הדשדוש נעשה יותר נח לביבי

קל לסמן את קצו של נתניהו לנוכח הסקרים שמעידים על קושי ממשי להקמת ממשלת ימין בראשותו – נטולת ליברמן. אלא שההשוואה צריכה להיעשות בין הפוליטיקה הישראלית בהשוואה לפוליטיקה העולמית

לחם ושעשועים להמונים. ההמונים בכיכר טרפלגר
לחם ושעשועים להמונים. ההמונים בכיכר טרפלגר
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

לא הבחירות הפנימיות לראשות-הממשלה ואפילו לא הברקזיט הממשמש ובא בעצלתיים – כמו הרכבת הקואליציה בישראל בואכה 2020. לא משחקי הכס הפוליטי העסיקו השבוע את הבריטים אלא המשחקונים הספורטיביים. המוני בריטים גדשו את הרחובות בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, התיישבו בכיסאות פלסטיק במתחם צפייה שהכשירה עיריית לונדון בכיכר טרפלגר והתיישבו על הקרקע ברחובות הסמוכים כדי לצפות במסכי ענק במשחק קריקט שהתקיים באצטדיון שפקק במשך שעות את הדרך ממרכז העיר לשכונה היהודית גולדרס גרין. הישראלים נתקעו בדרכים אך לפני שבוע עקב מחאת האתיופים, בעוד באנגליה התנועה נעצרה בגלל חלוקת לחם ושעשועים להמונים כמו בימי רומי העליזים.

כשאדי האלכוהול התפוגגו וקריאות הקרב שככו – ניתן היה לשוב ולדבר עם האנשים בטון בריטי מאופק על תלאות השעה. הייאוש מההנהגה הפוליטית המקומית חופף כמעט לחלוטין לתחושות בישראל. הפוליטיקאים של לונדון לא מחכה לברקזיט למרות שהמצביעים הבריטיים הצביעו בעדו ורצו לראות במימושו. כמוהם כאיווט הישראלי-מולדבי שיעשה הכל כדי שבחירת המצביעים בנתניהו לא תמומש ותביא להקמת קואליציה בראשותו.

זוהי הפעם השלישית בתקופה האחרונה שמזדמן לי לשהות בבירת הממלכה המאוחדת. לא הייאוש אלא הדשדוש הוא שנעשה פה יותר נוח מביקור לביקור. הבריחה מאחריות מובילה את מצביעי המפלגה השמרנית לבחור את ראש-הממשלה השלישי במספר מטעם מפלגתם, והחמישי במספר בממלכה מאז 2009.

מי שמתבונן בהשתאות על נפלאות ותלאות הפוליטיקה הישראלית – מוזמן לערוך השוואת תחלופה מהירה ולבדוק את זהות הדיירים שהתגוררו בעשור האחרון ברחוב דאונינג 10 בלונדון. כשנתניהו שב לבית רה״מ ב-2009 כיהן טוני בלייר מהלייבור כראש-ממשלת בריטניה. ב-2010 נכנס לדאונינג 10, מחליפו, איש הלייבור גורדון בראון. ב-2016 חולל דיוויד קמרון מהפך וכבש את ראשות הממשלה – כשאישיותו הצטיירה כבת דמותו הסגרירית של נתניהו הישראלי. קמרון ניצח בחירות נגד כל הסיכויים אך נאלץ לפרוש אחרי כישלון משאל העם על הברקזיט – שהתקיים בעקבות הבטחת בחירות – שפה משום מה, נהוג לקיימה. מחליפתו תרזה מיי שנבחרה לאחר התפטרותו, נאלצה לחלוץ את נעלי העקב לאחר שנכשלה פעם אחר פעם לאשר בפרלמנט הבריטי את ההסכמים למימוש הברקזיט שגיבשה עם האיחוד האירופי.

בשבת האחרונה עקף נתניהו את ראש הממשלה הראשון בן גוריון בתקופת הכהונה המצטברת כראש-ממשלה, וחלף על תקופת השיא של כהונה בת 13 שנים ו- 128 יום. ביבי אמור היה לציין את יום חגו כשמצחו עטור זהב צחור. כראש-ממשלה שזכה בגדול בבחירות אך תמול שלשום ומתבצר בלשכתו מאובטח מאי-פעם. מוקף במאבטחי שב״כ חסונים ובחוקי חסינות. את הזהב הצחור מחליף רק האופק השחור.

