היה או לא היה? הנחיתה על הירח

50 שנה אחרי טיסת אפולו 11 שהנחיתה לראשונה את ניל ארמסטרונג, באז אולדרין ומייקל קולינס על אדמת הירח, האמריקאים ממשיכים לעסוק באינספור תיאוריות קונספירציה שמטילות ספק

ניל ארמסטונג על הירח
ניל ארמסטונג על הירח
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

"כאן לראשונה הניחו אנשים מכדור הארץ את כף רגלם על הירח. באנו לשלום בשם כל המין האנושי" 

ב20 ביולי 1969 בשעה 16:18 שעון מזרח ארצות הברית, נחתה אפולו 11 בהנחתת "איגל" על קרקע הירח, כשבמנועה נותר דלק לכ-20 שניות טיסה בלבד. ניל ארמסטרונג דיווח:

יוסטון, כאן בסיס השלווה. העיט נחת.

כמה שעות אחר כך, בשעה 22:56 אותו יום, ירד ארמסטרונג בסולם מן הנחתת, וכשהניח רגל אחת שלו על קרקע הירח, הכריז:

"זהו צעד קטן לאדם – קפיצה גדולה לאנושות".

זמן קצר לאחר מכן הצטרף אליו אולדרין. מול מצלמה ששידרה את תמונותיהם בשידור חי למיליוני צופים בכדור הארץ, הם ביצעו את משימותיהם.

עם עזיבתם את הירח השאיר הצוות באתר הנחיתה לוח זיכרון ובו הכתובת:

כאן לראשונה הניחו אנשים מכדור הארץ את כף רגלם על הירח. יולי 1969 לספירה. באנו לשלום בשם כל המין האנושי.

משימת אפולו 11 שוגרה ב־16 ביולי 1969. החללית נכנסה למסלול סביב כדור הארץ, ולאחר הקפה וחצי הופעל שוב מנוע השלב השלישי והחללית יצאה לנתיב יירוט אל הירח. זמן קצר לאחר מכן הופרד תא הפיקוד והשירות מן השלב השלישי, הופנה ב-180° לאחור, והתחבר חרטום אל חרטום עם נחתת הירח. זו נשלפה מהמתאם בו אוחסנה, והשלב השלישי, אשר סיים את תפקידו, שוגר למסלול שמשי. ב־19 ביולי נכנסה החללית למסלול ירחי. כעבור 24 שעות במסלול, נפרדה הנחתת מתא הפיקוד כשניל ארמסטרונג ובאז אולדרין בתוכה, כהכנה לנחיתה. במהלך הגישה לנחיתה כמעט קרס מחשב ההנחיה מעומס יתר, ובמרכז הבקרה שקלו לבטל את הנחיתה ולהורות לאסטרונאוטים לשוב ולהתחבר לתא הפיקוד. פתרון לבעיה זו הוצע על ידי מהנדס בשם סטפן ביילס, לפיו מוטב כי נתוני המחשב ישודרו לכדור הארץ בלבד, ואיש הקשר צ'ארלס דיוק ידווחם לנחתת ברציפות. הניסיון עלה יפה והנחתת המשיכה בדרכה אל הירח. כעבור זמן קצר התקשה ארמסטרונג למצוא מקום ראוי לנחיתה, והדלק בנחתת הירח הלך ואזל, אולם לאחר כמה שעות דיווח שהעיט נחת.

עד כאן הכל ברור. לכאורה.

אולם אנשים רבים ומומחים בתחומם כמו גם מדעני חלל ברחבי העולם, מטילים עד היום ספק רב וצל כבד על אמינותו של הנחתת האדם הראשון על הירח וטוענים כי לא מדובר במשהו אחר מאשר זיוף חמור. המדענים מסבירים את התנגדותם לנחיתה זו ומסתמכים על כל מיני קונספירציות כאלו ואחרות, אך ברור שהמניעים שלהם גלויה לעין כל: לפגוע ביוקרתו של ארצות הברית שהצליחה לראשונה בתולדות האנושות להצעיד אדם חי על הירח.

