הציבור מאבד אמון במשטרת ישראל

ירידה משמעותית באמון הציבור במשטרה כשרמת האמון נמצאת ברמה הנמוכה ביותר מאז שנת 2013, כך עולה מנתוני המדד השנתי לביצועי המגזר הציבורי של האוניברסיטה המתפרסם זו השנה ה – 18

שוטרים תקפו נערחרדי
שוטרים תקפו נערחרדי
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

על רקע הביקורת הציבורית החמורה כלפי משטרת ישראל בכל הנוגע למיעוטים בישראל, בדקנו האם חוסר האמון המורגש בציבור, משתקף ומגובה במספרים. המסקנה העולה כי גם ממחקרים מעמיקים, אין בשורות אופטימיות יותר מדי. המדד, אשר נערך זו השנה ה-18 ע"י פרופ' שלמה מזרחי, ד"ר רותם מילר מור אטיאס וד"ר ניסים כהן, ראש המרכז לניהול ומדיניות בבית הספר  למדעי המדינה באוניברסיטה, בוחן את אמון הציבור במוסדות ומשרתי ציבור. מדד זה הוא היחידי שמסוגל לספק זוויות ראיה מקיפה ולאורך שנים על הקשר שבין הציבור לממשל בישראל. במדד הנוכחי השתתפו 666 אזרחים המהווים מדגם המייצג את כל גווני האוכלוסייה הבוגרת בישראל כולל יהודים ולא יהודים.

מהנתונים עולה כי רמת האמון הממוצעת במשטרת ישראל נמצאת בירידה משמעותית והיא עומדת על רמה של 2.75 (במדד של 1-5; 1 רמת אמון נמוכה מאוד – 5 רמת אמון גבוה מאוד). בשנת 2016 עמדה רמת האמון על רמת שיא של 3.03. מהנתונים עולה כי בין השנים 2012 ועד לשנת 2016 רמת האמון במשטרה הייתה במגמת עליה – מגמה שנעצרה השנה. בסך הכל כ – 30% מהציבור הביע אמון נמוך במשטרה, 49% הביעו אמון בינוני ורק 21% הביעו אמון רב.

הנתונים מהשנה הנוכחית של המדד מצטרפים לבדיקה ספציפית שביצעו החוקרים בשנה שעברה על תפיסות הציבור כלפי המשטרה. הנתונים של 2017 מראים שביעות רצון בינונית-נמוכה לגבי עבודת המשטרה: רמת שביעות הרצון מאיכות השירות של המשטרה הייתה 2.7; שביעות הרצון מאיכות הניהול של הסגל הבכיר עמדה על 2.61 ומידת שביעות הרצון של התושבים מהביטחון האישי שהמשטרה מספקת עמדה על 2.63. כך גם לגבי ההיגד "המשטרה מקפידה על הגינות מירבית בטיפולה בפשיעה ובהפרות סדר" הביע הציבור שביעות רצון בינונית עד נמוכה (רמה ממוצעת של 2.75). עוד התברר כי הציבור מסכים במידה רבה עם האמירה שהשוטרים מגלים במקרים רבים חוסר רגישות וחוסר הבנה למגזרים מסוימים באוכלוסייה (רמה ממוצעת של 3.6).

"חשוב לציין שהמשטרה היא ארגון שמזה מספר שנים מנסה ליישם שיטות ניהוליות חדשניות שכוללות שילוב של מערכות ניהול ביצועים, מדידה ובקרה. כך שהארגון משקיע משאבים רבים וחשיבה רבה כדי להתייעל ולשפר את השירות והביצועים למען הגברת תחושת הביטחון האישי בקרב הציבור. אלא שהמחקר הנוכחי מלמד שהתוצאות בפועל חלקיות מאוד מבחינת התפיסה הסובייקטיבית של הציבור, בעיקר משום שהתרבות הארגונית נותרה בעינה במידה רבה", אמר פרופ' מזרחי.

המחקר כאמור משקף את הנתונים לגבי השנה הקודמת והתפרסם בסוף שנת 2018 והוא הסקר העדכני ביותר נכון לעיתוי הנוכחי.

השארת תגובה