללו אינם עוד פרי הדמיון בלבד ועשויים, בעתיד הנראה לעין, לעבור מהמסכים לשדה הקרב. בשיתוף המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) וארגונים שונים הוקמה קבוצה ישראלית המונה 5 תתי-קבוצות, והיא אחת מתוך 20 קבוצות שיעמדו בפני בחינות הקבלה.

מאז ומתמיד נחשב צה"ל לאחד הצבאות המתקדמים בכל קנה מידה, בעיקר בשילוב של טכנולוגיה עם ראייה מעשית ומערכתית. ישראל משתתפת באופן עקבי בתחרויות של סוכנות DARPA ואף צלחה סדרת מבחני קבלה לתחרויות בהשתתפות חברות ישראליות המתמחות בפיתוח ובייצור של מערכות אלקטרוניות ואמצעי לחימה מתקדמים. כיום מדברים על פרויקטים שאפתניים רבים כמו כלים בלתי מאוישים תת-מימיים ורובוטים הומינואידים (דמויי אדם). כדי להבין טוב יותר איך ייראה שדה הקרב העתידי, ולהפריד בין פנטזיה למציאות, יצאנו לבדוק את הכלים המתקדמים המשמשים כבר היום את צה"ל, ואלו שבפיתוח.

הטיל שמקבל הוראה לחזור

אי אפשר שלא לפתוח בתיאור על טיל 'הדלילה', הנמצא כבר בפעילות מבצעית. במשך שנים רבות היה טיל "דלילה" סוד גדול במערכת הביטחונית. הוא עבר שדרוג אחרי שדרוג ולבסוף נחשף בגרסתו הנוכחית. מדובר בטיל שיוט מונחה אוויר-קרקע וקרקע-קרקע לטווח ארוך, והוא הטיל מהחשובים ביותר בחיל. במידה ומתגלה בעת יעף הטיל לעבר המטרה כי זו נעה או שיש צורך לבטל את התקיפה, למשל בשל הימצאות אזרחים בקרבתה, כל שעל הנווט לעשות זה ללחוץ על כפתור בקוקפיט שיורה לטיל לצאת מהיעף ולחזור לשוטט. כך נמנע מצב בו מבזבזים טיל על מטרה שנעלמה או פוגעים בשוגג באזרחים שבקרבתם נמצאת המטרה. כמו כן, נמנע מצב בו הטיל תוקף מטרה שכבר הושמדה, מה שמונע הקצאה מיותרת של חימוש יקר.

אבל, יכולת השיטוט של ה"דלילה" אינה מסתכמת רק בכך. אפשר לדמיין תסריט אחר שבו מיקום המטרה אינו ידוע בוודאות, מה שעשוי לקרות כאשר מדובר במטרה ניידת כמו משגר נ"מ או משגר טילי קרקע-קרקע. במקרה כזה, ניתן לשגר את ה"דלילה" לעבר המיקום הכללי בו צפויה להימצא המטרה על-פי הערכות המודיעין. הטיל טס לעבר האזור וסורק כל העת את השטח באמצעות ראש-הביות שלו. התמונה, כאמור, מוצגת כל העת על מסך בתא הטייס. כעת, מתפקדת ה"דלילה", למעשה, ככלי-טיס בלתי מאויש (כטב"ם) לצרכי מודיעין. ה"דלילה" מסיירת מעל השטח ומחפשת את המטרה. הטווח הארוך של הטיל יכול להיות מתורגם גם לשהות ממושכת באוויר. כאשר הנווט מזהה את המטרה, או מה שעשויה להיות המטרה, הוא מורה לטיל לטוס לעברה. במידה ואכן מדובר במטרה, יונחה הטיל לפגוע בה. במידה ולא, יקבל הטיל הוראה לצאת מהיעף ולחזור לחפש את המטרה.