תיאוריה 1: אין כוכבים בירח

למעשה פיסת ההוכחה הראשונה שמציעים תומכי התיאוריה היא העדרם של כוכבים מהתמונות שצילמו האסטרונאוטים של מבצעי אפולו. זה נכון. כמעט כל תמונה שצולמה ממסלול סביב הירח ומפני השטח של הירח הראתה שמים כהים לחלוטין ריקים לגמרי מכוכבים. אם לירח אין אטמוספירה, טוענים הקושרים, השמים היו צריכים להיות מלאים בכוכבים.

אולם הסופר פיל פלייט, מנסה להפריך אשמת הכוכבים שלא נראו בתמונות ששודרו מהירח. והתשובה לכך: לא נכון. על פני השטח של הירח המצלמות הכילו סרט במהירות איטית שגם תוכננו לחשיפה באור שמש בהיר – ולפיכך בחשיפה כזו, של חלקיק שניה, גם הכוכבים הבהירים ביותר – החיוורים פי 100 אלף מהירח המלא כפי שהוא נראה מכדור הארץ ופי 10 מיליון יותר חוורים מהשמש – לא ייראו, ויהיה צורך בהרבה שניות חשיפה כדי לראות אותם. חשיפה כזו היתה גורמת לשריפת התמונות של האסטרונאוטים, החלליות והירח עצמו. תמונה בחשיפה טובה המצולמת בצד המואר של הירח – בדיוק כמו זו שבה כדור הארץ תופס חלק גדול מהפריים – לא תקלוט אפילו כוכב אחד. למעשה קשה לתעד בתמונה אחת, באותה רמה של חשיפה לאור, עצם גדול ובהיר מאוד, כמו פני הירח או כדור הארץ הנראה ברקע, ועצם קטן ועמום מאוד, כמו הכוכבים המרוחקים.

יתרה מכך, האסטרונאוטים צילמו תמונות בהם נראים כוכבים. באפולו 16, לדוגמה, השתמש ג'ון יאנג בטלסקופ אולטרה-סגול קטן והציב אותתו בצילו של תא הנחיתה כדי לצלם כוכבים וגלקסיות רחוקים. וכן בכמה משימות אפולו צילמו האסטרונאוטים חסרי המזל שנשארו בתא שהקיף את הירח, וחלפו על צד הלילה שלו, כמה כוכבים וכן את העטרה החיוורת של השמש תוך שימוש בסרטים מהירים מאוד ובחשיפות ארוכות.

תיאוריה 2: אזור 51

אזור 51 הוא שטח צבאי סגור הנמצא בחלקה הדרומי של מדינת נבדה שבארצות הברית. הבסיס משמש לפיתוח וניסוי כלי טיס צבאיים סודיים. שמו של אזור 51 נקשר גם לתאוריות קונספירציה של אנשים רבים שטוענים כי המקום מלא ועמוס בחייזרים. האזור 51 עלה לכותרות עקב תקרית רוזוול, אירוע שבו, כך נטען, התרסק עב"ם ליד העיירה רוזוול‏ שבניו מקסיקו, ארצות הברית, ב-8 ביולי 1947. על פי הטענה, חולצו מן העב"ם שהתרסק בסמוך לעיירה גופות של חוצנים ופריטים אחרים שמקורם בטכנולוגיה חוצנית. בפועל ה'צלחת המעופפת' שהבחינו התושבים היה משרידי כדור פורח ממיזם סודי ונסיוני של צבא ארצות הברית: פרויקט מוגול. שבוצע באזור 51 על אדמת אמריקה.

תומכי תאוריית הקשר המאמינים כי הנחיתה של אפולו 11 ב־20 ביולי 1969, והמשימות שבאו בעקבותיה, לא התרחשו, אלא בוימו על כדור הארץ, סבורים כי הנחיתה הוסרטה באזור 51 שמראהו מזכיר את נוף הירח. בשידור של הנחיתה נשמע קולו של ניל ארמסטרונג אומר כי פני השטח מזכירים את הקרקע המדברית. תצלומים של אזור 51 שצולמו על ידי לוייני ריגול רוסים מראים כי פני השטח דומים מאוד. התאוריה זכתה לפופולריות בזכות כמה סצינות בתקשורת העולמית, שהעלו רעיונות דומים.

