נתניהו לא אב(ת)ה לשמוע – והוא יחוש

מרגי שאינו נוהג להרבות מדנים, לא חש רגוע בגזרת הכיפות הסרוגות. בשעה שחברו הפולני ליצמן מברך על שובם של בנט ושקד לזירה, דווקא מרגי מזהיר מפני חידוש הברית הישנה של לפיד, בנט ואיווט

נתניהו
נתניהו
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

מי שלא רצה את שקד בעשירייה הראשונה בליכוד, יקבל אותה בראש מפלגה של למעלה מעשרה מנדטים עצמאיים. מי שלא הסכים לדור עמה ברשימה אחת, ולשמוע את שמה מוזכר כחברת ליכוד שנצמדת לדף המסרים, יקבל את איילת כיושבת-ראש רבת-כוח שתציב לנתניהו תנאים. במקום לכחלן אותה – בפרפרזה לאותה אמרה נושנה "תהיו כחלונים" שהפכה לפרודיה –  ולהציב את שקד אי שם במורד העשירייה בציפייה עקומת עין לתפקיד שרה – קיבלו ביבי ושרה נתניהו את איילת שקד כראשת הימין החדשה.

נתניהו עשה עם שקד ובנט את כל הטעויות האפשריות. הוא פיטר אותם באבחה אחרי שהגיעו במפתיע לישיבת הממשלה הראשונה שלאחר פיזור הכנסת מחויכים יתר על המידה. בנט ושקד נראו באותו מעמד עגום, כמי שקמו לתחייה, יצאו מהקבר והופיעו בתכריכי לבן כחתן וכלה ביום כלולותיהם. וכל זה נעשה מול פניו המכורכמות והאבלות של ראש הממשלה שביכה את מותה בעריסה של ממשלתו החדשה. בכך – כפי שנכתב כאן באותו מעמד מפי מקורביהם של המפוטרים עצמם – הוא גרם להם להפוך מלוזרים שהואשמו בכישלון הימין לקדושים מעונים.

בשלב מאוחר יותר התברר כי לנתניהו היה מידע מוכמן שאושש את כל חיישני הפרנויה הרגישים לכל תזוזה בצלאח א-דין, מקום המושב של משרד המשפטים, פרקליטות המדינה ולשכת היועמ"ש לממשלה. ימים אחדים לפני הפיטורין של שרי הימין החדש יצא המכרז למינוייה של ליאת בן ארי, פרקליטת הזעם מלמדת הקטגוריה, בתיקי רה"מ. נתניהו מצא את הסרכה שהטריפה את דעתו וחיזקה את תודעתו ולפיה לשרת המשפטים יש יד ובעיקר רגל בטוויית כתבי האישום. את האשמה שמענו השבוע מפורשות מפי הרעייה, ולא של ביבי אלא של הרברפי פרץ, שהפכה לרעייה השנייה בסדר הקדימות ברשימה.

נתניהו מיהר להסיק את המסקנה המתבקשת ושלח את בנט ושקד ללשכת התעסוקה. המהלך הזה נראה כיום כמו כניסה בדהרה לרחוב ללא מוצא. את התאונה הראשונה עשה לו שר התחבורה שבנאום ההכתרה המאולתר בישיבת מרכז הרב העלה על נס את חזון מדינת ההלכה. האמירה המיותרת הזאת הזניקה את הקמפיין של איווט שנהנה מן ההפקר ומן ההפקרות. וזה היה רק הקדימון לשרשרת פיגועי התאבדות של שר החינוך בחצר האחורית. למזלו של הקוסם שלא נותרו שפנים בשרוולו – בא אהוד ברק ושלף עבורו עכברים שחורים מצעיפו.

עקב גבוה

את העקבים הגבוהים ששקד קיבלה השבוע בזכותו, ביבי עוד יחוש פעם אחר פעם ננעצים בגבו. שקד, ייאמר לזכותה, הוסיפה ומחלה על כבודה הנרמס, ועשתה זאת באותה מידת צניעות שמאפיינת לאחרונה את הנהגת הבית היהודי – והרב רפי הפליג בשבחה (ובשבחו). הצניעות והצביעות מעולם לא דרו כך בכפיפה אחת, אם כי, דווקא האישה שבחבורה – נודעה תמיד כמי שפיה וליבה שווים, בניגוד לכמה מהגברים.