התוצאה של יכולתה הכפולה של ה"דלילה" הן לשוטט והן לבצע יעפים חוזרים, הופכת את הטיל לכלי אידיאלי לתקיפת מטרות ניידות כמו משגרי טילים וכן פגיעה נקודתית במקום מסוים, למשל השמדת עמדות פיקוד על ספינה, ללא צורך לפגוע בספינה כולה.

מעיל רוח ומערכת רואה-יורה

מערכת נוספת שכבר הותקנה ונמצאת בשימוש מבצעי על הטנקים הישראלים היא "מעיל רוח" – פרי פיתוחם של "רפאל", "אלתא" והחברה האמריקאית "ג'נרל דיינמיקס" – מזהה בעזרת מכ"מים וחיישנים מיוחדים איומים שונים המופנים אל עבר הטנק כגון טילי נ"ט, ומשגרת מטען מיוחד המנטרל אותם. מערכת הגנה אקטיבית זו מאפשרת להתמודד עם סכנות שלעיתים לא נקלטות כלל ע"י הצוות שבטנק, ופועלת באופן עצמאי ללא התערבות אנושית.

גם מערכת רואה-יורה שפותחה על ידי רפא"ל, המורכבת ממגדל שבו מקלע ואמצעי תצפית, המופעלים מחמ"ל מרוחק, כבר מוצבת בגבול בין ישראל לרצועת עזה ומופעלת מרחוק בידי חיילי צה"ל כנגד מחבלים המתקרבים לגדר המערכת. המערכת נכנסה לשימוש ב-2008, והיא יכולה לפעול עצמאית ללא מגע יד אדם. אך כיום נהלי הפתיחה באש אינם מאפשרים לה לירות ללא אישור. גם רכב הגארדיום, מה שמכונה בצה"ל "שותף נאמן", הוא כרב"מ (כלי רכב בלתי מאויש) המופעל כבר בגבול עזה, מין משוריין קטן שמשמש כעת את צה"ל ככלי רכב לאיסוף מודיעין ומסייר לאורך הגבול מבלי לחשוף את החיילים לפגיעה מירי או מטענים בסביבה. הגארדיום יכול לשאת גם מערכות נשק לירי לפי זיהוי אוטומטי.

כיצד מרקדין לפני החייל…

החלום הגדול של הלוחמים הוא שלפני שהחייל נכנס לשטח לחימה, בפרט בשטח בנוי, הוא יידע לקראת מה הוא נכנס. לשם כך פותחו מספר כלים שיאפשרו לחייל ולמפקד ללמוד טרם הכניסה על האיומים הממתינים להם, מבלי לסכן חיי אדם.

אחד מהם הוא ה"סקיילארק", המכונה בצה"ל "רוכב שמיים", שהוא מל"ט המשמש את כבר צה"ל כמל"ט הגדודי של זרוע היבשה. הוא מופעל באמצעות תחנת הפעלה ניידת, קלה ב-15 ק"ג מהתחנה הקרקעית הסטנדרטית, והיא נישאת כולה על גב החייל: מחשב, צג כף-יד, ידית היגוי ומתמר "סקיילארק רמבו", בנוסף למערכת הקשר הכלולה במערכת השליטה והבקרה..

השני והחדש יותר, שכניסתו לפעילות מבצעית בצה"ל עדיין בספק, הוא ה"תעתוע". מסל"ט (מסוק ללא טייס), הוא נוחת וממריא אנכית ומסוגל לבצע טיסה וריחוף תוך שמירה אוטומטית על מיקום וגובה. ומשמש לאיסוף מידע כקודמו.

