פחות רגולציה ממשלתית יותר צמיחה כלכלית

השבוע זועזעה המדינה מגננת שמעלה בתפקידה, ונהגה בפעוטות שעליהם שמרה באלימות בלתי מתקבלת על הדעת. החרדה של כל הורה מפני דבר שכזה היא מובנת, ואכן צריך לעשות כל שאפשר כדי למנוע מאנשים חסרי אחריות לקבל לטיפולים חסרי ישע (וגם בוגרים), אך עלו בציבור גם קולות אחרים, שקראו למדינה "לקחת אחריות על הגנים", כי "המדינה צריכה למנוע התעללות". השלכת האחריות על המדינה פוגעת בכולנו פעמיים

דוד רוזנטל
דוד רוזנטל
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

השלכת אחריות פוגעת פעם אחת כי המדינה לא באמת יכולה לפקח ביעילות על כל הגנים, וההורים יכולים לפקח בצורה יעילה הרבה יותר (למשל להפתיע ולהקדים לקחת את הילד פעם בחודש, או לבקר בגן בהפתעה. ולקבוע תורנות בין ההורים לכך). ופעם שנייה פוגעת בכך שמאמציה של המדינה לפקח ולנהל תמיד יהיו גולמניים ויפגעו וייצרו נזקים סביבתיים לחברה ולכלכלה. כלומר, גם פחות תועלת, וגם יותר מחיר ונזק היקפי.

בדיוק השבוע פרסמה הממשלה את ספר הפחתת הנטל הרגולטורי, זהו ספר הכולל 58 תכניות של משרדי הממשלה השונים להפחתת רגולציה, שיובילו לחיסכון ישיר בעלויות למשק של כ-1.5 מיליארד ₪ בכל שנה, ויביאו לחיסכון בימי המתנה לאישורים של למעלה מ-7 מיליון ימים בכל שנה.

מכירים את הביורוקרטיה? טפסים, אישורים, המתנה לפקיד שיגיע, המתנה לפקיד שיאשר, תלך תביא, תדפיס אישור, תחתים עו"ד ושלושה בנקים ותחזור, חסר עוד חתימה, תלך תחזור. בעלי עסקים משקיעים זמן רב ופעמים גם הון רב (בעצמם, או באמצעות מאכערים מומחים לכך) כדי לקבל את כל האישורים שהם צריכים כדי להפעיל את העסק. וזו לא בעיה רק של בעלי עסקים, כי את העלויות הם תמיד מגלגלים לצרכן. העסק הרי צריך להרוויח.

ספר הפחתת הנטל הרגולטורי כולל תכניות של 12 משרדים ו-3 רשויות (רשות המיסים, הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן ורשות התחרות). התכניות גובשו על ידי משרדי הממשלה השונים ורוכזו על ידי משרד ראש הממשלה. במסגרת התכניות נבחנה הרגולציה הקיימת במגוון תחומים, בין היתר, כ-40 רישיונות והיתרים מסוגים שונים, 10 תהליכי ייצוא וייבוא ונבחנו הסדרתם או רישומם של כ- 13 מקצועות.

כמה דוגמאות מתוך הכתובים. אתם יודעים מה צריך כדי להיות מתווך דירות? רישיון. בשביל לקבל את הרישיון צריך לעבור מבחן, שזה אומר ללמוד חומר, לשלם ולהיבחן. למה זה נדרש בעצם? יש מקצועות מרובי אחריות והרי סיכון, כמו למשל רופאים, מהנדסים או מאבטחים. רופא שטועה בתרופה, מהנדס שלא לגמרי מחשב נכון את חוזק הגשר או מאבטח שעושה שימוש חופשי באקדח שלו, יכולים להביא לאסון שיעלה בחיי אדם רבים. שם ברי לכולנו שחובה שתהיה להם הכשרה מספקת, ויש להציב איזשהו רף שאנשים ידעו לסמוך עליו (הרי האדם הסביר לא ידוע לבחון בעצמו את המהנדס שלו). אבל מישהו יכול להסביר למה מתווך דירות צריך רישיון? אז ביטלו את הצורך בזה. מיותר.

כמה רכבים צריך כדי לפתוח חברת ליסינג? עד לאחרונה קבעו התקנות שצריך לפחות 30 מכוניות, ולא סתם אלא שיהיו חדשות עד שנתיים. ללא עמידה בתנאי סף זה, אי אפשר לקבל רישיון להפעלת חברת ליסינג. למה חשוב המספר 30, ולמה דווקא מכוניות חדשות עד שנתיים? נניח אדם שיש לו צי רכבים קטן, והוא מעוניין להשכיר אותו במקצועיות, למה צריך לעמוד בתנאי סף שהעלות שלהם היא מיליוני שקלים? התוצאה היחידה מרגולציה זו היא צמצום התחרות והדרת רגלי מתחרים, ובכך לשמר את מעמדם של השחקנים הוותיקים. או במילים אחרות – פחות תחרות שזה מחירים יקרים יותר לצרכן. אז ביטלו את תנאי הסף הזה.

יש עוד דוגמאות רבות – החובה לתפור תוויות בעברית על בגדים מחו"ל, כביכול יש כל כך הרבה אנשים בארץ שלא יודעים לקרוא את המילים "60% פוליאסטר" וגם זה משמעותי לאיכות חייהם. או למשל החובה על קונדיטוריות להפעיל חדרים ייעודיים לטיפול בסוגים שונים של מאפים, חדרים מיוחדים למקלחת, לחיטוי והחלפת בגדים. זה הגיוני למפעלים גדולים, אך עסקים קטנים לא מסוגלים לזה. למעשה, הקונדיטוריות שאתם רואים ברחוב, אלה לא באמת קונדיטוריות אלא רק חנות המחממת בצק קפוא שהוכן אי שם במפעל שעומד בכל התקנים.
לכל מכלול הרגולציה המיותרת הזו יש עלויות ארוכות טווח, עלויות בכסף, עלויות בזמן ועלויות במניעת תחרות. וזה בסוף הופך ליוקר המחיה המפורסם שאנחנו כולנו מכירים.

כמובן, אין הכוונה שהמדינה צריכה לחלוטין להימנע מרגולציה. פעמים צריך אותה. אך חשוב לעשות זאת בשום שכל, ולוודא תמיד שהתועלת גדולה מהנזק. הפחתת הרגולציה זה מנוע צמיחה. וצריך מאד להיזהר משעת אסון, שאשר בעקבותיו יש נטיה לדרוש פיקוח ממשלתי נוסף בלי לבחון את העלויות וההשלכות שלו.

השארת תגובה