תיאוריה 3: רצון לחסוך בכסף

אחד מהמתנגדים לנחיתה מסביר את עובדת תיקצובו של נאס"א בתקופה ההיא לפני 50 שנה. מתוך התקציב הכולל קיבלה נאס"א את התקציב הגדול ביותר אי פעם במונחים ריאליים – 4.5% מהתקציב הפדרלי כולו: 5.9 מיליארד דולר. כלומר, כ- 43 מיליארד דולר של היום, המהווים 1.5% מתקציב של 3.9 טריליון דולר. לשם השוואה, בשנת 2015 עומד תקציב נאס"א על 17.46 מיליארד דולרים "בלבד", והוא צפוי לעלות בהדרגה ולהגיע ל-18.17 מיליארד בשנת 2019. הוא מסביר כי בפועל לא היה ביכולתה של נאס"א לבצע את המשימה, ולכן הקדישה סכומי עתק לתשלום שוחד לשותפים לקשר.

תיאוריה 4: הימנעות מסיכון

אחד מהטענות הם כי לא יכול להיות שנאס"א לקחה על עצמה סיכון חיים בקנה מידה כל כך גדול. הטכנולוגיה הפרימיטיבית של הימים ההם, ככל שהם היו מתקדמים, אולם לכדי התקדמות של נחיתת אדם על הירח לא הגיעו, ולכן העדיפו לביים את הנחיתה ולהימנע מסיכון מיותר, ולנחות במקום מדומה.

תיאוריה 5: הישג פוליטי

התאוריה גורסת כי מטרת ההטעיה הייתה השגת הישג פוליטי והסברתי לארצות הברית, ובלימת התקדמותה של ברית המועצות בחלל. שכן עם נחיתת אמריקה על הירח, לפי התאוריה, ויתרה ברית המועצות על פרויקט הנחיתה שלה.

תיאוריה 6: אבנים מהירח

העדויות הטובות ביותר לכך שבני האדם הגיעו לירח, הוא אחד המוזיאונים שבהם נמצאים האבנים. כ-381 ק"ג של סלעים ואדמה הובאו בידי האסטרונאוטים לכדור הארץ. אלפי מדענים ברחבי העולם שחקרו את דוגמיות אפולו מסכימים: הם לא הגיעו מכדור הארץ. זה מה שבטוח.

שלא כמו הסלעים על כדור הארץ, דוגמאות הירח חסרים לחלוטין מים, אפילו בתוך המבנים הגבישיים שלהם. ההרכב הכימי שלהם, במיוחד היחס בין ברזל למגנזיום, מפריד אותם מכל סלע שמקורו בכדור הארץ. הם גם עתיקים באופן קיצוני, כמה מהם עתיקים כמו מערכת השמש עצמה. יתכן, וזה יותר חשוב, כי פני השטח שלהם מראים את ההשפעה של הפגזות מיקרו מטאורים שנעו במהירות גבוהה וכן חלקיקים תת אטומיים מרוח השמש – אף אחד מהם לא מגיע לכדור הארץ בזכות מסך האטמוספירה המגן עלינו. כל הדברים הללו נהרסו בסלעים שעפו מן הירח ונחתו על כדור הארץ כמטאוריטים ירחיים. החום העצום שנוצר בשל מעברם במהירות גבוהה באטמוספירה היה מוחק כל תוואי של פני השטח. דוגמיות אפולו היו חייבים להגיע בעדינות מן הירח ולמעשה היתה זו שליחות מדלת לדלת.

תיאוריה 7: אולדרין לא הודה בנחיתה

ב-2002 שבה התיאוריה לכותרות, כשאחד החסידים הבולטים שלה, בארט סיברל, התעמת עם האסטרונאוט באז אולדרין בבית מלון בבוורלי הילס.

האסטרונאוט אדווין "באז" אולדרין בן ה-72 שייך למיעוט נבחר של אנשים שלמעשה הלכו על הירח. ביום שני, לאחר שזה הפתיע אותו מחוץ למלון בבוורלי הילס, דחף לפניו ספר תנ"ך מספר פעמים ודרש ממנו להישבע שאכן הלך על הירח, כך דיווחה משטרת בוורלי הילס. ותקף אותו שטוען שהנחיתות על הירח היו לא פחות מהונאה.

