תמיכת הרבנים בשלי יחימוביץ

מי שהייתה עיתונאית בכירה שקבעה סדר יום תקשורתי, הצטרפה לפוליטיקה לפני 13 שנה ולשיאה הגיעה כאשר נבחרה לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה

שלי-יחימוביץ-600x232
שלי-יחימוביץ-600x232
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

בכירת מפלגת העבודה ויו"ר המפלגה לשעבר, ח"כ שלי יחימוביץ, הודיעה כי החליטה לפרוש מהפוליטיקה: "עייפתי מאוד מהחלק הפוליטי. פוליטיקה היא כלי חיוני למימוש השקפת עולם, אך האיזון בינה ובין תכליתה הופר קשות בשנה האחרונה, והדבר יצר אצלי תחושת מועקה. בימים כתיקונם הייתי נלהבת לצלוח את המשבר, אבל לצערי זה לא כך", כתבה. יחימוביץ הדגישה כי מחויבותה למפלגת העבודה ולערכיה נשארה כשהייתה, וכי תתמוך בעמיר פרץ ותעשה כל שתוכל להצלחתו ולהצלחת מפלגתה בבחירות. "מדובר בתהליך אישי ממושך ובהחלטה אישית ופרטית. מי שהכריע את הכף היה הבן שלי שאמר 'אני מרגיש שמיצית את היכולת שלך לשנות את השיח. אין ספק שאת יכולה עדיין לעשות טוב, אבל זה לא יהיה משנה מערכה כפי שהיה בעבר'", הוסיפה.

יחימוביץ מכהנת בכנסת במשך 13 שנים, במהלכם הצליחה להעביר 69 חוקים, למרות היותה באופוזיציה. במהלך כהונתה כיו"ר המפלגה, סירבה שוב ושוב להצעות נתניהו להצטרף לממשלתו ולכהן כשרה. במהלך השנים מלאה תפקידים בכירים יחסית בכנסת, בהם יו"ר ועדת האתיקה, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ופעמיים יו"ר האופוזיציה.

לפני היותה פוליטיקאית, הייתה יחימוביץ עיתונאית בכירה, כאשר החלה את דרכה העיתונאית החלה בזמן לימודיה בבאר שבע, ככתבת "על המשמר" בדרום, ואחר כך ככתבת רשת ב' של קול ישראל בדרום. משם המשיכה לתפקידי כתבות בכירים ברדיו בתחומי העבודה, הכלכלה והפוליטיקה. הגישה את מגזין הכלכלה "צבע הכסף" של רשת ב'. ב-1993, עם פרישתו של רזי ברקאי מקול ישראל, נבחרה להחליף את ברקאי בהגשת תוכנית האקטואליה הפופולרית של רשת ב', "הכל דיבורים", שאותה הגישה וערכה במשך שבע שנים, ובאמצעותה הייתה לחלק פעיל וחשוב בעיצוב סדר היום.

באוקטובר 2000 עזבה את רשת ב' והצטרפה לחברת החדשות של ערוץ 2, שם הגישה את תוכנית הראיונות "פגוש את העיתונות", את "חמש עם", והייתה בעלת טור אישי בנושאי חברה וכלכלה במגזין "אולפן שישי". בטורה האישי הביאה פרשנות כלכלית קוראת תיגר, חשפה קשרי הון ושלטון, התנגדה נחרצות לתהליכי הפרטה מהירים שהוביל משרד האוצר, ותקפה בעלי הון גדולים. באותו זמן גם הצטרפה לגלי צה"ל, שם הגישה פעם בשבוע, בימי חמישי, את תוכנית האקטואליה של רזי ברקאי, "מה בוער".

ב-29 בנובמבר 2005, שלושה שבועות אחרי בחירתו של עמיר פרץ לראשות מפלגת העבודה, הודיעה על פרישה מעולם העיתונות וכניסתה לפוליטיקה. יחימוביץ' נבחרה למקום התשיעי ברשימת מפלגת העבודה, ולאחר הבחירות במרץ 2006 הייתה לחברת הכנסת. במהלך כהונתה כח"כית הייתה חברה בוועדת הכספים ובוועדה לענייני ביקורת המדינה ועד שנת 2008 עמדה בראש הוועדה לזכויות הילד. באותה שנה, הוענק ליחימוביץ' אות אבירת איכות השלטון מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל על פועלה כחברת כנסת. בבחירות המקדימות של "העבודה" בדצמבר 2008 נבחרה למקום החמישי ברשימת המפלגה לכנסת. בכנסת זו שימשה יחימוביץ' בתפקיד יו"ר ועדת האתיקה וחברת ועדות הכספים והעבודה, הרווחה והבריאות.

