התנצלות ברק סללה את הדרך למרצ

לאחר פרסום מאמר של ח"כ עיסאווי פריג' ממרצ, אהוד ברק פרסם התנצלות על אירועי אוקטובר 2000: "אני נושא באחריות של כל מה שהתרחש, לרע או לטוב תחת תקופת כהונתי כראש ממשלה"

אהוד ברק במסיבת עיתונאים
אהוד ברק במסיבת עיתונאים
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

יו"ר 'ישראל דמוקרטית', רה"מ לשעבר אהוד ברק התייחס בראיון לרשת ב' למאמר שפרסם ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) ובו דרש שיתנצל על אירועי אוקטובר 2000: "עיסאווי פריג' כתב דברים חשובים שנאמרו ממקום כואב ומפוכח של אדם שמכיר באופן אישי, הוא ומשפחתו, את הכאב הזה. זה דברים חשובים וכואבים. אני נושא באחריות של כל מה שהתרחש, לרע או לטוב תחת תקופת כהונתי כראש ממשלה, בתוך זה גם לאירועים שבהם נהרגו באוקטובר 2000 אזרחים ישראלים ערבים ופלסטינים מעזה. אני חוזר גם היום ואומר בכאב אמיתי, אין מקום בשום מצב למפגינים שנהרגים מאש כוחות הביטחון והמשטרה של מדינת ישראל, של המדינה שלהם. במובן הזה אני נטלתי אחריות והתנצלתי גם בעבר, אני גם הסברתי בועדה של השופט אור בניגוד לעצת עורכי דיני שאמרו לי "מה אתה עושה" ואמרתי: אני אומר את האמת. אני אחראי לכל מה שקרה כולל הדברים האלה. ומביע עוד פעם צער והתנצלות בפני המשפחות שהכאב שלהם הוא בטח לאין סוף, ולפצועים והחברה הערבית והחברה הישראלית שהרי פעלתי בשמה, היו שם נסיבות קשות ביותר והאחריות בהחלט נדרשת. אסור היה שדברים כאלה יקרו לא אז ולא היום ואני בהחלט אומר שאני לא מסיר מעצמי את האחריות ואני מאמין שאני יכול להיות חלק מהפתרון ואני באמת מחויב לפעול לתיקון עמוק".

אירועי אוקטובר 2000  היו גל של מהומות והפגנות אלימות של ערביי ישראל, אשר פרצו ב-1 באוקטובר 2000, (שהיה היום השני של ראש השנה ה'תשס"א), יומיים אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה, ושלושה ימים אחרי עלייתו של ראש האופוזיציה דאז, אריאל שרון, להר הבית. בניגוד לאירועי האינתיפאדה השנייה, המתארים בראש ובראשונה את העימות מול פלסטינים תושבי השטחים, שאינם אזרחי ישראל, מיועד הכינוי "אירועי אוקטובר 2000" לתאר את העימות הפנים-ישראלי, מול מפגינים ומתפרעים ערבים אזרחי מדינת ישראל. האירועים התרחשו בשני גלים: 1 עד 3 באוקטובר ו-7 עד 10 באוקטובר, ובמהלכם נהרגו מבין המפגינים 12 ערבים אזרחי ישראל ופלסטיני שאינו אזרח ישראלי, וכן נהרג יהודי ישראלי אחד מיידוי אבנים.

האירועים החלו בהפגנות הזדהות המוניות שערכו ערביי ישראל עם ערביי יהודה ושומרון לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, בהנחיית ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, ולאחר קריאתו של חבר הכנסת עבד אל-מאלכ דהאמשה להציל את מסגד אל-אקצא. ההפגנות הובילו לחסימת כבישים כמחאה, כללו במקרים אחדים בדיקת זהות הנוסעים ופגיעה ביהודים שבהם, וניסיונות תקיפת יישובים יהודים, הידרדרו במהירות לעימותים בין המתפרעים לכוחות המשטרה ועוברי אורח. משטרת ישראל ומשמר הגבול הגיבו בירי של קליעי גומי, ובמקרים מסוימים גם ירי אש חיה, לעבר המתפרעים. עד אשר שככו כעבור שבוע, האירועים הידרדרו להצתות ומהומות בערים ובכפרים ערביים ומעורבים ברחבי הארץ, בעיקר בגליל ולאורך ואדי מילכ, ובמקרים רבים נרשמו התנגשויות אלימות בין כוחות המשטרה והערבים ובין ערבים ויהודים.

ממשלת ישראל, בראשות אהוד ברק, נעתרה לבקשת הנהגת ערביי ישראל והקימה ב־8 בנובמבר 2000 ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת האירועים בראשות השופט תיאודור אור ("ועדת אור"). במסקנותיה בדו"ח שניתן ב־1 בספטמבר 2003, מתחה הוועדה ביקורת קשה על שרים בממשלה, על קצינים במשטרת ישראל, ועל מנהיגים בציבור הערבי הישראלי. על מסקנות הוועדה נמתחה ביקורת, הן בקרב הממשלה והכנסת והן בהנהגת הציבור הערבי. במהלך פגישת בחירות התנצל אהוד ברק בפומבי בפני הציבור הערבי, אך הללו ובהם חברי כנסת ערביים דחו אותה, וקבעו שהוא האחראי להרג. נפעם זאת הפעם השנייה שברק מתנצל.

ח"כ עופר כסיף ממפלגת חד"ש הגיב לדבריו של אהוד ברק: "טוב עשה אהוד ברק שהתנצל ולקח אחריות על הרג האזרחים באירועי 2000. הדבר בולט על רקע ניסיונה השיטתי של מדינת ישראל לטייח את פשעי הנכבה, והודעותיהם השקריות של דובר צה"ל והמשטרה לגבי פגיעה בפלסטינים מדי יום ביומו. התנצלות זה חשוב, אבל מילים אינן מרפאות בפני עצמן, וכעת נדרשים מעשים. זו העת להכיר בעוולות, ולדחוף למדיניות של שוויון אזרחי ולאומי מלא, ולשתי מדינות, זו לצד זו בשלום ובביטחון – ישראל ופלסטין."

יו"ר ועדת החוץ והביטחון וראש השב"כ לשעבר ח"כ אבי דיכטר התייחס היום להתנצלותו של אהוד ברק על מאורעות אוקטובר 2000: "מה לעזאזל עומד לנגד עיניו של אהוד ברק כשהוא מתנצל בפני ח"כ עיסאווי פריג'? כראש השב"כ באותה אינתיפאדה ארורה, אני אומר לך אהוד ברק ולכם אזרחי ישראל: לולא נחישותם וגבורתם של הלוחמים, מאות ישראלים היו נרצחים על הכבישים. באוקטובר 2000 הייתי ראש השב״כ, כאשר נתקלנו בתופעת 'הפזעה' בקרב ערבים ישראלים. במקום להשתמש במילה המכובסת 'מיון' של האנשים ברכבים שנעצרו בידי ההמון על כביש ואדי עארה, צריך לומר את האמת: זו הייתה ממש 'סלקציה', שבה מרגע שזיהו את נוסעי הרכב כיהודים, הם היו בסכנת מוות. יעידו על כך אנשי תקשורת שהוצאו מתוך לוע הארי, נכון יותר מתוך לועם של הכלבים , שאיימו לפגוע בהם. אלמלא לוחמי המשטרה שסיכנו חייהם כדי לחלצם מהתופת האנושית, גורלם היה נחרץ והם היו נשרפים חיים עם מכוניותיהם שהוצתו".

השארת תגובה