ברט סיברל, בן 37 אמר כי הוא מתכוון להגיש תלונה נגד האסטרונאוט ולתבוע ממנו פיצויים, אולם, גארי גילמונד ממשטרת בברלי הילס אמר כי נסיבות התקיפה עדיין נחקרות. אולדרין טוען שנאלץ להגן על עצמו ועל בתו החורגת לאחר שסיברל נטפל אליהם מחוץ למלון, חסם את דרכו והטיח בפניו ספר תנ"ך מספר פעמים תוך כדי צעקות.

סיברל טוען שניסה לראיין את אולדרין לסרט העוסק בזיוף הנחיתות על הירח ושניסה להשיג ממנו הצהרה בשבועה בנושא, כפי שניסה להשיג משישה אסטרונאוטים נוספים, אך ללא הצלחה. חברה יפנית צילמה במלון סרט על המהימנות של הנחיתות על הירח, ומהמשטרה נמסר שאולדרין הגיע אל המלון כדי להתראיין לסרט היפני ולאחר שנודע לו נושא הראיון, עזב את המקום. סיברל מודה שהגיע בהפתעה עם צוות צילום משלו, ושלא תיאם מראש את הראיון עם אולדרין.

סיברל צילם בעבר סרט קצר שנקרא "דבר מצחיק קרה בדרך לירח", המאשים את סוכנות החלל האמריקנית בזיוף הנחיתות על הירח. דובר נאס"א אמר כי בסוכנות החלל רוכשים כבוד רב לאולדרין אף כי אינו נמצא עימם בקשרי עבודה כיום, וכי הנחיתות על הירח קרו במציאות.

תיאוריה 8: הדגל

אחת מהטענות המרכזיות והמובנות בפי העם, היה העובדה כי דגל ארצות הברית שהונח על אדמת הירח נצפה בתיעוד: מתנופף באוויר. דבר שלא התאים לדעה הרווחת כי על הירח לא קיים כח משיכה, וכן אוויר איכותי לנשימה והיאך קרה הדבר שדגל ארצות הברית התנופף ברוח?

ההסבר לטענה בדבר הדגל המתנופף פשוט אף יותר. האסטרונאוטים נאלצו לסובב את מוט הדגל כדי לנעוץ אותו בקרקע הירח, והסיבוב – ולא תנועת אוויר כלשהי – הביא להתנופפות הבד. התנופפות כזו על כדור הארץ היתה נפסקת לאחר זמן קצר בגלל החיכוך עם האוויר, ואולם בתנאים על הירח המשיך הדגל להתנופף מעצמו.

תיאוריה 9: סימני עקבות

טענה נוספת טוענים השוללים את תיאוריית הקשרהיא העובדה שסימני עקבות של האסטרונאוטים לא נמחו גם כאשר רכב החלל דרך עליהם, מה שמחזק את הטענה על סרט מבוים היטיב. התשובה לכך היא שעוצמת המנוע היתה נמוכה יחסית – כזו הדרושה לאזן את הרכב על פני הירח – ולכן פעולתו הביאה לפיזור סנטימטרים בודדים של אבק רק מתחת לרכב עצמו, ולא מחתה את סימני נעלי האסטרונאוטים.

תיאוריה 10: הדוח שנעלם, והמבקר שנהרג

נתון מעניין נוסף נרשם, כאשר תומאס רונלד בארון שהיה מבקר איכות של נאס"א, העיד בפני ועדה אמריקאית של הקונגרס על הליקויים שבתוכנית אפולו, וטען כי קיבל איומים על חייו, למרבה האירוניה ולשמחת המערערים על הנחיתה, תומאס נהרג ביחד עם אשתו ובתו החורגת על פסי רכבת שפגעה ברכבם. הדו"ח בן 500 העמודים שעמד להגיש נעלם ולא נמצא עד היום.

עשרה אסטרונאוטים שהיוו 15% מכלל האסטרונאוטים של נאס"א נהרגו בתאונות אימונים. מה שהעלה את החשש שנאס"א לא הצליחה בסופו של דבר להביא לנחיתת אדם על הירח מחוסר כח אדם וכשירותם.

