רגע לפני: איחודים זו הסיסמא

פרץ וסמוטריץ' בחתימה על ההסכם
פרץ וסמוטריץ' בחתימה על ההסכם
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

איחודים, זו הסיסמא המובילה. נותר שבוע להגשת הרשימות לכנסת ה-22. ערב ר"ח אב הבעל"ט. האיחוד הראשון שיצא אל הפועל: אורלי לוי וסיעת גשר שלא עברו את אחוז החסימה, אך קיבלו עשרות אלפי קולות, התאחדו עם מפלגת העבודה בראשות היו"ר החדש עמיר פרץ. לפרץ זו הצהרת כוונות ברורה והחלטית. לא לשמאל! כן למפלגה חברתית המאיימת להעביר קולות חדשים לגוש, מהימין הרך.

בטקס חנוכת מטה הבחירות יחד עם אורלי לוי-אבקסיס – אמר עמיר פרץ: "יכולתי לבחור להיות בשותפות גם עם מרצ וברק, אבל אז היינו מדברים על איך מצליחים לקחת אחד מהשני עוד כמה קולות. לא היינו מצליחים להוסיף ולהעביר קולות נוספים ומנדטים חדשים למחנה השמאל שאולי יהוו את האלטרנטיבה האידיאולוגית והאלקטורלית".

על אורלי לוי-אבקסיס המועמדת מס׳ 2 ברשימה המשותפת ומי שמיועדת להיות שרה, אמר פרץ: היא "מביאה עמה אג'נדה חברתית ברורה ומחויבות עמוקה לכלל האזרחים. זה אולי האיחוד הכי אופטימלי שהיינו יכולים לחפש".

במפלגת העבודה לא כולם מסכימים למהלך המפתיע. ח"כ סתיו שפיר שאיימה לפרוש ולחבור למרצ-ברק קיימה את איומיה ופרשה. ח"כ שמולי פרסם הודעת מחאה: מפלגת העבודה יקרה לי, אך יש לי מחלוקת מהותית עם הקו שנבחר עבורה ולכן אמשיך להיאבק כדי להחזירה למקום הנכון לה. הבחירות חשובות מדי וקיבלנו בהן מועד ב'. שריונים לבדם לא יביאו את הבשורה, רק חיבורים. כמו כן פגיעה אפשרית בוועידה הקרובה ברשימתנו המצוינת לכנסת רק תסב לה נזק, לא תועלת. שפיר כמו שמולי לא שלמים עם הקו החדש של פרץ. לדברי שמולי: "חיבור גדול הוא צו השעה. ניסיתי לקדמו בימים האחרונים במעשה ובשקט, לא בכותרות, מול כל ראשי המפלגות וגורמים נוספים ואם רוצים- ניתן עוד להשיגו. מחנה שנותר מפוצל לרסיסי מפלגות לוקח הימור מסוכן ומיותר על הסיכוי שלו לגדול ולנצח וגם על חיי המפלגה. לא אחראי להשלים עם המצב אלא לפעול לשינויו". ח"כ שמולי אישר שהוא נפגש עם אהוד ברק, פירוד הוא לא יעשה.

בשונה מח"כ שפיר ששברה את הכלים, ח"כ שמולי עוד לא. בוועידת המפלגה יהיה שמח. עמיר פרץ בגילו המתקדם ובמצב בריאותו לוקח הימור מחושב, הצלחה תביא אותו לזרקורים. כישלון יהיה טבעי, כמו כל היו"ר לפניו. על פרישת ח"כ סתיו שפיר, בעלת האג'נדה הסופר שמאלית, פרץ ממש לא יצטער. עמיר פרץ "זוכר" מפלגת עבודה בעלת גוון שונה לחלוטין.

החיבור הנוסף בגוש השמאל: ישראל דמוקרטית של אהוד ברק, עם מרצ בראשות היו"ר החדש ניצן הורוביץ. בפגישה לילית בין יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ ליו"ר ישראל דמוקרטית, אהוד ברק, הושגו ההסכמות, נשבר הקרח והוכרז על איחוד השורות. אהוד-ברק הסכים לוותר על המקום הראשון לטובת ניצן הורוביץ, אדריכלית ההסכם סתיו שפיר תוצב במקום השני, אלוף במיל' יאיר גולן שלישי, ברק הציב עצמו במקום העשירי, אך מועמד לשר לכשיהיה. המחלוקות סביב הרכב הרשימה והמיקומים של החברים הפכו להיות משניים. חלק מחברי הרשימה המקורית של אהוד ברק, ברחו לו בסיטואציה החדשה.

