פיצוי בתאונת דרכים גם בהעדר נכות צמיתה

חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, הוא בגדר חוק שנוגע לנזקי גוף בלבד. החוק לעיל מאפשר לקבל פיצוי במנותק משאלת האשם. בית המשפט לרוב דן בשאלת גובה הנזק ולא בזכאות לפיצוי

עוד אמיר לוינשטיין
עוד אמיר לוינשטיין
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים למעט חריגים שקבועים בחוק למשל- נהג ברכב ללא רישיון ללא ביטוח בתוקף,  נהג למטרות פשע .. אזי במידה  והניזוק לא נכלל ברשימת החריגים בחוק, יהיה זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע בהתאם לפקודת רכב מנועי.  גם במידה ואין כיסוי ביטוחי  לנהג ברכב הפוגע, יהיה זכאי  הנוסע ו/או הולך רגל לפיצוי  מקרן ממשלתית בשם "קרנית".

על מנת שניזוק יוכיח את נזקו הגופני, בהתאם לתקנה 127 לתקנות  סדר דין אזרחי. חל חובה לבעל דין להגיש חוות דעת רפואית, כתנאי מקדמי להוכחת תביעתו( למעט חריג " הדבר מדבר בעדו"), בהעדר חוות דעת, רשאי הצד שכנגד להגיש בקשה לבית משפט למחוק את התביעה. הבאת ראייה להוכחת הנזק באמצעות חוות דעת רפואית ערוכה כדין בהתאם לפקודת הראיות, אינה נוגעת לחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, עשה הבחנה בין שני מסלולים להוכחת הנזק. מסלול א'- מדובר בתאונת דרכים משולבת.  למשל תאונת דרכים  שהתרחשה בעבודה. במקרה דנן רשאי הניזוק לפנות תחלה למיצוי הדין מול הביטוח הלאומי, הנכות שתקבעה לו בוועדה רפואית תשמש את הניזוק גם  נגד חברת הביטוח בבית המשפט. אין צורך לבקש מינוי מומחה רפואי. הקביעה השיפוטית מטעם המוסד לביטוח לאומי תשמש את בית המשפט בכל הקשור לגובה הנכות.( למעט במקרים שהנתבעת טוענת "ראיות לסתור") שהמצב הרפואי השתנה מיום בדיקת ועדה רפואית  ועד להתכנסות בבית משפט ו/או יש טעמים משפטיים אחרים לפיה הקביעה של ביטוח לאומי  אינה רלבנטית בהכרח גם לתאונת הדרכים).

מסלול ב'מדובר בתאונת דרכים בלבד. במקרה דלעיל הניזוק, אינו רשאי להביא חוות דעת לבית המשפט, אלא להביא מסמכים שהם בגדר "ראשית ראייה" למינוי מומחה. המומחה שמתמנה מטעם בית המשפט יחרוץ את גורל התיק מבחינת אחוזי נכות. בלשון אחר- הבאת חוות דעת רפואית בתביעה בגין תאונת דרכים, לא תחשב כראייה ואף עלולה לגרום להוצאות משפט לבעל הדין מטעם בית המשפט בהתאם למסלול ב'.

ניזוק שהמומחה לא קבע לגביו נכות צמיתה ו/או ניזוק שאינו סבור שהתאונה הותירה בגופו נכות צמיתה, עלול לוותר על עצם הגשת התביעה. רצוי לקבל יעוץ משפטי מעורך דין שמומחה בתחום, בטרם הגשת התביעה, על מנת שהניזוק ימצא את זכויותיו כדין.

מבחינה משפטית רצוי שבעל דין שמצד אחד היה בחופשת מחלה ממושכת( בהתאם לאישורי מחלה מטעם קופת חולים ו/או בית החולים), ומאידך התאונה לא הותירה  בגופו לקות לצמיתות.  להגיש בקשה למינוי מומחה גם לגבי הנכות הזמנית. אחרת בעל הדין עלול להפסיד עשרות אלפי שקלים שירדו לטמיון.

אמיר לוינשטיין,עו"ד בעל תואר שני במשפטים, מומחה בנזיקין וביטוח.

ועוד כמה מאמרים:

עו"ד נועם קוריססוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריסכותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריסצבע אדום מבזקלייב

השארת תגובה