פועלים בנפילה – מי אשם?

מידרון הפועלים החלקלק – איך עוצרים את הרכבת?

אתר בנייה
אתר בנייה
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

לפני כחודש ימים האריך בית המשפט השלום באשקלון את מעצרם של קבלן הבניין ומנהלת העבודה מאתר בניה בדרום הארץ, בו נהרג פועל צעיר. התאונות הולכות ומתרבות, הריק המשפטי הולך ומתעצם ונראה כי ניסיון כיבוי השריפות המיידי מוביל לאכיפה נגד בעלי תפקידים שלא בטוח שהם אלו שצריכים לשאת בנטל. דבר אחד בטוח – משהו חייב להשתנות.

השיח הציבורי קורא להעמיד לדין את היזמים והקבלנים עצמם. הם הרי עשירים ומהווים כיס עמוק, בעלי השפעה עצומה במשק, חלקם אפילו מעצבים באופן ישיר את המפה הפוליטית והם בעצם האוכלוסייה שהכי לא בא לישראלי המצוי לפרגן לה. אך האם די בכך, בכדי שנעמיס עליהם את ההשלכות המשפטיות שקורות היום במסגרת אתרי הבניה? עד איפה מגיעה האחריות השילוחית של היזם או הקבלן לפועל הפשוט בשטח?

בתקופה האחרונה נחשפנו לאחד האירועים החמורים בתחום, כאשר נהרגו בהתרסקות המנוף בחברת הבת של שבירו- נאות שמיר בע"מ, ארבעה פועלים. הפועלים נהרגו בזמן פירוק העגרון של חברת רמא מנופים, אשר פורק בצורה לא נכונה. מאז תחילת השנה נהרגו 38 בני אדם בתאונות עבודה מתוכם 22 באתרי הבניה, כאשר בדרך כלל בחודשי הקיץ המספרים אף עולים.

מטבע הדברים אף אחד לא מוכן לשאת בנטל, החברה היזמית מפילה את האחריות לחברת הבת, חברת הבת (הפועלת כקבלן בשטח) מפילה את האחריות לחברת המנופים המועסקת בקבלנות ואלו מעבירים את האחריות לקבלן המשנה.

אבל מי באמת אחראי לפריצות הקיימת היום בתחום? האם באמת צריך היה לעכב לחקירה את כל שרשרת ההנהלה עד ליזם עצמו? ואולי בכלל החקיקה בארץ לא מספיק מוסדרת?

כשקורה אסון, מיד כולם מתראיינים ומנסים לחפש את האדם הראשון אותו ניתן לתלות בכיכר העיר, שרים, חברי כנסת וראשי ההתאחדות כולם מפילים את האחריות אחד על השני. גם העובדה שאנחנו מצויים כבר קרוב לשנה בממשלה מעין זמנית אשר עסוקה שוב במערכת בחירות, גם היא לא מסייעת לשום תהליך להתקדם ובוודאי שאינה מייצרת פתרונות פרקטיים.

כשלעצמי הייתי רוצה רגע לעצור את הדיון ולשאול, האם באמת ניתן לצפות מהיזם או הקבלן לוודא שפין ביטחון כזה או אחר חובר למנוף או שריתמת המנוף לא חוברה היטב? מבחני הצפיות והמבחנים המוטלים על האדם הסביר לא יכולים לעמוד פה.

לא מדובר במצב שבו יזם מבקש לחסוך עלויות ובכך מסכן את הפועלים בפרויקט, ההפך – יזם אשר כזה אסון קורה במתחמו זה נזק עצום עבורו.

בכל מה שקשור באתרי הבנייה, מתעקשים שלא להאשים את הש.ג., אבל מה אם הש.ג. באמת אשם? מה אם בפרקטיקה מי שהרכיב את המנוף לדוג' ברמה הטקטית נכשל בתפקידו, למה צריך להמשיך לחפש אשמים היי שם בקצה המשולש, כשיכול מאד להיות שהאשם האמיתי הוא זה שנכשל בשטח ברמה הכי בסיסית?

ברי כי אין להסיר מעל המנהלים הבכירים את האחריות לחלוטין ויש להם מחויבות ממשית לכל העובדים באמתחתם. אבל אם הם נקטו משנה זהירות, העסיקו חברות מקצועיות ומאושרות, החתימו אותם על כל כללי הבניה והביטחון – אין שום סיבה בעולם שבמצב כזה היזם או קבלן הפרויקט יצטרך לחלוק באחריות שילוחית ביחד עם הגורמים בשטח. אולי זה מצטלם נהדר, פפראצי של יזם בחדרי החקירות של להב 433, תמיד מספק כותרות מרשימות, אבל מעבר לכך כשבחונים את הדברים באספקלריה משפטית – נראה כי אין כל סיבה ממשית לפעול כך.

אולי גם בנושא זה כמו בהרבה דברים אחרים, כדאי שנלמד משהו מחברות זרות. ניתן לראות את החברה הטורקית יילמזלר אשר ביצעה את עבודות השלד באיצטדיון בלומפילד המחודש ופעלה כקבלן משנה באתר. החברה העסיקה מהנדס בטיחות בתפקיד ייחודי, כאשר מידי שבוע הגיע למקום והפעיל רחפן לגילוי עבירות בטיחות המתבצעות על ידי העובדים. הסרטונים אשר הופקו מהרחפן, הועברו להנהלה למטרת הפקות לקחים והעובדים אף הוזמנו לבירור התנהלותם בשטח, במידה ונמצאו ליקויים.

נדרש לייצר מחשב מיידי בראשותם של השר לביטחון פנים ושר העבודה בשיתוף עם יזמים, קבלנים ומשפטנים על מנת לעגן חקיקה רלוונטית ומותאמת מציאות לימנו בכדי שנמנע את האסון הבא על אתר. בואו לא נשב בחיבוק ידיים ונמנע את האסון של המחר.

תגובה אחת
  1. יותר מידי מתעסקים בפועלים נופלים תאונות דרכים . כל זה מטרתו שלי את כספים מהציבור .
    בבתי חולים מתים בשנה 4000 איש על הזנחה פושעת .
    אבל זה לא עינינו של אף אחד .
    כי שם לא ניתן לתת קנס לסחוט עוד שקל מהציבור

השארת תגובה