נושא האג'נדה וזהות המפלגה החדשה, עדיין בבירור. במרצ דורשים לגבש זהות של מפלגת שמאל מובהקת, בשורת נושאים חברתיים וסוציאליים, במפלגתו של אהוד ברק עדיין מסתייגים נמרצות מחלקם. חלק מהמועמדים ברשימת אהוד ברק התבטאו כי לא יישארו איתו, באם ההסכם המסתמן הוא שיחתם, לטענתם, במסגרתו אנשי מרצ יקבלו יתרון. וכל כולו נועד להבטיח לברק כסא בממשלה.

בפגישה המדוברת נכחה גם ח"כ סתיו שפיר שפרשה רישמית מהעבודה. מאחר ויו"ר המפלגה עמיר פרץ סגר את הגולל לחיבורים, וביטל את האפשרות לאיחוד נוסף, בהתחייבות שנתן לאורלי לוי-אבקסיס ולפיה לא יהיו חיבורים נוספים. ח"כ שפיר עדיין מנסה להוביל לחיבור בשמאל בלעדי פרץ, כשהמטרה הראשונה כעת, להביא מספר חברי כנסת נוספים ממפלגת העבודה שיפלגו את הסיעה, יתמכו במהלך ויצטרפו ליוזמה לאיחוד בשמאל.

חברים מרכזיים במרצ שהתנגדו לאיחוד עם ברק, טענו שהסיפורים והגילויים החדשים על האיש ופועלו, לא מכבדים את מרצ ודרכה. מרצ עברה את אחוז החסימה רק בעזרת הקולות הערבים, אהוד ברק לא בדיוק אהוב המגזר הערבי. התנצלותו הפומבית על אירועי אוקטובר 2000, שבהם נהרגו 13 ערבים במהומות הסוערות, שזכו לתואר 'אינתיפאדת אוקטובר', מעוררת גיחוך ועוררה פרץ נוסף של ביקורת ושנאה לברק רוה"מ דאז, בכלי התקשורת הערביים. רק החשש מלראות את אחוז החסימה מלמטה, מאלץ את מרצ לחשוב על החיבור המפתיע.

התומכים במהלך האיחוד שדעתם הכריעה, מציינים את העובדה שברק יוצב רק במקום העשירי, לא יובלט במערכת הבחירות, כתנאי סף שמאפשר את האיחוד. לברק האיחוד מהווה סולם נוח לרדת מהאולימפוס, לפני הכישלון שהסתמן.

אהוד ברק שהסקרים לא מאירים לו פנים כלל ועיקר בהליכה עצמאית, מוכן להתבזות בכדי להיות שותף זוטר בממשלה הבאה. מי שטען לכתר הראשות! ציפה ש'בלגנצ' יפנו לו את המקום הראשון בהוקרה, הציע רוטציה מראש עם בני גנץ, כשהוא ברק הראשון, מסכים לעמוד במקום העשירי של רשימת השמאל הבדלני, קרוב מאד לשמאל פוסט-ציוני. "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מהעולם". המשנה באבות כאילו נכתבה במיוחד לברק, "זקני עמי הארצות דעתם מיטפשת עליהם".

במפלגת העבודה מברכים על האיחוד בשמאל. הבידול הרעיוני של מפלגת השמאל החדשה מייצב את העבודה במרכז ויכול להחזיר מצביעים רבים שפרשו, הביתה. ח"כ סתיו שפיר הייתה סרח עודף במפלגה והרחיקה מצביעים פוטנציאלים. באם מירב מיכאלי המזוהה עם שמאל קיצון תפרוש אחרי שפיר, המהלך של עמיר פרץ יושלם. המבחן יהיה בקלפי.

איחוד שכן נסגר בשמאל הקיצוני, הרשימה המשותפת. ברקע הירידה בכמות המנדטים והדרישה הגוברת לאחדות במגזר הערבי, סיכמו הסיעות הערביות על איחוד הרשימה המשותפת כבעבר. יו"ר חד"ש, איימן עודה, צפוי לשוב לראש הרשימה, ח"כ אחמד טיבי ישובץ במקום השני. מפתח השיבוצים והמיקומים ייעשה על פי הבחירות האחרונות. ח"כ עודה: "נילחם למען הזכויות של החברה הערבית בישראל". הפיצול במחנה הערבי גרם לפיחות משמעותי בכוחם המשותף. ישנם שטוענים בבירור, שהפילוג גרם לכך, שבקלפיות תהיה השגחה יתירה של מפלגה על רעותה! התוצאה, גם לי וגם לך לא, עשרות אלפי קולות ערביים 'נעלמו'. המחזות של חבילות ת.ז. שנחתמות במרוכז ע"י המזכיר והיו"ר, צומצמו משמעותית. חיבור כלל ערבי, יאפשר ל'כולם' לגנוב ביחד, לקופה המשותפת. התוצאה כדאית לכל אחד מיחידי השותפות.

