מחמאה לילד – בסיס לכל החיים

התעניינות כנה עוד מהגיל הרך | אווירה רגועה ונינוחה בבית | היעדרות מופרזת של ההורים מהבית | מחמאות בילדות – בסיס איתן לכל החיים | השקעת ההורים מלווה את הילד לכל ימי חייו

הרב זמיר כהן
הרב זמיר כהן
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

ישנם הורים הבטוחים שאינם שייכים לקבוצת ההורים שאינם מעניקים לילדיהם יחס חם ואוהב, שהרי "אין מצב שלא אגיב לילד בדברי עידוד ומחמאות על כל פעולה שהצליח בה".

הבה נבחן אם אכן כן.

ילד רך חוזר מהגן, ובידו ציור שצייר. עם כניסתו לבית הוא רץ לאמו ואומר לה: "אמא, ראי מה ציירתי בגן!"

והאם העייפה לאחר יום עבודה מתיש, הגיעה לבית לפני כעשר דקות ובדיוק מדיחה כלים. היא רוצה להספיק הכל, ותוך כדי הדחת הכלים מעיפה חצי מבט לעבר הילד ואומרת: "איזה יופי!"

האמא בטוחה: נתתי לו את תשומת הלב.

אך הילד, גם אם באותה שעה הוא שותק ופונה לחדרו, יתכן מאוד שבלבו הוא חש: "אבל אמא בכלל לא ראתה מה ציירתי…" ויש גם ילד חכם שיכול לומר את זה בפירוש: "אבל אמא, לא ראית, על מה את אומרת איזה יופי?" והוא מרגיש בתוכו: "אני לא באמת מעניין את אמא…".

וכשתופעה זו חוזרת על עצמה במצבים שונים, והוא אף פעם אינו מקבל מאמו התעניינות כנה בו וביצירותיו, וגם לא דברי שבח והלל על הצלחותיו, עלול הוא להימנע בשלבים מלשתף אותה במה שעובר עליו, עובר להתכנס בתוך עצמו, ולהרגיל את עצמו לחיי בדידות. בעוד האם אינה מבינה: מדוע עצוב ורע לילד? קרה לו משהו? מישהו מציק לו בגן? ואינה יודעת: חסרה לו התעניינות כנה של אמא.

לכן, במידה שהאם נמצאת במצב שאין בידה לעזוב את עיסוקיה ולהפנות מיד את כל תשומת לבה לילד, לכל הפחות עליה להעביר אליו את המסר הנכון.

תחילה תאמר לו: "אני מאד רוצה לראות את הציור שציירת, כל כך מעניין אותי לראות את הציור היפה שלך, אבל כעת ידי רטובות ונותרו רק כמה צלחות להדיח. כבר אסיים, ונשב יחד לראות מה שהבאת".

ואז באמת היא מזדרזת לסיים, מתיישבת מול הילד כאשר היא קשובה לו לחלוטין, מסתכלת בעיון על הציור, מתעניינת בפרטים המצוירים בו, ואז מביטה בילד בחיוך מעריץ ומגיבה בהתפעלות ואפילו בחיבוק חם. או אז הילד חש: "אמא מרגישה אותי! אמא אוהבת אותי!"

רק כאשר האם מחמיאה לילד הרך ומשבחת אותו בהתלהבות, מביעה את אהבתה אליו במילים ומכנה אותו בכינויי חיבה, ואפילו שרה לו שיר שחיברה עליו וכולל את שמו, הוא מרגיש את היחס החם והאוהב של אמו, מקבל בטחון עצמי, ומחזיר לה אהבה.

זוהי אמנם דוגמא לגיל הרך. אבל העיקרון תקף גם לגיל היותר בוגר, כאשר הילד מציג עבודות שהתאמץ להצליח בהן, מכתבים ותעודות הוקרה על מעשים טובים ועל הישגים לימודיים, ציונים טובים במבחנים, או כל פעולה חיובית שביצע והיא נודעה להם באיזו דרך. תגובת ההורים המתפעלת והאוהבת, המעריצה והמחמיאה מפיחה רוח חיים בילד, והם יהיו עתידים לרוות ממנו נחת.

אווירה רגועה ונינוחה בבית

תנאי נוסף לנפש הבריאה של ילדי המשפחה, הוא הרוגע הסביבתי באקלים הביתי.

אווירה נינוחה בבית, נדרשת לנפש הילד כאוויר לנשימה, עוד מהגיל הרך ביותר. שכן ילד הגדל באווירה מתוחה בין ההורים באופן קבוע, חש חוסר יציבות בקרקע שמתחתיו, ואפילו מאוים מהעולם שסביבו. במצב כזה עלול הילד להגיע במהירות למצב שבו כל סוגי המחמאות והרעפת אהבה ותשומת לב, לא יצליחו לרפא כראוי את פצעי נפשו ואת צלקותיו. לפיכך, על ההורים לתת את הדעת שלכל הפחות למען הילד או הילדים, יש להימנע מוויכוחים ומחלוקות בין ההורים, ובפרט מריבים וכעסים ומלחמות לעיני הילדים.

ובכל מקרה בו הורה חלוק על דעת ההורה השני, ואינו מצליח למשול ברוחו ולפתור את המחלוקת בדרכי שלום, אל לו להראות זאת לעיני ילדיו. הביקורות, ההערות והוויכוחים ייעשו במקום אחר, בעוד שלעיני הילדים ישוחחו ההורים ביניהם מתוך כבוד הדדי.

