מדוע הדמוקרטיה הישראלית היא כמעט הגרועה מכולן

"דמוקרטיה היא הטובה ביותר מבין שיטות הממשל שכולן גרועות", אמר צ'רצ'יל במשפט חכם ואלמותי, אבל בכלל לא בטוח שהוא התכוון לסוג הדמוקרטיה המופקרת הנהוגה כיום בישראל

עו''ד חץ דוד עוזר
עו''ד חץ דוד עוזר
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

בישראל כבר קיים נוהל: בסיומה של כל מערכת בחירות מתחיל דיון מחודש על שיטת הממשל, ועל הדרכים לעקם ולשפץ אותה, כך שתתאים לריצוי כלל השותפות הקואליציוניות על דרישותיהן הדרקוניות.

אין מספיק תיקים כדי לשדרג תנאי שכר של כמה חברי כנסת? אל דאגה – נמציא משרדים חדשים, עם שמות יפים אך ללא סמכויות או ערך – והבעיה נפתרה.

הוועדה למינוי שופטים לא ממנה את אנשי שלומנו? אז משנים הכללים לבחירתה – ובא לציון גואל. כך מהרגע להרגע, החוק הופך לפלסטלינה – וזכויות האזרח בישראל נרמסות בראש חוצות.

אך בכך לא די, לאורך כל קדנציה, נשמעים איומים מפי שרים וראשי ממשלה להקדמת הבחירות כדי למנוע אפשרות שהאופוזיציה תתנהל לפי תכנון ארוך טווח – ואכן מממשים את האיום הזה לפי נוחות פוליטית: 'חוק ישראל היום' מאיים לסתום את שופרו של ראש הממשלה? יוצאים לבחירות כדי לכפות על השותפות הקואליציוניות החדשות לטרפדו.

החקירות הפליליות מתקרבות לגלימתו של ראש הממשלה? מקדימים את הבחירות ומשנים את חוק החסינות כחלק מההסכם הקואליציוני. אפילו מועד לבחירות נקבע על ידי הממשלה למועד שמתאים לה, לרוב בחורף כדי לאפשר מלחמה קצרה, ולמנוע אפשרות לקיום הפגנות שיובילו לשינוי אג'נדה לכיוון החברתי – המסוכן.

למעשה אין זו כלל שיטת ממשל, אלא הפקרות לשמה. אין שום אפשרות לתכנון לטווח ארוך, או ליציבות כלשהי. הרצון לאחוז ברסן השלטון גובר על כל צורך לאומי.

כישלונו האחרון של נתניהו להרכיב ממשלה, מסתיר בחובו סכנה קשה שעדיין לא התממשה. השינוי החוקתי שהוא ניסה להכניס בין לילה – ביטול סמכות בתי המשפט לפקח על סבירות ומידתיות חוקי הכנסת – היה שומט את הקרקע מתחת לדמוקרטיה הישראלית בכללותה.

למעשה, אם יעדיו של בנימין נתניהו היו מושגים, והייתה מתגבשת תחתיו קואליציה יציבה, מערכת החוק בישראל הייתה קריבה לאלה הנהוגות במדינות תיאוקרטיות כמו תורכיה למשל.

נתעלם רגע מהויכוח האם השינויים האלה הם לטובה או לרעה. דעתי ברורה אתם יכולים לחלוק עליה, אך אי אפשר לחלוק על הנקודה שבישראל כבר אין שיטת ממשל אמיתית. רוב זעום יכול לשנות הכל מהיום למחר.

לשם כך אנחנו צריכים חוקה.

מי שהעלה לאחרונה, כחלק ממסע הבחירות שלו, את ההתחייבות לחוקה בישראל הוא אהוד ברק. צחוק הגורל. הרי ברק הוא ראש המזלזלים ביציבות שיטת הממשל.

הוא מעולם לא כיבד את העיקרון, לפיו חוקי משחק אמורים להגביל את כוחם של פוליטיקאים.

ברק הוא שיזם ותמך בשינוי החוק שאפשר לו בשעתו להגדיל עוד ועוד את ממשלתו. ולכן אינני יודע בדיוק למה מתכוון ברק כשהוא אומר שהוא מתחייב לחוקק חוקה. אני יכול רק לומר מה מחייבת חוקה אמיתית.

חוקה מחייבת יציבות בכל הנוגע לאפשרות לשנותה. כל הליך שינוי חוקתי אמור להיות מורכב ומוגבל הן מבחינת רוב והן מבחינת זמן. כל שינוי כזה חייב להיות מותנה בדיון ציבורי מקדים ומעמיק. חוקה לא משנים בן לילה.

בישראל הוסכם כבר בכנסת הראשונה, כי החוקה הישראלית תושתת על חוקי יסוד, שיתווספו אליה עם הזמן אך לא קבעו כללים לאופן שינוי חוקי היסוד או מה ניתן לכלול בהם. שר המשפטים מאיים שאם בית המשפט יבטל חוק יסוד זו הפיכה משפטית אך מצד שני לא תהיה לו בעיה לעשות חוק זניח, נניח שחובה לצבוע מסטיקים בצבעי הגאווה, להוסיף את המילה "יסוד" ולטעון לחסינות חוקתית.

אין מהות, אין ענייניות. רק פוליטיקה קטנה והפקרות חוקתית גדולה.

הכנסת הוכיחה כבר יותר מדי פעמים שגיוס רוב לשינוי חוקי היסוד מהיום למחר אינו קשה כלל וכי חוקי יסוד יכולים להשתנות בן לילה – פשוט תוך הפעלת משמעת קואליציונית. היעדר המגבלות פשוט זועק לשמיים.

כל מדינה צריכה למצוא מנגנונים משלה כדי ליצור יציבות לחוקתה התואמים את שיטת הבחירות שלה. בארה"ב כל שינוי בחוקה יכול לעבור רקלאחר מספר רב של תלאות, וביניהן השגת רוב מיוחס של שני שלישים בשני בתי המחוקקים,ועוד מספר רב של מגבלות שקצרה היריעה מלפרטן.

לאחר שבדקתי את העניין הגעתי למסקנה כי מוטב שבישראל יונהג נוהל על פיו הכנסת המכהנת לא תוכל לשנות את החוקה, אלא אך ורק להציע, ברובשל 61 חברי כנסת, להביא לשינוי בחוקה להצבעה בכנסת שתבוא אחריה, ורק זו תוכללקבלו.

כך ישמשו הבחירות כמעין משאל עם על כלל הצעות שינויי החוקה העומדות על הפרק, והכנסת שתיבחר תוכל לבחור אם לאמצן או לדחותן. אין יותר שינוי בין לילה ללא דיון ציבורי למטרות שוחד פוליטי או חסינות לחוקים מופרכים על ידי תוספת המילה "יסוד".

חוקה היא המנגנון היחיד שיוכל לשמור על מדינת ישראל דמוקרטית וכביתו של העם היהודי. ואם כוונת אהוד ברק היא אחרת – הרי שאין לראות בו אלא כמאחז עיניים.

השארת תגובה