גם לאחר שביבי פיטר את שקד ללא הודעה מוקדמת במטרה לבזותה, היא השמיעה דברי כיבושין ועשתה הכל כדי להיקלט בשורות הליכוד. לא רק בסביבתה הקרובה ולא רק בקרב גורמים בבית היהודי – שהעדיפו לנטרל את פוטנציאל האיום של שקד –  אלא גם מתוככי הבית הליכודי, כולל במעגל הקרוב לנתניהו, נמצאו מי שהפצירו בנתניהו לקלוט את שקד לשורות הליכוד. אותם גורמים סומנו כמובן לדיראון עולם, ועוד יבואו בעתיד על "שכרם".

אם נתניהו לא היה אוטם אוזניו באותו שלב הוא היה מקבל בעסקת חבילה את שקד כשחקנית בית ואת בנט במקביל – כתאום הגברי-ימני של ציפי לבני – מחוץ למשחק הפוליטי. הנחת העבודה גם בסביבתו של בנט הייתה, שאם שקד תחבור לליכוד עצמאית, מרבית הקולות של הימין החדש ילכו בעקבותיה, שלא לומר: בעקביה. נתניהו לא אבה לשמוע, או נכון יותר לומר, לא אבתה.

ביבי דש בעקביו את בנט ושקד כאחד ומקבל אותם כעת כראש במקום כזנב. מי שהתעקש ללכת עד הסוף מצא עצמו השבוע עם הראש בבלוק. עמידתה של שקד בראש הבלוק הטכני של הימין – היא התסריט הגרוע ביותר ששוכני המעון בבלפור היו יכולים לאחל לעצמם.

נכון למועד כתיבת השורות, נתניהו קיבל את שקד בראש – מבלי לאטום את בריכת הגוש ולמנוע את זליגת המנדטים של עוצמה יהודית וזהות. הפסקה בהסכם הפנימי של הימין המתאחד, שעוסקת בשריון נציג עוצמה יהודית על חשבון הליכוד, מזכירה את אותה בדיחה יהודית על השדכן שנתבקש לזווג בין בת הגביר לבן החלבן – וכשנשאל היכן הדברים עומדים השיב כי חצי מהעבודה כבר נעשתה, היות והחלבן נתן את הסכמתו לעסקה.

בשורה התחתונה ניתן לומר כי ארבעה מנדטים שהלכו לאיבוד בסבב הקודם – ניצלו השבוע בוודאות, אך בהם בלבד לא יהיה די כדי שביבי יצלח את אחוז החסינות של ה-61. אם מהלך האחדות לימין הליכוד יסתיים בסופ"ש הנוכחי בצירופה של עוצמה יהודית לגוש – ביבי יוכל לראות גם את קרן האור באפלה שאופפת אותו מאז חזרת שקד לקדמת הבמה. ריצת הימין כגוש מאוחד תחדש את הקרב על המנדט ה-61, מה שנראה עד לראשית השבוע כחסר סיכוי לנוכח פרישתו של ליברמן מהגוש ופריחתו בסקרים מאז. כדי להותיר ניצוץ של תקווה, ביבי עוד עשוי עד לסופ"ש להתחפש לרגע לאוהד לה-פמיליה, ולא במתכונת הממותנת שנראתה השבוע.

מרוץ הלפיד

יו"ר ועדת החינוך יעקב מרגי, פוליטיקאי שלא נוהג להרבות מדנים בין הקהלים, לא חש רגוע בגזרת הכיפות הסרוגות. בה בשעה שחברו הפולני מיהדות התורה, סגן השר ליצמן, מברך על שובם של בנט ושקד לזירה, דווקא מרגי מזהיר מפני חידוש הברית הישנה. מרגי חושש מחידוש ציר 2013 של לפיד, בנט ואיווט, תוך הותרת החרדים מחוץ למשחק במודל שבפעם הקודמת החזיק מעמד כשנה ומחצה.

כבר לימדונו חז"ל כי מי שנכווה ברותחים נזהר בצוננים. אריתמטית מדובר בחישוב דחוק אך בר היתכנות, כמו פוטנציאל של צירופים מוזרים אחרים. איחוד הימין אומנם מעניק החייאה מלאכותית לתקוות ה-61, אך גורם לפרפור בחדרי הלב ולסתימת קנה הרשימה, כשנזכרים באיחוד הקודם בין דתיים לייט לחרד"לים, שהסתיים בהוצאתם של החרדים מהמשוואה.

