רש"י הקדוש מפרש: "שמר את הדבר. היה ממתין ומצפה מתי יבא". מציין רש"י הקדוש שיעקב ידע שאכן כך יהיו פני הדברים וכשם שחלומותיו אינם פרי דמיונו וחלומות שווא כך חלומותיו של בנו חביבו יוסף הם דברי נבואה ואמת, אך הוא היה כבול בכבלי העולם הזה והנהגותיו ולא יכל, כפי שכבר ביארנו, להצדיק את יוסף, ולכן העדיף בסבל שלו ושל בנו אהובו על פני מלחמה או רציחה היו פועלים נגד יוסף אחיו כפי שעשו עם שכם וחמור.
עד כה השתמש הכתוב בלשון שנאה שהיו שונאים האחים ליוסף החל מעודף אהבת יעקב אליו וכלה בחלומותיו, והנה כעת לאחר שגער בו אביו הכתוב מחליף את לשונו ללשון קנאה שהיא מדרגה אחרת לגמרי בתכונות האדם. השנאה היא הרגשה כללית ומופשטת, ואילו הקנאה היא יותר ממוקדת ויותר קרובה לדחוק באדם שיגיב במעשה על קנאותו כגון גניבה רציחה וכו' כפי שתמצאו בראשית מסכת סוטה שכל מהלך הבעל מתחיל בקנאה שעלתה על ליבו, ובאם קנא קנאת אמת משמע שהיו דברים בגו סופה של האשה למות מכך ע"י המים המעוררים ואילו הקנאה היתה קנאת שווא אזי סופה של אותה אישה להתברך בבן צדיק.
וממשיך הפסוק הבא וילכו אחיו: ברא' ל"ז י"ב: "וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם".
מונח בפסוק זה יסוד עצום ועמוק בתורת הנפש של האדם, והוא סוד ברירת המחדל שיש לנו ברגשות ובמחשבות שלנו, וכך זה עובד, כאשר אדם במשך חייו, ובעיקר בשנות ילדותו, עשה מעשה שהיה תוצאה של הרגש כגון מעשה שמעון ולוי בהריגת שכם על יושביה בעקבות רגשי הקנאה שקינאו על אחותם דינה שנעשתה נבלה בישראל, המהלך הזה נחרט בליבו ונשמר בזיכרונו של האדם, ובכל פעם שיעלה על ליבו תחושה דומה הוא יפעל באופן לא הכרתי באותה דרך שפעל בפעם הראשונה.
תכונה מדהימה זו שבכוחה ליטול מהאדם את זכות הבחירה שלו הינה מסוכנת מאוד ויכולה להביא לאסונות רבים. ממחקרים רבים שנעשו בעולם על אנשים שהגיבו באופן קיצוני בעקבות רגשות עזים שהציפו אותם, עולה מסקנה אחת מיני רבות שהם לא היו בדעתם כאשר עשו את אשר עשו, הם פעלו ולא עברו תהליך של חשיבה ואז מעשים אלו עברו ישר מההרגשה למעשה, כך גם עולה ממספר האסירים ששהו בבית סוהר וחוזרים אליו, התשובה לבעיה זו נמצאת כאן, הם יוצאים מבית האסורים, הם מורחקים מהמלכות ונותנים שקט לסביבה, אך כשהם משוחררים הם חוזרים כעבור זמן קצר למעשיהם הראשונים.
התופעה הוסברה כאן, והתרופה הינה עבודה על מודעות. ככל שהאדם יציף באופן מודע את אותן נקודות ציון בחייו שגררו אותו לתגובות הרסניות כלפיו או כלפי הסובבים אותו, כך הוא יהפוך ממכונה שפועלת באופן אוטומטי לאדם מודע שפועל תהליכית בצורה בונה ונכונה.
אין ספק שלימוד הנושא וקיום סדנאות לאותם אנשים, תביא ללא ספק לשינוי מהותי חברתי, וחשוב יותר מכל שיחזיר לאותן מכונות מלחמה את האור והשמחה לחייהם ולחיי הסובבים אותם.
זכיתי לאח בכור תלמיד חכם גדול אשר לאחרונה מתנדב בבתי סוהר ללמוד עם האסירים את תורתנו הקדושה שהיא תורת חיים, תורת הנפש ונבכיה, והנה אחד המפקדים הבכירים שם אמר לו ששיעור אחד שלו עם אותם אנשים פועל ומביא לשינוי שניכר ימים רבים אחר שהוא עוזב. אותו שיעור בן שעה מרגיע את נפשם של האסירים לימים רבים, והסיבה מונחת כאן. אותם אסירים רובם פרי של עולם התגובות המופעלות מרגשות תת הכרתיים, והנה כל עוד הם מושפעים בכוונה טובה על ידי המוסדות שהם יושבים בהם, מתגברות להן התחושות ההרסניות ומביאות אותם חזרה לרעה, ואילו בשיעור תורה אחד היוצא מלב טהור ונכנס לנשמה, נראים שינויים מהותיים באותם אנשים.
וכבר ידוע הפתגם: אין ילד רע. יש ילד שרע לו. ואני בעוניי אמרתי: אין איש או אישה רעה. יש אנשים שרע להם.
התורה הקדושה יש בה עקרונות שהם רפואה לכל נפש פצועה: האחת, אהבת הזולת ללא תנאי. והשני, הערכת הנשמה שלפנינו. ברגע שמדברים עם כל אדם בשפה הרגשית מודעת הזו, הוא מתחיל להשתנות מתוך הכרה ולא מתוך אילוץ. וברור לכל מחנך שהשינוי האמיתי שמחזיק מעמד אצל כל אחד הוא שינוי שנולד מתוך הכרה ותהליך, ולא מתוך הפעלה רגשית.
נחזור לפסוק ונראה את הדברים כתובים מאליהם: "וילכו אחיו", פעלו באופן מיידי. אותה שנאה שקדמה לקנאה כעת הפכה למעשה להליכה. ואיך הלכו – "לרעות את צאן אביהם". לשון "לרעה", הלכו "להרע", והיכן הלכו – היכן שנעשתה רעה לאחותם הביאה אותם לרצוח עיר שלימה בחמתם "בשכם" התגובה היתה שכם, לפעול בעקבות הקנאה הזו ליוסף כפי שפעלו בקינאתם על מעשה דינה.
ולא לשווא נקראת תורתנו תורת חיים. ההולכים בה חיים זכו, ואילו המתעלמים ממנה, חיים מנעו מעצמם. ודמעות עיני רועי הצאן צדיקי דור ודור יורדות רותחות בראותם את צאן קדושים עם בניו שנכתב בהם בנים אתם לה' א-להיכם, הולכים שולל ושותים מן המים הרעים ומתים מהם מיתת הרגש מיתת הנפש ומיתת הגוף, ומי יצילם אם לא שיחזרו לשתות מבאר מים חיים.
ראו אחי אהובי כמה חכמות והנהגות טובות מחיות נפשות רבות וחסרונן ניתן ללמוד ממהלך אחד בתורה. ונעמוד בתפילה שיהפכו דמעות העצב לדמעות של אושר ושמחה, ובקרוב ממש תמלא הארץ דעה וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, וע"י ידיעה זו יזכו לחיים טובים ארוכים ומאושרים בזה ובבא אמן.
מתוך הספר בני יעקב יוסף ובנימין – מכון סתרי חיים
(07-33-38-38-48)