רובוט מנטרל מטענים

הסה"ר (סייר הנדסי רובוטי), הינו פרויקט המצוי כיום בשלבי פיתוח מתקדמים במפא"ת, במטרה לייצר פלטפורמה רובוטית קטנה במספר יכולות הנדסיות, לצורך התמודדות עם מכשולים קרקעיים או נפיצים בעלי סיכון גבוה. הכלי עושה שימוש במערכת ניווט שתאפשר את תנועת הכלי באופן עצמאי, מערכת גילוי מטענים ויכולות טיפול מגוונות. המערכת אמורה לשמש כגשש הנדסי קדמי במתארים אורבאניים ובשטחים פתוחים. כלומר, המפעיל יצביע על הנקודה החשודה, והמערכת תדע לחשב ולבצע את סדרת הפעולות הדרושות בכדי להגיע למקום. ללא צורך בהכוונה צמודה של המפעיל, היא תסרוק את השטח, תאתר מטענים או מוקשים ותאפשר טיפול בהם. הכלי מצויד גם במערכת חיישנים לגילוי גזים רעילים באוויר ובכלי נשק לירי הגנה עצמית. הכלי החדש יפחית את הסיכון הגבוה אליו חשופים לוחמי ההנדסה ויאפשר התמודדות עם איומים ומכשולים בזמן לחימה במהירות ובבטיחות.

משקפות תלת-ממד וזיהוי מטרות

בחט"ל (החטיבה הטכנולוגית ליבשה), מפתחים משקפות מיוחדות לזיהוי מטרות, ומשקפות תלת מימד. "תרגום הנוף לעיני הצופה באמצעות גלאי, נקראה הדמאה", מסביר ראש ענף תצפית בחט"ל, סא"ל יניב אביטן למגזין הצבאי "ביבשה". "הדמאה תרמית, לדוגמה, מתרגמת את הקרינה שנפלטת מגופים כתוצאה מהטמפרטורה שלהם, ומוציאה אות וידאו למסך. טכנולוגיה חדשה שמתפתחת בעולם, נקראת SWIR ובניגוד להדמאה רגילה – אינה מבוססת על פליטה של קרינה מהגופים עצמם, אלא על קרינת רקע המוחזרת מהאובייקט, וקיימת למרבה הפלא גם בלילה". סא"ל אביטן מציין כי "הראייה הסטריאוסקופית תאפשר הבנה קריטית של שטח הלחימה, לתצפיתנים או לנהגים. סא"ל אביטן מסביר שבזכות הגלאים, הנמצאים בפיתוח, יתווספו יכולות רבות לכל אמצעי התצפית. "בעתיד, כשלוחם יביט דרך משקפת הוא יוכל לזהות לוחמים מוסתרים, חומרי נפץ ומלכודים בדרך, שיזוהו על ידי הגלאי", מסכם אביטן.

מערכת גלגל העין

דמיינו לרגע מחבל מסתתר בבניין. החיילים שבאו לעצור אותו יודעים שהוא נמצא שם, אבל הם לא יודעים היכן בדיוק הוא מסתתר, האם הוא חמוש, או מחזיק בבני ערובה. אחד החיילים מוציא כדור שחור קטן וזורק אותו בשקט אל תוך הבית. בתוך שניות את הכדור מייצב את עצמו ומעביר תמונה מלאה ב-360 מעלות למסך אשר בידיו של החייל בחוץ. עכשיו החיילים יכולים לראות ולשמוע את כל מה שקורה בפנים ויש להם את כל המידע הדרוש כדי להיכנס בבטחה לבית ולעצור את המחבל. המערכת הזו כבר נמצאת בשימוש צה"ל וכוחות עילית בעולם.