בפרט כאשר נושא המחלוקת נוגע לילדים, הדיונים יתקיימו כשההורים לבדם, ואילו בפני הילדים יובאו הדברים מתוך חזית אחידה. ילד הגדל באווירת מחלוקות בין ההורים, בפרט בנושאים הקשורים לחינוכו, לומד לנצל היטב את המחלוקת שביניהם ליישום רצונותיו, באמצעות מעבר ביניהם ושימוש בדעותיהם המנוגדות לטובת עצמו, בעוד שהם, בסופו של דבר, ימצאו עצמם עומדים מולו מתוסכלים וחסרי אונים.

ואם לא די בנזקים האמורים, הרי כשהוא יגדל ויקים משפחה, עלול הוא מאוד לחקות את התנהגות הוריו כלפי הרעיה או הבעל, משום שזו הדוגמה האישית שראה בהתנהלות זוגית. ומה יעשה הבן ולא יחטא?

לפיכך חובה קדושה מוטלת על ההורים עם לידת בנם הראשון, וקל וחומר לאחר שכבר זכו בכמה ילדים, להחכים וללמוד כיצד לחיות בשלום ואהבה, באמצעות ייעוץ זוגי עם יועץ נישואין רבני, שמיעת שיעורים וקריאת ספרים העוסקים בנושא נכבד זה (ניתן גם להיעזר בשני כרכי ספרנו: "המדריך המלא לנישואין מאושרים", ספר לאיש וספר לאשה).

היעדרות מופרזת של ההורים מהבית

גורם נוסף בבתים רבים לתחושת הריחוק של ילדים מהוריהם בזמננו, הוא השהייה בבית שעות רבות בכל יום, ואפילו שבתות שלימות בבית מארחים, כשההורים נעדרים מהסביבה.

לעיתים הגורם לכך הוא עול הפרנסה שגם האב וגם האם נושאים בו, ומאלץ הורים רבים להיעדר שעות רבות מהבית, ולעיתים הגורם הוא דווקא יציאת ההורים לנופשים ובילויים או טיולים משותפים, בעודם משאירים את ילדיהם בביתם, או בבית הוריהם, קרוביהם ואפילו מכריהם.

ישנם הורים שבאמת נאלצים לעבוד שעות רבות בגלל דוחק הפרנסה, אולם ישנם אנשי קריירה שפרנסתם מצויה ברווח, אך הם מתוך בחירה מקדישים שעות רבות לעבודה על חשבון הילדים. הם מגיעים לביתם בשעה מאוחרת, והילדים רואים את הוריהם רק כאשר הם עייפים ומותשים מעמל היום, וכבר אין להם סבלנות עבורם.

ילד הגדל בבית כזה, ייתכן שמשום ההכנסה הגבוהה של הוריו יקבל את כל הנדרש לו מבחינה חומרית, אולם את הנדרש לו לנפש, את תשומת הלב ההורית, את החום, ההערכה והאהבה, שהוא כה זקוק להם, והם הדבר החשוב והיקר ביותר עבורו לחיים, דווקא אותם אינו מקבל.

הורים אלה, המשאירים את ילדיהם שעות רבות בכל יום לבדם למטרת קריירה כלכלית או בילויים משותפים, מנסים מצידם מפעם לפעם לפצות את הילד באמצעות קניית משחקי יוקרה, ובכך הם משקיטים את המצפון המציק להם: "הרי אני קונה לו הכול, יש לו מעבר לנדרש לכל ילד, והרבה יותר מכל חבריו. מה חסר לו?"

אכן יש לו הכול, חוץ מאבא ואמא…

ואם אין ברירה, ועל ההורים לעבוד למען בני המשפחה עד שעה מאוחרת, על מנת להביא פרנסה בסיסית לבית, יזכרו תמיד שעליהם למצוא את זמן האיכות שניתן להעניק לכל ילד.

וכשאין הכרח גמור לעבוד שעות רבות כל כך לפרנסה בסיסית, אלא לאיכות חיים כלכלית, יתנו דעתם וישקלו היטב את סדר העדיפויות. ברוב המקרים יתברר שעדיף לרדת ברמה הכלכלית, ולתת לילד את החום והאהבה ותשומת הלב הנדרשים לבריאותו הנפשית. וכבר אמר החכם מכל אדם (משלי יז, א): "טוֹב פַּת חֲרֵבָה – וְשַׁלְוָה בָה".

מחמאות בילדות – בסיס איתן לכל החיים

כאמור, אחד הצרכים הנפשיים הבסיסיים של כל ילד, המוכיחים לו כי הוא רצוי ואהוב באמת להוריו, הוא שמיעת דברי שבח ומחמאות. מחמאות אלו אינן תורמות לביטחון העצמי ולשמחת החיים רק בגיל הילדות, אלא מסייעות לו גם בימי בגרותו ולכל ימי חייו!

מצוי שלאחר שהאדם גדל אינו מקבל מחמאות מהסובבים אותו. יתכן שיישא אישה שאינה יודעת להחמיא, או שהיא תינשא לאיש שאינו יודע להחמיא. גם יתכן שהמעביד או החברים אינם מורגלים להעניק מילות שבח ועידוד. והרי כל אדם מטבעו זקוק למחמאות האלה.

אולם את זאת יש לדעת: אדם שבימי ילדותו הביעו הוריו את דברי התפעלותם ממנו, שיבחו אותו והחמיאו לו ובכך רוממו את נפשו והעניקו לו ביטחון ושמחה, גם כאשר הוא גדל ואינו מקבל מחמאות בזמנים שמצליח או עושה מעשה טוב במיוחד, הוא שומע אז ברקע את מחיאות הכפיים של הוריו, בהיותו ילד קטן.

השקעת ההורים מלווה את הילד לכל ימי חייו!

השארת תגובה