כמו כן העלו חסידי התיאוריות טענה מדוע מחקו נאס"א את כל קלטות המקור של אירוע היסטורי ויקר זה, לפני שנחקרו על ידי גורמים מחוץ לנאס"א? התשובה לכך היא כי הסרטים של הצילום אוחסנו. במהלך שנות ה־70 וה־80, כאשר נאס"א סבלה ממחסור בסלילים של קלטות, היא עשתה שימוש חוזר בכ־200 אלף סלילים שחלקם הכילו את ההקלטות החשובות, מתוך מחשבה שאלו מכילות אך ורק נתונים ולא תיעודים.

אחד מהשאלות הכי נפוצות היה כיצד צילמו את ארמסטרונג נוחת על הירח מחוץ לתא הנחיתה אם אף אחד עוד לא דרך על הירח לפניו (כלומר, לא היה מי שיצלם אותו מבחוץ).

התשובה לכך היא שהתמונה צולמה על ידי מצלמת טלוויזיה שהחלה לפעול באופן אוטומטי כשארמסטרונג שלף מגירת ציוד נישא מרכב הנחיתה הירחי, בטרם ירד לפני הירח. והיא זאת שצילמה אותו.

מתמונות הירח נראה רקע זהה באתרים שונים שאמורים להיות מרוחקים קילומטרים זה מזה, אולם בתמונות ששודרו מהירח הם נראות קרובות זו לזו.

התשובה לכך היא כי השוואת הפרלקסה שמתבטאת בתזוזה היחסית של הגבעות המרוחקות מוכיחה שאכן התמונות צולמו במרחק של קילומטרים זה מזה. מכיוון שעל הירח אין אטמוספירה, מה שנראה בתמונות כגבעות קטנות וקרובות, הם למעשה הרים גבוהים במרחק של 10–20 ק"מ.

והנה עוד משהו שבטח שאלתם לעצמכם: מדוע לא הועף אבק לאחר המראתם בחזרה של רכבי הנחיתה, אם זה נמצא בשפע באזורי הנחיתה?

ההסבר לכך היא שהאבק סביב רכבי הנחיתה נקרא רגוליט, ומקורו במטאוריטים. עומקה של שכבת האבק באזור הנחיתה של אפולו 11 היה כמה סנטימטרים. אילו הייתה אטמוספירה היינו מצפים להעפה של האבק גם במרחק של עשרות מטרים בשל ההפרעות שיוצר החומר שנפלט מהטיל. ואולם בתנאי הירח, הועף רק האבק שנמצא מידית מתחת למנוע. מאותה הסיבה גם לא נמחקו עקבות נעלי האסטרונאוטים.

תגובת נאס"א

לאחר שנים של גיבוש תאוריית קשר בגין זיוף נחיתת אפולו 11 על הירח, כמו גם סקרי דעת הקהל שפעלו לרעתו של ארצות הברית המצביעים על כך שבין 5 ל – 10% מהאמריקאים לא נותנים אמון בגרסה הרשמית של האירועים. בבריטניה, סקר של YouGov בשנת 2012 מצא כי 12% מהבריטים האמינו בתיאוריית הקונספירציה. סקר שנערך לאחרונה מצא כי 20% מהאיטלקים מאמינים כי הנחיתות על הירח היו מתיחה, ואילו סקר שנערך בשנת 2018 ברוסיה העלה את המספר ל – 57%, דבר שאינו מפתיע לאור הפופולריות של תיאוריות קונספירציה אנטי-מערביות ברוסיה.

לאור כל זאת החליטה נאס"א לצאת נגד אותה קונספירציה. מבקרי נאס"א טוענים כי התאוריה מגלה שיפוט לקוי וחוסר ביטחון. כדי להפיץ את מתקפת הנגד שלה, נאס"א שכרה את שירותיו של סופר המדע ג'ים אוברג תמורת שכר של 15 אלף דולרים.

"היה קשה יותר לזייף את כל העניין מלעשות אותו", כותבים אנשי נאס"א באתר האינטרנט של הסוכנות, ופונים להפריך את הטענות המרכזיות של מכחישי הנחיתה, אולם בסופו של דבר נגנז הספר.

