"תקדים שמרעיד את אמות הסיפים" 

תקדים במחוזי: בורר רשאי למחוק כתבי טענות ולחייב בדין מתדיין שלא מוכן לשלם לו שכר טרחה

עוד-רונן-סטי-למייל-צילום-עזי-פורת-267x400
עוד-רונן-סטי-למייל-צילום-עזי-פורת-267x400
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

בתחום הבוררות  ההחלטה מרחיקת הלכת של מחיקת כתבי הטענות וקבלת תביעתו של הצד השני במלואה – התקבלה ע"י הבורר עו"ד אבי בכר, לאחר מספר רב של התרעות אותן העביר לעורך דינה של המתדיינת. המתדיינת ביקשה לבטל את החלטת הבורר  בבימ"ש – הליך שהסתיים לאחרונה בפסק דין תקדימי נגדה.

הסכסוך בו פסק הבורר את פסיקתו מעוררת המחלוקת, פרץ בין אדריכל לבין בעלת חברה קבלנית, לאחר שזו סירבה לשלם לו פיצוי מוסכם על עבודתו, במקרה שבו העסקתו תופסק מכל סיבה שהיא.

בהסכם בין השניים נקבע כי החברה היזמית תשלם לאדריכל 250 אלף שקלים על כל אחד משני הבניינים אותם עיצב במסגרת פרויקט תמ"א 38 בו זכתה. אך הפרויקט כולו עלה על שרטון והוחלט לבטלו, וזאת לאחר שהחברה שילמה לאדריכל כ-59 אלף שקלים בלבד.

בנקודה זו פנה האדריכל אל בעלת החברה, על מנת  להפעיל את סעיף התשלום על ביטול הפרויקט, וביקש כי ישולמו לו 30% מיתרת שכרו לשלב בו נעצר הפרויקט – אך היא סירבה לבקשתו.

על פי ההסכם בין השניים, כל סכסוך אשר יפרוץ ביניהם יידון בפני בורר מוסכם. בעקבות חוסר הסכמתם על זהות הבורר, ההכרעה על מינויו הועברה ללשכת עורכי הדין – אשר מינתה את הבורר עו"ד אבי בכר.  האדיכל הגיש לבורר תביעה נגד בעלת החברה, והיא  הגישה תביעה שכנגד.

עם תחילת ההליך, שני עורכי הדין שייצגו את בעלת החברה היזמית התפטרו מתפקידם. בינתיים המתדיינת לא הסכימה להכיר בסמכותו של הבורר לדון בתביעה האישית נגדה, וזאת בטענה שההסכם עם האדריכל נחתם מול החברה שבבעלותה – ולא מולה.

בעלת חברת היזמית שכרה את שירותיו של עורך דין שלישי, אשר הודיע לבורר כי החברה הגיעה לחדלות פירעון, ועל כן אין בידיה לשלם לו את שכרו.

בתגובה, הורה הבורר לבעלת החברה להפקיד 15 אלף שקלים בקופת הבורר לצורך תשלום שכר טרחתו, אחרת ימחוק את כתבי טענותיה, ויקבל את תביעתו של הצד השני במלואה. לאחר שבעלת החברה סירבה להפקיד את הכספים, הפחית הבורר את בקשת הפקדת הערבות ל-8,000 שקל בלבד – אך גם סכום זה לא שולם ע"י המתדיינת.

לבסוף, אחרי התרעות נוספות, הפעיל הבורר את סמכותו, מחק את כתבי הטענות של המתדיינת שסירבה לשלם לו, קיבל את תביעתו של האדריכל במלואה – והשית על החברה היזמית ובעליה תשלום פיצויים לאדריכל בסך 97 אלף שקלים, ובנוסף הוצאות שכ"ט עורכי דין והוצאות בוררות.
בעלת החברה הגישה  בקשה לביטול פסק בוררות זה בביהמ"ש  המחוזי בתל אביב – אך ערעורה נדחה לאחרונה ע"י כב' השופטת יהודית שבח.

כב' השופטת שבח קבעה בפסק דינה כי ברור שמדובר  בסנקציה קיצונית ומרחיקת לכת, שיש לנקוט בה רק בנסיבות חריגות ובאין מוצא אחר. "הפעלת  הסנקציה אפשרית רק לאחר שניתנה לצד הנמנע התראה, והוא הועמד על הסיכון כי הבורר  ימחק את כתב טענותיו".
במקרה הנדון, פסקה השופטת שלבורר היו די והותר  סיבות טובות לחשוש כי שכרו והוצאות הבוררות לא ישולמו, בגינן נאלץ להורות על הפקדת ערובה לתשלום שכרו, ובהמשך – להפעיל את הסנקציה המתאימה.

הבורר הבכיר עוה"ד רונן סטי, שייצג בין היתר את המתדיינת אך פרש מייצוגה, ומשמש כיו"ר הוועדה המחוזית ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות בלשכת עורכי הדין, טוען כי "מדובר בפסק דין חשוב המרעיד את אמות הסיפים בתחום הבוררות, מפני שעד עתה לא הוגדרו סנקציות אמיתיות שיאפשרו
לבוררים לגבות את שכר טירחתם מהצדדים המתדיינים, וזאת בשונה ממגשרים".

עוה"ד רונן סטי https://setty-law.com המשמש כיו"ר הוועדה המחוזית ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות בלשכת  עורכי הדין, ועוסק בניהול וייצוג בבוררויות מסחריות ובינלאומיות. 

השארת תגובה