כיצד תהיו הורים ולא שוטרי משמר הגבול?

יחסי משפחה שוחרי שלום: היכן עובר הגבול? ♦ יעל לובנשטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית מסבירה, מדגימה ומייעצת

כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

כיצד מלמדים ילדים לבטא רצונות ללא היסוס, ללמוד לבחור, ולהציב גבולות מקטנות ובוודאי בבגרות, כאשר ההורים אינם מבטאים את רצונותיהם וקובעים את גבולותיהם. בשיח על גבולות, האם אלו הילדים שחוצים כל גבול, או שמא ההורים נעדרי גבולות, ואינם מכבדים את ילדיהם ואת הגבולות שלהם?

פעמים רבות, הורים מציבים גבולות באופן חסר גבולות לחלוטין. תשובות תוקפניות שאומרים הורים מבלי לחשוב פעמיים, כמו: אתה מגזים, אתה מתנהג בחוצפה, או לך תעבוד, משתקות את הנינוחות שבה ראוי שילד ילמד לבטא את רצונותיו. בניסיון לשרטט גבולות ילדים רבים למדים, מדי יום, שהרצונות שהם מבטאים אינם לגיטימיים. מבלי דעת, ההורים גורמים לטשטוש רצונו של הילד ושמחת הבחירה שלו, להחנקת רצונות, להטייה של תפיסת המציאות של ילדיהם ולהיעדרה של אבחנה ברורה בין טובתם לטובת הזולת.

האופן בו הורים מציבים גבולות לילדיהם הצעירים, עלולה להוות מכשלה להתפתחותם כאנשים בוגרים שמבטאים את רצונם ומממשים אותו, כי הוריהם שללו את רצונותיהם מכל וכל וגם דירגו והעניקו לרצונותיהם ציונים שליליים. אותם ילדים הופכים, לעיתים, למבוגרים שלא יודעים לבחור, שמתנגדים לציות לחוקים ושמפתחים חוסר אמון ומרד כלפי סמכות.

בפתחו של החופש הגדול, בו ודאי תפגשו שלל דרישות של ילדיכם, אני מבקשת להעיר את תשומת לבכם לכמה נקודות, טרם תקבעו את גבולכם ותציבו לילדיכם גבול.

השתדלו ככל האפשר להנחיל גבולות בנועם – כאשר הגבולות מוצבים באופן כוחני ומכניע, היחסים הופכים לשדה קרב ולזירת התנגדויות והתנצחויות – תנו מקום לקולו של ילדיכם ובטאו את עצמכם בחופשיות. גבולות אפשר להציב תוך שמירה על קרבה ובוודאי כביטוי של אהבה.

אם אתם כעוסים דחו את משימת הצבת הגבולות, כדי שהגבול לא יהיה תוקפני, ובכך חוצה גבול ומשניא. חלק מההתנהגות העבריינית מוסברת על ידי השלטה כוחנית ואלימה של המבוגרים על הילדים.

♥ בטרם תציבו גבול בדקו ביניכם לבין עצמכם האם קבעתם גבול בשל מגבלה או אי רצון שלכם – למשל כאשר אתם לא מסוגלים לראות את עצמכם מבלים עם הילדים בלונה פארק, או שאין לכם אמצעים כספיים להיענות לבקשה חומרית. דברו על המגבלה שלכם תוך כבוד לבקשה של הילד. עזרו לילדיכם להמשיך להבחין ברצונותיהם ולבטאם מתוך התלהבות ושמחה. כשאתם מבחינים ומדברים על הרצונות, האפשרויות, והטוב שלכם ושלהם, אתם מגדלים ילדים בוחרים ומבססים את האמון ביניכם לביניהם.

הורים מחפשים גבולות ערכיים אבסולוטיים מה 'נכון' לתת או לעשות למען ילד – הרבה פעמים הנימוקים הערכיים משמשים להורים כתירוץ, שלא להודות במגבלות ובגבולות שלו. הגבול האמיתי הוא למעשה מה ההורים מרגישים ויודעים שהם יכולים ומוכנים לתת לילד מבלי להרגיש אי נוחות או ערעור כלכלי.

♥ מסר, או מוסר כפול? חלק גדול מההורים מטיפים לילדים לעצמאות ולצניעות, או להפסיק לצרוך בהפרזה סלולרית. לרוב התביעה אינה עולה בקנה אחד עם ההתנהלות שלהם, ועם הדוגמא האישית שהם מספקים.

האם אתם מבקשים להקנות לילדיכם בחירות מגובות בשיקול דעת? הקניית כלים כמו שיקול דעת טרם בחירות, היא מטרת חיים ארוכת טווח שלא תושג בהצלחה בהנחתות ושלילה מכל וכל. בכל תחום, חוץ מכאשר מדובר בסכנת חיים, נסו להעניק לילדיכם מידע שיעזור להם לחשוב על המחיר, התועלות והחסרונות של הרצונות וההעדפות שלהם.

הבחנה בגבול שעובר בין הילדים להורים – אמנות הצבת הגבולות נעוצה גם בכושר ההבחנה היכן עובר הגבול בינינו לבין ילדינו. או בהיעדרו של הגבול – לדוגמא: אמא ספורטיבית שלוחצת על בתה לבצע פעילות גופנית היא אמא המתקשה להבחין בינה לבין ביתה.

♥ מומלץ לשאת ולתת עם ילדים כחוויה שיתופית ונעימה ולא מאשימה, תוקפנית ופוגענית – יהיה זה יעיל יותר ונעים יותר להציב גבול תוך שאתם מספרים על עצמכם בענווה מסויימת, לדוגמא: הילד ביקש כסף לבילוי יקר או לפריט יקר? במקום לגנות ולשלול מכל ממליצה לשבח את הרצון, ולשתף ביכולת האמיתית, או בגבול האמיתי שלכם. למשל: "זה כל כך יפה שאתה רוצה, אבל לנו אין כסף עכשיו".

כהורים איננו כל יכולים וחלק גדול מההתנגדות שלנו לרצונות שמבטאים ילדינו נעוצה במגבלות שלנו ולא באמת מוחלטת. גבול במהותו נועד להיות סימון שטח ולא כיבוש.

השארת תגובה