קל לסמן את קצו של נתניהו לנוכח הסקרים שמעידים על קושי ממשי להקמת ממשלת ימין בראשותו – נטולת ליברמן. אלא שההשוואה לא צריכה להיעשות בין המקום בו ציפינו לראות את נתניהו לבין המקום בו הוא מצוי כיום, אלא בין הפוליטיקה הישראלית בהשוואה לפוליטיקה העולמית. התיעוב בין ימין לשמאל חוצה יבשות ומדינות. בארה״ב ובצרפת, בגרמניה ובבריטניה – קשה למצוא הנהגה פוליטית שמצליחה לשמור על רלוונטיות אחרי עשור של כהונה. מהו הרעד הקל של נתניהו בסקרים אל מול רעידותיה הפיזיות ודעיכתה הפוליטית של אשת הברזל של אירופה, הקונסולרית אנגלה מרקל.

התופעה של מחסור במנהיגים בעלי שיעור קומה הפכה למצוקה בינלאומית שמתרחשת בכל מדינות המערב הדמוקרטי. אם היו מספרים לראש הממשלה הראשון – שראש הממשלה התשיעי של מדינת המנדט יארח בלשכתו ברצף, חמישה ראשי ממשלה של הממלכה המאוחדת, הוא היה נעמד על ראשו בתדהמה.

בנעליו של ביבי

חרף מה שנראה בעינינו ככאוס ישראלי, ישראל מסתבר, היא מודל ליציבות שלטונית. מנהיגי המפלגה השמרנית יצעדו בשבוע הבא לקלפיות כדי לבחור את מחליפה של תרזה מיי. המועמד החם, ולא רק במובן הפוליטי, הוא ראש עיריית לונדון לשעבר בוריס ג'ונסון, תאומו הסיאמי של טראמפ האמריקאי, שמככב במדורי הרכילות כטיפוס שמחליף מהלומות ולא רק עם מילוליות.

בצד השמאלי של המפה, הייאוש רק מעמיק. כדי להבין עד כמה די להאזין להצהרותיו של האח הסוציאליסטי הישראלי עמיר פרץ, שהתארח בעבר בוועידות מפלגת האם הבריטית הלייבור. פרץ מצא עצמו מכריז השבוע בעל כורחו כי בכל מקרה לא ייפגש עם מנהיג מפלגת הלייבור ג'רמי קורבין, שנתפס בישראל כמנהיג אנטישמי שולי, אך זוכה למעמד ולרלוונטיות ברחוב הבריטי. איפה קורבין ואיפה הקלאסה של טוני בלייר שינק מאותה תורה ובא משורותיה של אותה מפלגה.

האנרכיה הפוליטית והבלבול המדיני בהם שרויה הממלכה מאז ההצבעה על הברקזיט מחלישים את בריטניה בכל המישורים. האיראנים מעזים לנסות ולהשתלט על ספינה של האומה שהייתה מלכת הימים והמושבות. טראמפ האמריקאי מכנה בביטויי גנאי את שגריר בריטניה בארה״ב וגורם לו להתפטר מתפקידו ולהימלט מוושינגטון בביזיון, רגע אחרי שנבחר לקול תרועות ההמנון. כל זה קורה אחרי שטראמפ עלב באופן סדרתי בראשת-הממשלה המתפטרת. רק חסר היה שישליך עליה נעליים עם פרישתה.

מעבר לים מבינים עוד יותר עד כמה היציבות המדינית לה אנו זוכים בתקופת כהונתו של נתניהו – אינה מובנת מאליה. בעוד אמריקה ואירופה שסועות ומפולגות, מתקוטטות ומתנצחות, דווקא במזרח-התיכון הלוהט והקרוע ממלחמות, שומר ראש-ממשלת ישראל על אווירה מדינית נינוחה ומבושמת. לכל אלה שמסבירים לנו בוקר וערב, שהחלפת נתניהו היא צו השעה ושאלת המנהיגות האלטרנטיבית – היא בכלל זניחה, מוצע לקחת טיסה בת חמש שעות לבריטניה. אם מנהיגות לא אחראית מסוגלת לדרדר כך את הגדולות שבמדינות המערב, כיצד תיראה ארצנו הקטנטונת אחרי חודשים ספורים של הנהגה לא אחראית?

נתניהו אינו בן גוריון – שגם הוא היה נקמן וקטנוני בהתנהלותו הבין-אישית. ביבי אפוף חשדות – אך כמוהו גם שאר המנהיגים שקוראים עליו תיגר וענייניהם לא נחקרים משום מה. במינויו האחרונים הוא מוכיח את חוסר יכולתו להעצים מנהיגות ראויה לצדו כשהוא מעדיף לקדם עדה של חנפים ומלחכי פנכה. ואף על פי כן, השלם של האיש עולה על סך חלקיו. האיש הוא המדינאי מספר אחת, לא רק בישראל אלא באירופה כולה. לונדון מחכה למנהיג ברמתו, ורק בישראל – חותרים להחלפתו.

השארת תגובה