רעידת אדמה בהיטלי ההשבחה של פרויקטי נדלן בתל אביב

תקדים משפטי בדיון מול עיריית תל אביב לגבי גביית היטל השבחה

תל אביב
תל אביב

ביום 9/7/19 נתנה וועדת הערר שליד עיריית תל אביב החלטה תקדימית בעניין היטלי השבחה אשר עושה סדר וצדק עם תושבי העיר;

המדובר במקרה שכיח מאוד במסגרתו בעלי דירה בקומה שניה של בניין בו שלוש קומות מכרו את דירתם, וקיבלו חיוב בהיטלי השבחה בגין חלק יחסי בזכויות בניה של תוכנית "לב העיר".

בבניין נשוא הערר, כמו בבניינים רבים בתל אביב ובכלל, היה הגג העליון (עליו ניתן לבנות), צמוד לבעלי דירות הגג, ולא לדירת העוררים.

בשומת העירייה, התייחס שמאי העירייה למקדם הפחתה בשל שיתוף זכויות הבניה עם שאר הבעלים אך התעלם לחלוטין מהצורך בהסכמה של בעלי דירות הגג לבנות על הגג שלהם (הסכמה שיכול ולא תינתן לעולם), וכן מעלות הרכישה של החלק היחסי בגג, והמיסוי בגין רכישה זו.

העוררים, הגישו ערר באמצעות עו"ד טל מתוק, שותף, ומנהל מחלקת המקרקעין במשרד דוד פייל ושות', וטענו כי השמאי היה צריך להתייחס להעדר האפשרות לבינוי ללא הסכמת בעלי דירות הגג ורכישת החלק היחסי בגג העליון.

עוד טען עו"ד מתוק, כי העירייה בבואה ליתן היתר בניה, דורשת את חתימת הבעלים (היינו – בעלי דירות הגג), וללא הסכמתם לא נותנת היתר, כך שהיא מנועה מלדבר ב"שני קולות", פעם כנותנת רישיון – שם היא מסכימה עם עמדת העוררים, ופעם כגובת מס – שם היא טוענת את ההיפך.

לעומת זאת, טענה העירייה באמצעות עו"ד מיכל דיק, כי הנושא אינו רלוונטי וזאת בשל הלכת ברזילי, וכי על השמאי להתייחס לזכויות הבניה עצמן.

ביום 9/7/19 ניתן פסק הדין במסגרתו קיבלה הוועדה את עמדת העוררים, וקבעה כי דין השומה להתבטל, שכן, לא בונים "קפיטריה בטבריה" ויש להתייחס להבא בשומה להעדר האפשרות לנצל את הזכויות ללא הסכמת בעלי דירות הגג ורכישת הגג מהם, ולא ניתן לחייב את בעלי דירות הגג לתת את הסכמתם.

המדובר בפסיקה תקדימית, שכן, עד כה (גם לדברי העירייה בפרוטוקול הדיון), גבתה עיריית תל אביב סכומים ניכרים מתושביה במקרים שכאלו, בהם לא ניתן למעשה לנצל את הזכויות ללא הסכמת הבעלים להם צמוד הגג.

נראה כי פסיקה זו עלולה להביא את עיריית תל אביב להתמודדות מול גל של תביעות להשבת היטלי השבחה אשר נגבו בניגוד להלכה זו.

השארת תגובה