בספטמבר 2011 נבחרה יחימוביץ' ליושבת ראש מפלגת העבודה, לאחר שגברה על ח"כ עמיר פרץ במסגרת הסיבוב השני של הבחירות לראשות המפלגה, בו קיבלה מעל ל-54% מן הקולות. במשך כחודשיים, בין 9 במאי ל-19 ביולי 2012, שימשה יחימוביץ' כראש האופוזיציה, בתקופת הצטרפות "קדימה" לקואליציה של ממשלת נתניהו. בדצמבר 2012, במהלך הקמפיין לפני הבחירות לכנסת התשע עשרה, הציגה את תוכניתה הכלכלית, שעיקרה תגבור השירותים הציבוריים ותשלומי ההעברה בהיקף של כ-25 מיליארד שקל לשנה שימומנו באמצעות הגדלת המיסוי הישיר על בעלי ההכנסות הגבוהות מאוד ועל התאגידים החזקים, ובמקביל העלאת שכר המינימום, שיקום השירותים הציבוריים, צמצום הפערים בין הפריפריה למרכז, הגברת הרגולציה על שוק ההון והשקעה בתחבורה הציבורית על חשבון תשתית הכבישים.

במהלך הקמפיין נטתה יחימוביץ' שלא להבליט את הנושאים המדיניים, והעדיפה להתמקד בביקורת על המדיניות הנאו-ליברלית של בנימין נתניהו ובהצגת החלופה הסוציאל-דמוקרטית שמפלגת העבודה בראשותה מציעה. בשלבי הקמפיין האחרונים התחייבה שלא לשבת עם נתניהו בממשלת אחדות. בבחירות קיבלה מפלגת העבודה 15 מנדטים. לאחר הקמת הממשלה השלושים ושלוש מונתה לראש האופוזיציה. בכנסת התשע עשרה שימשה יחימוביץ' כחברה בוועדת הכספים, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בוועדת המשנה לעניינים חסויים ובוועדה משותפת לתקציב הביטחון. בבחירות המקדימות לראשות מפלגת העבודה שנערכו ב-21 בנובמבר 2013, הפסידה ליצחק הרצוג בפער של 17%. לאחר הפסדה גיבתה את יושב הראש הנכנס והתייצבה לצידו. בבחירות המקדימות להרכבת הרשימה לקראת הבחירות לכנסת העשרים זכתה במקום הראשון עם 22,855 שהם 80.6% מקולות הבוחרים, ושובצה במקום השלישי לרשימת המחנה הציוני לכנסת, אחרי היושב ראש הרצוג ויושבת ראש התנועה ציפי לבני. בכנסת משמשת יחימוביץ' חברה בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת הכספים של הכנסת. בספטמבר 2015 דורגה במקום הראשון בדירוג חברי הכנסת מטעם ערוץ הכנסת.

התמיכה החרדית בהסתדרות

ב-5 בפברואר 2017 הודיעה יחימוביץ' שתתמודד לתפקיד יושבת ראש הסתדרות העובדים הכללית החדשה. לשם כך הקימה רשימה משותפת עם ש"ס שתהיה 26% מהנציגים בהסתדרות ו-20% בנעמ"ת ועם עובדי רשות שדות התעופה בראשות פנחס עידן. לראשונה, מפלגה חרדית רצה ברשימה משותפת שבראשה אישה. בבחירות הפסידה לאחר שזכתה בכ-38% מקולות הבוחרים מול ניסנקורן שזכה בכ-62%. סיעת הבית החברתי בראשותה גדלה מ-33% ל-37.3%.

לטענת יחימוביץ ישנו חשד כבד כי הבחירות לוו בזיופים ובאי סדרים רבים ובכוונתה לעתור לבית המשפט. במאי 2017 עתרה יחימוביץ לבית המשפט לביטול תוצאות הבחירות. באוגוסט 2017 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את העתירה בטענה כי רשות השיפוט של ההסתדרות היא הגוף המוסמך לדון בטענות אלו. במאי 2018 דחה בית המשפט העליון את ערעורה על החלטת המחוזי, והפנה אותה פעם נוספת למצות טענותיה ברשות השיפוט של ההסתדרות.

במידת הצורך, הבהיר בית המשפט העליון כי תוכל לערער על החלטת רשות השיפוט בבית המשפט המחוזי – אולם יחימוביץ' החלטה למשוך עתירתה מרשות השיפוט יומיים לאחר פסיקת העליון, כשהיא טוענת כי אין לה אמון במוסדות ההסתדרות. באוקטובר 2017 מונתה ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה. ב-1 בינואר 2019 מונתה שוב לתפקיד ראש האופוזיציה בעקבות פיצול סיעת המחנה הציוני.

בבחירות המקדימות בפברואר 2019 שקיימה מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הגיעה יחימוביץ' למקום השלישי, והוצבה במקום החמישי ברשימה לכנסת אחרי יו"ר המפלגה אבי גבאי והמקום השני ששוריין למועמד שלו. עיקר עבודתה הפרלמנטרית היתה כאמור בוועדת הכספים ובוועדת החוץ והביטחון. כמו כן עמדה בראש ועדת המשנה החסויה לענייני חוץ ובטחון של ביקורת המדינה.

"אני אסירת תודה על הזכות שנתנה לי לשרת את הציבור ברוח אמונותיי. לרגע לא הפסקתי לאהוב את העבודה הפרלמנטרית, ואני גאה בהישגי בה", סיימה יחימוביץ את הודעת הפרישה.