אי אפשר להתעלם מנורת האזהרה עליה מצביע מרגי ובפרט כשנזכרים באותם ימים בהם שלוחי האגף החרד"לי קוששו את תמיכת הרבנים מחברון ומיישובי גב ההר למהלך הדרת החרדים ותקיעת הסכין בגבם. לזכותו של בצלאל סמוטריץ' צריך לומר שלא הוא – אלא קודמו אורי אריאל – היה באותה עצה וכי לחובתו – בניגוד לקודמו – לא רשומה שום הערת אזהרה בנוגע לעסקת קומבינציה בעבר על גב החרדים.

יותר מאהבתם ההדדית של חובשי הכיפה, מחברת את ציבור המאמינים כיום שנאתו לצרכי תעמולה של איווט – שסימן על גבנו מטרה. השעה משחקת לאיווט – וגם לבן דמותו הטברייני רון קובי שמרבה בשנאת חינם ובתמורה קיבל השבוע מתנת חינם מבג"ץ. ליברמן שקיבל לידיו את לפיד השנאה ונושא אותו בגאון במרוץ הבחירות הנוכחי – ממשיך להקצין את השיח משבת לשבת (תוך כדי חילולה) והשבוע, הוא הוציא לא רק את החרדים אלא גם את החרדלים מחוץ לגדר. את השיח המכוער נגד החרדים החליף השבוע המלל נגד "המשיחיים", כשאיווט מפליא להקצין ומבהיר כי במידה ושקד ובנט לא ייפרדו מהרב פרץ וסמוטריץ', הוא יתייחס גם אליהם כאל פסולי חיתון.

תרחיש של ממשלה עם נציגות חרד"לית ללא נציגות חרדית נראה כיום מעט רחוק מהמציאות – אך לא צריך לדמיין תרחישי קיצון כדי לזהות את ההבדלים ולהבין שאין לנו על מי להישען. קחו כדוגמה את תוכניתו של נתניהו לבניית 6,000 יחידות דיור בגושים שפורסמה השבוע בהקשר שלילי על רקע מתן אישורי הבנייה לפלסטינים במקביל. עובדה ידועה היא כי הנוכחות החרדית בשתי הערים החרדיות ביתר עילית ומודיעין עילית הפכה את המתיישבים החרדים לחלק הארי ממתיישבי גושי ההתיישבות, אלא שלמרבה הצער, הרי שבשנתיים האחרונות – הדמוגרפיה פועלת לרעת המתיישבים חובשי השחורים.

המציאות הזאת לא התהוותה על רקע נטייה שמאלה של המגזר החרדי שרק הולך ונעשה יותר ויותר ימני, אלא כתוצאה מכפיית הר כגיגית על ראשי העיריות החרדיות. מתוך כ-3000 יחידות דיור לבנייה שאושרו ב-2017 ועוד כ-3000 יחידות דיור נוספות שאושרו ב-2018, החרדים קיבלו רק נתח מזערי שאינו משקף את חלקם באוכלוסייה הכללית ובאוכלוסיית יהודה ושומרון בפרט. גם מה שכבר הגיע במשורה, ניתן לאחר מאבק עיקש של ראשי המועצות החרדיות ובראשם ראש עיריית ביתר עילית ויו"ר פורום ראשי הערים החרדיות מאיר רובינשטיין, שנקט כדרכו בכל שלוש האפשרויות המסורתיות – דורון, תפילה ומלחמה.

נציגות חרדית חדשה, תשכיל גם במצב של שותפות אמת עם הנציגות הדתית-לאומית ולא רק במציאות של הדרה, לעמוד על צרכי המתיישבים החרדים ולדאוג לכך שהערים החרדיות יקבלו את חלקן בכל סבב של אישורי בנייה. וכל זה יידרש כאמור – גם במציאות הוורודה ביותר, אם וכאשר יצליח נתניהו במשימה הגדולה של הרכבת ממשלת 61, שנראית נכון להיום כחלום באספמיה. על אחת כמה וכמה שבמצב של הדרה – לא נוכל להסתמך על אף אח קרוב או בן משפחה רחוק שייחלץ עבורנו לעזרה.

כל מי שעיניו בראשו מבין שמבחינה חרדית עכשווית, ולא רק היסטורית, אנו מצויים בימי בין המצרים – בפתחה של תקופה פוליטית שעלולה להיות מהקשות שידענו. הצבעה למפלגה לא חרדית בעת הזאת, היא מותרות ותפנוקים שבוחר חרדי לא יכול להרשות לעצמו באלה הימים.

תגובה אחת
  1. ביבי הביתה

השארת תגובה