נאס"א מביאה גם הוכחות חיוביות לנחיתה על הירח ובראשן הסלעים הייחודיים במשקל 381 קילוגרם שהביאו עמם האסטרונאוטים לכדור הארץ. נוסף לכך, רוסיה, סין, מזרח גרמניה ואויבות אחרות של ארצות הברית בתקופת המלחמה הקרה עקבו מקרוב אחר משימות החלל שלה, ויכלו לבדוק אם אותות הרדיו מאפולו אכן הגיעו מכיוון הירח. אף לא אחת מהן הטילה ספק בהישג האמריקאי. "כשאפילו האויב שלך מכיר בהישגיך – זה די משכנע!" טוענים בנאס"א. כמו כן, הציבו האסטרונאוטים של אפולו 11 על פני הירח מערכת מחזירי אור המיועדים להחזרת אור לייזר. באמצעות מערכת זו, במדידות שנערכו מאז נמצא קצב התרחקות הירח הממוצע מכדור הארץ.

בחזרה לירח?

מאז שנבחר לתפקיד, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונציגי ממשלו מרבים לדבר על חזרה לירח, בין היתר על רקע הערכות שסין, שהנחיתה בחודש שעבר חללית בלתי-מאוישת בצד הרחוק של הירח, מתכוונת להנחית טייקונאוט על הירח עד 2030. בדצמבר 2017, טראמפ חתם על צו נשיאותי המורה לנאס"א לחזור לירח. אולם בפועל, נאס"א המשיכה להתקדם בתוכנית ממשל אובמה לבניית תחנת חלל בינלאומית סמוך לירח, שתאפשר שינוע ושיגור קלים יותר של מסעות מאוישים למאדים בעשור השלישי של המאה ה-21.

כעת, ההצהרות והחתימות החגיגיות מקבלות תוקף מעשי בהודעת נאס"א. ההודעה מפרטת את הצרכים הטכניים של הנחתת המאוישת, הנקראת במסמך "מערכת נחיתה מאוישת", אשר "תבסס פעם נוספת את העליונות האמריקנית על הירח וסביבו. נאס"א מתכננת לפתח סדרה של משימות, בסדר עולה של מורכבות, אל פני השטח של הירח, תוך הסתמכות על שותפותיה המסחריות, על מנת לחזק את המנהיגות האמריקנית" – לשון ההודעה.

כמה נתונים שלא ידעתם סביב אפולו 11

  1. מה היה שכרם של האסטרונאוטים של אפולו 11?

ניל ארמסטרונג, באז אולדרין ומייקל קולינס סיכנו את חייהם בהרפתקה הגדולה בתולדות האדם, אבל הם עשו זאת תמורת השכר הרגיל של עובדי מדינה.

כן, אסטרונאוטים הם עובדי מדינה, וכמו כל סוכן CIA או מורה לאנגלית באוהיו – הם משתכרים לפי טבלת משרתי הציבור הפדרלית האמריקאית. כמו בישראל, שכר עובדי המדינה נקבע לפי משתנים כמו ותק, דרגה צבאית ותארים אקדמיים. ארמסטרונג, הבכיר מבין השלושה, השתכר 27,401 דולר לשנה. אולדרין, קולונל (אלוף משנה) בחיל האוויר האמריקאי, השתכר 18,622 דולר לשנה. ומייקל קולינס, לוטננט (סֶגֶן) בחיל האוויר, השתכר 17,147 דולר בשנה.

זה אומנם לא מעט (שכרו החודשי של ארמסטרונג שווה ערך ל-56,000 שקל ברוטו בימינו), אבל זה גם לא הרבה במיוחד: ארה"ב השקיעה כמעט 24 מיליארד דולר כדי שארמסטרונג יתהלך על הירח במשך שעתיים וארבעים דקות, ובזמן הזה הוא הרוויח 33 דולר לשעה.

למעשה, הבירוקרטיה האמריקאית הגיעה גם לירח, וארמסטרונג, אולדרין וקולינס זכו לתוספת שכר יומית על השהייה בירח – אותה תוספת שכר שטייס רגיל בכדור הארץ מקבל עבור שהייה מחוץ לבסיס: 8 דולר ליום. וגם מתוספת אש"ל צנועה זו ניכתה המדינה את סעיף המגורים, שכן האסטרונאוטים ישנו בחללית.