גם בימין נראים סימני אחדות. בעת הצורך רוה״מ יתערב. באיחוד מפלגות הימין של סמוטריץ והרב רפי פרץ טוענים, שאחת מנקודות המחלוקת במו"מ מול הימין החדש נוגעת לחלוקת התפקידים למחרת הבחירות. לטענת איחוד מפלגות הימין, אחת מדרישות הימין החדש, שלנפתלי בנט יובטח תפקיד השר הבכיר. באיחוד מפלגות הימין מתנגדים לכך נמרצות מאחר וזה יבוא על חשבון תפקידי השרים של פרץ או סמוטריץ'. מנגד בימין החדש טוענים שמדובר בטענה שקרית ושהם כלל לא מעוניינים לעסוק בשלב זה בנושא התפקידים, אלא רק בשאלת חלוקת הרשימה לכנסת. בימין החדש דורשים שהרשימה תחולק באופן הבא – 50% לימין החדש ו-50% לאיחוד מפלגות הימין. זאת בניגוד להצעתו של השר בצלאל סמוטריץ' לפיה הימין החדש יזכה לשליש מהמקומות, הבית היהודי בשליש והאיחוד הלאומי בשליש. עדיין לא הגענו לדרישות ׳עוצמה יהודית׳ של איתמר בן-גביר והחברים.

בעוצמה יהודית התייחסו למצב הנתון ומתחו ביקורת קשה על העימותים בגוש הימין סביב הבכורה. איתמר בן גביר: הדבר נראה כמו תחרות בין הצדדים מי יעשה צעד מטופש יותר. "לצערי יש גורמים בימין, אגב זו לא איילת שקד אלא דווקא הצד השני, שכן נוטים לענייני אגו ומיקומים. הם לא מבינים שההבדל בין הכניסה של 'עוצמה יהודית' לחיבור שכזה, לבין ללכת בלי מפלגת עוצמה יהודית לבחירות, יכולה להביא לעליית ממשלת שמאל".

בתשובה לשאלה, מי מונע בעצם את כניסתכם לגוש המסתמן, בנט ושקד שהתרחקו ממכם, או דווקא הרב רפי פרץ וסמוטריץ' דוחקים אתכם החוצה? ענב בן גביר: "היו לי שיחות רבות עם איילת ואני אומר את זה בצורה מפורשת, למרות המחלוקות האידיאולוגיות שלנו, והן קיימות, איילת שקד מעריכה ויודעת את הכוח של עוצמה יהודית ורוצה אותה בגוש.  איתמר בן גביר נשאל, אז איזה מקום באמת אתה רוצה? איילת שקד, רפי פרץ ואז איתמר בן גביר? ענה בן גביר: "לא אני אמרתי את זה. אם איילת ונפתלי נכנסים לגוש, אני אפילו מוכן לזוז צעד אחד אחורה, אבל אני כן אומר בצורה מפורשת שאנחנו צריכים להיות בצמרת הרשימה. זה לא סוד שראש הממשלה מסתכל בסקרים על הפופולאריות שלנו, וכולם מודעים לאהדה הציבורית כלפינו. כרגע אנחנו עובדים על כל החיבורים, כל האופציות פתוחות. אני אומר דבר פשוט. ברגע שיש בלוק טכני הדבר הרבה יותר קל. אם היית אומר לי ללכת עם בנט באותה מפלגה, הייתי מסרב, אנחנו לא רואים דברים עין בעין״. יהיה שיתוף פעולה, תהיה הרמוניה, אבל כל מפלגה שומרת על הזהות שלה על הייחודיות שלה. אני מקווה שהשכל הישר יגבר, אבל אם לא, אנחנו עובדים על כל התרחישים ועל כל החיבורים ועל כל הכיוונים, שתהיה עוצמה בכנסת ישראל". לעוצמה יהודית גוש מצביעים קבוע ותומך, שהולך אחריה בכל מצב. האם זה 70.000 מצביעים נחושים כדברי מרזל ובן-גביר, או רק 30.000 מצביעים כדברי אחרים? ברור שזה נתח משמעותי וחשוב שאסור לימין לאבדו.

בסוף השכל הישר והלחצים מלשכת רוה"מ יגברו. הימין יתחבר לרשימה אחת או ימין דתי וימין חילוני, הטעם הרע יישאר. העתיד לוט בערפל. האם נתניהו יערוך את משתה המנדטים המסורתי של הימים האחרונים, או סיסמה חדשה: 'הצביעו ימין' והשאירו את הקולות בגוש?

השארת תגובה