סיפורו של ילד פגוע קרינה מסלולרי

ילד נפגע קרינה
ילד נפגע קרינה
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

ילד נפגע קרינה
לא יכול לצאת לקיטנה, או לבלות בחוץ,
ילד רגיש לקרינה
לא יכול ללכת לסרטים ולהצגות, לא ללונה פארק ולא לפארק מים …
ילד, שהקרינה נכפית עליו, פולשת לגופו ומכאיבה, לא נהנה בשום מקום,
כי בכל מקום בו הנייד שלכם קולט (כל מקום !!) הוא, חבריו וחברותיו הרבים והמתרבים מדי יום לא יכולים לשהות, חלקם גם לא לזמן קצר.
ולא, זה לא "פסיכולוגי"
הוא ילד.
ילד.
לא היה לו מושג שיש סיכונים, הוא הרי נולד צמוד לניידים ולציוד אלחוטי
ילד.
ילד שמאד אהב לשחק בנייד של אמא, ואח"כ בשלו.
ילד שאהב להשתולל בגינה, קרוב מאד למונה המים ה"חכם".
ילד.
ילד שלא שמע אף פעם על קרינה, או על נזקים.
אבל אז החלו הנימולים בידיים, הכאבים בראש, הבלבול, הזעם, בעיות הריכוז והזיכרון, הפרעות העיכול, הדימומים מהאף, הגירודים בעור..
וכיון שגם אמא ואבא שלו לא שמעו, לא ידעו על הנזקים.. הם לא האמינו לו בהתחלה
.
"בשנה אחת קיבל הילד 3 אבחנות שגויות" כותבת לי אימו, "הפרעת אכילה/בחילה אובדן תיאבון, אוטיזם/נכון או לא התסמינים ברוך השם דועכים, צליאק… טירוף, כי הכל זה מהקרינה ונעלם כשהחשיפה לקרינה הופסקה" וממשיכה.. "איך אפשר לאבחן ילד עם הפרעת אכילה לצליאק? הוא לא אכל דבר למעט פירות ירקות וממתקים. אי אפשר. רק גנטית. אז שניידר קבעו שזה צליאק בלי שום בדיקה, ככה סתם.

וכעת הוא כבר לא אוטיסט בכלל, התסמינים נעלמים.

וכבר חודש וחצי הוא אוכל בהנאה גלוטן.בלי שום בעיה…עוד חודש וחצי נוכל לעשות בדיקה .אבל אין הפרעת אכילה .. ולא כואבת הבטן… לא מהגלוטן בכל אופן" וממשיכה "ותשמעי את ההברקה שלו מהבוקר: 'אמא את זוכרת שבכיתה ג הייתי מבקש הביתה בהפסקת אוכל כי כאבה לי הבטן בארוחה? זה לא היה צליאק. היה מותר סלולרי בהפסקת 10 !!!!'

מה פתאום? למי היה מותר סלולרי? שאלתי אותו

למורה…"

"החלק הנורא", היא כותבת בהזדמנות אחרת, "זה שהרשויות (חינוך ומועצה) עושות הכל כדי שיבודד מילדים אחרים, שלא יצוצו עוד ילדים חכמים (כאלה שיודעים שהכאבים שלהם נובעים מהציוד האלחוטי בבית הספר). כי כשהוא סיפר לחבר שהוא לא מוכן להיכנס לכיתה מסוימת, ענה מיד החבר 'מה גם לך כואב שם?'"

למידע נוסף

השארת תגובה