 קרן הלייזר בשימוש צבאי

השימוש בלייזר מתחלק לשני תחומים עיקריים. הראשון הוא המט"ל (מד טווח לייזר), מערכת הקיימת בטנקים ובאמצעי תצפית ובעזרתה ניתן למדוד מרחקים ולקבוע נקודות ציון. קרן הלייזר שיוצאת ממערכת התצפית פוגעת בגוף מסוים וחוזרת בחזרה, כך ניתן לחשב עד כמה הגוף רחוק והיכן הוא ממוקם בשטח. בנוסף, מאפשר המט"ל לתמרן בשטח ולחשב מרחקים מנ.צ. אחת לאחרת. חישובי המרחק תורמים גם לטייסים קרב אשר צריכים לפגוע במטרות מגובה רב. שילוב המערכות באמצעי תצפית מעניק יכולת מרשימה להשלים את התמונה המלאה בשדה הקרב ומאפשר סגירת מעגלי אש בצורה מהירה הרבה יותר. התחום השני הוא סמן הלייזר, יכולת הנפוצה פחות אך שימושית גם כן, ומטרתה לסמן את האויב. סמני הלייזר נמצאים בעיקר אצל צלפים. זוהי נקודת האור שאנו מכירים מסרטי הפעולה המופיעה על מטרת הירי.

המט"ל החדש נכנס לשימוש וכל מפקדי מחלקות החי"ר קיבלו אותו, המכשיר דמוי משקפת קטנה, משקלו כ-200 גרם, ממנו יוכל הקצין לבדוק מה מרחק המטרה, ובאיזו זווית הוא נמצא ממנה.

לא מדובר בפיתוח היחיד שיכנס בקרוב לכוחות הלוחמים במטרה לשפר את הסדר בשדה הקרב – בימים אלה מסתיים בזרוע היבשה מכרז לפנס סימון (פנס נצנץ) חדש, שיתלבש על קסדות הלוחמים ויאפשר פיקוד ושליטה משופרים בשדה הקרב, תוך הפחתה משמעותית ביותר של הסיכון לירי דו-צדדי, כך המפקד ידע בדיוק איפה כל לוחם שלו נמצא. הפנס מהבהב לפי הצורך בשבעה צבעים, כולל שימוש באינפרא אדום. ניתן לשנות את הטווח אליו מאיר הפנס לפי הצרכים המבצעיים.

שדה הקרב האמיתי – על המסך

לפי התוכניות בצה"ל, בטווח של שנים בודדות יענדו הלוחמים 'טאבלט' זעיר בצורת שעון על זרועם, שדרכו יוכלו לראות את נתוני כלי הטייס הלא מאויש (כטב"מ) שמרחף בשמים. השאיפה היא שלכל חייל בשטח יהיה טאבלט כזה, כך יהיה מעודכן בזמן אמת מה קורה בשטח באמצעות המזל"טים. רובוטים-סבלים יפתרו את בעיית המשקל הכבד על הלוחמים ויהיו עמדת ציוד ניידת. הכרב"מים, כלי רכב הבלתי מאוישים, יהיו משולבים עם כלי נש, ומחוברים לכלי טיס בלתי מאוישים שינועו באוויר. הכרב"מים יקבלו את הנתונים מהכטב"מים, ובהתאם להוראותיהם יסגרו "מעגל אש" כמעט באופן אוטונומי.

"בתוך 20 שנה כל לוחם יחבוש קסדה שתאפשר לו ראיית תלת-ממד של השטח", אומר סא"ל אביטן, "הלוחם יקבל את כל המידע הרלוונטי לו באמצעות המשקפת, והוא יוכל לשלוט בה באמצעות מצמוץ, תנודות האישון ותנודות הראש. המשקפת תאפשר העצמה של הלוחם. מידע שעד היום הוא היה יכול לקבל רק ממחלקת התצפית של הגדוד או ממזל"טים, הוא יקבל ישר מתוך הקסדה. זה יכפיל את הכוח והעוצמה של הלוחם הבודד".

"בטווח הקצר יותר עובדים היום בענף תצפיות על פיתוח משקפי תלת-ממד דקיקות. המשקפיים האלה יתחברו לקסדה של הלוחם. מדובר בשימוש בננו-טכנולוגיה, שמשלבת גם יכולות תלת-ממד. באמצעות המשקפיים יוכל הלוחם לתצפת בשטח מורכב, אורבני, מבוצר וסבוך ולהביא לדיוק וליעילות בקרב, תוך יכולת ניתוח של פעולות האויב", מסכם אביטן.

השארת תגובה