המהפכה האדירה הצפויה לכלכלה העולמית עקב 'אמנת סינגפור'

מהפכה כלכלית בינלאומית מתרחשת לנגד עינינו. למהפכה הזו קוראים 'אמנת סינגפור', והיא תשפיע על כל אחד ואחת מאתנו.

עוד-רונן-סטי-למייל-צילום-עזי-פורת-267x400
עוד-רונן-סטי-למייל-צילום-עזי-פורת-267x400

לבקשת משרד המשפטים הצטרפתי ל"שולחן עגול" בנושא משפט פרטי ובין-לאומי, שבו נערכו דיונים סביב החתימה על האמנה – וזאת כיועץ בתחום הבוררות ופתרון סכסוכים מחוץ לבית המשפט.

אמנת סינגפור, שהחל מחודש אוגוסט השנה יחלו לחתום עליה מדינות רבות, מסירה אבן נגף אדירה ליישוב סכסוכים עסקיים בין חברות ממדינות שונות.

חברות ישראליות לא מעטות חתומות על הסכמים בינלאומיים כגון הסכמי השקעה בנדל"ן בחו"ל, הסכמי הפצה, זכיינות ושיווק, הסכמי ייבוא מוצרים, ומה לא?

אלא שכאשר פורץ סכסוך בין הצדדים – ברוב הפעמים לא ניתן ליישבו כלל – והחברות החתומות עליו מעולם לא יראו את הכסף המגיע להן.

מדוע? מפני שמדובר במעין "מלכוד 22". אם הצד הישראלי יבחר לנהל את התביעה בארץ, ואפילו יצליח לזמן את הצד הזר לדיון, פסק הדין שיתקבל לא יהיה שווה יותר מפיסת הנייר שעליו הוא נדפס, כי לא ניתן יהיה לאוכפו באף מדינה זרה כמעט.

אם יבחר הצד הישראלי לנהל את המשפט בחו"ל – צפויות לו הוצאות עתק! רק כדי לסבר את האוזן, כל שקל של הוצאות משפטיות, הופך לדולר או ליורו – כאשר הסכסוך עובר לחו"ל.

אי ידיעת החוק המקומי, אי ידיעת השפה, שכירת עורך דין ישראלי שילווה את עורך הדין המקומי, הוצאות המחיה לאורך המשפט – כל אלה עלולים להסתכם במאות אלפים ולעיתים במיליוני שקלים. מדובר בשיקול מכריע טרם יציאה ל"קרב".

ישראל חתומה על ארבע אמנות בינלאומיות לאכיפת פסקי דין. ניסיון לאכוף פסק דין של בימ"ש ישראלי במדינות אחרות – הוא ניסיון שנדון לכישלון.

אמנת סינגפור הולכת לשים לכל הסאגה הזו סוף!

האמנה אומרת דבר אחד חשוב: כל הסכם גישור בין גופים עסקיים בינלאומיים שהתקבל ע"י בית המשפט באחת מהמדינות שעומדות לחתום עליה – יחייב את בתי המשפט במדינות הצדדים לסכסוך.

כך למשל, יבואן ישראלי הנמצא בסכסוך מול ספק זר – יכול להגיע עימו להסכם בגישור ויוכל לאכוף אותו בבתי המשפט במדינה ממנה פועל הספק.

אמנת סינגפור יוצרת מצב דומה לאמנת ניו יורק, אמנה אשר מאפשרת כיום אכיפה של פסקי בוררות בינלאומיים בלמעלה מ-150 מדינות.

אמנת סינגפור תגרום לחברות אלה להכליל בהסכמיהן חובת גישור הקודמת להליך הבוררות –
הליך הידוע כזול ומהיר אף יותר.

אמנת סינגפור גם מציינת מהם הליכי הגישור המקובלים עליה, באיזה גופים יש לנהל את הגישור (לדוגמה המושב ליישוב סכסוכים בינלאומיים ה-ICC), חובת תרגום ההליך לשפת האם של המתדיינים, וכן הדרכים לאכוף הסכמי גישור, או להתנגד עליהם.

האפשרות להתנגד להסכמי גישור בינלאומיים היא מצומצמת ביותר – וכך הופכת האמנה לכלי יעיל ומהיר העתיד לייעל את המסחר הבינלאומי, ולקצר מאד סכסוכים עסקיים בינלאומיים.

העוצמה הגלומה בגישור בינלאומי מבחינת חיסכון – היא אדירה. כך, חברות אשר ישלבו סעיף גישור בהסכמים בינלאומיים צפויות לפתרון הסכסוך ב-20 עד 30 שעות עבודה, במקום בכ-250 שעות עבודת עורך דין הנדרשות בממוצע – כאשר הסכסוך מתנהל בבית המשפט.

יחד עם זאת, חשוב להקפיד על ניסוח נכון של סעיפי הגישור, וכמובן לערוך הליך גישור חוקי העומד בתקנות אמנת סינגפור והוראות החוק.

במסגרת ה"שולחן העגול" במשרד המשפטים נחשף כי ישראל הייתה מעורבת לאורך השנים באופן פעיל ומוביל בדיונים באונסיטרל (ועדת האו"ם למשפט בין-לאומי מסחרי) לגיבוש האמנה, וכעת צפויה להתקבל החלטה סופית בדבר הצטרפות ישראל לאמנה זו. טקס החתימה על האמנה ייערך בסינגפור בתחילת אוגוסט 2019.

עו"ד רונן סטי, חבר וועדת הבוררות הבינ"ל של ה – ICC ליד בית הדין הבינ"ל לבוררות, מגשר ובורר עסקי ובינ"ל, רונן סטי ושות' משרד עו"ד, בוררות ויישוב סכסוכים.

השארת תגובה