"הגשת תלונה לא יכולה לגרור חיוב"

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אורי שהם, קבע כי הגשת תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים הינה זכותו של כל מתלונן, והיא אינה יכולה לגרור חיוב בהוצאות ע"י שופטים או דיינים עליהם הוגשה תלונה לנציבות.

אורי שהם, צילום ויקיפדיה
אורי שהם, צילום ויקיפדיה
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

הנציב מצא כמוצדקת תלונה של מתדיינת בבית הדין הרבני על חיובה בהוצאות, בין היתר, משום שהגישה לנציבות תלונה קודמת שנדחתה, וקבע כי "יש להצטער על השימוש בהנמקה זו לצורך הטלת הוצאות על האישה". תלונתה השנייה של האישה נמצאה מוצדקת גם בהיבט של שיהוי מצד בית הדין במתן החלטה.

המתלוננת, עורכת דין המייצגת אישה בהליך גירושין המתנהל בבית הדין הרבני, טענה בתלונתה כי במשך חודשים רבים לא נתן ביה"ד הרבני החלטה בבקשת פסלות שהגישה. לדבריה, כל עוד בית הדין לא הכריע בבקשת הפסלות, אין בידה להגיש בקשות נוספות לבית הדין, ובתקופת ההמתנה להחלטה, "ספגה" האישה עוד ועוד החלטות עוינות.

הנציב כתב בהחלטתו, כי מעיון בהחלטת בית הדין מחודש מרץ 2019 עולה, כי האישה חויבה בתשלום הוצאות, וזאת, בין היתר, "בגין הגשת תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים שנדחתה על כל חלקיה".

הנציב קבע כי הגשת תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים הינה זכותו של כל מתלונן, והיא אינה יכולה לגרור חיוב בהוצאות על ידי שופטים או דיינים עליהם הוגשה תלונה לנציבות. כן נקבע, כי טוב היה עושה בית הדין, לוּ היה נותן החלטה בבקשת הפסלות מיד לאחר הגשתה, ללא קשר להחלטת הנציבות בתלונה אחרת שהוגשה.

עוד קבע הנציב, כי הבקשה לפסלות ההרכב הוגשה בחודש אוגוסט 2018, והחלטה בבקשה זו ניתנה בחודש מרץ 2019, היינו לאחר למעלה מששה חודשים ממועד הגשת הבקשה. בעניין זה שגה בית הדין, כאשר לא נתן החלטה על אתר, אלא ביקש להמתין להחלטת הנציבות בתלונה הקודמת שהגישה האישה. כאשר מוגשת בקשת פסלות, אל לו לבית הדין לדון בבקשות אחרות של בעלי הדין, ועליו ליתן החלטה בבקשת הפסלות ללא דיחוי.

התלונה נמצאה מוצדקת, הן בנוגע לשיהוי שחל במתן ההחלטה בבקשת הפסלות, והן בפסיקת ההוצאות גם בגין הגשת תלונה קודמת לנציב תלונות הציבור על שופטים, שנדחתה על כל חלקיה.

השארת תגובה