חבילת הפרישה חסרת התקדים שאושרה למנכ"ל משרד המבקר

פורש בידיים מלאות: רגע לפני תום כהונת המבקר יוסף שפירא, זכה מנכ"ל משרדו אלי מרזל לשיפור משמעותי בתנאי שכרו. בהטבות: תוספות בשווי מאות אלפי שקלים והקבלת שכר לשופט. אף שוועדה בלתי תלויה אישרה את ההטבות, בכירים במשרד חוששים מתקדים: "זו מכירת חיסול- מי יבקר את המבקר?" כך חושף הבוקר (ג') הכתב לענייני משפט של 'ישראל היום'- יאיר אלטמן

מבקר המדינה, יוסף שפירא
מבקר המדינה, יוסף שפירא

מנכ"ל משרד מבקר המדינה היוצא, אלי מרזל, הודיע לאחרונה על פרישה בתום שבע שנות שירות. הפרישה אמנם לא עוררה הדים בציבור – שכן אין זה דבר חריג שנושא משרת אמון פורש בתום כהונת הממונה עליו אלא שכעת חושף "ישראל היום" את התנאים המפליגים שמרזל הצליח לקבל לקראת הפרישה.

בכירים במשרד המבקר תיארו את התנהלות מרזל ב"מכירת חיסול". למרות פניות חוזרות ונשנות בדרישה לקבל את עלויות השכר ושאר ההטבות שאושרו, משרד מבקר המדינה סירב למסור את המידע והפנה אותנו להגשת בקשה לחופש המידע.

תנאי הפרישה של מרזל כוללים החזר רטרואקטיבי לפחות מאז 2016 של תוספת שכר השומרות אך ורק לאנשי הביקורת של המשרד, ולא למשרות אמון מתחלפות כגון המנכ"ל ועוזריו. עד עתה תוספות אלו לא ניתנו למשרות אלה מעולם ולכן מדובר בתקדים. היקף ההטבות במקרה של מרזל מוערך בסך מאות אלפי שקלים.

ב-1978 אישרה הכנסת את מסקנות ועדת גלוברזון לתוספת מיוחדת לשכרם של אנשי המשרד שעוסקים בביקורת, תוספת בת עשרות אחוזים. עד היום תוספת זו ניתנה רק לאנשי המשרד שעוסקים בביקורת. משרות אמון כגון המנכ"ל, עוזרי מנכ"ל או עוזרי המבקר לא קיבלו מעולם תוספת זו שכן הם אינם עוסקים במשירין בהכנת הביקורות.

אחד המקורות הבכירים במשרד אמר:

"דווקא המוסד שאמור להיות הסמן הימני של שקיפות הוא זה שמעלים נתוני שכר של בכיריו מהציבור, ופה נשאלת השאלה: מי מבקר את המבקר? המוסד הזה הוא שמעיר הערות על נראות, שקיפות ומעביר ביקורות בדיוק על נושאים כאלה למשרדי הממשלה האחרים. הכל כשר אבל מסריח ודווקא הבכירים לוקחים לכיסם"

השארת תגובה