עמיר פרץ ואהוד ברק – לעבודה ולמלאכה

דוד חכם
דוד חכם
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

עמיר פרץ סגר מעגל השבוע. הוא סגר מעגל בכך שבפעם השניה נבחר ליו"ר מפלגת העבודה. בשנת 2005 כשנבחר בפעם הראשונה לתפקיד יו"ר המפלגה, הוא נכנס לממשלה ומונה לשר הביטחון של מדינת ישראל. הוא חתום על ההישג המדהים של מערכת כיפת ברזל. בזכות המערכת הזו ניצלו חייהם של אזרחים רבים. בכל פעם שחמאס ברצועת עזה יוצא למערכה נגד ישראל, אנחנו זוכרים, תוהים ושואלים כמה הרוגים ופצועים חלילה היו אם לא היתה כאן מערכת כיפת ברזל. אותה מערכת עליה התעקש בזמנו עמיר פרץ.

עכשיו הוא חזר, הוא חזר אמנם למפלגה קטנה בהרבה מזו שהיתה בשנת 2005. אבל, פרץ שועל קרבות פוליטי וותיק יודע שלשקם את המפלגה הזו יש הרבה עבודה. יש גם המון מלאכה כאן. העבודה שלו תהיה כנראה קודם כל להחזיר את הרלוונטיות של המפלגה. הרבה מאוד כתבתי כאן בטור על נחיצותה של מפלגת העבודה בפוליטיקה הישראלית. המפלגה הזו שרוב חבריה (טוב, הם לא הרבה היום) הם אנשים חברתיים. זו מפלגה שלא בנויה על גלי שנאה. זו מפלגה שכולם יודעים מהי דרכה. הן בנושא המדיני, והן בנושא החברתי.

אחרי שיחזיר את הרלוונטיות שלה, הוא יצטרך לעמול הרבה מאוד על מלאכה. המלאכה היא בעצם מלאכת החיבורים והצירופים. פרץ שמבין היום שאין אפשרות שמפלגת העבודה תרד יותר מהבחירות האחרונות יצטרך לעבוד קשה, קשה מאוד. אהוד ברק ראש הממשלה לשעבר, הודיע על הקמת מפלגה חדשה, מפלגה שלא ברור בכלל מה סיכוייה להיכנס לכנסת הבאה. רוצה אהוד ברק כמו סוחר ממולח לקנות בזול ולמכור ביוקר. על סקר אחד שנותן לו (קמיל פוקס) שישה מנדטים מול שבעה למפלגת העבודה הוא ככל הנראה יבקש מפרץ ריצ' רץ'. אחד ממפלגת העבודה ואחד של אהוד ברק. זה מה שרוצה ברק, על כלום ושום דבר רוצה ברק את זה.

לפרץ לא תהיה בעיה לתת את זה לאהוד ברק. כן תהיה לו מלאכה קשה. היא תהיה קשה בגלל שפרץ מחויב שם לכמה אנשים שהלכו איתו. לאיתן כבל, למרב מיכאלי, ולעוד כמה אנשים שם. לכן המלאכה של החיבורים והצירופים תהיה קשה, לא פחות קשה ואף יותר מהעבודה על חזרתה של מפלגת העבודה להיות מפלגה רלוונטית.

בצורת לפנינו

היכונו לשנות הבצורת של המפלגות החרדיות. למה אני אומר את זה? כי כך זה מסתמן. אני לא מאמין גדול לסקרים, אני מעריך שרוב אזרחי ישראל גם לא מאמינים גדולים לסקרים. אבל הסקרים האחרונים בכל זאת אמורים לעורר דאגה רבה בקרב המפלגות החרדיות. מי שצריך להיות מוטרד מהסקרים הללו זה ראשי המפלגות החרדיות. פחות נתניהו. המפלגות החרדיות שיכלו ויכולים היו ללכת לשותפות עם בני גנץ, העדיפו לשמור אמונים לבנימין נתניהו בצורה אבסולוטית.

במידה ואכן כל גוש הימין למעט ליברמן שווים רק 56/57 מנדטים אזי שהמפלגות החרדיות בבעיה גדולה. שיהיה ברור, אם תוקם כאן לאחר הבחירות הללו ממשלת אחדות, זו תהיה ממשלת אחדות נטולת חרדים. לבנימין נתניהו אין סנטימנט לאף אחד חוץ ממנו. לא תהיה לו שום בעיה להקים ממשלה עם מפלגת העבודה וליברמן כשהחרדים שהלכו איתו באש ובמים יישארו בחוץ. ייתכן מאוד, וכבר עכשיו עדיף להם כן לגשש אצל בני גנץ, מפלגת העבודה, וכן להבהיר שהפעם זה משחק שונה לחלוטין מבחירות 2019 מועד א'. בהנחה והתוצאה של הסקרים תתממש חלילה בקלפי בתוצאות האמת, אזי שאחרי שנות השובע של המפלגות החרדיות מגיעות שנות הבצורת. בכיר בש"ס עימו נפגשתי השבוע, הביע דאגה אמיתית. אמרתי לו, חודש אלול זה חודש מצוין לש"ס לחזור למספר מנדטים דו ספרתי. יש כאן סיכוי, אמרתי. ענה לי אותו בכיר: "נניח ונקבל יותר משמונה מנדטים, אולי נגיע גם לעשרה מנדטים, אבל מצב הגוש מטריד מאוד, ואז מה זה יהיה שווה בכלל,. כך אמר לי אותו בכיר, ובהנחה והסקרים אכן נכונים ומשקפים מגמה דאגתו של אותו בכיר אכן מובנת לי.

השארת תגובה