  1. איזה ביטוח חיים עשה ארמסטרונג על הטיסה לירח?

במשכורת הצנועה שהרוויחו, ולנוכח הסכנות שארבו להם בירח, האסטרונאוטים של אפולו 11 לא יכלו לרכוש לעצמם ביטוח חיים. אי לכך ארמסטרונג חשב על פתרון יצירתי לבעיה: "מעטפות ביטוח". לפני שיצאו לירח, ארמסטרונג, אולדרין וקולינס חתמו על כמה מאות מעטפות דואר חגיגיות שהדואר האמריקאי הנפיק לרגל המאורע. השלושה הפקידו את המעטפות החתומות בידי חברם אל בישוף, וביום השיגור ניגש בישוף לסניף הדואר במרכז החלל קנדי והחתים את המעטפות בחותמת סניף הדואר המקומי. האסטרונאוטים הניחו שאם יקרה אסון, המעטפות החתומות והמתוארכות יימכרו בהרבה כסף ויספקו כך מעין ביטוח חיים למשפחותיהם. צוותי אפולו 12, 13, 14, 15 ו-16 חזרו על התרגיל וחתמו אף הם על מעטפות דואר חגיגיות, שהוחתמו ביום השיגור או ביום הנחיתה על הירח.

  1. מדוע נשלחו האסטרונאוטים של אפולו 11 לבידוד?

היום ברור לנו שהירח חסר חיים לחלוטין, אבל זאת חוכמה בדיעבד – ידע שרכשנו מניתוח דוגמיות הירח שהביאו עימם האסטרונאוטים של משימות אפולו 11–17, ולא נמצאה בהם כל עדות לחומרים אורגניים בסלעי הירח בעבר או בהווה.

ב-1969, לעומת זאת, האפשרות שיש חיים על הירח עדיין עמדה על סדר היום של הקהילה המדעית. משימות מאוישות ורובוטיות קודמות לירח הראו בבירור שעל הירח אין ציוויליזציה מפותחת כפי שחשבו במאה ה-19, אבל מה לגבי חיידקים או וירוסים? בנאס"א חששו מאוד מזיהום ביולוגי של כדור הארץ בנגיפים או חיידקים ירחיים.

לכן, הצוללנים שחילצו את ארמסטרונג, אולדרין וקולינס מלב ים לא מיד הושיטו להם יד – הם הושיטו להם לפני הכול חליפות בידוד ביולוגיות. תא הפיקוד קולומביה נשטף בחומר חיטוי (פולידין), והאסטרונאוטים עצמם נשטפו בנתרן תת-כלורי, המשמש לחיטוי. רק אז הועלו האסטרונאוטים למסוקים, ואלה נשאו אותם לספינת החילוץ הורנט.

אבל גם על ההורנט לא הסתיים מסעם של האסטרונאוטים. חברי צוות אפולו 11 נשלחו לבידוד של 21 יום,  תחילה במתקן נייד מיוחד שחיכה להם על סיפון ההורנט והוטס לאחר מכן – ובתוכו האסטרונאוטים – למרכז החלל ביוסטון. לחץ האוויר בתוך המתקן היה נמוך מלחץ האוויר בחוץ, ועל כן חיידקים שבתוכו לא יכלו לצאת ממנו ולהתפשט בחוץ. במתקן היו יחידות מגורים לאסטרונאוטים וציוד תקשורת ששימש את אותם לקשר עם משפחותיהם, עם עיתונאים ועם נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון, שבא לביקור. אגב, ארמסטרונג, אולדרין וקולינס לא היו לבד בבידוד: את המתקן הם חלקו עם רופא צמוד ועם מהנדס, שתפקידו היה לפקח על המתקן. במתקן הקבוע ביוסטון שהה צוות רפואי, טבחים ואנשי שירות שונים – כולם התנדבו להיחשף לסכנת הדבקה. כולם גם חגגו לארמסטרונג את יום הולדתו, שחל במהלך השהייה בבידוד.

השארת תגובה